רקע
יש נשים שסובלות מירידה בתשוקה/רצייה המינית (Hypoactive Sexual Desire Disorder). מטרת המחקר הייתה לבדוק את היעילות ואת הבטיחות של טיפול בטסטוסטרון לנשים לאחר המנופאוזה שסובלות מליבידו נמוך ואינן מטופלות באסטרוגן.

שיטות
בוצע מחקר כפול-סמיות ((Double Blind, Placebo Controlled שבו השתתפו 814 נשים לאחר מנופאוזה (טבעית או ניתוחית), אשר סבלו מליבידו ירוד.
הנשים חולקו לשלוש קבוצות: טיפול במדבקות טסטוסטרון של 300 מק"ג ביום, טיפול של 150 מק"ג ביום, אינבו. המחקר נמשך 52 שבועות.
היעילות נבדקה לאחר 24 שבועות. הבטיחות נבדקה לאחר 52 שבועות והיה מעקב של שנה נוספת אחרי חלק מהנשים.
היעד של המחקר הוגדר כשינוי של הליבידו לאחר 24 שבועות - תדירות פעילות מינית משביעת רצון בהשוואה למצב הבסיסי.

תוצאות
שיעורי הפרישה מהמחקר היו גבוהים יחסית, כ-100 נשים מכל קבוצה שמנתה כ-270 נשים. הסיבות העיקריות לפרישה מהמחקר היו תופעות לוואי ופרישה מרצון. כ-70% מהנשים השלימו 24 שבועות מחקר.
הייתה עלייה ניכרת בתדירות של פעילות מינית משביעת רצון בארבעה שבועות לאחר 24 שבועות בקבוצה שקיבלה טסטוסטרון במינון של 300 מק"ג לעומת קבוצת אינבו (עלייה של 2.1 אירועים לעומת 0.7), אך לא בקבוצה שקיבלה מינון של 150 מק"ג ליום (1.2 אירועים).
טסטוסטרון היה קשור עם עלייה משמעותית בחשק (Desire) וירידה בעקה (Distress).
תופעות לוואי אנדרוגניות, כמו שיעור יתר, היו בשיעור גבוה יותר בקבוצה שטופלה במינון הגבוה של טסטוסטרון לעומת קבוצת האינבו (30% לעומת 23%), או בהשוואה למטופלות במינון הנמוך (24.7%).
סרטן השד אובחן בארבע נשים שקיבלו טסטוסטרון (לא היה אף מקרה בנשים שקיבלו אינבו), אחת מהארבע אובחנה ב-4 החודשים הראשונים של המחקר ולגבי אחת אחרת התברר שהיו סימפטומים כבר לפני המחקר.

מסקנות
טיפול במדבקות טסטוסטרון של 300 מק"ג ליום מביא לשיפור מתון אך משמעותי בליבידו בנשים לאחר מנופאוזה שאינן מטופלות באסטרוגן. ההשפעות ארוכות הטווח של טסטוסטרון, כולל השפעה על השד, עדיין אינן ידועות.

דיון
חשק מיני ירוד הינו מצב ידוע בנשים אם כי לא תמיד מדובר, הקיים במיוחד בנשים לאחר המנופאוזה. יש גורמים רבים לכך כולל פסיכו-סוציאליים, ויש לגשת לבעיה בגישה רב-מערכתית, הכוללת התייחסות למערכת היחסים עם בן הזוג ועוד. במחקר זה יש התייחסות לטיפול תרופתי של טסטוסטרון, ועל פי התוצאות, יש שיפור בליבידו של הנשים שטופלו במינון הגבוה שנבדק. עם זאת, אין להתעלם מתופעות הלוואי שעלולות לגרום להפסקת הטיפול.
נושא חשוב נוסף הוא בטיחות הטיפול. במחקר זה היו מספר מקרים של סרטן השד, ולא ברור אם מדובר בממצא מקרי או שיש קשר לטיפול בטסטוסטרון.
יש לנהוג משנה זהירות בטיפול תרופתי לבעיה שפוגעת באופן משמעותי באיכות החיים אך לא בתוחלת החיים, ולבדוק אם הטיפול עלול להיות כרוך בסיכון לעלייה בממאירות השד או ממאירות אחרת. אין ספק שנחוצים מחקרים מבוקרים נוספים בנושא בעתיד.