Israeli Journal of Family Practice - סיכום מפגש קבוצת העניין במחקר בתיק הרפואי הממוחשב

ד"ר רחל דהן
החוג לרפואת המשפחה, הטכניון חיפה
ד"ר שלמה וינקר
ראש החוג לרפואת המשפחה, אוניברסיטת תל-אביב

בכינוס החצי שנתי של רשת המחקר האירופית ברפואת המשפחה (EGPRN) הוקמה קבוצת עניין שמטרתה לעסוק במחקר בתיק הרפואי הממוחשב (RER-GP EGPRN). נפגשנו לסדנה של יום אחד לפני כינוס ה-EGPRN.
ניהל את הסדנה ברנדון דילייני מאנגליה, במסגרתה הציגו המשתתפים את התיק הרפואי הממוחשב בארצות מהם הגיעו וכן את המחקר בו עוסקים בהקשר לתיק, אם בכלל.
ברנדון דילייני, בעל ניסיון עשיר במחקרי RTC בקהילה בעיקר בתחום הגאסטרו, הציג מודל בו ברשת המחקר ברפואת המשפחה החומר הרלוונטי למחקר נכנס למאגר המידע המרכזי ישירות מתוך התיק הממוחשב ובכך משפר את היענות הרופא למחקר מתמשך. הקמת רשתות מחקר מסוג זה מאפשרות הקטנת העלויות של המחקר ולכן מאפשרות מחקרי RTC במימון ציבורי. הוא הציג מענק מחקר גדול מה-NIH שבשיתוף פעולה אנגלי-אמריקני עוסק בסוגיות טכניות מחשוביות של רשתות אלה.
פיליפו דאציו מאיטליה, הציג את ההנחיה החדשה באיטליה המחייבת את רופאי המשפחה לעבוד עם תיק רפואי ממוחשב כדרך לתגמול הכספי של הרופא. התיק הממוחשב משמש לבקרת איכות על רישום תרופות ובדיקות. הרופא מחויב לעדכן למאגר מרכזי את האבחנות הכרוניות של המטופל ועוד כמה נושאים. אין תכנה אחידה ומטרת השימוש בתיק הממוחשב היא צמצום הוצאות בלבד.
קטרין אליוט מאנגליה הציגה את ה-electronic health indicators data project האירופי. מטרתו היא הצגת מדדי בריאות והשוואתם בין ארצות אירופה השונות. כאן עלה במלוא חריפותו נושא הקידוד הנכון של אבחנות על ידי רופא המשפחה. הניסיון הראשון של הקבוצה שלה היה לבדוק שכיחות של סוכרת, מחלת לב איסכמית ומחלות נפש באופן כללי. היא תיארה את הקשיים בקבלת נתונים אחידים ומהימנים.
פינר טופסבר מתורכיה הציגה את התיק הרפואי הממוחשב החדש שייכנס בעתיד כחובה בכל מערכת הרפואה הראשונית בתורכיה. התיק הופעל כפיילוט בחודשים האחרונים באזור שבו היא עובדת, ההתחלה נתקלה בקשיים רבים, בייחוד לאור העומס על הרופא בהזנת הנתונים על כל המטופלים ובהתחשב בכך שמספר הנפשות לרופא בתורכיה הוא כ-3,000.
וולטרוד פינק מאוסטריה הציגה את התיק הרפואי הממוחשב בו היא עובדת ואת המיוחד בו. תיק רפואי ממוחשב אינו חובה באוסטריה ואין תיק אחיד.
רחל דהן ושלמה וינקר מישראל הציגו את הניסיון בתיק הרפואי הממוחשב בישראל, בדגש על התיק בשירותי בריאות כללית. רחל הציגה את התכנות אשר זמינות על שולחן הרופא ומנהל המרפאה ואשר ניתנות לשימוש במחקר: תיק רפואי בקליקס, תכנת הדוחות של הקליקס ומערכת הבינה. שלמה הציג את מערכת ה-BO העוסקת בתחקור מידע באופן מרכזי וכן עבודות מחקר שבוצעו תוך שימוש בתיק הממוחשב ובמאגרי המידע.
בדיון שהתפתח עלו סוגיות כמו אחידות הקידוד, הקושי בשיתוף פעולה במחקר לאורך זמן, אחידות איסוף המידע והשידור שלו מתיקים ממוחשבים שונים. כמו כן הועלו בעיות אתיות עקב הדרישה הקפדנית במרבית הארצות להסתיר את מספר תעודת הזהות של המטופלים.
הסיכום היה שהתיק הרפואי הממוחשב הוא ה-Electronic community based laboratory והוא הבסיס למחקרים ולקבלת מידע אפידמיולוגי ארצי ועולמי. נקבע שקבוצת העניין תמשיך לשמור על קשר ולשתף פעולה בעתיד.