שלום אורח, התחבר לאתר!, שכחת את הסיסמה?
  דוא"ל:
סיסמה:
טופס רישום לאתר | הוסף למועדפים | קבע כדף הבית
WWW.MedicalMedia.co.il
אודות אינדקס קישורים עדכוני רישום חיפוש תרופות כתבי עת כינוסים דף ראשי
yoman.co.il - תוכנה לזימון תורים
Medical Search Engine
Skip Navigation Linksראשי > רשימת כתבי עת > Israeli Journal of Family Practice - גליון מס' 144 > זה כל הקשר! המשפחה והחברה בהשפעתה על הפסקת עישון
דצמבר 2008 December | גיליון מס' 144 .No
צור קשר
חברי מערכת
רשימת גליונות קודמים
שער הגליון
מניעת עישון וגמילה
זה כל הקשר! המשפחה והחברה בהשפעתה על הפסקת עישון


ד"ר שני אפק - מתמחה ברפואת משפחה, המחלקה לרפואת המשפחה, המרכז הרפואי מאיר, כפר סבא; שירותי בריאות כללית, העמותה הרפואית למניעה וגמילה מעישון

התרגלנו בשני העשורים האחרונים לקרוא ולהיחשף לספרות ענפה שעסקה בקשר של השפעה חברתית והתחלת עישון, בעיקר בבני נוער. בני נוער הנחשפים לבני משפחה מעשנים, בעיקר הורים, אך גם למורים ולמדריכים חברתיים מעשנים  מועדים יותר לעשן. קשר דומה תואר גם בין חשיפה בפרסומות גלויות וסמויות לעישון סיגריות וכן בסרטים לבין התחלת עישון בבני נוער (1). על כך אדון בגיליונות הבאים.
רבים מהעוסקים בגמילה מעישון שמים לב, קרוב לוודאי, גם לתופעה הפוכה. בהתנהלות הפוכה זו מגיע "חלוץ" שהוא נציג קהילה משפחתית או חברתית ומעוניין להפסיק לעשן בנסיבות כאלה ואחרות. פעמים רבות רבים מבני המשפחה והחברים מחליטים אף הם להפסיק לעשן בעקבותיו.
זכורה לי במיוחד משפחה שהכרתי כמנחה סדנאות לגמילה מעישון. בסדנה ראשונה לגמילה מעישון שנערכה במרפאתי דאז הכרתי את אם המשפחה, ובעקבות הצלחתה להפסיק לעשן הגיעו לסדנאות המשך בעלה, אביה, שתי אחיותיה ובני זוגן, כולם בניסיון להפסיק לעשן. כחלק ממחקר להערכת יעילות הטיפול באותן סדנאות, שוחחתי עם בני המשפחה כעבור שנה, והתברר כי המשפחה עברה שינוי משמעותי מבחינת אחוז המעשנים בה, ומ-11 בני משפחה מעשנים הפסיקו לעשן שמונה (חלקם במסגרת סדנה וחלקם לא). חשוב לציין שאותם אלה שלא הפסיקו לעשן דיווחו על תחושה של ריחוק מסוים וקושי ליטול חלק בהווי המשפחתי כמעשנים.
תיאור תופעה משפחתית בריאותית זו קיבל תמיכה ממחקר גדול שנבדקה בו השפעה של קשר חברתי ומשפחתי, ופורסם ב-NEJM (2). זה אחד המחקרים הגדולים שהראו כיצד בני אדם שהווייתם היא חברתית ומשפחתית, יכולים ליצור שינוי בריאותי חיובי בקהילה שבה הם חיים. מרתק במיוחד לראות את תוצאות מחקר זה שנפרש על פני שלושה עשורים שבהם שינתה החברה בארה"ב את פני הנורמות הבריאותיות שלה מחברה מתירנית כלפי עישון לחברה שבה עישון הוא הרגל בריאותי שאינו נורמטיבי.
המחקר הוא מחקר מעקב פרוספקטיבי המשכי של ילדי הנבדקים במחקר פרמינגהם. במחקר זה נערך מעקב משנת 1971 ועד שנת 2000 אחרי הרגלי עישון וקשרים חברתיים בקרב 5,124 מבוגרים מגיל 21. במסגרת המחקר מופו קשרים חברתיים ומשפחתיים ותוארו 52,228 קשרים ו-10.4 קשרים בממוצע לאדם שהשתתף במחקר. חשוב לציין כי הרגלי העישון של קבוצת הנחקרים היו דומים למצב המעשנים בשאר ארה"ב, ונשארו דומים במהלך המחקר. לדוגמה: בגילים 49-40 עישנו כ-66% ממשתתפי המחקר בשנות ה-70, נתון מקביל לאותה קבוצת גיל בארה"ב באותה תקופה, וזאת לעומת 22.3% בשנת 2000, אף זה נתון מקביל לקבוצת גיל זו באותה תקופה.
הירידה המבורכת שהייתה בשיעורי העישון אינה חדשה, החידוש של המחקר הוא הניסיון לנתח את השינוי החברתי שחל באותה תקופה. נעשתה בדיקה של מיפוי הקשרים בין משתתפי המחקר. בתחילת שנות ה-70 נראה היה שהמעשנים היו במרכז הרשת ובפיזור הומוגני דומה לאלה ממשתתפי המחקר שלא עישנו. כלומר, המעשנים היו חלק אינטגרלי מהחברה, מעמדם היה דומה לזה של הלא מעשנים, והיה להם קשר עם אנשים רבים מעשנים ולא מעשנים. בתיאור המצב החברתי של המעשנים בשנת 2000 חל שינוי משמעותי שיש לו ביטוי בתמונת המצב. לא רק שמספר המעשנים ירד אלא שגם מיקומם ברשת הקשרים החברתיים שינה את פניו: מיקומם נדחק לשוליים. נראה היה שהמעשנים "נדחפו" החוצה מהמרכז החברתי של שנות
ה-70, והתרועעו במעגלים סגורים יותר וקטנים יותר של מעשנים בסביבתם. הקשרים בין מעשנים ולא מעשנים פחתו באופן משמעותי. בהסבר לתופעה נתן המחבר דוגמה לשתי חלוקות אפשריות של ירידה ב-50% מעשנים בקרב 10 קבוצות המונות 10 פרטים: הראשונה שבה יש עשר קבוצות ובכל קבוצה יש 5 מעשנים ו-5 שאינם מעשנים, כלומר קבוצה הטרוגנית של מעשנים ולא מעשנים.
אפשרות שנייה, בעקבות ירידת העישון ב-50% נוצרות חמש קבוצות של 10 מעשנים וחמש קבוצות של 10 שאינם מעשנים, כלומר קבוצות הומוגניות של מעשנים וקבוצות הומוגניות של לא מעשנים.
ככל הנראה, החלוקה השנייה שבה קבוצות מעשנים ואינם מעשנים הפכו נפרדות אפיינה יותר את התופעה החברתית שתוארה.
מאפיין נוסף של השינוי היא דרך העברתו. נראה כי השינוי החברתי בהפסקת עישון עבר כאפקט דומינו חיובי באמצעות קשרים חברתיים ומשפחתיים קרובים.
לדוגמה, כשבן זוג הפסיק לעשן, הסיכוי שבן הזוג של הנגמל ימשיך לעשן ירד ב-67% (0.59-0.73 IC). לגבי אחים ואחיות, הפסקת עישון אצל אח או אחות הביאה לירידה של 25% (0.14-0.35 IC) בסיכון לעשן בקרב אחים לאותה משפחה. לגבי חברים, הסיכוי של הפסקת עישון אצל חבר אחד הביאה לירידה של 36% (0.12-0.55 IC) בסיכון לעשן בקרב אלה שתוארו עם קשר חברי עם נגמל.
הסיכוי לירידה בעישון היה גם קשור להשכלה: מי שלמד לפחות שנה בקולג' הסיכוי שלו להפסיק לעשן ירד ב-57%
(0.29-0.75 IC) נוספים לכל סוג קשר שתואר קודם.
הצד השני של המטבע היה שנראה כי קרבה מדרגה שנייה למעשן (חבר של חבר של מעשן) העלתה את הסיכון לעשן
ב-29% בהשוואה לחוסר קשר, ואפילו קרבה מדרגה שלישית (חבר של חבר של חבר של מעשן) העלתה את הסיכוי לעשן
ב-11% לעומת סיכויו של אדם ללא קשר כזה כלל.
נראה שיש מספר מסקנות שניתן ללמוד ממחקר זה: הראשונה ואולי החשובה ביותר היא שנורמה חברתית בריאותית שמוטבעת בחברה הן באמצעות חינוך, הן באמצעות חקיקה והן באמצעות מענה טיפולי הולם מביאה לשינוי, ואולי ניתן לנסות לרתום כלים אלה לשינויים נוספים, כגון שתיית אלכוהול מופרזת, שימוש בסמים וכדומה.
מסקנה שנייה היא ששינוי זה, בסופו של דבר, נובע מקשרים חברתיים קהילתיים ומשפחתיים.
בשינוי שבו המשפחה והקהילה החברתית הן שמניעות את השינוי הבריאותי, לנו כרופאי המשפחה, מקום מרכזי ומשמעותי בעזרה של הכוונה חינוכית וטיפולית. עלינו לזכור שמטופל אחד שעזרנו לו בצורה כזו או אחרת להפסיק לעשן מביא ככל הנראה שינוי לסביבתו הקרובה גם אם היא בטיפולנו וגם אם לא. כמו כן, הכנה סביבתית לתמיכה במהלך תביא, ככל הנראה, לשיפור בסיכויי ההצלחה להפסקת עישון.
עם זאת, לאחר קריאת המאמר וניתוח המסקנות שבו לא יכולתי שלא להרהר במחשבה נוספת שהשאירה אותי עם מעט טעם מר ותהיות: מי הם המעשנים שנשארו בשוליים? האם השוליים מתארים את החלשים, את חסרי היכולת הכלכלית, את חולי הנפש? ואם זה כך, בעידן שבו הפערים החברתיים הולכים וגדלים, מה הכלים שלנו כרופאי משפחה בקהילה וכמערכת בריאות לטפל בהם ולהביא גם להם את השינוי? האם היותם בשוליים היא שמקשה את הטיפול בהם? לדעתי, זה מעגל סגור שעלינו לנסות לפרוץ.
חובתנו לא לוותר עליהם ולנסות לטפל בהם, לאפשר להם נגישות לטיפול הן מבחינה מערכתית והן מבחינה כלכלית.



References
1.    Worth KA, Cin SD J, et al. Prevalence of smoking among major movie characters: 1996-2004 Tob Control 2004
2.    Christakis NA, Fowler H. The Collective Dynamics of Smoking in a Large Social Network. NEJM 2008
תגובות:



דף ראשי | כינוסים רפואיים | כתבי עת רפואיים | חיפוש תרופות | תנאי שימוש | אודות מדיקל מדיה | צור קשר | קוסמטיקה ואסתטיקה רפואית | קוסמטיקה רפואית
המידע המופיע באתר זה מיועד לצוות רפואי בלבד. המידע באתר אינו מהווה בשום אופן ייעוץ רפואי ו\או משפטי.
שימוש או צפייה באתר זה מעידים על הסכמתך לתנאי השימוש.
תנאי שימוש באתר זה:
ידוע לי שעל ידי שימוש באתר זה, פרטיי שמסרתי יאספו ע"י חברת מדיקל מדיה על מנת ליצור איתי קשר בנוגע לאירוע זה ולאחרים. מדיקל מדיה אף רשאית להעביר את פרטי הקשר שלי מעת לעת לחברות קשורות אליה ו/או צדדים שלישיים כחלק מהמודל העסקי שלה לשימוש בכיווני שיווק עבור לקוחותיה שכולל ניוזלטר מדעי לרופאים, מידע על עידכוני רישום של תרופות וציוד רפואי, נושאים מקצועיים, פרסומים שונים, הזמנות לכנסים, הזמנות למפגשים עם נציגי פארמה וכיוצ״ב. ידוע לי כי אני זכאי לבקש מחברת מדיקל מדיה לחדול משימוש במידע בכל עת ע"י שליחת הודעה כתובה לחברה ובמקרה זה תתבטל הסכמתי לעיל מיום שהתקבלה ההודעה.

לצפייה בתנאי השימוש לחץ\' כאן
Powered by Medical Media Ltd.
כל הזכויות שמורות לי.ש. מדיקל מדיה בע"מ ©