שלום אורח, התחבר לאתר!, שכחת את הסיסמה?
  דוא"ל:
סיסמה:
טופס רישום לאתר | הוסף למועדפים | קבע כדף הבית
WWW.MedicalMedia.co.il
אודות אינדקס קישורים עדכוני רישום חיפוש תרופות כתבי עת כינוסים דף ראשי
yoman.co.il - תוכנה לזימון תורים
Medical Search Engine
Skip Navigation Linksראשי > רשימת כתבי עת > תזונה - גליון מס' 1 > סויה מהפול ועד הטיפול - היבטים טיפוליים
ספטמבר 2008 September | גיליון מס' 1 .No
צור קשר
חברי מערכת
רשימת גליונות קודמים
שער הגליון
צרכים תזונתיים מיוחדים
סויה מהפול ועד הטיפול - היבטים טיפוליים


ד"ר זיוה שטל - מנהלת המחלקה לתזונה, משרד הבריאות ירושלים

הסויה (Merrill Glycine Max), ממשפחת הקטניות, מקורה לפני 5,000-4,000 שנה במזרח אסיה, קרוב לוודאי באזור מרכז סין. מגדלים אותה באזורים אקלימיים שונים, מהאזורים הטרופיים ועד הממוזגים. ידועים למעלה מ-300 זנים השונים זה מזה בצורת הפולים, בצבעם, בהרכבם הכימי, במשך הגידול ועוד. הזנים מותאמים לתנאי הגידול השונים ולשימושים שונים. מפולי הסויה הצהובים מייצרים בדרך כלל משקאות סויה ותחליפי גבינה (טופו), מהפולים הירוקים נבטים ומהפולים השחורים מייצרים שמן ורוטב סויה. ארצות הברית וברזיל נחשבות כיום ליצרניות הסויה הגדולות בעולם.
התכונות הפונקציונאליות והמאפיינים של חלבוני הסויה, כמו היכולת של החלבונים לעבות, לתחלב, ליצור ג'לים, להקציף, ליצור פולימרים, לספוח מים/שומן וליצור מבנים ומרקמים דמויי בשר, הם התורמים לשימוש נרחב זה. חלבוני הסויה על תכונותיהם מהווים כלי חשוב בייצור של המזונות התעשייתיים. שימוש בסויה מעלה עסיסיות ומאפשר שימוש בבשר עם תכולת שומן גבוהה יותר.
בארץ יש שימוש נרחב בסויה, גם בתעשיית המזון הישראלית וגם במוצרי המזון המיובאים, במגוון רחב מאוד של מוצרים, החל ממוצרים שמוצהרים כמוצרי סויה (כמו משקה סויה, מעדני סויה, קציצות סויה), המשך במוצרי בשר ודגים מעובדים המכילים כמויות לא קטנות של סויה בצורות שונות, וכלה במוצרים שנוכחות הסויה בהם אינה מורגשת ולעתים אינה מוצהרת כגון לחמים, קרקרים עוגות ועוד (ברשימת הרכיבים מופיע לרוב חלבון צמחי ולא חלבון סויה). לדעתנו החשיפה מאכילת המוצרים האחרונים גבוהה יותר מאחר שהם נצרכים יותר, גם אם באופן לא מודע.
נתוני הצריכה מוגבלים, ולכן יש לעודד ביצוע סקרים ומחקרים רחבים יותר, בקבוצות אתניות שונות ובגילאים שונים, כדי ללמוד על הרגלי הצריכה והיקף השימוש. כמו כן, יש צורך במידע על הרכב הסויה והפיטואסטרוגנים המצויים בו, על מנת להמליץ על היבטים טיפוליים שונים של הסויה.
פיטואסטרוגנים הנמצאים בצמחים פועלים כאנטיאוקסידנטים, ומהווים חלק ממערכת החיסון של הצמח כנגד מיקרואורגניזמים. יש 3 תתי-קבוצות עיקריים: איזופלבונים, קומסטנים וליגננים. בפולי הסויה יש את הריכוז הגבוה ביותר של איזופלאבונים. תנאי הגידול, העונה והזן משפיעים על ריכוזם בסויה. Genistein
ו-Daidzein הם שני האיזופלאבונים העיקריים. מוצרי סויה מכילים יותר Genistein מאשר Daidzein, למרות שהיחס משתנה לפי סוג המזון. ריכוז האיזופלאבונים משתנה לפי סוג המזון, בדרך כלל מוצרי סויה מסורתיים (כגון טופו, חלב סויה, טמפה ומיסו) מהווים מקור עשיר לאיזופלאבונים. ברוטב סויה ושמן סויה אין איזופלאבונים.
מבחינה טיפולית ישנם היבטים שונים לשימוש בסויה ובפיטואסטרוגנים. מקובל לחשוב, ללא עדויות מדעיות נרחבות ומבוססות, שהם משפיעים על הגדילה בילודים הצורכים תכשיר מזון על בסיס סויה. באשר לנשים בגיל המעבר, בספרות המדעית ישנן עדויות שונות ואף סותרות על יעילות מזון או תוספים עשירים בפיטואסטרוגנים על תסמיני גיל המעבר, הנובעת מירידה ברמות האסטרוגן האנדוגני. ידוע כי גיל המעבר מאופיין גם בהגברת בריחת סידן מהעצמות וסיכון עולה לאוסטיאופורוזיס. במחקרים קצרי טווח נמצא כי תוספת פיטואסטרוגנים מועילה בבניית עצם עמוד השדרה, אך נדרשים מחקרים נוספים על מנת לאשש עובדה זו ולהוכיח יעילות במניעת אוסטיאופורוזיס ובשברי עצם הירך. היבט טיפולי אחר של הסויה הוא השפעתו על התפתחות סוגי סרטן. מקובל להניח כי חשיפה לאסטרוגן קשורה בסיכון להתפתחות סרטן השד, אך אין לכך עדיין הוכחה חד משמעית. הקשר בין צריכת פיטואסטרוגנים לסוגים נוספים של סרטן, כמו סרטן הערמונית, סרטן המעי הגס, סרטן השחלות וסרטן הריאה בבני אדם, אינו מבוסס עדיין. למרות נתונים ממחקרים אפידמיולוגיים המצביעים על האפשרות שלתכשירי סויה עשוי להיות תפקיד הגנתי בסרטן רירית הרחם, לא ניתן בשלב זה להסיק מכך מסקנות מעשיות.
נמצא כי הסויה משפיע על מחלות לב וכלי דם. קיים בסיס מדעי לכך שצריכת סויה משפיעה על רמות LDL וכלל כולסטרול. מחקרים, גם אפידמיולוגים וגם התערבותיים, נעשו בארצות הברית ובמספר מדינות באירופה. מחקרים בבני אדם מעידים כי דיאטות הכוללות סויה או חלבון סויה מבודד הן בעלות השפעה היפוכולסטרולמית. כך גם נמצא לגבי זרעי פשתן. בסויה יש גורמים שונים היכולים להשפיע על מחלות לב וכלי דם, וכרגע אין הוכחות ברורות כי האיזופלאבונים הם הגורם הפעיל.

תגובות:



דף ראשי | כינוסים רפואיים | כתבי עת רפואיים | חיפוש תרופות | תנאי שימוש | אודות מדיקל מדיה | צור קשר | קוסמטיקה ואסתטיקה רפואית | קוסמטיקה רפואית
המידע המופיע באתר זה מיועד לצוות רפואי בלבד. המידע באתר אינו מהווה בשום אופן ייעוץ רפואי ו\או משפטי.
שימוש או צפייה באתר זה מעידים על הסכמתך לתנאי השימוש. לצפייה בתנאי השימוש לחץ\' כאן
Powered by Medical Media Ltd.
כל הזכויות שמורות לי.ש. מדיקל מדיה בע"מ ©