שלום אורח, התחבר לאתר!, שכחת את הסיסמה?
  דוא"ל:
סיסמה:
טופס רישום לאתר | הוסף למועדפים | קבע כדף הבית
WWW.MedicalMedia.co.il
אודות אינדקס קישורים עדכוני רישום חיפוש תרופות כתבי עת כינוסים דף ראשי
yoman.co.il - תוכנה לזימון תורים
Medical Search Engine
Skip Navigation Linksראשי > רשימת כתבי עת > Israeli Journal of Family Practice - גליון מס' 144 > רפואת המשפחה בתל אביב: ההתחלה
דצמבר 2008 December | גיליון מס' 144 .No
צור קשר
חברי מערכת
רשימת גליונות קודמים
שער הגליון
היסטוריה של רפואת המשפחה
רפואת המשפחה בתל אביב: ההתחלה


פרופ' פיליפ זיו - גימלאי, מומחה לרפואת המשפחה ובריאות הציבור

השורשים של החוג לרפואת המשפחה בתל אביב צמחו דווקא בירושלים. עוד בשנות החמישים של המאה הקודמת הוקם מרכז הבריאות המשפחתי והקהילתי ע"י "הדסה" בשיכון העולים בקצה המערבי של עיר הבירה (בפרבר ששמו הערבי בית מזמיל שהוסב לקריית יובל), לפי דגם שהומצא ע"י פרופ' סידני קרק בדרום אפריקה. לא מובן לי כלל מדוע לפסיכיאטר אנגלי מיוחסת הבכורה לדגם הביו-פסיכו-סוציאלי עקב מאמרו ב-1970, וחמש עשרה שנה לפני כן למדתי מקרק על דגם כוללני זה כשהוא הוסיף עוד את המרכיב ההתפתחותי. על הבסיס הזה הורכב גם הרעיון המניעתי, ולפיו הקים קרק את הדגם המקורי של מרכז הבריאות בכפר של שבט הזולו בחבל נטל בדרום אפריקה שם שימש פרופסור לרפואה חברתית (שהייתה אז במודה) בבית ספר לרפואה לשחורים בעיר דרבן. בעליית מפלגת האפרטהייד לשלטון בדרום אפריקה, משכה קרן רוקפלר בארה"ב את תמיכתה מבית הספר, והוא נסגר. קרק עם צוותו, שכלל גם לא יהודים, הגיעו ארצה במימון ארגון הבריאות העולמי למשך כמה שנים, והקימו את בית הספר לבריאות הציבור בהדסה.
בקריית היובל סיכם הדסה עם כל קופות החולים שכלל האוכלוסייה המקומית יקבל את טיפולו הרפואי במרכז הבריאות שהיה מורכב מיחידות של רופא ואחות בריאות הציבור, וכל יחידה קיבלה לטיפולה את כל התושבים של רחובות מסוימים. כל יחידה טיפלה בכל הגילים ובוקר אחד בשבוע עברו רופא ואחות לתחנת טיפת החלב בבניין לבדוק את הנשים ההרות והתינוקות של אזורם. הצוות כלל גם מחנכי בריאות עקב קליטת עולים מארצות שונות, פסיכולוגית ילדים ואפילו אנתרופולוג רפואי. כל רופא ואחות היו צמודים לבית ספר מסוים באזור. הצוות נפגש פעם בשבוע עם העובד הסוציאלי המקומי של העירייה. במרכז הייתה מעבדה קטנה וגם רשמית רפואה שריכזה את כל האבחנות של החולים מדי יום (לפני עידן המחשב, כמובן). קירות חדרה היו מכוסים עקומות של שכיחות המחלות הזיהומיות בעיקר. מהדסה הגיעו באופן סדיר יועצים מהתחומים: פנימית, ילדים, נשים ופסיכיאטריה.
המרכז הקדים את זמנו בעשורים מבחינת Community Oriented Primary Care, עוד מושג שהומצא ע"י פרופ' קרק. מכל העולם הגיעו אנשים ידועי שם בתחום המודעות לרווחת החברה כדי לראות את שיטות העבודה הכוללניות.
אחרי עלייתי מדרום אפריקה וכשסיימתי את הסטאז' בהדסה, היה מובן שאצטרף לצוות המסור של המרכז שנוהל ע"י ד"ר ג'ק מדלי שעלה גם הוא מדרום אפריקה במלחמת השחרור. קיבלתי הכשרה כוללנית עוד לפני ההתמחות ברפואת המשפחה, כמו שלא הושגה כלל מאז בארץ (1). לאחר שקיבלתי תואר אוניברסיטאי בבריאות הציבור (MPH), הוכרתי כמומחה בבריאות הציבור. חלום חיי אחר כך היה לעבוד במרפאה, לפי הדגם של קריית יובל, בתקופה שבה קופת חולים הכללית לעגה לדגם זה כמשהו לא מעשי, אבל אין ספק שהיה מבחינתי בית ספר מצוין לרפואה קהילתית.
כשהוקם בית הספר השני לרפואה בארץ, מונה פרופ' אנדרי דה פריס, רופא פנימי בכיר בהדסה, כדיקן בית הספר החדש. לעומת הגישה השלילית באופן כללי של הרופאים הפנימיים בהדסה לרעיון רפואת המשפחה, ראה פרופ' דה פריס, אולי גם עקב המוצא ההולנדי שלו, שאי אפשר להקים בית ספר מודרני לרפואה ללא מחלקה לרפואת המשפחה, והיה רק טבעי שיזמין את ג'ק מדלי לנהל אותה כפרופסור הראשון לרפואת המשפחה בארץ. כמורי המסור, הוא ביקש ממני לעזור לו בהקמת החוג, כפי שהוחלט לקרוא לו.
היה ברור שאת ההוראה יש לתת במסגרת קופות החולים באזור, ואז רק קופת חולים הכללית הייתה מוכנה להרים את הכפפה במשימת בחירת המרפאות להוראה בתמיכת הרופאה הראשית אז, ד"ר טובה ברמן, ואח"כ פרופ' חיים דורון. בהתחלה בחר הצוות הפנימי בבילינסון, לשם עבר פרופ' דה פריס, בשלושה רופאים במרפאות עירוניות להיות גרעין החוג: ד"ר קונפינו, ד"ר אבס וד"ר זליגובסקי. אליהם הצטרפו שלושה רופאים כפריים, ד"ר סנדלר שבמשך הזמן הפך להיות מיתוס בחייו, כדוגמה של רופא כפרי, ד"ר שוחט שניהל מרכז בריאות דמוי קריית יובל בכפר הערבי טירה (במשך כמה שנים אפילו עם מחלקת יולדות מפני שהנשים סירבו אז ללדת בבית חולים מאיר) וד"ר נבט. לתקופה מסוימת, תרמו מאוד בהדרכת סטודנטים גם שתי רופאות בטיפת חלב וטיפול במקרים סוציאליים בעיריית תל אביב, ד"ר דנון וד"ר קרפ. בקבוצת המדריכים בלטו גם רופאים שעבדו עם אוכלוסיות נחשלות במיוחד, כמו ד"ר אלקלעי, ד"ר סעדיה וד"ר בלוססקי.
היה צורך להכין רופאים מתאימים נוספים להדרכת סטודנטים, ולכן עזרתי לפרופ' מדלי בסיבוב פגישות במחוזות הסמוכים לתל אביב להקניית העקרונות והחומר התאורטי ברפואת המשפחה. כביטוי לעקרון הצוות המטפל במשפחה, צורפו לחוג גם אחות שתדריך את האחיות במרפאות לגבי עקרונות המקצוע, ולכך מונתה בקי ברגמן, האחות הראשית במלב"ן (שטיפלה בעולים חדשים חולים בזמנו) לפני כן, ולימים הקימה של החוג לסיעוד באוניברסיטה. היה צורך עקרוני להכניס מקצוע חדש למרפאות הלימודיות לרפואת המשפחה, דהיינו עובדות סוציאליות עם הכשרה פסיכותרפויטית. לכך מונתה שרה שחור שעשתה עבודה חלוצית בתחומה (2).
משרדי החוג הוקמו בביה"ח תל השומר, ונקבע שאעבוד בקרבתו במרפאה באור יהודה שם התגוררו בעיקר עולים מעיראק. נהניתי מאוד מהעבודה בו עם עובדת סוציאלית מוכשרת מאוד. בין הסטודנטים שבאו למרפאה לסבב ברפואת המשפחה בלטו אז ד"ר אפרים סנה ופרופ' רפי קרסו.
בד ובד עם הכרת המקצוע כנושא אקדמי התעורר הצורך להכיר בו גם כמומחיות. כאן נכנס לתמונה ד"ר, לימים פרופ', מקס פולאק שהיה מדריך בהרצליה. כבעל תכונות אסטרטגיות ודיפלומטיות יוצאות מהכלל, הוא לחם ללא ליאות כמעט לבדו בגוב האריות של הפנימאים המתנגדים, במועצה המדעית בהסתדרות הרפואית כדי להשיג את מטרתו. כעזר כנגדו הוא גייס והשיג את תמיכתו של פרופ' פנחס אפרתי, מנהל מחלקה פנימית בביה"ח קפלן, רופא כפרי בגליל בעברו, שהאמין בחשיבות הנושא. היה צורך, כמובן, להימנע משימוש במונח הבזוי, אז, בארץ של רפואה כללית (כששם זה עדיין היה בשימוש באנגליה שבה המקצוע זכה לכבוד זה מאות בשנים), והוחלט על השם רפואת המשפחה. להווי ידוע שישראל הייתה אחת הארצות הראשונות בעולם שהכירה בו כמומחיות כדין בכנסת ב-1967, אפילו לפני ארצות הברית המהוללת.
הגלגלים נעו לאט עד שנעשו הסידורים בקופת חולים כדי להכין מרפאות למתמחים. פרופ' דה פריס ופרופ' מדלי החליטו שכדאי להקים מרפאה להתמחות בקרבת ביה"ח בילינסון כדי לעשות שילוב כלשהו איתו. לכן, עברתי למרפאת כפר גנים בפתח תקווה, ושם נקלטה המתמחה הראשונה ברפואת המשפחה,
ד"ר דורית מצגר, ב-1970. גם כאן, כמובן, נהנינו לעבוד בצוות עם עובדת סוציאלית בעלת הכשרה פסיכותרפויטית. עבדתי כחודש כרופא בית במחלקה של פרופ' דה פריס, ואחר כך בוקר בשבוע במרפאה לאנדוקרינולוגיית ילדים של פרופ' לרון במשך כשנה. בזה תם הקשר עם ביה"ח בילינסון עקב גישה אמביוולנטית כלשהי של פרופ' דה פריס. העברנו את נאמנותנו לביה"ח השרון, שם השתתפתי בביקור שבועי במחלקתו הפנימית של פרופ' ג'לדטי שבה ניתנה לנו הזכות לאשפז חולים ישירות ללא צורך בהפניה למיון.
נוצר גם קשר פורה מאוד עם ביה"ח הפסיכיאטרי גהה ועם פרופ' בנימין מעוז, לשעבר גם רופא כפרי בגליל, והוא ערך ביקור שבועי לדיון על חולים עם הצוות הרפואי במרפאתנו בצירוף פסיכולוג או עובדת סוציאלית פסיכיאטרית, עוד לפני שהמציאו את המונח Liaison Psychiatry.
בשלב מסוים של עבודתנו במרפאה, ניגשנו לניתוח התחלואה. הושבנו מזכירה רפואית תקופה ארוכה להוציא את האבחנות לפי ICHPPC, כיום ICPC (3). היא עברה על כל התיקים הידניים של החולים (5,4). כמצופה, Upper Respiratory Tract Infection הייתה האבחנה השכיחה ביותר הרבה מעל הבאות אחריה, דבר שבוודאי לא השתנה עד היום. זה מעלה חיוך לחשוב שכעת אפשר להוציא את אותם נתונים תוך שניות מהמחשב!
ב-1972 קיבל על עצמו ד"ר פולאק לארגן סדנה בין-לאומית על רפואת המשפחה במלון השרון בהשתתפות רופאי משפחה ידועי שם מהמערב שהיו בדרכם לכנס השני של WONCA (הארגון העולמי של רופאי משפחה). הכנס התקיים אח"כ באוסטרליה. במעמד זה, הצטרפתי כנציג ישראל בוועדת סיווג האבחנות ב-WONCA עד לפני שנה כשהתפטרתי כחבר הוותיק ביותר בו. עד היום לא הצלחתי למצוא מחליף שיש לו עניין בסיווג מחלות ויישומו במחשוב, שייצג את ישראל בוועדה פעילה ומעניינת זו (אפשר לקבל פרטים ממני ב-052-3655132). במשך השנים הגיעו מספר מומחים מוכרים ברפואת משפחה ובמקצועות נלווים מאנגליה ומארה"ב לנהל סדנאות עם מדריכי החוג.
כעבור מספר שנים קיבל פרופ' מדלי את ההזמנה המחמיאה לנהל את המחלקה החדשה לרפואת המשפחה באחד מבתי הספר המתקדמים ביותר בארה"ב, באוניברסיטת Case Western Reserve בקליבלנד. שם הוא סיים ב-1978 את עריכת אחד מספרי הלימוד הראשונים ברפואת המשפחה בעולם שהוחל בו בארץ (6). חלק מהפרקים שבו נכתבו ע"י ישראלים, כולל כותב שורות אלה שהוזמן לכתוב את הפרק על גיל הזקנה. את הנהלת החוג קיבל פרופ' פולאק נוסף על הנהלת הקורסים השבועיים להתמחות ברפואת המשפחה שהתקיימו באולמות הלימוד בביה"ח בילינסון. נוסף על כל עיסוקיו, כשהמשיך פרופ' פולאק לעבוד כרופא משפחה במשרה מלאה עד למחלתו האחרונה, מצא זמן גם לשמש עורך העיתון "רופא המשפחה" מראשיתו.
עם הקמת שאר המחלקות האוניברסיטאיות בארץ בשנים שלאחר מכן, כל אחת עם צביונה המיוחד, הושלם המערך המפואר של רפואת המשפחה האקדמי.


References
1.    זיו פ. רפואת המשפחה לשלביה: מבט אישי. רופא המשפחה 1998;8: 33-36
2.    Shachor S, Sive PH, Tel-Paz N. Mental health care by a family-oriented general practice team. Inter J Soc Psychiatry 1976;22:96-100
3.    WONCA: ICPC-2-R International Classification of Primary Care. Revised second edition, Oxford University Press, 2005
4.    זיו פ וביאליק א. עשרת אלפים ביקורים בשנה. פרופיל של מרפאה לטיפול במשפחה. רופא משפחה 1978;8: 16-25
5.    זיו פ. מבט על התחלואה. רופא המשפחה 1981;10: 12-19
6.    Medalie JH (ed.) Family medicine – principles and applications. Williams and Wilkins 1978
תגובות:



דף ראשי | כינוסים רפואיים | כתבי עת רפואיים | חיפוש תרופות | תנאי שימוש | אודות מדיקל מדיה | צור קשר | קוסמטיקה ואסתטיקה רפואית | קוסמטיקה רפואית
המידע המופיע באתר זה מיועד לצוות רפואי בלבד. המידע באתר אינו מהווה בשום אופן ייעוץ רפואי ו\או משפטי.
שימוש או צפייה באתר זה מעידים על הסכמתך לתנאי השימוש. לצפייה בתנאי השימוש לחץ\' כאן
Powered by Medical Media Ltd.
כל הזכויות שמורות לי.ש. מדיקל מדיה בע"מ ©