שלום אורח, התחבר לאתר!, שכחת את הסיסמה?
  דוא"ל:
סיסמה:
טופס רישום לאתר | הוסף למועדפים | קבע כדף הבית
WWW.MedicalMedia.co.il
אודות אינדקס קישורים עדכוני רישום חיפוש תרופות כתבי עת כינוסים דף ראשי
yoman.co.il - תוכנה לזימון תורים
Medical Search Engine
לקביעת פגישה וירטואלית עם נציג, לחצו כאן
Skip Navigation Linksראשי > רשימת כתבי עת > Psychiatry Updates - גליון מס' 1 > שימוש בנוגדי דיכאון בתקופה שלאחר הלידה: שיקולים מעשיים
ספטמבר 2008 September | גיליון מס' 1 .No
צור קשר
חברי מערכת
רשימת גליונות קודמים
שער הגליון

שימוש בנוגדי דיכאון בתקופה שלאחר הלידה: שיקולים מעשיים


ד"ר ערן ואדים הראל - מתמחה בפסיכיאטריה, המרכז לבריאות הנפש שלוותה, הוד-השרון Antidepressant Use in the Postpartum Period: Practical Considerations Payne JL American Journal of Psychiatry 2007;164:1329-1332

שלושה סוגי הפרעות מצב בתקופה שלאחר הלידה מתוארים בספרות: בלוז שלאחר הלידה, דיכאון אחרי לידה ופסיכוזה אחרי לידה. בלוז אחרי לידה היא תופעה יחסית שכיחה אשר מופיעה בכ-80% מהיולדות ימים ספורים לאחר הלידה. התופעה חולפת ללא טיפול תוך כמה ימים. הסימפטומים כוללים בכי, שינויים במצב הרוח ותחושה של הצפה. דיכאון אחרי לידה היא הפרעה פחות שכיחה אשר מתרחשת ב-20%-10% מהיולדות, עונה להגדרה של דיכאון מאג'ורי על-פי ה-DSM IV ונמשכת לפחות שבועיים. הסיכון לחלות בדיכאון אחרי לידה גבוה יותר ביולדות עם היסטוריה של דיכאון מאג'ורי או דיכאון אחרי לידה בהריונות קודמים. האטיולוגיה של דיכאון אחרי לידה אינה ידועה אם כי היא, קרוב לוודאי, מולטי-פקטוריאלית, כשגורמים פסיכולוגיים, ביולוגיים (כשינויים הורמונליים) וסוציאליים (כסביבה לא תומכת ואירועי חיים סטרסוגניים) משחקים תפקיד. פסיכוזה אחרי לידה נדירה יותר ומתרחשת בכ-0.1% מהלידות. פסיכוזה אחרי לידה שכיחה יותר בנשים הסובלות ממחלה ביפולארית ודומה במאפייניה למצב מאני או למצב מעורב עם שינה מועטה, פסיכוזה ואגיטציה. על-פי ה-DSM IV ניתן להוסיף מסמן של “התחלה אחרי לידה” לדיכאון, למאניה או למצב מעורב שמתרחשים בתקופה של 4 שבועות לאחר הלידה. ההתחלה של דיכאון אחרי לידה יכולה כמובן להיות מאוחרת יותר, מ-4 שבועות ועד שנה לאחר הלידה, ועל אף שמצבים אלה
על-פי ה-DSM IV אינם עונים על קריטריונים של דיכאון אחרי לידה, מבחינת הטיפול השיקולים על פי רוב זהים.
השפעה של דיכאון אחרי לידה על היילוד: ידוע כי לדיכאון אחרי לידה השפעה שלילית על הילד. ל-Bonding מופרע בתקופה זו יש השפעה שמקושרת לחוסר ביטחון בהיקשרות (Attachment Insecurity). מחקרים אחרים מראים התפתחות רגשית מופרעת, התפתחות שפתית ירודה, הפרעות קשב והפרעות קוגניטיביות נוספות בילדים לאמהות שסבלו מדיכאון אחרי לידה, וילדים אלה הם בסיכון גבוה יותר לפתח הפרעות התנהגות בטווח הארוך. על כן, חשיפה של יילוד לדיכאון אחרי לידה של האם צריכה להיחשב כחשיפה באותו אופן שתרופות נוגדות דיכאון בחלב האם מהוות חשיפה ליילוד. הסיכון שבחשיפה של היילוד לדיכאון אחרי לידה אצל האם עולה, לפחות בתופעות קצרות הטווח, על הסיכון שבחשיפת היילוד לנוגדי דיכאון בחלב האם, אם כי מחקרים נוספים לגבי הטווח הארוך נחוצים על מנת לגבות משפט זה. זיהוי, טיפול ומניעה של דיכאון אחרי לידה נמצא בחשיבות עליונה לבריאותם של האם והיילוד יחדיו.

מניעה וטיפול: טיפול תרופתי
למרבה ההפתעה ישנם מעט מחקרים מבוקרים אשר בדקו את המניעה של דיכאונות חוזרים אחרי לידה. שני מחקרים מבוקרים עם קבוצת אינבו בדקו יעילות במניעה של דיכאונות חוזרים לאחר לידה, האחד בדק Nortriptyline ב-26 נשים והשני בדק יעילות של Sertraline ב-14 נשים. מביניהם רק Sertraline נמצא יעיל במניעה של דיכאון אחרי לידה. מחקר אחר שבדק יעילות טיפול של Fluoxetine אל מול אינבו בתוספת של פגישת ייעוץ אחת לעומת שש פגישות ייעוץ כטיפול בדיכאון אחרי לידה, מצא יעילות ל-Fluoxetine לעומת אינבו ולא מצא אינטראקציה משמעותית עם הטיפול ההדרכתי. מחקר אחר כפול-סמיות שהשווה בין Sertraline ו-Nortriptyline לא מצא הבדלים באחוזי התגובה והרמיסיה בין התרופות כשב-48%-46% מהמטופלות נצפתה רמיסיה, וב-69%-56% מהמטופלות נצפתה תגובה בשבוע שמיני לטיפול. ישנם מספר מחקרים פתוחים שהראו יעילות בטיפול ב-Sertraline, Paroxetine, Bupropion, Venlafaxine ו-Fluvoxamine. באופן כללי, על אף שיש צורך במידע מחקרי נוסף, ההנחה היא כי הטיפול בדיכאון אחרי לידה זהה לטיפול בדיכאון מאג'ורי. אין מידע עקבי על כך שלתרופה מסוימת יש יעילות גבוהה יותר בטיפול. ההחלטה בבחירת התרופה, אם כן, תסתמך על תגובה לטיפול ספציפי בעבר ולרצון היולדת להיניק את היילוד (יפורט בהמשך).

דיכאון אחרי לידה והפרעה ביפולארית

מעט מחקרים בדקו את השכיחות של דיכאון אחרי לידה בנשים שסובלות ממחלה ביפולארית. מחקר אחד הראה כי 67% משלושים נשים שסובלות ממחלה ביפולארית חוו סוג מסוים של הפרעה אפקטיבית בתקופה של חודש לאחר ההיריון, כשבמרביתן מדובר בדיכאון. במחקר זה גם נמצא שמתוך אלה שחלו בדיכאון אחרי לידה בהיריון קודם, 100% חלו שוב בהיריון הבא. במחקר אחר שבדק קבוצה גדולה יותר של נשים שסובלות ממחלה ביפולארית נמצא כי 20% דיווחו רטרוספקטיבית כי עברו אפיזודה אפקטיבית בחודש לאחר הלידה, כשבמרבית המקרים היה זה דיכאון. דיכאון אחרי לידה, אם כן, היא הפרעה שכיחה בקרב נשים שסובלות ממחלה ביפולארית. לא ברור עדיין מה הסיכוי לאישה אשר מפתחת דיכאון אחרי לידה לראשונה בחייה לפתח בהמשך מחלה ביפולארית, אך סיפור משפחתי של מחלה ביפולארית מהווה גורם פרוגנוסטי משמעותי במקרה כזה. בבירור דיכאון אחרי לידה יש לברר באופן מעמיק היסטוריה של מצבים מאניים או היפומאניים ולהדריך את הנשים והסביבה הקרובה להיות ערניים להתפתחות מצבים אלה תחת טיפול בנוגדי דיכאון. כמובן שאם יש היסטוריה משפחתית של מחלה ביפולארית יש לבצע מעקב קפדני אף יותר.

נוגדי דיכאון והנקה
ההמלצה של האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים ממליצה על הנקה למשך ששת החודשים הראשונים לאחר הלידה. רוב התרופות הפסיכוטרופיות עוברות לחלב האם. אף על פי כן, באופן כללי, מחקרים לא מצאו שכיחות גבוהה של תופעות לוואי ביילודים שהיו חשופים לנוגדי דיכאון כולל SSRI וטריציקלים. ישנה המלצה להיזהר בשימוש ב-Fluoxetine בשל זמן מחצית חיים ארוך ובשימוש ב-Citalopram בשל ריכוז גבוה בדם ובחלב האם, ולהשתמש רק במקרים בהם הייתה תגובה טובה במהלך ההיריון או בדיכאונות קודמים. מרבית המחקרים מצביעים על כך ש-Sertraline, Paroxetine ו- Fluvoxamine עוברים לחלב האם ברמות מזעריות וגורמים למעט תופעות לוואי. לגבי שאר נוגדי דיכאון אין עדיין מידע מספק. על אף שהסיכוי לתופעות לוואי הוא נמוך, אין מידע על השפעה לטווח ארוך של נוגדי דיכאון שעוברים בחלב האם ליילוד. בעיקרון, חשיפה של העובר לנוגדי דיכאון שעוברים דרך השליה גבוהה יותר מאשר החשיפה בחלב האם בהנקה, ועל כן הגיוני שאם יולדת נטלה תרופה נוגדת דיכאון במהלך ההיריון רצוי להמשיך באותה תרופה. הנחיות כלליות לאם כוללות נטילת התרופה מיד לאחר ההנקה ולפני שהתינוק הולך לישון, על מנת למנוע חשיפה לרמת השיא של התרופה. יש צורך להסביר לאם על תופעות הלוואי הפוטנציאליות של כל תרופה. רצוי גם לשתף את רופא הילדים, ויש צורך לבצע מעקב קליני שגרתי לזיהוי תופעות לוואי כסדציה, שינויים בהרגלי אכילה או שינה ואיריטביליות.

תגובות:



דף ראשי | כינוסים רפואיים | כתבי עת רפואיים | חיפוש תרופות | תנאי שימוש | אודות מדיקל מדיה | צור קשר | קוסמטיקה ואסתטיקה רפואית | קוסמטיקה רפואית
המידע המופיע באתר זה מיועד לצוות רפואי בלבד. המידע באתר אינו מהווה בשום אופן ייעוץ רפואי ו\או משפטי.
שימוש או צפייה באתר זה מעידים על הסכמתך לתנאי השימוש.
תנאי שימוש באתר זה:
ידוע לי שעל ידי שימוש באתר זה, פרטיי שמסרתי יאספו ע"י חברת מדיקל מדיה על מנת ליצור איתי קשר בנוגע לאירוע זה ולאחרים. מדיקל מדיה אף רשאית להעביר את פרטי הקשר שלי מעת לעת לחברות קשורות אליה ו/או צדדים שלישיים כחלק מהמודל העסקי שלה לשימוש בכיווני שיווק עבור לקוחותיה שכולל ניוזלטר מדעי לרופאים, מידע על עידכוני רישום של תרופות וציוד רפואי, נושאים מקצועיים, פרסומים שונים, הזמנות לכנסים, הזמנות למפגשים עם נציגי פארמה וכיוצ״ב. ידוע לי כי אני זכאי לבקש מחברת מדיקל מדיה לחדול משימוש במידע בכל עת ע"י שליחת הודעה כתובה לחברה ובמקרה זה תתבטל הסכמתי לעיל מיום שהתקבלה ההודעה.

לצפייה בתנאי השימוש לחץ\' כאן
Powered by Medical Media Ltd.
כל הזכויות שמורות לי.ש. מדיקל מדיה בע"מ ©