ה- American Thoracic Society וה- Infectious Diseases Society of America עדכנו את ההנחיות שלהן בנושא אבחנה וטיפול בדלקת ריאות ,הנרכשת בקהילה במבוגרים.

ההנחיות כוללות 16 תחומים, הקשורים בדרכי אבחון, החלטה על מקום הטיפול, בחירת הטיפול והמשכו.

להלן מספר שינויים מההנחיות מ- 2007, כפי שפורסמו ב- American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine :

הטיפול המומלץ לדלקת ריאות במטופל יציב ללא מחלות לב ריאה, כליה, כבד, סוכרת או ממאירות, שמצריך אשפוז הוא באמוקסיצילין 1 גרם *3 ליום או בדוקסילין 100 מ"ג *2 ליום או באזניל 500 מ"ג ביום ה- 1 ואז 250 מ"ג או בקלריתרומיצין 500 מ"ג *2 יום.

בחולים עם תחלואה נלווית הטיפול המומלץ בקהילה הוא שילוב אוגמנטין 875 מ"ג *2 או 500 מ"ג *3 או צפורוקסים 500 מ"ג *2, עם דוקסילין או מקרוליד.

תרביות דם וליחה מומלצות לא רק למטופלים עם דלקת ריאות קשה, אלא לכל המטופלים המאושפזים עם דלקת ריאות, המקבלים טיפול אמפירי ל- Staphylococcus aureus עמיד למתיצילין או ל- Pseudomonas aeruginosa .

ההמלצה לטיפול במקרוליד כטיפול בודד למטופלים בקהילה ירדה מהמלצה חזרה להמלצה מותנית, התלויה בעמידות מקומית לתרופה.

ישנה המלצה נגד טיפול בקורטיקוסטרואידים, אלא במקרים של שוק ספטי עמיד לטיפול.

שילובי Beta-lactam/macrolide ו- beta-lactam/fluoroquinolone הם שניהם טיפולים מקובלים לדלקת ריאות קשה, אולם העדויות חזקות יותר לגבי beta-lactam/macrolide .