במחקר, המתפרסם ב- Circulation נמצא, כי מדידת רמות כולסטרול כולל וה- HDL , ללא צום, מספיקה להערכת הסיכון הקרדיווסקולארי.

החוקרים אספו מידע לגבי מדידות כולסטרול מ- 346,686 בריטיים, שלא נטלו סטטין ולא היו בעלי רקע קרדיווסקולארי, ולגבי מדידות כולסטרול ב- 68,649 איש, שנטלו סטטינים, עם או בלי רקע קרדיווסקולארי.

במשך מעקב חציוני של 9 שנים, דווח על אירוע קרדיוסקולארי ב- 6216 מבין המשתתפים, שלא נטלו סטטין (עם 1656 אירועים שגרמו תמותה) וב- 3515 מהמשתתפים, שנטלו סטטין.

נמצא קשר בין רמות גבוהות של  ApoB, LDL ו- non-HDL וכן בין רמות נמוכות של HDL ו- ApoA1 , לסיכון קרדיווסקולארי.

כל עלייה של סטיית תקן ב- ApoB, direct LDL ו- non-HDL , היתה קשורה בסיכון קרדיווסקולארי (hazard ratios : ApoB, 1.23 , direct LDL, 1.20 ו- non-HDL, 1.21 ).

כל עלייה של סטיית תקן ב- HDL ו- ApoA1 היתה בעלת קשר דומה לירידה בסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים (HR, 0.81 ).

תוספת של מדידות  ApoB  או  LDL-Cלא תרמה לניבוי סיכון מעבר לבדיקות הרגילות. 

בשורה התחתונה: מדידת רמות כולסטרול כולל וה- HDL , ללא צום, מספיקה להערכת הסיכון הקרדיווסקולארי.