שלום אורח, התחבר לאתר!, שכחת את הסיסמה?
  דוא"ל:
סיסמה:
טופס רישום לאתר | הוסף למועדפים | קבע כדף הבית
WWW.MedicalMedia.co.il
אודות אינדקס קישורים עדכוני רישום חיפוש תרופות כתבי עת כינוסים דף ראשי
yoman.co.il - תוכנה לזימון תורים
Medical Search Engine
Skip Navigation Linksראשי > רשימת כתבי עת > Israeli Journal of Family Practice - גליון מס' 144 > חלל הפה באדם הזקן
דצמבר 2008 December | גיליון מס' 144 .No
צור קשר
חברי מערכת
רשימת גליונות קודמים
שער הגליון
הגריאטר שברופא המשפחה
חלל הפה באדם הזקן


ד"ר דניאל דליות - מומחה ברפואת משפחה, מומחה בגריאטריה, מחלקה ג, המרכז הרפואי-גריאטרי בית רבקה, פתח תקווה

כללי
לחלל הפה על כל מרכיביו מספר תפקידים: דיבור, תחילת תהליך העיכול, השתתפות בהגנה על המטופל מפני העולם החיצון. בדרך כלל אנו נדרשים לנושא חלל הפה בנסיבות של בעיות שיניים, אך כמובן שקיימות נסיבות אחרות. ראוי לציין, כי חל שיפור ניכר במצב טיפול השיניים בזקן. נוסף על כך, חשוב לומר כי השיפור בטיפול שיניים בגיל צעיר ומבוגר תרם להגברת מספר הזקנים עם שיניים. ביפן שבה המודעות לאיכות חיי הזקן היא מרשימה, קיים פרויקט שנקרא 8020 שמטרתו להביא זקנים למצב של פה עם יותר ויותר שיניים (80 הוא הגיל, 20 הוא מספר השיניים). הרעיון בבסיס הפרויקט הוא, שיותר שיניים במצב טוב תורמות לאיכות חיים ולבריאות. במסגרת הפרויקט עושים הערכת סיכון לעששת וטיפול מיידי. במסגרת הערכת הסיכון לעששת בודקים נוכחות של 4 חיידקים קריוגניים נפוצים באנשים שהגיעו לגיל 80 ומדרגים את הסיכון על פי מדד שנקרא Cariostat. המסקנות הן שלמשתתפים בעלי סיכון נמוך לעששת על פי מדד Cariostat יש פחות חיידקים קריוגניים ויותר שיניים (1). יש קשר הדדי בין מצב הפה לבין הבריאות הכללית. חשוב שכל גורמי הבריאות שמטפלים באדם הזקן יתייחסו במלוא הרצינות למצב הפה. בסקירה הנוכחית נדון בבעיות הקיימות ברקמות חלל הפה השונות, וננסה לבדוק השלכות של בריאות הפה על מצבו של הזקן ובעיקר על התפקוד ועל איכות החיים.

קשר בין מצב חלל הפה, לבריאות ולאיכות חיים
עבודות רבות תומכות בקשר בין מצב כלכלי חברתי למצב שיניים. מחקר שבדק 288 בני 65 ומעלה עצמאים, הראה כי מצב כלכלי חברתי טוב תורם לבריאות הפה ולאיכות חיים שנגזרת ממנו LOQRHO (Oral Health Related Quality of Life) (2).
מחקר שבדק 642 אנשים צלולים בני 65 ומעלה, מוגבלים ב-2 סעיפי תפקוד לפחות, מצא קשר בין בריאות פה, איכות חיים התלויה בבריאות פה ותפקוד. נמצא כי OHRQOL רע קשור במוגבלות (3).
מחקר שבדק 291 אנשים בני 90-65 מבחינת משקל, איכות חיים ובריאות פה הסיק שראוי לבדוק זקנים בתת-משקל ובהשמנת יתר בנושא בריאות הפה עקב קשר בין מצב הפה לבין מצב התזונה (4).
מחקר מעניין שבדק קשר בין היגיינת פה של זקנים במוסד לבין תפקוד יד מצא, שתפקוד יד לקוי קשור בהיגיינת פה לקויה (5).
מחקר שבדק השפעה של בריאות פה על איכות חיים בזקנים בירושלים, והשווה אנשים מרותקים ללא מרותקים, הסיק, שלאנשים מרותקי בית בעיות גדולות יותר מאשר ללא מרותקים בתקשורת, אכילה ושביעות רצון הקשורה בבריאות הפה (6).

שיניים
בעבר, פה חסר שיניים היה מזוהה עם תהליך ההזדקנות - לא עוד. קיימת עלייה בקרב זקנים עם שיניים. שיפור בטיפול שיניים, מניעת מחלה, עליית זמינות שירותים, שיפור מודעות, וכנראה גם אורח חיים בריא, הובילו להתקדמות משמעותית בנושא בריאות השן בזקן.
לאובדן שיניים עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת מעבר לנושא של לעיסה והפקת קול. התפקוד, הדבר החשוב ביותר לזקן, עלול להיפגע. מתברר שאיבוד שיניים קשור בירידה בתפקוד כללי. מחקר שבדק את הקשר הזה הראה שאיבוד שיניים בגיל 70 קשור במוגבלות ובתמותה כעבור מספר שנים (7).
מאמר מעניין אחר מדבר על קשר בין שיניים לקוגניציה. העבודה העריכה קשר בין בריאות שן לבין ליקוי קוגניטיבי וירידה ב-BMI (Body Mass Index) בקרב משתתפים בני 65 ומעלה שגרים בבתיהם ובמוסדות. בבתי אבות היו יותר חסרי שיניים. לחסר שיניים היה קשר משמעותי לליקוי קוגניטיבי. ליקוי קוגניטיבי היה קשור גם בירידה ב-BMI. המסקנה הייתה שלאנשים עם מצב ירוד של שיניים וליקוי קוגניטיבי יש סיכון לליקוי במצב התזונתי (8). מחקר שבדק השפעה של גיל ושימוש בשיניים תותבות על בליעה באנשים בריאים בני 75 ומעלה ללא שיניים ביפן הראה שעלולה להיות להם הפרעת בליעה וחדירה ללרינקס אם הם אינם נושאים שיניים תותבות (9). איבוד שיניים נזקף לחובת שני תהליכים: עששת ומחלה פריאודונטלית. באופן פרדוקסלי לנוכח העלייה של מספר השיניים בגיל המופלג יש סיכוי לעלייה בבעיות אלה. השן מורכבת ממרכיבים שונים עם מינרלים וללא מינרלים שנתמכים על ידי הליגמנט הפריאודונטלי ועל ידי העצם האלביאולארית. ככל שמתקדמים בגיל, המחלות הפריאודונטליות הן אלה שתורמות יותר לאיבוד שיניים. העששת בזקנים לעומת עששת בצעירים היא יותר עששת של השורש שנחשף בשל נסיגת חניכיים ומחלה פריאודונטלית. גורמי הסיכון לעששת הם: גיל מבוגר, ירידת חשיפה לפלואוריד, עששת של הכותרת, איבוד הקשר לליגמנט הפריאודונטלי, גורמים רפואיים התנהגותיים וחברתיים. יש גם קשר בין עששת לדמנציה. מחקר שבחן שכיחות של עששת בכותרת ובשורש בזקנים הפוקדים מרפאת זיכרון, הראה שבקרב דמנטים ובעיקר במחלת אלצהיימר, יש יותר עששת (10). לזקן עם שיניים עששת גורמת לכאב ולאי נוחות. עששת הנמשכת זמן רב גורמת לאיבוד השן. איבוד שיניים גורם לבעיות לעיסה, הפקת קול, בליעה ואיכות חיים. מחקר שבדק השפעות ארוכות טווח של בריאות הפה ובריאות כללית על איכות חיים בגברים זקנים חולי סרטן הסיק, שמטופלים עם בעיות שיניים ופה שגורמות לקשיי אכילה הם בסיכון לירידת איכות חיים, ירידה בבריאות הנפש, ירידה תפקודית וכאב כללי גדול יותר (11). מניעת עששת בזקן דומה למניעה בצעיר: פלואוריד, היגיינת פה, הימנעות מפחמימות תוססות וכמובן בדיקה תקופתית אצל רופא שיניים.

פריאודונטיום (Periodontium)
הפריאודונטיום מחולק לחלק הג'ינג'יבאלי (Gingival) ולחלק הקושר המחזיק צמנטום (Cementum), ליגמנט פריאודונטלי (Periodontal Ligament), מרכיב גרמי פריאודונטלי.
מדברים על פריאודונטיטיס (Periodontitis) או על מחלה פריאודונטלית כאשר קיימת דלקת וכאשר חלק ניכר מהחיבור אובד. לזקנים יש יותר אבן שן, עלייה בשכיחות דימומים בחניכיים, נסיגת חניכיים ואיבוד חיבור פריאודונטלי. מחלות מערכתיות וטיפולים תרופתיים עלולים לפגוע בפריאודונטיום.
מספר תרופות עלולות לתרום לצמיחת יתר ג'ינג'יבאלית או לשגשוג יתר ג'ינג'יבאלי, מצב אשר ללא טיפול עלול לגרום לעששת ולפריאודונטיטיס הרסנית. בין היתר מדובר במשפחת חוסמי תעלות הסידן, בפניטואין נגד פרכוסים ובציקלוספורין נגד דחייה.
בעיות מערכתיות יכולות לפגוע בפריאודונטיום, למשל חסר חומצה פולית. מחקר שבדק קשר בין רמת חומצה פולית לבין מחלה פריאודונטלית בזקנים הסיק שרמת חומצה פולית נמוכה קשורה במחלה פריאודונטלית בזקן, וכי בדיקת רמת חומצה פולית חשובה כמטרה טיפולית בקידום בריאות הפה (12).
למחלות פריאודונטליות יש השפעות פומיות ומערכתיות על הבריאות. מבחינת הפה הן קשורות בריח פה, בדימום חניכיים, בתנועת שיניים וכמובן באיבוד שיניים. פריאודונטיטיס עלולה להחמיר איזון סוכרת ומחלת לב, ועלולה לתרום לדלקת ריאות עקב שאיפת חיידקים גרם שליליים שמעורבים במחלה הפריאודונטלית. המחלה הפריאודונטלית תורמת לדלקת מערכתית. היום מדברים יותר ויותר על דלקת בגוף עם סמני דלקת ועם השפעה על מערכות שונות. מחקר שבדק רמות של סמנים מערכתיים לדלקת ופרמטרים של מחלות פריאודונטליות בזקנים (בדיקה פריאודונטלית מקפת, דגימות של אבן תת-ג'ינג'יבאלית מ-4 שיניים ורמות של פתוגנים פריאודונטליים), הראה שרמת הציטוקין 6LI (InterLeukin 6) הייתה גבוהה משמעותית במשתתפים עם מחלה פריאודונטלית נרחבת. מחלה פריאודונטלית קשורה בעליית FNT (Tumor Necrosis Factor). כשכמות חיידקים עולה, רמת PRC (C Reactive Protein) גבוהה יותר. המסקנה היא שמחלה פריאודונטלית וזיהום תורמים לעליית סמנים דלקתיים בזקנים (13). רבות דובר על השפעה של מצב החניכיים והשיניים על בריאות הלב וכלי הדם. מחקר שבדק השפעת טיפול בחולים עם פריאודונטיטיס קשה, הראה שטיפול נמרץ במחלה מלווה מיידית בעלייה בחומרים דלקתיים ובדיספונקציה אנדותליאלית, אך לאחר 6 חודשים נמצא שיפור גם במצב פה וגם בתפקוד אנדותל (14).
בדלקת ריאות משאיפה בודדו חיידקים שמוצאם מהחניכיים. גורמי סיכון לדלקת ריאות משאיפה: גיל זקנה, מצב דיכוי חיסון, הנשמה מכנית, הפרעות בליעה, האכלה מלאכותית, הידרדרות בריאותית והיגיינת פה לקויה באנשים מרותקים.
מחלות פריאודונטליות עלולות לגרום לכאב, להפרעת לעיסה ולזיהום בזקן עם שיניים. כשמתחילה נסיגת חניכיים, נחשפים שורשים, פריאודונטיטיס עלולה להתחיל, השיניים נהיות ניידות. במדוכאי חיסון הבריאות המערכתית מאוימת על ידי דימום וחניכיים מוגלתיים, זיהום אלביאולארי והעברה של חיידקי הפה לדם. טיפול בג'נג'יביטיס ובפריאודונטיטיס מתחיל עם היגיינת פה בצורת צחצוח שיניים לאחר כל ארוחה. שטיפות פה עם כלורהקסידין יעילות בג'ינג'יביטיס. טיפול פריאודונטלי נע משמרני למניעה ועד לניתוחים וזה תלוי בעומק הבעיה ובהרס העצם. ההחלטה אם לשמור על השיניים ולשקם את הבריאות הפריאודונטלית או לעקור את השן תלויה בהערכת מצב הפה והמצב המערכתי. בריאות האדם יותר מאשר הגיל הם המגדירים של טיפול פריאודונטלי.

בלוטות רוק
הרוק מכיל חומרים חשובים לבריאות הפה. התפקיד החשוב הוא שמירת לחות הפה. נוסף על כך, תורם הרוק לרמינרליזציה של השיניים, לשמירה מפני זיהומים חיידקיים. הרוק עוזר להכין את העיכול. למרות התלונה הנפוצה בקרב זקנים על פה יבש, אין ירידה משמעותית ביצירת רוק בקרב זקנים. בהיעדר סיבוכים מערכתיים ומקומיים או תרופות אין ירידה בייצור הרוק. בקרב זקנים בריאים לא אמור להיות הבדל בהרכב הרוק. יש ירידה בנפח הבלוטות ובמספר התאים הפעילים, אך המחשבה היא שפשוט מדובר בצמצום רזרבות. קסרוסטומיה אינה תופעה הכרחית של גיל מתקדם.
הסיבה הנפוצה ביותר של ליקוי תפקוד בלוטות הרוק היא יאטרוגנית: תרופות (אנטיכולינרגיות, נוגדות דיכאון, אנטי היסטמיניות, אנטי היפרטנסיביות אנטי פרקינסוניות, אנקסיוליטיות, דיאורטיקה) וטיפול אונקולוגי, כמו הקרנות וכימותרפיה. בעיה לא נדירה, שפוגעת בבלוטות הרוק, היא תסמונת סיוגרן. מדובר בתסמונת אוטואימונית הקיימת, בעיקר בנשים לאחר הפסקת הווסת. גם במחלת אלצהיימר יש תת-הפרשה. מצב של התייבשות שאינו נדיר בזקנים תורם לליקוי תפקוד של בלוטות הרוק. נוסף על כך, תורמות לירידה בהפרשת רוק דלקות פה וחסימות של דרכי הרוק עקב זיהומים, אבנים, טראומה, ממאירות. בין השאר בודקים את תפקוד בלוטות הרוק על ידי טפטוף חומצה ציטרית או מיץ לימון על הלשון. בהיעדר רוק, עולה כמות העששת ומוחש איבוד שיניים, רירית הפה נסדקת ואז קיימת סכנה לזיהומים. בשלב מאוחר יותר מופיעים בעיית בליעה ודיבור וכן כאב עקב בעיית שיניים או רקמות רכות.
טיפול בליקוי תפקוד בלוטות רוק מתחיל בזיהוי הבעיה, אם מדובר בתרופה מפסיקים את התרופה, אם חייבים לקחת אותה, ניתן לפצל למינונים קטנים על פני היממה וזה עוזר. כדי לגרות ייצור רוק: סוכריות, לעיסת מסטיק, פילוקרפין כתרופה, תחליפי רוק, שטיפות ג'ל לחות. יש לנסות להימנע ככל האפשר מלהגיע לפה ושפתיים יבשים, וזאת למעשה ניתן לעשות עם אותם אמצעים שמיועדים לטיפול.
מעניין שבעזרת הרוק ניתן לגלות פרטים על האדם, כמו למשל בנושא של Frailty (שבריריות) בעזרת אלבומין ברוק. מחקר שבדק קשר בין מרכיבים שונים ברוק בקרב הזקנים לבין בריאות הפה ובריאות כללית גילה רמת אלבומין גבוהה יותר בקרב ה-Frail. הסיבה היא כנראה פגיעה בשלמות הרירית (15).

תפקוד חושי
האכילה תורמת בין השאר להנאה חושית. עם הגיל יש סכנה לירידה בהנאה, וכך גם לבעיית תזונה. מדברים אפילו על אנורקסיה הקשורה לגיל, אף שעם ההזדקנות עלולים להיות מצבים שונים, גופניים נפשיים וקוגניטיביים, שתורמים לאנורקסיה. קולטני הטעם מפוזרים על פני חלל הפה ומעבירים את הגירוי בעזרת שלושה עצבים: 7, 9, 10.
באנשים בריאים יש שינויים קלים בלבד עם הגיל. בחולים יש הרבה יותר שינויים. יכולת הזקן לחוש במלח יורדת מעט. בסוכר היא אינה יורדת. בקרב לוקחי תרופות סף ההרגשה עולה, כלומר צריך לקחת כמות גדולה יותר כדי לחוש בטעמים. באשר לחוש ריח קיימת ירידה גם בקרב הבריאים. הירידה בחוש הריח היא משמעותית כי היא פוגמת גם בטעם. מצבים שונים עלולים לפגום בריח ובטעם. מצבי פה, כמו זיהומים, נגעים, תפקוד ירוד של בלוטות רוק, תותבות לא מתאימות, הסתמנויות בפה של מחלה מערכתית, לדוגמה: אם לא מסלקים כיאות חלקיקי מזון, החיידקים בפה עלולים לגרום לתוצרי פירוק לא נעימים מבחינת הריח. מחלות פריאודונטליות יכולות לגרום להצטברויות של חומרים חומציים שמשנים את תחושת הטעם. התלונה על בעיית ריח או טעם יכולה להעיד על הפרעה כימוסנסורית או עלולה להיות הסתמנות של בעיה רפואית פומית או מערכתית. ירידה הדרגתית בהנאה מאוכל יכולה להיות קשורה במספר דברים: תותבות לא מותאמות, פטרת, תרופה.

רירית הפה
קיימים שלושה סוגים של רקמות ברירית הפה הרכה. שכבה צפופה של רקמת חיבור מצופה בקרטין המחוברת בחוזקה לעצם, כמו החניכיים המרג'ינליים, רירית תקרת הפה, שכבה עם ציפוי דליל של קרטין, רקמה שנעה בחופשיות, שפתיים ולשון. התפקיד הראשוני של רירית חלל הפה הוא לפעול כמחסום, כדי להגן על הרקמות שמתחתיה מפני התייבשות, כימיקלים, טראומה, חום, זיהום. עם העלייה בגיל, האפיתל נהיה דקיק, פחות ממוים, ומועד יותר לחבלה, דבר הנובע משינויים בייצור חלבון, שינוי בתגובה לחומרי צמיחה, חידוש תאים מואט, שינויים בווסקולריזציה של הפה, פחות תזונה וחמצון. לאחר פגיעה פיזית, חשיפה לרעלים כימיים ומיקרוביולוגיים וכן בעת מצב מערכתי רע, החיסוניות המקומית יורדת, ואז עלולים להתהוות זיהומים. כמו כן, בתנאים אלה יש ליקוי בריפוי פצעים.
טיפול פה בזקנים מאושפזים נמצא במחקרים שונים כמונע דלקת ריאות עקב אספירציה. מחקר שניסה לבדוק קשר בין פה יבש לאספירציה, מצא קשר בין לשון יבשה לעליית חום בקרב חולים במוסדות אשפוז ממושך והמסקנה הייתה שלשון יבשה היא גורם סיכון משמעותי לעליית חום בלא קשר לדיספגיה. חיפוש אחר מטופלים עם לשון יבשה עשוי לזהות את אלה, הזקוקים לטיפול פה אינטנסיבי (16).
לשימוש בתותבות בנות סילוק יש השפעה רעה על בריאות רירית הפה, והן תורמות לשינויים מורפולוגיים. תותבות שאינן מתאימות, עלולות אף לגרום לטראומה מכנית ולהיפרפלזיה.
פטרת עם קנדידה פומית נמצאת תכופות על אזורים שמתחת לתותבות בחסרי שינים, לעתים מלווה בדלקת זווית השפתיים. חובה על הרופא להסיר תותבות לפני בדיקת פה.
הרבה תרופות משפיעות על רירית הפה: אנטיביוטיקה תורמת לקנדידיאזיס, תרופות עם תופעות לוואי של התייבשות הפה מעלות סכנה לפגיעות הרירית. תרופות בשימוש לדלקת מפרקים, יתר לחץ דם, הפרעות קצב לב, פרכוסים, דמנציה עלולות לגרום לתופעות דמויות ליכן (Lichen). הפסקת התרופה החשודה תסייע לריפוי, ואם לא, יש לבצע ביופסיה.
אבחנה של מחלות רירית הפה דורשת אנמנזה מפורטת, בדיקת ראש וצוואר. אם נגע לא נרפא לאחר 3-2 שבועות, יש לעשות ביופסיה.
כשיש נגעים החשודים כמייצגים בחלל הפה מחלה מערכתית: אוטואימונית, פמפיגוס, פמפיגואיד, ליכן, ראוי לעשות גם DIF  Direct Immuno Fluorescence)).
שלושה גורמי סיכון לסרטן רירית הפה: גיל, אלכוהול וטבק. כל נגע חדש ברירית חלל הפה חשוד כסרטן עד שלא יוכח ההפך.

תפקוד מוטורי ובעיות תחושתיות
מספר שינויים במערכת המוטורית של חלל הפה צפויים עם הגיל: לעיסה, בליעה, מנח של השרירים, טונוס. השינויים גדולים יותר בקרב חסרי שיניים מאשר בקרב בעלי שיניים. הבעיה העיקרית היא הלעיסה, וגם אנשים עם שיניים לועסים פחות טוב, ומכינים פחות טוב את המזון לבליעה. מכיוון שהסיכוי לחסר שיניים עולה עם הגיל, כך גם בעיית הלעיסה. מדברים על בעיית לעיסה בפני עצמה כמנבאת בעיות שונות. מחקר עוקבה רטרוספקטיבי בדק קשר בין בעיות לעיסה לבין סיכוי לתמותה בקרב זקנים שמקבלים טיפול בית. נבדקו 2,755 זקנים שהיו בטיפול בית. בקרב 395 עם בעיות לעיסה, הייתה התמותה כעבור שנה גבוהה יותר מאשר בקרב אלה ללא בעיות, 20% תמותה לעומת 13%
בהתאמה (17). בעיית הלעיסה בשילוב נוכחות החיידקים הפתוגנים של העששת תורמת לדלקת ריאות עקב שאיפה. לאחר הלעיסה נוצר גוש המוכן לבליעה. הבליעה נעשית בשלושה שלבים: פומי, לועי וושטי. השלב הפומי מורכב משלב הכנתי ושלב של התחלה שבו האוכל מוגש ללוע. עבור שלב ההכנה צריך שיניים, כוח שריר לעיסה, טונוס הולם של שפתיים, קואורדינציה של לשון, תנועת לשון, רוק, טעם, חושים, הלשון חשובה ביותר להעברת גוש המזון ללוע. המעבר ללוע ומשם לוושט הוא מסובך ביותר ומצריך כמובן גם סגירה של מעבר אוויר. אף שיש שינויים קלים בכל שלב עם העלייה בגיל, הרי שבזקנים בריאים אין להם משמעות. בזקנים עם בעיה נוירולוגית יש שינויים בפאזות, למשל בפומית. לאחר אירוע מוחי או דמנציה, יש עלייה בדיספגיה ובאספירציה.
למפרק הטמפורומנדיבולארי יש אספקט תנועה ייחודי. המפרק הוא מקור לכאב קראניופציאלי. יש כאב שנובע מבעיה במפרק עצמו ובעיות כמו דלקת העצב המשולש, דלקות שיניים קשות, דלקת אוזן, מיאלגיה של לעיסה שמערבות את אזור המפרק. מנהגים כמו חריקת שיניים בעיית מנח של צוואר וראש, עייפות שריר או ספאזם כולם עלולים לתרום לכאב שמערב את אזור המפרק. כאבים באזור המפרק, אזור הרקה, שרירי לעיסה, חלל פה, הגבלת פתיחה, כאב בלעיסה או בעת הנעת מלתעות מחשידים לבעיית מפרק טמפורומנדיבולארי. חייבים אבחנה כדי לתת טיפול הולם. יש מקרים שבהם יש לעשות ניתוח ויש סוגי ניתוחים למען תפקוד הולם. מחקר שבדק תוצאים של ניתוח ה-JMT (Temporo Mandibular Joint), הסיק שמדובר בניתוח יעיל. יש סוג של ניתוח שבו שותלים שומן בטני ואז יש צורך בפחות רביזיה (18).
עם הגיל עולה אחוז הבעיות התחושתיות. תסמונת הפה השורף SMB (Burning Mouth Syndrome) היא תסמונת לא טיפוסית של כאב, לא ברורה עד תום סיבתה, לכן גם הטיפול בה עדיין אינו אחיד. מחקר שבדק מאפייני זרימת דם בחולים עם BMS לעומת בריאים בעזרת מבחן זרימת דם על ידי וידיאוקפילורוסקופ, הראה שינויים בצורת ההגדלה של קוטר נימים (19).
הפקת דיבור עוברת אף היא שינויים עם הגיל. שינוי טונוס שרירים, שינוי צורת הלשון. יש גם בעיית סגירת פה ואז נזילת ריר. וכמובן בל נשכח תנועות בלתי רצוניות על רקע נטילת תרופות.
ביפן תוכנית לשימור תפקוד הפה נתפשת כאחת מחובות מערכת הביטוח הרפואי בטיפול ארוך טווח, למען מניעת הידרדרות תפקוד חלל הפה. מחקר יפני בדק תוכניות תרגול, תרגול שרירי הבעה, לשון, בלוטות רוק, בליעה. נבדקו יכולת נשיכה, יכולת בליעה וזרם הרוק. לאחר תרגול נמצא שיפור ניכר בכל תפקודי הפה, כולל יכולת נשיכה, יכולת בליעה ואפילו בזרם הרוק. אצל בעלי שיניים היה השיפור גדול יותר מאשר בקרב חסרי השיניים (20).

סיכום
בריאות חלל הפה ויכולתו למלא את התפקיד של תקשורת, קליטת מזון והעברתו והגנה על המאכסן, עלולים להשתבש בזקנים, מסיבות רבות ולאו דווקא עקב העלייה בגיל לבדה.
מחלת פה ומחלות מערכתיות וכן הטיפול התרופתי משבשים את בריאות הפה ואת תפקודו. בשל דברים אלה מועד הזקן להתפתחות של זיהומים חיידקיים, כאב עקב הפרעות תחושה, ליקוי בליעה, קשיי לעיסה ודיבור, סיכון גדול יותר לפיזור מחלה מערכתית והחשוב מכל ירידה באיכות חיים וירידה בתפקוד.
בשנים האחרונות חל שיפור משמעותי בנושא בריאות חלל הפה בזקן. קיימת מודעות רבה יותר לחשיבות הבדיקה והטיפול התקופתיים. יש יותר ויותר זקנים עם מספר הולם של שיניים במצב טוב, דבר שתורם ללא ספק לבריאות הפה ולבריאות כללית והחשוב מכל לתפקוד תקין.
עובדי הבריאות צריכים לזהות זקנים בסיכון לפיתוח מחלות פה, לזהות מחלות קיימות, ולטפל או להפנות לגורמים המוסמכים.


References
1.    Rodis MM, Shimono T, Matsumura S, et al. Cariogenic bacteria and caries risk in elderly Japanese aged 80 and older with at least 20 teeth. J Am Geriatr Soc 2006;54(10):1573-1577
2.    Makhija SK, Gilbert GH, Boykin MJ, et al. The relationship between sociodemographic factors and oral health related quality of life in dentate and edentulous community dwelling older adults. J Am Geriatr Soc
2006;54(11):1701-1712
3.    Jensen PM, Saunders RL, Thierer T, et al. Factors associated with oral health related quality of life in community dwelling elderly persons with disabilities. J Am Geriatr Soc 2008;56(4):711-717
4.    Makhija SK, Gilbert GH, Litaker MS. Association between aspects of oral health related quality of life and body mass index in community dwelling older adults. J Am Geriatr Soc 2007;55(11):1808-1816
5.    Padilha DM, Hugo FN, Hilget JB, et al. Hand function and oral hygiene in older institutionalized Brazilians. J Am Geriatr Soc 2007;55(9):1333-1338
6.    Zini A, Sgan-Cohen HD. The effect of oral health on quality of life in an under privileged homebound and non homebound elderly population in Jerusalem. J Am Geriatr Soc 2008;56(1):99-104
7.    Holm-Pedersen P, Schultz-Larsen K, Christiansen N, et al. Tooth loss and subsequent disability and mortality in old age. J Am Geriatr Soc
2008;56(3):429-435
8.    Stewart R, Hirani V. Dental health and cognitive impairment in an English national survey. J Am Geriatr Soc 2007;55(9):1410-1414
9.    Yoshikawa M, Yoshida M, Nagasaki T, et al. Influence of aging and denture use on liquid swallowing in healthy dentulous and edentulous older people. J Am Geriatr Soc 2006;54(3):444-449
10.    Ellefsen B, Holm-Pedersen P, Morse DE, et al. Caries prevalence in older persons with and without dementia. J Am Geriatr Soc 2008;56(1):59-67
11.    Ingram SS, Seo PH, Sloane R, et al. The association between oral health and general health and quality of life in older male cancer patients. J Am Geriatr Soc 2005;53(9):1504-1509
12.    Yu YH, Kuo HK, Lai YL. The association between serum folate levels and periodontal disease in older adults: data from the national health and nutrition examination survey 2001/02. J Am Geriatr Soc 2007;55(1):108-113
13.    Bretz WA, Weyant RJ, Corby PM, et al. Systemic inflammatory markers, periodontal disease, and periodontal lesions in an elderly population. J Am Geriatr Soc 2005;53(9):1532-1537
14.    Tonetti MS, D'Aiuto F, Nibali L, et al. Treatment of periodontitis and endothelial function. NEJM 2007;356(9):911-920
15.    Meurman JH, Rantonen P, Pajukoski H, et al. Salivry albumin and other constituents and their relation to oral and general health in the elderly. Oral Surg Oral Med Oral Pathol Oral Radiol Endod 2002;94(4):432-438
16.    Saito T, Oobayashi K, Shimazaki Y, et al. Association of dry tongue to pyrexia in long-term hospitalized patients. Gerontology 2008;54(2):87-91
17.    Onder G, Liperoti R, Soldato M, et al. Chweing problems and mortality in older adults in home care: results from the aged in home care study. J Am Geriatr Soc 2007;55(12):1961-1966
18.    Baltali E, Keller EE. Surgical management of advanced osteoarthritis of the temporomandibular joint with metal fossa-eminence hemijoint replacement: 10 year retrospective study. J Oral Maxillfac Surg 2008;66(9):1847-1855
19.    Scardina GA, Pisano T, Carini F, et al. Burning mouth syndrome: an evaluation of in vivo microcirculation. J Am Dent Assoc 2008;139(7):940-946
20.    Ibayashi H, Fujino Y, Pham TM, et al. Intervention study of exercise program for oral function in healthy elderly people. Tohoku J Exp Med 2008;215(3):237-245
תגובות:



דף ראשי | כינוסים רפואיים | כתבי עת רפואיים | חיפוש תרופות | תנאי שימוש | אודות מדיקל מדיה | צור קשר | קוסמטיקה ואסתטיקה רפואית | קוסמטיקה רפואית
המידע המופיע באתר זה מיועד לצוות רפואי בלבד. המידע באתר אינו מהווה בשום אופן ייעוץ רפואי ו\או משפטי.
שימוש או צפייה באתר זה מעידים על הסכמתך לתנאי השימוש.
תנאי שימוש באתר זה:
ידוע לי שעל ידי שימוש באתר זה, פרטיי שמסרתי יאספו ע"י חברת מדיקל מדיה על מנת ליצור איתי קשר בנוגע לאירוע זה ולאחרים. מדיקל מדיה אף רשאית להעביר את פרטי הקשר שלי מעת לעת לחברות קשורות אליה ו/או צדדים שלישיים כחלק מהמודל העסקי שלה לשימוש בכיווני שיווק עבור לקוחותיה שכולל ניוזלטר מדעי לרופאים, מידע על עידכוני רישום של תרופות וציוד רפואי, נושאים מקצועיים, פרסומים שונים, הזמנות לכנסים, הזמנות למפגשים עם נציגי פארמה וכיוצ״ב. ידוע לי כי אני זכאי לבקש מחברת מדיקל מדיה לחדול משימוש במידע בכל עת ע"י שליחת הודעה כתובה לחברה ובמקרה זה תתבטל הסכמתי לעיל מיום שהתקבלה ההודעה.

לצפייה בתנאי השימוש לחץ\' כאן
Powered by Medical Media Ltd.
כל הזכויות שמורות לי.ש. מדיקל מדיה בע"מ ©