ברפואת המשפחה אנו מתמודדים חדשות לבקרים עם אתגר של טיפול בכיבים (אפטות) כואבים ברירית הפה על רקע מחלה ויראלית או בסמוך למחלת חום. הופעה חוזרת של תסמינים אלה מחייבת בירור לגבי מחלות סיסטמיות, כגון מחלת קרוהן ומחלות דלקתיות נוספות, אך יכולה לאפיין גם נזק בשל טיפול תרופתי. הפגיעה ברירית הפה בחולי סרטן במהלך טיפול כימותרפי והקרנות שכיחה וחמורה. טיפול מושכל עשוי להניב שיפור משמעותי באיכות החיים של המטופל שתתבטא בהקלה בכאב ומניעה של ירידה במשקל נוסף על תחושה מיטיבה כללית. במאמר שפורסם במרץ השנה בחנו Motallebnejad ועמיתיה מהפקולטה לרפואת שיניים באוניברסיטת בבול, סמוך לחוף הים הכספי שבצפון איראן, השפעה של טיפול בדבש טבעי במריחה על רירית הפה במטופלים עם גידולי ראש-צוואר שנחשפו לטיפול קרינתי. המחקר נערך במתווה של מחקר מבוקר ואקראי חד-סמיות (הערכה נעשתה ע"י חוקר במתווה כפול-סמיות) וכלל 40 מטופלים. נחקרים בקבוצת המחקר התבקשו למרוח 20 סמ"ק של דבש 15 דקות לפני ההקרנה, במהלך ההקרנה ו-6 שעות לאחריה. בקבוצת הביקורת הטיפול נעשה ע"י הזלפת נוזל Saline. נצפתה חומרה קלה יותר של פגיעה ברירית הפה בקרב המטופלים בדבש בהשוואה לקבוצת הביקורת. ממצאים אלה נתמכים בממצאים של שני מחקרים נוספים שנערכו בשנים האחרונות בעולם המוסלמי. בשנת 2003 פרסמה קבוצת חוקרים ממלזיה מחקר מבוקר ואקראי בעיתון Supportive Care in Cancer תוך שימוש בפרוטוקול דומה של דבש טבעי שנאסף בכוורות שהונחו בשדות של תה ירוק. החוקרים דיווחו על השפעה מיטיבה בחומרת הפגיעה ברירית הפה בקבוצת המטופלים בדבש: 20% מהמטופלים בדבש דווחו על פגיעה ברירית בחומרה ניכרת בדרגות 3 ו-4 בהשוואה ל-75% בקבוצת הביקורת), וכן על עלייה או שמירה על משקל הגוף ביחס לקבוצת הביקורת. מאמר שלישי בנושא פורסם השנה ע"י קבוצת חוקרים מאוניברסיטת אסיוט במצריים (J Laryngol Otol. 2008). גם במחקר זה הודגמה יעילותו של הדבש כטיפול מניעתי לסיבוכי הקרנות וכימותרפיה ברירית הפה. החוקרים הצביעו על שיעור קולוניזציה נמוך יותר של קנדידה וצמיחה נמוכה יותר של חיידקים אארוביים פתוגנים בקבוצת המטופלים בדבש.
השימוש בדבש (עסל בערבית) למטרות רפואיות נפוץ ברפואה המסורתית זה אלפי שנים ונרמז אף בספר משלי ("אכול בני דבש כי טוב"). ברפואה הערבית והיהודית של ימי הביניים מיוחסות לטיפול בדבש סגולות שונות ובכללן טיפול נגד חולי הפה. השימוש בתכשירים עממיים ומסורתיים כדבש דבורים וחרובים, עשב חיטה, מרווה רפואית ועוד למניעת פגיעה ברירית הפה בהקשר של טיפול מודרני במטופלים במהלך הקרנות לגידולי ראש-צוואר עשוי לעורר תמיהה. עם זאת, ממצאי המחקרים בארצות השכנות מצביע על הפוטנציאל הגדול של טיפולים נגישים, פשוטים וזולים אלה גם במציאות החיים הישראלית. נכונות להאזין ל"סיפורי סבתא" של מטופלינו, מתוך עניין תוך הימנעות משיפוטיות, עשוי להביא אותנו, המאזינים המטפלים, לתובנות קליניות חדשות ועתיקות יומין כאחד.