שלום אורח, התחבר לאתר!, שכחת את הסיסמה?
  דוא"ל:
סיסמה:
טופס רישום לאתר | הוסף למועדפים | קבע כדף הבית
WWW.MedicalMedia.co.il
אודות אינדקס קישורים עדכוני רישום חיפוש תרופות כתבי עת כינוסים דף ראשי
Cali - מערכת לניהול יומן וזימון תורים
Medical Search Engine
Skip Navigation Linksראשי > רשימת כתבי עת > Israeli Journal of Family Practice - גליון מס' 125 > עיסוי תינוקות - אוסף דיווחים
אוקטובר 2005 October | גיליון מס' 125 .No
צור קשר
חברי מערכת
רשימת גליונות קודמים
שער הגליון
עיסוי תינוקות
עיסוי תינוקות - אוסף דיווחים




אתם ודאי תוהים, מה הקשר בין רפואה לבין עיסוי תינוקות?
בשנות החמישים נערכו מחקרים על בעלי חיים בנושא המגע (1). בשנות השבעים החלה שוב התעניינות במגע מבחינה מחקרית (2). המחקרים בדקו את השפעת העיסוי על פגים, תינוקות ילדים והוריהם.
אביא כאן מספר דוגמאות למחקרים אלו.
במכון לחקר המגע – באוניברסיטת מיאמי נערכו ונערכים עשרות מחקרים בתחום המגע בפגים, תינוקות וילדים במצבים רפואיים (www.miami.edu/touch-researcinstitute).

פגים

פרופ' טיפני פילד היא אחת החוקרות הידועות בתחום המגע ומנהלת את המכון לחקר המגע.
באחד המחקרים המפורסמים שלה – בדקה פילד קבוצה של כ-40 פגים במשקל של פחות מ-1,500 גר'. בפגיה בב"ח ממוריאל בוסטון (3). הקבוצה חולקה לשניים. קבוצת הטיפול אשר קיבלה עיסוי שלוש פעמים ביום, בכל פעם במשך 15 דקות. בהשוואה מול קבוצת הביקורת אשר לא קיבלה עיסוי. בקבוצת הפגים שקיבלה עיסוי ירד מתח השרירים, לחץ הדם התאזן וחל שיפור בתפקודי הנשימה. אך הממצא החשוב והמשמעותי בקבוצה זו היה קצב עלייה יומי במשקל בהשוואה מול קבוצת הביקורת. נמצאו הבדלים מובהקים.
קבוצת הטיפול העלתה במשקל 47% ליום, מבחני ברזלטון וביילי שכלי/מוטורי היו גבוהים יותר. הילדים שוחררו 5 ימים מוקדם יותר מקבוצת הביקורת.
גם לאחר סיום המחקר, לאחר שמונה חודשים, שמרו התינוקות על ההישגים ההתפתחותיים (מוטורית, קוגניטיבית) בבדיקה מול קבוצת הביקורת.
ההסבר לתוצאות טמון במגע – העיסוי גורם לגירוי המערכת האוטונומית ועצב הוואגוס, אשר מאט את פעילות הלב, מסדיר את קצב
 


הנשימה. פעילויות אלו מסייעות בהורדת המתח. כמו כן הגירוי מגביר את התפקוד ההורמונלי המשפיע על ספיגת המזון. משמע – עלייה במשקל!
פרופ' פילד: "הייתי רוצה שרופאי ילדים ימליצו לאמהות לעסות את תינוקיהן" (4).

בארץ – מחקר בבתי חולים

במשך שני העשורים האחרונים היו נהוגות בארץ במחלקת טיפול נמרץ ליילודים, שיטות תרפיה לעיסוי ביילודים.
בין אפריל 96 ומאי 98 ביצעו מחקר על 57 אמהות ותינוקיהן בשלושה מרכזים רפואיים בארץ (5). בתל השומר, בוולפסון ובליס שבאיכילוב, שיטת העיסוי אומצה על פי מחקרה של פילד, כאשר ההתאמה ולחץ העיסוי היו דומים למחקרה.
הפגים חולקו לשלוש קבוצות: שתי קבוצות טיפול – באחת – האמהות ביצעו את העיסוי ובשנייה – אנשי מקצוע ללא קרבה משפחתית. את שתי הקבוצות השוו לקבוצה השלישית שלא קיבלה טיפול – קבוצת הביקורת.
תוצאות המחקר: קבוצת התינוקות שטופלה ע”י
האימהות – העלתה 6 גר'/יום. קבוצת התינוקות שטופלה ע”י הצוות הרפואי העלתה 8 גר'/יום לעומת קבוצת הביקורת.
ההבדלים בין הקבוצות אינם מיוחסים לשיטות האכלה, מאחר שלא היו הבדלים בין המרכזים ובין הקבוצות במדיניות התזונה כמו הנקה או פורמלה, וכן ההבדל לא היה משמעותי.
מסקנות המחקר: אמהות יכולות לקבל הכשרה לקדם את התפתחות תינוקן או שהצוות יכול להשיג את אותה השפעה התפתחותית, שהיא טובה כמו האמהות, כאשר האם אינה פנויה או נעדרת לתקופת מה. 

מתח ורגיעה – בפגייה

ד"ר גולדשטיין-פרבר הכניסה גם את שיטת היידי אלס לפגיות (בני ציון בחיפה, וולפסון בחולון). אלס פיתחה שיטה לטיפול בפגים שמיושמת בארה"ב, שבדיה ואוסטרליה. אלס מאמינה שהאינקובטורים שבהם שוהים פגים אינם מבודדים רעש, וכל רחש מסיט את תשומת ליבם וגורם להם אי-שקט. לפי שיטתה – מבחינת הילד, המוניטורים צורחים והצוות מדבר בקולות רמים. אלס ממליצה לעמעם אורות ולהלביש את האינקובטורים
 


בכיסויים, כדי לעשות הפרדה מלאכותית בין יום ולילה. בפגיות של אלס מעמעמים אורות.
בהתייחס לתאורה הקבועה בפגיה, ד"ר גולדשטיין מציינת כי הפרשת המלטונין, הורמון שינה שפועל בחושך, מופסקת. ככל שיש יותר מלטונין, כך שנת התינוק יותר מסודרת ושקטה (7). התינוקות שקיבלו את העיסוי נטו להתעורר בשעות הבוקר המוקדמות ולישון בצהריים לעומת התינוקות שלא קיבלו את העיסוי נטו להיות פעילים בין 11 בלילה לשלוש לפנות בוקר, ולא ישנו בצהריים, אלא אחרי הצהריים (דבר המקשה על האם בתקופה זו של החיים). כשהתינוקות היו בני 12 שבועות, אלה שקיבלו את העיסוי הייתה להם רמה גבוהה יותר מהורמון המלטונין.
אחד המדריכים מצפון הארץ, העניק מגע לתינוקות הפגייה. באחד המשובים שלו, סיפרה אחת האמהות שהיא פחדה להתקרב ולהסתכל על בתה הפגית – מהרגע שעברה את חוויית המגע, חל בה שינוי והיא לא עזבה אותה עוד.
עיסוי/מגע בפג עשוי לעזור לאמהות להתגבר על החשש מפני קרבה גופנית לפג הנתפס כשביר/חולה.

מתח ורגיעה – מחקרים נוספים

ד"ר קירסטין אוונס מוברג – ביצעה מספר מחקרים ובדקה את השפעת האוקסיטוצין על עכברים. באחד ממחקריה קבוצת עכברים בתולות קיבלה זריקות אוקסיטוסין והכניסו לה ולדות ואילו הקבוצה השנייה לא קיבלה זריקות והכניסו לה ולדות. מוברג מצאה כי קבוצת העכברים שקיבלה זריקות פיתחה סקרנות והתנהגות אימהית, כלפי הוולדות, התנהגותן הייתה חברותית יותר ורגועה. לעומת הקבוצה שלא קיבלה זריקות – קבוצה זו הייתה חשדנית, תוקפנית עד אכילת הוולדות (7).
בהיבט הפיזיולוגי – הורמון האוקסיטוצין המשתחרר במגע משפיע על כיווץ הרחם והפרשת החלב, מוריד ומאזן את לחץ הדם, מוריד את טונוס השרירים ומזרז תהליכי ספיגת מזון.
בהיבט הרגשי – הורמון האוקסיטוצין גורם להרגשת רוגע ושלווה, התנהגות אכפתית, מוריד תוקפנות ועוזר בהורדת המתח. משפיע לטובה גם על תחושת ההתחברות וההיקשרות של האם עם התינוק (Bonding & attachment).
גם אמהות בדיכאון לאחר לידה יכולות להרוויח
מעיסוי התינוק. לפי אחד המחקרים מהמכון לחקר המגע, העיסוי מעלה את החיבה של האם לתינוק
(8).

מחקרים בקבוצות גיל שונות

ישנם מחקרים רבים מהמכון לחקר המגע, בנושאים רפואיים בילדים בגיל טרום-ביה"ס, ילדי ביה"ס, מתבגרים ונוער.
ילדים עם סוכרת – עיסוי לתקופה של חודש של הורים לילדיהם הסוכרתיים, רמת הסוכר פחתה לדרגה תקינה וההיענות להנחיות התזונתיות עלתה, גם רמות הדאגה של ההורים והילדים ירדו ורמת הדיכאון של שניהם הופחתה (9).
ילדים עם לוקמיה – הילדים קיבלו עיסוי יומי על ידי הוריהם והשוו אותם לקבוצת ביקורת (שלא קיבלה עיסוי). לאחר חודש הופחתה רמת הדיכאון של הורי הילדים, ועלתה רמת תאי דם לבנים והנויטרופילים אצל הילדים (10).
מתבגרים – הידוק הקשר
ככל שהילדים מתבגרים פוחת המגע הישיר בינם לבין הוריהם. המתבגר עסוק בפעילויות שונות, חוגים, חברים, יציאות.
ההורה עלול להרגיש שאין לו זמן לבלות עם המתבגר. העיסוי יכול לבוא כ"זמן איכות".
על ידי היכרות עם שפת גוף של הילד/מתבגר, ההורה יכול לזהות פחדים וחששות ולהתייחס אליהן ועל ידי המגע להפחית רמות חרדה בילדים, לעודד בטחון עצמי ולהדק את הקשר המשפחתי.
מתבגרים עם ADHD – המתבגרים נהנו מיתרונות העיסוי. מתבגרים העידו על עצמם כשמחים יותר ומתוחים פחות אחרי העיסוי. גם מוריהם דירגו את המתבגרים כפחות היפר-אקטיביים ושופרה יכולת ההתמדה שלהם
(11).

סיכום

מכאן התשובה לשאלתי: אכן יש קשר ישיר בין השפעת העיסוי היומיומי על מצב בריאות התינוק!
אף על פי שהשיטה אינה טיפולית, ראינו את ההקשר מתוך המחקרים והדיווחים שהבאתי דלעיל, כי העיסוי עשוי לתרום בהעלאת משקל, לשינה עמוקה ורגועה, להקל על כאבי בטן, עצירות וקוליק, בעקיפין משפר מוטוריקה, וכן בהיבט הנפשי המגע הינו סוג של תקשורת עבור ההורה להביע אהבה ותמיכה – היכול לעזור לילד להתמודד עם לחצים ופחדים בזמנים קשים.
מטרת המאמר הוא להגביר את החשיבות והמודעות למגע חיובי תומך.
בעולמנו רב המתחים – העיסוי יכול להפיג מתחים שיש להורים לגבי אופן הטיפול הרצוי לרך הנולד. לעיתים, כאשר אמהות אינן מצליחות להתמודד עם “התינוק הבכיין", הן פונות לבדיקה רפואית. אם התינוק בריא, העיסוי יכול להעניק רגיעה גם להורה וגם לתינוק.
במהלך הסדנאות המדריכים עוזרים להורים להבין את משמעות הבכי של תינוקם והורים מדווחים שהתינוק בוכה פחות.
מניסיוני, עיסוי התינוק זו הנאה צרופה של הורה וילד, לתת “זמן איכות" להורה ולתינוקו ונותן אפשרות להדק את הקשר ביניהם. במגע הילד ירגיש אהבה, הערכה ויעלה ביטחון עצמי לילד. גם ההורה מרגיש מחוזק מתגובת הילד כלפי המגע.
ההורים מדווחים:
“הילד נהנה מאוד... החוויה המשמעותית היא הקשר שנוצר בין האם לילד"
“... למדנו לעסות את גוף התינוק ליהנות ולהירגע אתו"
“... הנאה מושלמת מעיסוי שקט ונינוח..."
(העברתי הרצאות לצוותים רפואיים, ללא מטרת רווח)

על העמותה

העמותה הבינלאומית לעיסוי תינוקות (IAIM), הוקמה בארצות-הברית על ידי וומלה שניידר מקלור (13) והתפשטה לאירופה. העמותה התפרשה ב-40 מדינות ברחבי העולם והמרכזים הגדולים נמצאים בארה"ב, קנדה ושוודיה. www.iaim.net
חשוב לציין כי השיטה איננה טיפולית/רפואית, ולא מתיימרת להחליף את הטיפול הרפואי.
אסתר מרום – 1992 ארה"ב – מוסמכת העמותה הבינ"ל, מדריכת הורים.
1995 ישראל – הרצאות וסדנאות בבית חולים אסף הרופא, בבית ספר לפיזיותרפיה, סדנאות לאחיות שירותי בריאות כללית.
2003 הקמת הסניף הישראלי – יו"ר העמותה, ומנחת מדריכים – שיתוף פעולה עם טיפות חלב לשכת הבריאות. הוזמנה להרצאה בארה"ב – לרופאי ילדים ואחיות בבית חולים בניו-ג'רסי.
מדריכי העמותה עובדים גם עם הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, בשיתוף פעולה עם שרותי בריאות כללית, בתי חולים ומוסדות רפואיים נוספים ברחבי הארץ –
www.iaim.co.il
חזון העמותה הבינלאומית לעיסוי תינוקות הוא “לקדם מגע תומך ואוהב באמצעות הדרכה, חינוך ומחקר על מנת שהורים, מטפלים וילדים יהיו אהובים, מוערכים ומובנים בקהילה העולמית".  

תודות מיוחדות

פרופ' פסח שוורצמן, מנהל ביה"ס ללימודי המשך ברפואה, אוניברסיטת בן-גוריון – על הפתיחות ועל זמנו היקר.
ד"ר קובי בנעים, מנהל מנהלת מרכז, מנהל מרפאת שירן, מחוז ירושלים – על הייעוץ והתיווך לפרופ' שוורצמן

תודות נוספות

ד"ר רות לית, רכזת פדיאטרית מחוז ירושלים
ד"ר איבנה וייסבלך, רכזת קורס רופאי ילדים, מחוז ירושלים
על שנתנו לי את הזכות ואת הבמה להעברת הרצאה
זו בקורס רופאי ילדים שירותי בריאות כללית מחוז ירושלים.

References :

1. Harlow H. The Development of Affectional Responses in Infant Monkeys. American Philosophical Society 1958;102:501-509
2. Montague A. Touching. 1971
3. Field T, Scafidi F, Schanberg S. Massage of Preterm newborns to Improve Growth and Development. Pediatric Nursing/ Nov-Dec.1987/Vol, 13/ No. 6
4. ציטוט מתוך קלטת המחקר 
5. Goldstein Ferber S, Kuint J, Weller A, Feldman R, Dolberg S, Arbel E, Kohelet D. Massage therapy by mothers and trained professionals enances weight gain in preterm infants. Early Human Development 2002;67:37-45
6. Sari Goldstein & colleagues, Dept. of Neonatology Tel-Aviv Univ. Mother-Child Massage Helps Babies Sleep, Journal of Developmental and Behavioral Pediatrics, December 2002
7. Dr. Kerstin Uvnas Moberg. The Oxytocin Factor. 2003
8. Pelaez-Nogueras M, Field T, Hossain Z, Pickents J. Depressed mothers' touching increases infants' positive affect and attention in still-face interactions. Child Devlopment 1996;67:1780-1792
9. Field T, Hernandez-Reif M, LaGreca A, Shaw K, Schanberg S, Kuhn C. Massage Therapy lowetrd blood glucose levels in children with Diabetes Melitus. Diabetes Spectrum 1997;10:237-239
10. Field T, Cullen C, Diego M, Hernandez-Reif M, Sprinz P, Beebe K, Kissell, Bango-Sanchez V. Leukemia Immune changes following massage therapy. Journal of Bodywork and Movement Therapy 2001;3:1-5
11. Field T, Quitino O, Hernandez-Reif M, Koslovsky G. Adolescents with ADHD benefit from Massage therapy. Adolescence 1998;33:103-108
21. וומלה שניידר מקלור. עיסוי תינוקות, מדריך להורים אוהבים. 1995
מראי מקום נוספים
1. ד"ר אבי שדה. לישון כמו תינוק. הוצאת ידיעות אחרונות. 176 עמ', 1999
2. ד"ר מרשה קייטס, ארגון “אם לאם".
3. Kaitz M, Rokem AM, Eidelman AI. Mothers can recognize their infants by touch. Developmental Psychology 1992;28:35-39
4. Kaitz M, Meirov H, Landsman I, Eidelman AI. Infant recognition by touch. Infant Behavior and Development 1993;16:333-341
5. Kaitz M, Shiri S, Danziger Z, Hershko Z, Eidelman AI. Fathers can also recognize their infant by touch. Infant Behavior and Development 1994;17:205-207
6. Eidelman AI, Hovars R, Kaitz M. Comparative tactile behavior of mothers and fathers with their newborn infant. Israel Journal of Medicine 1994;30:79-82
7. Kaitz M, Zvi H, Levy M, Berger A, Eidelman AI. The uniqueness of mother-own infant interactions. Infant Behavior and Development 1995;18:247-252

תגובות:



דף ראשי | כינוסים רפואיים | כתבי עת רפואיים | חיפוש תרופות | תנאי שימוש | אודות מדיקל מדיה | צור קשר | קוסמטיקה ואסתטיקה רפואית | קוסמטיקה רפואית
המידע המופיע באתר זה מיועד לצוות רפואי בלבד. המידע באתר אינו מהווה בשום אופן ייעוץ רפואי ו\או משפטי.
שימוש או צפייה באתר זה מעידים על הסכמתך לתנאי השימוש. לצפייה בתנאי השימוש לחץ\' כאן
Powered by Medical Media Ltd.
כל הזכויות שמורות לי.ש. מדיקל מדיה בע"מ ©