שלום אורח, התחבר לאתר!, שכחת את הסיסמה?
  דוא"ל:
סיסמה:
טופס רישום לאתר | הוסף למועדפים | קבע כדף הבית
WWW.MedicalMedia.co.il
אודות אינדקס קישורים עדכוני רישום חיפוש תרופות כתבי עת כינוסים דף ראשי
yoman.co.il - תוכנה לזימון תורים
Medical Search Engine
Skip Navigation Linksראשי > רשימת כתבי עת > Israeli Journal of Family Practice - גליון מס' 142 > תוצאות טיפול גוף-נפש לכאבי גב תחתון ללא פתולוגיה מבנית מוגדרת: סדרת מטופלים המאובחנים ומטופלים כתסמונת מתח (Myositis)
ספטמבר 2008 September | גיליון מס' 142 .No
צור קשר
חברי מערכת
רשימת גליונות קודמים
שער הגליון
רפואת משפחה, בריאות הנפש ומה שביניהם
תוצאות טיפול גוף-נפש לכאבי גב תחתון ללא פתולוגיה מבנית מוגדרת: סדרת מטופלים המאובחנים ומטופלים כתסמונת מתח (Myositis)


ד"ר דב שטיינמץ - עובד כרופא משפחה,פסיכותרפיסט ופסיכיאטר, שירותי בריאות כללית, מחוז תל אביב-יפו ומחוז צפון; המחלקה לרפואת משפחה, מרכז רפואי העמק, עפולה Outcomes of a Mind-Body Treatment for Chronic Back Pain with no Distinct Structural Pathology - a Case Series of Patients Diagnosed and Treated as Tension Myositis Syndrome Schechter D, Smith AP, Beck J, et al. Alternative Therapies 2007;13(5):26-35

כאבי גב תחתון כרוניים הם את אחת הבעיות הרפואיות היקרות ביותר בעולם המתועש כיום. בארה"ב העלות היא יותר מ-100 מיליארד דולר לשנה. רוב המקרים (90%-85%) הם אידיופתיים, למעשה ללא אבחנה ברורה, ודבר זה מאתגר את הרופאים המטפלים. מומחה בריטי לכאבי גב, ד"ר גורדון וודל, קורא לגישות הטיפוליות הנהוגות בארה"ב ובבריטניה Healthcare Disaster.
מחקרים בהדמיית גב הראו שממצאים "לא תקינים" בצילומים, כגון: מחלות דיסק ניווניות, סקוליוזיס, דיסק לוחץ ועוד, שכיחות באותה מידה באוכלוסייה כללית א-סימפטומטית כבאוכלוסיית המתלוננים. נראה שההיארעות של כאבי גב כרוניים נמצאים בקורלציה טובה יותר עם פקטורים פסיכו-סוציאליים מאשר עם בעיות מבניות בעמוד השדרה. באופן ספציפי יותר כאב כרוני ותוצאות שאינן משביעות רצון מטיפול נמצאים בקורלציה טובה עם סומטיזציה. במחקר הנוכחי בוחנים את תוצאות הטיפולים בגישה פסיכוסומטית (גוף-נפש) לכאבי גב תחתון כרוניים (ללא אבנורמליות מבנית).
הפרדיגמה החדשה אומרת שחלק ניכר מכאבי גב בלתי ספציפיים הם פסיכוסומטיים, במובן שהאטיולוגיה היא גם פסיכולוגית וגם פיזיולוגית ומתוארת במונחים פסיכולוגיים.
הגישה הטיפולית במחקר זה הייתה חינוכית ופסיכולוגית וכללה פיתוח מודעות עצמית רגשית והבנת הקשר שבין רגשות לכאב. המטופלים למדו שמצבם הגופני הוא שפיר, בוטלה ההתניה שהכאב עלול לגרום לנזק נוסף, ונאמר להם שכל מוגבלות שיש להם נובעת מפחד הקשור בכאב.
דרך הבנות אלו המטופלים לומדים לזהות את הסיבה הרגשית לכאבי הגב שלהם, לשחרר את פחדיהם מפני מוגבלות ונזקים עתידיים ולבסוף לרפא את עצמם.
הגישה המתוארת כאן פותחה לראשונה ע"י ד"ר סרנו בשנות ה-70 של המאה הקודמת. ד"ר ג'ון סרנו הוא פסיכיאטר ומומחה לשיקום בניו יורק, והוא שם לב שהרבה מהאבחנות של כאבי גב תחתון לא תאמו את המציאות הקלינית ואת האכזבה מהטיפולים שהמטופלים קיבלו. הוא החל לאבחן ולטפל בכאבי גב ככאבים ממקור פסיכוסומטי, ובהתחלה כינה אותם "מיונאורלגיה אוטונומית" ובהמשך "סינדרום מתח - מיוזיטיס" SMT (Tension Myositis Syndrome).
ההסבר הפיזיולוגי לכאבי הגב לא נובע מהאבנורמליות המבנית של עמוד השדרה כי אם מתחיל כדיכוי רגשי (Emotional Repression) שדרך מנגנונים עצביים במערכת הלימבית ובמערכת העצבים האוטונומית, מפחיתים את זרימת הדם לרקמות הנגועות. זה גורם לאיסכמיה ברקמות והצטברות חומרי פסולת בהם, ואלו הם הגורמים להיווצרות הכאבים בשריר וברקמות הרכות, דבר היכול לגרום לספזם של השרירים ולעתים אף כאב ממוקם, כמו במקרה של סכיאטיקה. התאוריה הפסיכולוגית הקיימת ב-TMS שנויה יותר במחלוקת. אין שום קטגוריה ברורה שהתסמונת נכנסת לתוכה מבחינת ה-DSM. הקרוב ביותר הוא הפרעת סומטיזציה, אך התסמונת אינה עונה על כל הקריטריונים להכללתה. מבחינה פסיכולוגית מאמינים שהמוח מייצר את הווזוקונסטריקציה והשרירים הכואבים כאמצעי הסחה מרגשות מטרידים או קשים להתמודדות ישירה איתם, כגון: כעס, זעם, אבל, חרדה וכו'. מסיבה זו המחברים במאמר נוכחי זה מעדיפים לקרוא לתסמונת "תסמונת הסחת הכאב" SPD (Distraction Pain Syndrome).
כיום, העדות המדעית התומכת בתאוריות אלו עדיין ראשונית ולרוב אנקדוטלית ובלתי ישירה. העדות המדעית הלא ישירה החזקה ביותר הקיימת כיום, המקשרת כאב כרוני לרגשות מודחקים, נמצאה בקשר לכאב כרוני ובעיקר לכאבי גב ולאלקסיטימיה (קהות רגשית). אלקסיטימיה נמצאה גם קשורה לסומטיזציה.

המחקר

אוכלוסיית המחקר: 51 מטופלים שסבלו מכאבי גב כרוניים במשך 6 חודשים לפחות, אובחנו כסובלים מ-TMS, וטופלו במסגרת תוכנית גוף-נפש.
האבחנה: האבחנה היא קלינית בעיקרה. כאשר הוצאו מהמחקר כל אלו שנמצאה אצלם סיבה שהצריכה טיפולים קונבנציונליים (כגון: כליאת עצב, גידולים, זיהומים, שברים, דלקת פרקים וכו). נותרו אלו שהכאבים הוגדרו אצלם אידיופטיים או בלתי ספציפיים, כולל מטופלים שנמצאו אצלם שינויים ניווניים של הדיסק הקשורים בגיל, בבליטת דיסק קלה, בהפרעות קלות במבנה עמוד השדרה ועוד עם ממצאים הדמייתיים שנמצאים גם באוכלוסייה הכללית ללא סימפטומים.
הטיפול: הטיפול הוא חינוכי ופסיכולוגי בלבד, ללא שימוש בתרופות, להגברת המודעות לקשר בין רגשות מודחקים לכאבי גב. המפגשים כללו חלוקת חומר הסברה, שיחות במרפאה ופסיכותרפיה במידת הצורך. השיחות החלו בהסברה מהו TMS והכוונתם "לחשוב באופן פסיכולוגי". הם גם קיבלו חוברת למילוי עצמי ודבר זה תרם להגברת המודעות והקשר להיבטים הרגשיים-נפשיים.
הערכת הטיפול: המטופלים ערכו הערכה עצמית של הכאבים לפני הטיפולים ואחריהם תוך שימוש בסולם אנלוגי ((VAS מ-0 (אין כאב) ל-100 (כאב מקסימלי). נוסף על כך, ענו המטופלים על שאלון קצר שבו נשאלו על שימוש בתרופות, על משך הכאבים שסבלו ועוד. מולא גם שאלון איכות חיים ( 12-SF). השינויים
ב-VAS ובשאלון איכות החיים נבדקו למובהקות סטטיסטית.
תוצאות: 63% מהמשתתפים היו גברים. גיל ממוצע 46, זמן ממוצע של כאבי גב 9 שנים.
VAS: לפני טיפול - 64.4; אחרי טיפול - 29.8; ערך p קטן
מ-0.0001.
12-SF: בריאות פיזית - לפני טיפול: 40.2; אחרי טיפול: 50.5; ערך p=0.005.
בריאות נפשית: לפני טיפול - 36.8; אחרי טיפול - 42.2; ערך p=0.36.
שימוש בתרופות: לפני טיפול השתמשו בקביעות; 19 אחרי טיפול 6.
פעילות פיזית: מוגבלת מאוד או באופן בינוני - לפני טיפול 35; אחרי טיפול 8.
ממצא מפתיע הוא שלמרות ירידה משמעותית בכאב ושיפור ניכר ביכולת תפקודית, הבריאות הנפשית לא השתפרה בהתאם (על פי שאלון איכות חיים).

דיון

הרעיון שלכאבי גב יש קשר למתח נפשי או לאירועי לחץ בחיים איננו רעיון חדש. הקשר מוכר וידוע. אולם, במאמר זה מוצגת פרדיגמה מלאה, המקשרת בין כאבי גב אידיופטיים לבין הדחקה של רגשות. במרפאה שלי אני נוהג באופן שגרתי לשאול את הבאים עם כאבי גב שונים, אם לאחרונה יש מתח מיוחד או אירוע קשה בחייהם. הרבה פעמים התשובה חיובית ואני עושה עבורם את הקישור בין זה לבין כאבי הגב שלהם (לרוב, המטופלים מקבלים ברצון את הקישור ואת ההסבר המוצע). כעת, יש מקום ללכת צעד אחד קדימה ולברר יותר לעומק, מה מציק להם, אילו רגשות הם מדחיקים (למשל: על מי הם כועסים ולא מעזים לבטא זאת בגלוי וכו'). המחקר הנוכחי נעשה על מספר קטן יחסית של מטופלים. גם בחירת המטופלים הייתה כנראה די בררנית, ויש הרבה הטיות במחקר וגם בעיות נוספות מבחינה מחקרית (למשל: אין קבוצת ביקורת או השוואה לטיפול נפשי-רגשי מסוג אחר) - למרות כל אלו, המחקר והסקירה הספרותית המרשימה במבוא למאמר מצדיקות התייחסות רצינית יותר אליו ואולי במקרים מסוימים גם אפשרות ליישם את שיטות הטיפול המוצעות בו לגבי מטופלים מיוחדים שלנו המתאימים לסוג טיפול זה.

תגובות:



דף ראשי | כינוסים רפואיים | כתבי עת רפואיים | חיפוש תרופות | תנאי שימוש | אודות מדיקל מדיה | צור קשר | קוסמטיקה ואסתטיקה רפואית | קוסמטיקה רפואית
המידע המופיע באתר זה מיועד לצוות רפואי בלבד. המידע באתר אינו מהווה בשום אופן ייעוץ רפואי ו\או משפטי.
שימוש או צפייה באתר זה מעידים על הסכמתך לתנאי השימוש. לצפייה בתנאי השימוש לחץ\' כאן
Powered by Medical Media Ltd.
כל הזכויות שמורות לי.ש. מדיקל מדיה בע"מ ©