מן הספרות
מן הספרות
Corticosteroid Injections Effective for Trigger Finger in Adults in General Practice: A Double-Blinded Randomized Trial
Peters-Veluthamaningal C, et al.
Ann Rheum Dis 2008:67:1262-1266
תסמונת Trigger Finger, או אצבע הדק, ידועה גם בשם נוסף: Stenosing Tenosynovitis. זאת למעשה תסמונת של כליאת הגיד המכופף של אצבע באופן שהחולה מתקשה לכופף או לישר את האצבע, ותנועות אלו לעתים מלוות בכאב. באופן טיפוסי האצבע ננעלת לאחר כיפופה וכדי לישרה מחדש החולה נאלץ להפעיל כוח עם אצבעות ידו השנייה. כידוע, הגיד המכופף של האצבע מכוסה במעטפת הגיד שעשויה משתי שכבות של רקמת חיבור המחוברות בצורה מיוחדת של Pulleys זו לזו. מסיבות שאינן ברורות די צורכן, חלים שינויים במבנה רקמת החיבור של המעטפת, ואלו גורמים לכליאת הגיד עצמו ומקשים על תנועתיותו. אף שהתסמונת מכונה Stenosing Tenosynovitis, אין ממצאים היסטולוגיים המעידים על התפתחות דלקת באזור המעטפת או באזור הגיד עצמו. שכיחות התסמונת במבוגרים, לפי עבודות שונות, נע בין 2.2% ל-14%, והיא שכיחה יותר בחולי סוכרת. ברוב המקרים נפגעת יותר מאצבע אחת. כרבע מהמקרים מבריאים באופן עצמוני. נוסף על הסוכרת התסמונת מופיעה בשכיחות גבוהה יותר גם בחולים הסובלים מתסמונת מנהרת שורש כף היד, כוויצה כיפופית על שם Dupuytren, דלקת מפרקים ראומטואידית, עמילואידוזיס ותת-פעילות של בלוטת התריס.
מקובלות כיום שתי שיטות טיפול: שיטה ניתוחית שאחוז הריפוי שלה בין 60% ל-97%, אבל מובן שהיא שיטה יקרה, עם סיבוכים אפשריים, כמו בכל ניתוח, וזמן ההחלמה ממושך יותר מהשיטה השמרנית שמבוססת על הזרקת קורטיקו-סטרואיד לחלל שבין הגיד לבין המעטפת שלו (הזרקה לתוך הגיד עצמו עלולה לגרום לקרע של הגיד). יעילות שיטה זאת, אף שהיא דומה כנראה לזאת של השיטה הניתוחית, טרם נבדקה באופן פרוספקטיבי ומבוקר. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק את היעילות והבטיחות של הזרקת קורטיקו-סטרואיד (לתוך המעטפת או לסביבת הגיד, אבל לא לתוך הגיד עצמו). כטיפול במבוגרים הסובלים מתסמונת אצבע הדק, ושנבדקו וטופלו במרפאות של רופאים כלליים או רופאי משפחה (לא במרפאות ראומטולוגיות או במרפאות אורטופדיות). ההזרקות בוצעו על ידי הרופאים הכלליים ורופאי המשפחה לאחר שעברו קורס קצר שכלל גם תרגול של הזרקות על מודל של כף יד. המחקר היה כפול-סמיות ומבוקר,
הקורטיקו-סטרואיד שהוזרק היה (Triamcinolonacetonide) TCA 1ml או 0.9% NaCl 1ml. במחקר השתתפו 50 חולים שחולקו, כאמור, לשתי קבוצות בנות 25 חולים כל אחת. החולים הוערכו שבוע לאחר ההזרקה לגבי תגובתם לטיפול כולל הקלת חומרת התסמינים, יכולתם לתפקד, שביעות הרצון שלהם מהטיפול ותופעות הלוואי אם היו. משך המעקב היה עד שנה לאחר ההזרקה.
תוצאות המחקר
16 מתוך 25 החולים שקיבלו את ההזרקה של הסטרואיד היו מרוצים מאוד מהאפקט מיד לאחר ההזרקה לעומת 5 מתוך 25 חולי קבוצת הביקורת שטופלו על ידי הזרקת הסליין (p<0.001). הפחתה של תדירות התופעה נצפתה אצל 13/24 החולים שהוזרק להם הסטרואיד לעומת 6/22 בקבוצת הביקורת (p<0.053). שיפור בעוצמת הכאב היה של 4.2 בקבוצה שטופלה לעומת שיפור פחות יותר, של 0.9, בקבוצת הביקורת (p<0.001). 22/25 מהמטופלים היו משוכנעים בשיפור לאחר ההזרקה לעומת 9/25 בקבוצת הביקורת (p<0.001). איכות החיים השתפרה באופן משמעותי רק בקבוצת המטופלים. מעקב לטווח ארוך היה אפשרי רק בקבוצת המטופלים מאחר שחולי קבוצת הביקורת לא שיתפו פעולה ולא ענו לשאלונים שנשלחו אליהם. רוב המטופלים המשיכו להיות מרוצים מהטיפול גם כעבור שנה. לא נצפו כל תופעות לוואי רציניות, כגון קרע של גיד או זיהום ברקמות עמוקות באזור ההזרקה. תופעת הלוואי העיקרית הייתה הרגשה חולפת של גלי חום לאחר ההזרקה.
סיכום
זה המחקר המבוקר וכפול-הסמיות הראשון שמראה שהזרקת סטרואיד במקרי אצבע הדק הוא יעיל ובטוח, ושהשיפור יכול להימשך עד שנה לאחר ההזרקה. נקודה חשובה נוספת היא שגם רופאי משפחה או רופאים כלליים יכולים לבצע את ההזרקה לאחר הדרכה קצרה.
ש”ס
קבצים מצורפים:
|