מטה אנליזה המתפרסמת ב- BMJ , בחנה את הקשר בין פעילות גופנית שנמדדה על ידי מד תאוצה, לבין תמותה כוללת, לפי 8 מחקרים על 36,383 משתתפים בני 63 בממוצע ( 73% נשים).

מדי התאוצה בדקו עוצמת פעילות ב- " ספירות לדקה " ומצב פעילות כולל וזמן יושבנות ב- "דקות ליום".

במשך מעקב חציוני של 5.8 שנים, אירעו 2149 מקרי תמותה.

בניתוח של פעילות כוללת, משתתפים שהיו ברביעון הראשון ( הכי פחות פעילים)  היו בסיכון הגבוה ביותר לתמותה כוללת. הסיכון היה משמעותית נמוך יותר ברביעון השני ( נמוך ב- 46%), בשלישי ( נמוך ב- 59%) וברביעי ( נמוך ב- 66%).

תוצאות דומות היו כשנבדקו עוצמות הפעילות.

מבחינה מעשית, ירידת התמותה הגדולה היתה בין הרביעון התחתון לבין השני- מדובר בהבדל של רק 60 דקות של פעילות קלה או  5 דקות של פעילות נמרצת ביום.

התועלת הכי גדולה היתה לביצוע פעילות קלה של 375 דקות או 24 דקות של פעילות נמרצת מדי יום.

יש לזכור כי יתכנו ממסכים במחקר. כך למשל יתכן כי אנשים שלא ביצעו פעילות גופנית עשו זאת בשל תחלואה מגבירת תמותה. 

בשורה התחתונה: פעילות גופנית, אפילו קלה, נמצאה מפחיתה תמותה.