שלום אורח, התחבר לאתר!, שכחת את הסיסמה?
  דוא"ל:
סיסמה:
טופס רישום לאתר | הוסף למועדפים | קבע כדף הבית
WWW.MedicalMedia.co.il
אודות אינדקס קישורים עדכוני רישום חיפוש תרופות כתבי עת כינוסים דף ראשי
yoman.co.il - תוכנה לזימון תורים
Medical Search Engine
Skip Navigation Linksראשי > רשימת כתבי עת > Israeli Journal of Family Practice - גליון מס' 147 > האם ניתן לעזור במקרים של שיעול חד (Acute)?
אפריל 2009 April | גיליון מס' 147 .No
צור קשר
חברי מערכת
רשימת גליונות קודמים
שער הגליון
סקירה ראשית
האם ניתן לעזור במקרים של שיעול חד (Acute)?


פרופ' יאיר יודפת - בעל הקתדרה לרפואת המשפחה ע"ש רוזאן, ביה"ס לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה ירושלים; יועץ יתר לחץ דם במכון לסקר רפואי, ביה“ח שיבא, תל השומר

שיעול חד קשור במרבית המקרים בזיהום נגיפי של דרכי הנשימה העליונים. שיעול זה מטריד מאוד הן את הילדים והן את המבוגרים שמרבים לבקר אצל רופא המשפחה ולבקש מזור לתלונתם. בלית ברירה אנו רושמים סירופים למיניהם ומקווים ש"ד"ר זמן" יעשה את שלו ושהשיעול ייעלם. רבים מהחולים קונים תרופות ללא מרשם "נגד שיעול" בצורת לכסניות למציצה ועד סירופים למיניהם, ויש כמובן אלו שנשבעים שתרופה מסוימת לא רק שהקלה את השיעול אלא גם הפסיקה אותו.
עבדתי 36 שנים כרופא משפחה עד לפרישתי לגמלאות לפני 14 שנה, אבל אני עדיין מטפל בבני משפחתי כולל נכדיי. לא פעם פונה אלי אחד מילדיי ושואל, מה ניתן לעשות כאשר הוא או צאצאיו סובל משיעול חד קשה שמדיר שינה מהסובל ומכל בני משפחתו. תשובתי בדרך כלל היא "זה יעבור", אבל בעקבות התחלואה הרבה שפוגעת בעיקר בדרכי הנשימה העליונים, החלטתי לסקור את הספרות, להבין קצת יותר את הפתופיזיולוגיה של השיעול ולסקור את כל התרופות המוצעות.

מהו המכניזם של השיעול במחלת דרכי הנשימה העליונים?
המכניזם של השיעול בדלקת דרכי הנשימה העליונים אינו ברור די צורכו. נמצא קשר בין שיעול, ניקוי הלוע וטפטוף פוסט-נזלי (PND), וקיימת הטבה בשיעול כאשר יש שיפור בשני האחרים. יש הטוענים שהסיבה העיקרית לשיעול הוא הטפטוף הפוסט-נזלי (1). הצעה אחרת גורסת שהזיהום בדרכי הנשימה העליונים יוצר מתווכים דלקתיים שמגבירים את רגישות העצבים הסנסוריים הנכנסים בדרכי הנשימה העליונים. הגברת רגישות זאת קשורה בעלייה בביטוי של טכיקינינים (נוירופפטידים). שינוי זה מתווך כנראה ע"י נוירוטרופינים (חלבונים שמשפיעים על התפתחות ותפקוד הנוירונים) שנוצרים כתגובה לזיהום הנגיפי (2). במקביל, קיימת ירידה בפעילות של האנזים אנדופפטידזה שאחראי להפסיק את פעילות הטכיקינינים. הזיהום הנגיפי מפעיל גם אאוזינופילים שע"י הפרשת חלבון משחררים עוד טכיקינינים. יתרה מכך, קיימת גם הגברה של ביטוי הקולטן לטכיקינינים NK1 ע"י הזיהום הנגיפי ונוסף על כך, ירידה בביטוי של הקולטנים המוסקריניים מסוג M2 (מגבילים בין השאר את פעילות הוואגוס לכיווץ הסימפונות) שבאופן תקין מורידים את הרגישות של העצבים הסנסוריים. כל השינויים האלו מגבירים את רפלקס השיעול וטיפולים עתידים בנוגדי הטכיקינינים והקולטנים שלהם יכולים אולי לעזור במניעת השיעול.
בניסויים קליניים באנשים בריאים שהודבקו בנגיף שגורם לדלקת בדרכי הנשימה העליונים נמצאה עלייה ברגישות לפתח שיעול בשלב הראשון של המחלה ע"י שאיפת קפסאיצין (מופק מפלפלים חריפים) (3) או גם ע"י שאיפת מים מזוקקים (4). יש הטוענים שעלייה זאת ברגישות לפתח שיעול בזמן זיהום נגיפי בדרכי הנשימה העליונים קשורה גם בגירוי מכני (5). נמצא גם שאנשים בריאים אינם משתעלים באופן משמעותי כתגובה לתנודות בדרכי הנשימה בעוד שהתגובה לגירוי בדרכי הנשימה באלו עם זיהום נגיפי מגבירה את השיעול.

מה נקרא "שיעול חד"?
בהגדרה, שיעול חד במבוגרים אינו נמשך יותר מ-8 שבועות (6). בילדים קיים שוני בהגדרות והוא מ-3 שבועות (7) ועד 12
שבועות (8). יש הטוענים ששיעול שנמשך יותר מ-4 שבועות, נחשב כרוני (9). שיעול לאחר זיהום של דרכי הנשימה העליונים, יכול להיחשב כ"חד" עד 8 שבועות, לפי מסמך החברה האמריקאית של רופאי החזה משנת 2006 (10).

מה יש לברר במקרה של שיעול חד בילדים (11)?
האם השיעול נגרם ע"י מחלה קלה או רצינית?
תלונות של קוצר נשימה, צפצופים, צריכה מופחתת של נוזלים, דהידרציה, חום וירידה בפעילות מצביעים על בעיה רצינית יותר.
מהי הסיבה?
כ-90% מהילדים עם שיעול חד סובלים מזיהום בדרכי הנשימה העליונים. הזיהום יתבטא ב"צינון", Croup, ברונכיטיס, ברונכיוליטיס, שעלת (לברר אם הילד קיבל חיסון) ודלקת ריאות. שיא היארעות השיעול הוא בחודשי החורף. אפידמיות של Croup מופיעות לרוב בסתיו, ברונכיוליטיס באביב ובחורף ודלקת ריאות בגלל מיקופלזמה בסתיו ובחורף. Croup מאופיין בשיעול נבחני, צרידות וסטרידור אינספירטורי. שעלת מאופיינת בהתקפי שיעול עם הקאה ובילדים צעירים גם באפיזודות של עצירת נשימה.
כ-3% מהילדים מעל גיל שנה סובלים מאסתמה.
כיצד התחיל השיעול?
לרוב מופיע השיעול לאחר תסמינים קודמים, כמו נזלת, כאב לוע וחום. תחושת מחנק בשיעול יכולה להעיד על שאיפת גוף זר.
האם השיעול הוא כרוני?
שיעול נוטה להפוך לכרוני לאחר ברונכיוליטיס ובפגים. שיעול מלידה עם הפרעה בהתפתחות מעידה לרוב על ציסטיק פיברוזיס.
מהו סוג השיעול?
סוג או צורת השיעול יכולים לעתים לרמוז על האטיולוגיה (טבלה 1) (12).
האם קיימת הפרשת ליחה, ואם כן, מה צבעה?
במחקר מגרמניה שפורסם בימים אלו נמצא שקיימת קורלציה חיובית בין ליחה צהובה או ירוקה לבין זיהום חיידקי (13).



מה יש לברר במקרים של שיעול חד במבוגרים?
שיעול חד במבוגרים קשור לרוב בצינון, אבל יכול להיות קשור גם במצבים מסכני חיים, כמו תסחיף ריאתי, אי ספיקת לב או דלקת ריאות. בכל מקרה של שיעול חד יש לבדוק אם זהו זיהום של דרכי הנשימה העליונים או התחתונים או התלקחות של מצבים קיימים כמו אסתמה, ברונכיאקטזיס, COPD או מה שהיה מכונה פעם כטפטוף פוסט-נזלי והיום כ-Upper Airway Cough Syndrome (UACS).

מה הם הגורמים העיקריים לשיעול שקשור בצינון (Common Cold)?
כ-200 נגיפים יכולים לגרום לזיהום בדרכי הנשימה העליונים (14). הם כוללים רינו-וירוסים, קורונא-וירוסים, נגיפי פאראינפלואנזה, נגיף ה-Respiratory Syncytial, אדנו-וירוסים ואנטרו-וירוסים. ההשפעה ההיסטולוגית בגלל הזיהום נעה מהרס האפיתל ועד להיעדר כל שינויים, אבל בכולם יש ואזודילציה והפרשת יתר. אופייני לכל הזיהומים האלה הוא גודש באף, נזלת, טפטוף מאחורי הלוע, התעטשות ושיעול. אין אומנם מחקר פרוספקטיבי שבו נבדקה הסיבה לשיעול החד, אבל מקובל שצינון הוא הסיבה העיקרית לשיעול זה.

מהם סוגי הטיפולים השונים בשיעול?

1. נוגדי שיעול
תרופות שמדכאות את השיעול במנגנון מרכזי שהן נגזרות אופיואידיות (כמו קודאין ודוברי) או תרופות שפועלות בהיקף להפחתת רפלקס השיעול כמו Dextromethorphan (Tarodex ומרכיב ב-Paramol, Robitussin DM, Triaminic Cough ו-Tussophedrine New Formula).



2. תרופות מכייחות (אקספקטורנטיות)

מגדילות את נפח הפרשת הסימפונות, אבל מפחיתות את צמיגותן ועל ידי כך גורמות לשיעול פרודוקטיבי, כמו Guaifenesin (Robitussin ,Resil ,Vitussin ומרכיב
ב- Cold-Care, Histaphed Expectorant, Paramol,
Prothiazine-Expectorans, Triaminic Cough with Mucous).
3. תרופות מוקוליטיות

מקטינות את צמיגות הפרשת הסימפונות ועוזרות להוצאתה ע"י שיעול, כמו Bromhexine (Mucoless ,Movex ,Solvex) או Carbocysteine (Mucomed ,Mucolit ,Reolin ,Rheunac ,Siran, Tiptipot Mucolit).
4. שילוב של אנטיהיסטמינים עם נוגדי גודש
אנטגוניסטים לקולטן של H1 (כמו דיפנילהידרמין -
Broncho D, Triprolidine) עם אגוניסטים אלפא-אדרנורצפטוריים שגורמים לכיווץ של כלי הדם ברירית, כמו Pseudephedrine. שילוב של 2 מרכיבים אלו לבד או בתוספת נמצא ב-Broncholate, Cold-Care, Histaphed, Paramol,
Triaminic Cold and Cough.
5. שילובים אחרים
של תרופות נוספות, כמו בתוספת מרחיב סימפונות.

מהי היעילות של כל התרופות נגד שיעול?
עשרות אם לא מאות מחקרים וסקירות פורסמו בהקשר לשאלה בכותרת. אני מביא כאן סיכום של Cochrane Database Syst Rev מינואר 2008 על יעילותן של תרופות נגד שיעול חד שנמכרות ללא מרשם (15). בעיבוד נכללו רק מחקרים אקראיים ומבוקרים שבהם נערכה השוואה בין סוגי התרופות השונות לעומת אינבו בילדים ובמבוגרים במרפאות. בסקירה נכללו 25 מחקרים (17 במבוגרים ו-8 בילדים) שכללו 2,876 מבוגרים ו-616 ילדים.
מבוגרים
תוצאות מנוגדות נמצאו ב-6 מחקרים על תרופות נוגדות שיעול. התרופה המכייחת גואפנזין עזרה מאוד במחקר אחד ולא השפיעה במחקר שני. במחקר אחד נמצא שתרופה מוקוליטית הפחיתה את ניקוד התכיפות והתסמינים. תוצאות מנוגדות נמצאו בשני מחקרים לגבי השילוב של אנטיהיסטמינים עם נוגדי גודש. השפעה חיובית קלה ע"י טיפול בשילובים שונים נמצאה בשלושה מחקרים.
ילדים
לא נמצאה כל יעילות בטיפול ע"י נוגדי שיעול, אנטיהיסטמינים לבד או בשילוב עם נוגדי גודש ונוגדי שיעול עם מרחיבי סימפונות. לא נמצא כל מחקר על מכייחים שהתאים להכללתו בעיבוד. בשני מחקרים נמצא שיפור ע"י טיפול בתרופות מוקוליטיות. במחקר אחד נמצא ששילוב של Chlorpheniramine/Dextromethorphan או Dextromethorphan/Guaifenesin/Pseudoephedrine נתן "תגובה מספקת" בקרב 46% מהילדים, ובמחקר שני נמצא ששילוב של Dextromethorphane עם סלבוטמול נתן "תגובה מספקת" בקרב 56% מהילדים בהשוואה ל-21% בבקרה.
המסקנה הייתה שאין כל עדות ברורה להשפעה חיובית של התרופות שנמכרות ללא מרשם, אבל מצד שני, לא ניתן להסיק נגד השימוש בתרופות אלו. יש להתייחס בזהירות לתוצאות המנוגדות של המחקרים בגלל השוני הרב במאפייניהם ובאיכותם.
בסקירה שפורסמה ב-2007 ב-Am Fam Physician ע"י Irwin שהוא המחבר הראשון של המלצות הקולג' האמריקאי של רופאי חזה (ACCP) משנת 2006, מתמצת חלק מההנחיות במבוגרים (16):
• יש להיות בטוח שהשיעול נמשך פחות מ-3 שבועות.
• יש להחליט אם השיעול נגרם ע"י מצב שמאיים על החיים או לא.
• יש לשקול אבחנה מבדלת של שיעול.
• אם הסיבה לשיעול היא צינון, קיימת סבירות ששילוב של
אנטיהיסטמינים מהדור "הישן" עם נוגדי גודש או מתן נפרוקסן (זהירות לגבי חולי יל"ד, IHD, אי ספיקת לב וכיב בקיבה) יכולים לעזור. אין כל ערך לטיפול באנטיהיסטמינים החדשים שאינם סדטיביים ובתכשירים אחרים נגד שיעול שנמכרים ללא מרשם. אין לטפל באנטיביוטיקה.
• אין לאבחן ברונכיטיס חדה עד שלא נשללו צינון, אסתמה והתלקחות חדה של ברונכיטיס כרונית שקשורה בעישון סיגריות או בחומרים מגרים סביבתיים.
• במקרה שהשיעול שמופיע עם צינון מחמיר (בעיקר מהלך בי-פאזי) או שאינו משתפר לאחר השבוע הראשון, יש לשקול סיבה אחרת לשיעול שמצריך טיפול אנטיביוטי.
מניסיוני (ואני בטוח גם מניסיונותיכם) שיעול אחרי צינון פשוט ולא כל שכן לאחר שפעת יכול להימשך מספר שבועות ללא כל עדות לסיבוכים וללא כל צורך בטיפול אנטיביוטי.
המלצות הקולג' האמריקאי של רופאי חזה (ACCP) משנת 2006 מתייחסות גם לשיעול לאחר זיהום בדרכי הנשימה העליונים (10).

דירוג הקולג' האמריקאי של רופאי חזה (ACCP) משנת 2006
ההמלצות הן כדלקמן:
A - מבוסס על ראיות עקביות, מדעיות ומוכחות
B- על ראיות בלתי עקביות או על ראיות באיכות מוגבלת
C - הראיות חלשות
D - שליליות
I - אין אפשרות להמלצה
E/A - המלצה חזקה מבוססת על דעת מומחים בלבד
E/B - המלצה בינונית מבוססת על דעת מומחים בלבד
E/C - המלצה חלשה לפי דעת מומחים
E/D - המלצה שלילית לפי דעת מומחים
1. אם החולה מתאונן על שיעול לאחר URI לפחות 3 שבועות, אבל לא יותר מ-8 שבועות יש לאבחן שיעול לאחר זיהום (Post Infectious). חוזק ההמלצה E/B.
2. במקרים אלו יש לשקול גם תגובת יתר ברונכיאלית, הפרשת ליחה והפרעה בניקוז המוקוציליארי, טפטוף פוסט נזאלי, אסתמה ו-GERD. חוזק המלצה E/B.
3. אם השיעול נמשך יותר מ-8 שבועות, יש לשקול אבחנה אחרת. חוזק המלצה - C.
4. בילדים ומבוגרים עם שיעול לאחר URI שאינו קשור לדלקת חיידקית של גתות האף או בשלבים ראשונים של שעלת: אין מקום לטיפול אנטיביוטי (חוזק I). יש לשקול טיפול במשאף Ipratropium (חוזק B). אם זה אינו מקל על השיעול יש לשקול משאף עם סטרואידים (חוזק E/B). במקרים קשים של התקפים פרוקסיסמליים יש לשקול טיפול בפרדניזון במיון של 40-30 מ"ג ליום לתקופה קצרה (חוזק C). יש לשקול טיפול מרכזי ע"י קודאין או דקסטרומטורפן אם נכשלו הטיפולים הקודמים (חוזק E/B) (המלצה זאת נראית לי מוזרה ותלושה מהמציאות היום-יומית. אני מעדיף לטפל מייד בתרופות נוגדי שיעול ורק אח"כ לנסות משאפים וסטרואידים בטבליות, י"י).
5. יש לחשוד בשעלת אם שיעול מלווה בפרוקסיזם, הקאה ו/או קולות שאיפה אופייניים (חוזק B). לאישור האבחנה יש צורך בתרבית חיובית. לא ברור אם ניתן לסמוך על בדיקת PCR (חוזק I).
שמתם לב שאף המלצה לא דורגה כ-A, וחלק גדול של ההמלצות אינן מבוססות על ראיות אלא על חוות דעתם של מומחים בלבד.
צינון עם שיעול בקשישים יכול להסתבך בזיהום חיידקי, ולכן יש להקפיד על מעקב רציף. במקרים אלו מעדיפים לטפל בשיעול ע"י תרופות שפועלות על גזע המוח, כמו אופיואידים או Dextromethorphan (71).
בסקירה נוספת שהופיעה ב-Am fam Physician ב-2007 מדרגים הכותבים את כל התרופות לשיעול בצינון לפי המקובל A ,B ,C  וכו' (18). כל הראיות שמובאות להלן מדורגות כ-B.
• ניתן לטפל ב-Dextromethorphan בשיעול שנגרם ע"י צינון.
• ניתן לטפל בנוגדי גודש מקומיים (לאף) או דרך הפה (3 פעמים ביום) במתבגרים ומבוגרים.
• ניתן לטפל ב-Ipratropium מקומי לגודש באף בילדים מעל גיל 6 ובמבוגרים (לפי תוצאות העיבוד של Cochrane אין לטיפול זה כל ערך בכלל).
• לא מומלץ לטפל בקודאין או תרופות אופיואידיות אחרות, ב-Dextromethorphan, באנטיהיסטמינים לבד או בשילוב עם נוגדי גודש בשיעול בילדים (גם זאת בניגוד לממצאי Cochrane).
• ניתן לטפל במבוגרים באנטיהיסטמינים של הדור הישן או שילובם עם נוגדי גודש אם השיפור עולה בערכו על תופעות הלוואי.
• טיפול פרופילקטי ע"י ויטמין C יכול להפחית את החומרה ומשך תסמיני הצינון אבל לא מומלץ לטפל בוויטמין זה, באבץ ובאכיניצאה בשלב החד (לא מצאתי כל מחקר רציני שטיפול מניעתי בוויטמין C עוזר מבחינה מניעתית).
הבאתי נתונים והמלצות אלו כדי להראות לכם עד כמה ההנחיות או ההמלצות השונות מבלבלות ובלתי אחידות, ושלמעשה אף תרופה לא הוכחה כיעילה יותר מאשר אינבו אם נסתמך על היעדר ראיות מדעיות מבוססות. לכל התרופות עלולות להיות תופעות לוואי ועל כך בפסקה הבאה.

מהם הסיכונים שכרוכים בטיפול נגד שיעול חד?
תופעות הלוואי של התכשירים הן בילדים והן במבוגרים הן:
אנטיהיסטמינים
הפרעות קצב, ראייה מטושטשת, סחרחורת, יובש בפה, הלוצינציות, חסם בלב, דיכוי הנשימה, סדציה, טכיקרדיה ואצירת שתן.
נוגדי גודש
דרך הפה: אגיטציה, בחילה, הקאה, הפרעות קצב, טכיקרדיה תגובות דיסטוניות, כאב ראש, יל"ד, גריות יתר, דפיקות לב, התכווצויות וישנוניות.
בטיפול מקומי: ייבוש ריריות האף, דמם מהאף, היזון חוזר של גודש באף.
דקסטרומטורפן
בלבול, גריות יתר, הפרעות במערכת העיכול, עצבנות וסדציה.
הטיפול נגד צינון ושיעול בילדים בתרופות ללא מרשם כרוך לא פעם בתופעות לוואי קשות ואף בתמותה בעיקר בילדים קטנים. ה-FDA פרסם לאחרונה אזהרה מפני מתן תכשירים אלו לילדים מתחת לגיל שנתיים ותת-הוועדה המייעצת לטיפול בתרופות ללא מרשם של ה-FDA המליצה לא להשתמש בתכשירים אלו מתחת לגיל 6.
ה-Centers for Disease Control and Prevention דיווח על יותר מ-1,500 ביקורים בחדרי מיון בשנים 2005-2004 של ילדים מתחת לגיל שנתיים לאחר שטופלו בתכשירים נגד צינון ושיעול (19). ממצאים נוספים הראו שטיפול בנוגדי גודש בילדים מתחת לגיל 6 גרם להפרעות בקצב הלב או לאירועים קרדיו-וסקולריים אחרים, באנטיהיסטמינים להלוצינציות ובנוגדי שיעול לירידה במצב ההכרה ולאנצפלופתיה (20). ה-FDA דיווח על 123 מקרי מוות שקשורים בתכשירים אלו בילדים מתחת
לגיל 6 (21). בדיווח נוסף משנת 2008 נמסר שכ-7,000 מקרים של ילדים מתחת לגיל 12 טופלו בחדר מיון. מספר זה שיעורו 5.7% מכלל כל הביקורים בחדרי המיון, ושני שלישים מהם השתמשו בתרופות ללא מרשם (22). בדיווח מאריזונה נמסר שבדיקה טוקסיקולוגית בנתיחה לאחר המוות ב-4 תינוקות בגיל 17 ימים עד 10 חודשים שנפטרו משימוש בתכשירים ללא מרשם רופא נמצאו פסוידואפדרין, אנטיהיסטמינים ודקסטרומטורפן (23).
מרבים תופעות הלוואי נגרמו ע"י מינון יתר, ע"י שימוש בלתי זהיר וע"י אינטראקציות של תרופה-תרופה או תרופה-מארח בילדים שטופלו במינון המתאים.
כאשר עברתי ב-MEDIC על רשימת התכשירים לטיפול בשיעול או בצינון בילדים, הופתעתי לראות שאין כל מגבלת גיל בחלק מהסירופים לילדים. בדו"ח שפורסם לאחרונה ע"י רופאי ילדים בארץ נכתב (24):
"המצב בארץ שונה מזה שבארה"ב. אצלנו, רק לפני כשנתיים יצאו תרופות OTC לראשונה למכירה חופשית, ותחום זה של תרופות גדל, אך בקצב איטי. רוב התרופות הללו עדיין נמכרות כ-OTC, כלומר, בהמלצת רופא או רוקח. גם רישום התרופות בארץ שונה מארה"ב: התרופות Pseudoephedrine ו-Carbocysteine שמופיעות כתכשירים בודדים, ניתנות למכירה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא מגיל 6 חודשים. כל שאר התכשירים, גם המשולבים וגם אלו שאינם משולבים נמכרים כ-OTC מעל גיל שנתיים, ומתחת לגיל זה מצריכים מרשם רופא. בעקבות ההמולה התקשורתית של התקופה האחרונה, מספר חברות תרופות שינו את ההתוויות הרשומות ועדכנו את המינונים. משרד הבריאות הוציא הנחיה לפיה ניתן להשתמש בתכשירים מתחת לגיל שנתיים, אולם רק עם מרשם רופא ולאחר מתן הסבר ממצה להורים".

סיכום
שיעול מוגדר "חד" אם אינו נמשך יותר מ-8 שבועות, אם כי בילדים הגבול יכול להיות בין 3 שבועות ועד 12 שבועות. המכניזם שקשור בדרכי הנשימה העליונים אינו ברור, יש הקושרים זאת בטפטוף הפוסט-נזאלי, אם כי במחקרים אחרונים נמצאה מעורבות של מתווכים דלקתיים שמפעילים את רפלקס השיעול. אם אין עדות ברורה ל-URI, יש לשלול מחלה יותר רצינית בכל מקרה של שיעול חד הן בילדים והן במבוגרים. טיב השיעול וההפרשה אם קיימת יכולים לרמוז על האטיולוגיה. המחוללים העיקריים בצינון הם נגיפים ממשפחות שונות שגורמים פרט לשיעול גם לוואזודילציה והפרשת יתר. בילדים יש לשלול גם גוף זר ושעלת. הטיפול כולל נוגדי שיעול, מכייחים, תרופות מוקוליטיות, שילוב של אנטיהיסטמינים מהדור הישן ונוגדי גודש שהם אגוניסטים אלפה-אדרנורצפטוריים ושילובים אחרים. בעיבוד של Cochrane Database Syst Rev של כל המחקרים האקראיים ומבוקרים שבוצעו עד לאחרונה, לא נמצאה כל עדות להשפעה חיובית של תרופות אלו בכל הגילים בגלל השוני הרב ואיכות המחקרים השונים, אבל גם לא הייתה מסקנה נגד השימוש. למרות זאת, יש הממליצים על טיפול בשיעול חד בגלל צינון בנוגדי שיעול, כמו אופיאטים או דקסטרומטורפן, באנטיהיסטמינים מהדור הישן עם נוגדי גודש או/ו נפרוקסן במבוגרים. יש הממליצים על טיפול באגוניסטים מסוג בטא ואף בסטרואידים מקומיים וסיסטמיים. כל ההמלצות לטיפול בשיעול חד אינן נסמכות על ראיות מדעיות מוכחות, וחלקן על דעתם של מומחים בלבד. לכל התרופות יש תופעות לוואי רבות, אין לתיתן לילדים מתחת לגיל שנתיים, ויש הגורסים גם מתחת לגיל 6. קיימים דיווחים על תמותת תינוקות כתוצאה מטיפול בתרופות ללא מרשם.
לא קל לרופא המשפחה לסרב לתת טיפול הן לאם של הילד המשתעל והן למבוגר. יש להזהיר את ההורים מקניית תרופות ללא מרשם, בעיקר לילדים עד גיל 6. את ילדיי ונכדיי הכנתי מראש לשיעול של מספר שבועות, כאשר סבלו מצינון או משפעת ושלא יצפו להשפעה טובה של טיפול כל שהוא. כרופא משפחה, הייתי נוהג לרשום לילדים עם שיעול חד בגלל URI סירופ טימולין שמופק מחרובים שלפחות אינו מכיל כל תרופה. בלית ברירה רשמתי למבוגרים סירופ אקספקטורנט אף על פי שידעתי שאין לו כל ערך. למרות הכל, לפחות במבוגרים נראה לי שניתן לנסות טיפול ע"י מדכאי שיעול, כמו דקסטרומטורפן או קודאין ודומיו, ונקווה ש"ד"ר זמן" יעשה את שלו.

References
1.    Curley FJ, Irwin RS, Pratter MR, et al. Cough and the common cold. Am Rev Respir Dis 1988;138:305-311
2.    Jacoby DB. Pathophysiology of airway viral infections. Pulm Pharmacol Ther 2004;17:333-336
3.    French CT, Fletcher KE, Irwin RS. Gender differences in health-related quality of life in patients complaining of chronic cough. Chest 2004;125:482-488
4.    Schaefer OP, Irwin RS. Unsuspected bacterial suppurative disease of the airways presenting as chronic cough. Am J Med 2003;114:602-606
5.    Irwin RS. Ex-smoker with productive cough, weight loss, and draining lesion. Chest 2002;122:1837-1839
6.    Morice AH. Committee members. The diagnosis and management of chronic cough. Eur Respir J 2004;24:481-492
7.    Irwin RS. Boulet LP, Cloutier MM. et al. Managing cough as a defense mechanism and as a symptom. A consensus panel report of the American College of Chest Physicians. Chest 1998;114:133-181
8.    Chang AB, Asher MI. A review of cough in children. J Asthma 2001;38:299-309
9.    Chang AB. Cough: are children really different to adults? Cough 2005;1:7
10.    Irwin RS, Baumann MH, Bolser DC, et al. American College of Chest Physicians (ACCP). Diagnosis and management of cough executive summary: ACCP evidence-based clinical practice guidelines. Chest 2006;129:1-23
11.    Hay AD, Schroeder K, Fahey T. Acute cough in children. BMJ 2004;328:1062
12.    Chang AB, et al. Thoracic Society of Australia and New Zealand. Cough in children: definitions and clinical evaluation. Med J Aust 2006;184:398-403
13.    Altiner A, Wilm S, Daubner W, et al. Sputum colour for diagnosis of a bacterial infection in patients with acute cough. Scand J Prim Health Care. 2009 DOI: 10.1080/02813430902759663
14.    Mossad SB, Macknin ML, Medendorp SV, et al. Zinc gluconate lozenges for treating the common cold: a randomized, double-blind, placebo-controlled study. Ann Intern Med 1996;125:81-88
15.    Smith SM, Schroeder K, Fahey T. Over-the-counter medications for acute cough in children and adults in ambulatory settings. Cochrane Database Syst Rev 2008;(1):CD001831
16.    Irwin RS. Guidelines for treating adults with acute cough. Am Fam Physician 2007;75:476, 479,482
17.    Widdicombe J, Kamath S. Acute cough in the elderly: aetiology, diagnosis and therapy. Drugs Aging 2004;21:243-258
18.    Simasek M, Blandino DA. Treatment of the common cold. Am Fam Physician 2007;75:515-520
19.    Infant deaths associated with cough and cold medications -- two states, 2005. MMWR Morb Mortal Wkly Rep 2007;56:1-4
20.    Sharfstein JM, North M, Serwint JR. Over the counter but no longer under the radar: pediatric cough and cold medications. NEJM 2007;357:2321-2324
21.    Food and Drug Administration, Division of Drug Risk Evaluation. Nonprescription Drug Advisory Committee meeting: cold, cough, allergy, bronchodilator, antiasthmatic drug products for over-the-counter human use. 2007:29. memorandum
22.    Schaefer MK, Shehab N, Cohen AL, et al. Adverse events from cough and cold medications in children. Pediatrics 2008;121:783-787
23.    Rimsza ME, Newberry S. Unexpected infant deaths associated with use of cough and cold medications. Pediatrics 2008;122:318-322
24.    Grossman I, et al. Prescription medications for common cold and cough (in Hebrew)

תגובות:



דף ראשי | כינוסים רפואיים | כתבי עת רפואיים | חיפוש תרופות | תנאי שימוש | אודות מדיקל מדיה | צור קשר | קוסמטיקה ואסתטיקה רפואית | קוסמטיקה רפואית
המידע המופיע באתר זה מיועד לצוות רפואי בלבד. המידע באתר אינו מהווה בשום אופן ייעוץ רפואי ו\או משפטי.
שימוש או צפייה באתר זה מעידים על הסכמתך לתנאי השימוש.
תנאי שימוש באתר זה:
ידוע לי שעל ידי שימוש באתר זה, פרטיי שמסרתי יאספו ע"י חברת מדיקל מדיה על מנת ליצור איתי קשר בנוגע לאירוע זה ולאחרים. מדיקל מדיה אף רשאית להעביר את פרטי הקשר שלי מעת לעת לחברות קשורות אליה ו/או צדדים שלישיים כחלק מהמודל העסקי שלה לשימוש בכיווני שיווק עבור לקוחותיה שכולל ניוזלטר מדעי לרופאים, מידע על עידכוני רישום של תרופות וציוד רפואי, נושאים מקצועיים, פרסומים שונים, הזמנות לכנסים, הזמנות למפגשים עם נציגי פארמה וכיוצ״ב. ידוע לי כי אני זכאי לבקש מחברת מדיקל מדיה לחדול משימוש במידע בכל עת ע"י שליחת הודעה כתובה לחברה ובמקרה זה תתבטל הסכמתי לעיל מיום שהתקבלה ההודעה.

לצפייה בתנאי השימוש לחץ\' כאן
Powered by Medical Media Ltd.
כל הזכויות שמורות לי.ש. מדיקל מדיה בע"מ ©