שלום אורח, התחבר לאתר!, שכחת את הסיסמה?
  דוא"ל:
סיסמה:
טופס רישום לאתר | הוסף למועדפים | קבע כדף הבית
WWW.MedicalMedia.co.il
אודות אינדקס קישורים עדכוני רישום חיפוש תרופות כתבי עת כינוסים דף ראשי
yoman.co.il - תוכנה לזימון תורים
Medical Search Engine
Skip Navigation Linksראשי > רשימת כתבי עת > Israeli Journal of Family Practice - גליון מס' 147 > פעילות גופנית המתאימה לצורך הפחתה ושמירה על משקל: נייר עמדה של האיגוד האמריקני לרפואת ספורט
אפריל 2009 April | גיליון מס' 147 .No
צור קשר
חברי מערכת
רשימת גליונות קודמים
שער הגליון
רפואת ספורט ופעילות גופנית
פעילות גופנית המתאימה לצורך הפחתה ושמירה על משקל: נייר עמדה של האיגוד האמריקני לרפואת ספורט


פעילות גופנית המתאימה לצורך הפחתה ושמירה על משקל: נייר עמדה של האיגוד האמריקני לרפואת ספורט - 1רופאת משפחה, שירותי בריאות כללית, מחוז הצפון; בוגרת קורס רופאי קבוצות של הוועד האולימפי 2המחלקה האורטופדית, מרכז רפואי הדסה הר הצופים, המרכז לרפואת ספורט, הדסה אופטימל, ירושלים

Appropriate Physical Activity Intervention Strategies for Weight Loss and Prevention of Weight Regain for Adults
Position Stand by the American College of Sports Medicine. Medicine & Science in Sports & Exercise, special communication 2009
Steven NB, John MJ, Melinda MM, et al.

תקציר
בנייר העמדה הקודם של ACSM מ-2001 הומלץ מינימום של 150 דק' של פעילות גופנית בעצימות בינונית לשבוע, לאנשים עם משקל עודף כדי לשפר את מצב בריאותם. להפחתת משקל לטווח ארוך הומלץ על 300-200 דק' לשבוע.
בסקירת ספרות עדכנית משנת 1999 עד היום עולה כי:
1. פעילות בעצימות בינונית של 250-150 דק' לשבוע יעילה למניעת עלייה במשקל. פעילות בהיקף זה תביא להפחתה קלה במשקל.
2. פעילות של יותר מ-250 דק' לשבוע תביא להפחתה משמעותית יותר במשקל ופעילות בהיקף של 250-150 דק' לשבוע בתוספת להגבלות תזונתיות קלות משפרת ירידה במשקל.
3. פעילות של יותר מ-250 דק' לשבוע משפרת שמירה על המשקל לאחר ירידה במשקל, אך אין מחקרים איכותיים שבדקו נקודה זו.
4. אימוני התנגדות לא מביאים לירידה במשקל, אך מפחיתים את מסת השומן וקשורים להפחתה בסיכון הבריאותי.

רקע
השמנה ועודף משקל קיימים אצל יותר מ-66% מהאוכלוסייה הבוגרת בארה"ב וקשורים לתחלואה כרונית. הפחתת משקל מורידה את הסיכון הכרוך במחלות כרוניות. פעילות גופנית מומלצת כחלק מהפעולות לשימור משקל, להורדת משקל ולמניעת עלייה חוזרת במשקל.
מסמך זה בא לעדכן את המלצות ACSM שפורסמו ב-2001 בנייר העמדה לגבי "התערבות נכונה להורדת משקל ולמניעת עלייה חוזרת במשקל". מטרתו העיקרית של המסמך הנוכחי היא לקבוע איזו פעילות גופנית נחוצה לצורך שליטה במשקל.
לצורך כתיבת נייר העמדה הנוכחי נסרקה הספרות הרפואית
מ-1999 ואילך.
• עצימות הפעילות הוגדרה כ-1.1-2.9 MET - פעילות קלה;
3-5.9 MET - פעילות בינונית; 6 MET ומעלה - פעילות קשה.

הפחתת משקל משמעותית ושמירה על המשקל

איגודים רבים ממליצים לבצע פעילות גופנית סדירה לצורך שליטה במשקל. ממחקרים שפורסמו לאחרונה עולה כי לצורך שמירה על המשקל נחוצה פעילות גופנית בכמות'עצימות גבוהה יותר מזו המומלצת בהנחיות קודמות. אין אחידות בספרות לגבי מידת הירידה במשקל שהיא בעלת משמעות מבחינה בריאותית. מחברי המסמך הנוכחי בחרו להתייחס לשינוי של 3% או יותר כערך הקובע.
פעילות גופנית למניעת עלייה במשקל
מניעה ראשונית של השמנה היא מניעת עלייה במשקל ולא הורדת משקל. אין מחקרים שבדקו כמה פעילות צריך לבצע כדי למנוע עלייה במשקל, אך יש עדויות לקיומו של קשר הפוך בין רמת פעילות גופנית ל-BMI. נמצא גם קשר "תלוי מינון" בין כמות הפעילות המבוצעת ל-BMI נמוך. פעילות שנמשכה פחות מ-150 דק' לשבוע לא הייתה יעילה לשמירת משקל. פעילות למשך 150 דק' לשבוע או יותר משמרת משקל לזמן ארוך. עיסוק בפעילות למשך יותר מ-150 דק' תשפר את הסיכוי לשמירה על המשקל.
לסיכום, הנתונים: פעילות גופנית למניעת עלייה במשקל - פעילות של 250-150 דק' לשבוע עם השקעת אנרגייה של 2,000-1,200 קק"ל לשבוע תמנע עלייה של יותר מ-3% במשקל במרבית המבוגרים (עדות דרגה A).
פעילות גופנית להפחתת משקל
מאזן אנרגייה שלילי, על ידי עיסוק בפעילות גופנית יביא לירידה במשקל. פעילות מסיבית תביא לירידה במשקל, אך מעטים האנשים שיכולים לבצע פעילות כזו זמן ממושך. מרבית האנשים צריכים גם הגבלה בצריכה הקלורית כדי להשיג הפחתה משמעותית במשקל. הבדל מגדרי נמצא במחקר אחד שבו נמצא שנשים שעשו פעילות, שמרו על משקלן לעומת נשים שלא עשו פעילות ועלו במשקל, ואילו גברים שעשו פעילות ירדו במשקל לעומת גברים שלא עשו פעילות ושמרו על משקל גופם. מחקרים אחרים לא הראו הבדל מגדרי. נמצא קשר בין משך הפעילות המבוצע מדי שבוע לבין הפחתת המשקל, פעילות של פחות מ-150 דק' לשבוע לא הייתה עדיפה על אי פעילות. למטרה זו פעילות של יותר מ-150 דק' לשבוע הביאה לירידה מתונה של 3-2 ק"ג, ופעילות של 225 ו-420 דק' בשבוע הביאה לירידה של 7.5-5 ק"ג. "מינוני פעילות" גבוהים יותר הביאו לירידה של 3% ויותר במשקל (עדות דרגה B).
פעילות גופנית למניעת עלייה חוזרת לאחר ירידה במשקל
מרבית האנשים יכולים להוריד משקל אך לא מצליחים לשמור על המשקל המופחת. פעילות גופנית היא מנבא חשוב לשמירה על המשקל שהושג. מרבית המידע הקיים הוא ממחקרי תצפית שבהם נמצא שעיסוק בפעילות מנע עלייה חוזרת במשקל. אחוז השומרים על המשקל היה גבוה יותר כאשר משך הפעילות השבועי היה גבוה יותר. כמות הפעילות המומלצת לא ברורה.
ה-CDC'ACSM ממליצים על פעילות למשך 30 דק', בעצימות בינונית במרבית ימות השבוע לצורך שיפור המצב הבריאותי ולמניעת תחלואה. הנחיה זו אומצה גם לצורך שמירה על המשקל. מחקרים שונים הראו כי פעילות רבה יותר תשמר טוב יותר את המשקל. לסיכום הממצאים הקיימים, הליכה של 60 דק' ביום בעצימות בינונית תשמור את המשקל ותמנע תנודות של יותר מ-3% במשקל (עדות דרגה B).

פעילות גופנית כאורח חיים
הגדרות
שינוי אורח חיים לצורך הגברת הפעילות הגופנית: הטמעה של פעילות מובנית, פעילות בשעות הפנאי, שילוב פעילות במהלך יום העבודה, שילוב פעילות יזום בעבודות משק הבית ולמטרות ניידות.
אורח חיים פעיל: פעילות שאינה מובנית או מתוכננת, כמו הליכה לצורך קניות או עבודה. קשה מאוד להעריך את כמות ועצימות הפעילות המבוצעת במסגרת זו.
אורח חיים פעיל ככלי לשמירה על המשקל
בעולם המודרני רוב האנשים מבצעים את רוב הפעולות בישיבה ומוציאים מעט אנרגייה. מאזן האנרגייה החיובי הקל הוא ככל הנראה סיבה מרכזית למגפת ההשמנה העולמית. מחקרים רחבי היקף הראו כי אנשים המקיימים אורח חיים פעיל יותר עולים פחות במשקל ופחות שמנים. מחקרים אחרים הראו כי השמנה מורידה את רמת הפעילות. ככלל, סוברים הסוקרים שמגפת ההשמנה קשורה למאזן האנרגטי החיובי הקל שקיים אצל מרבית האנשים, ולכן אורח חיים פעיל צריך להיות חלק מהמאמץ לשמירת המשקל (עדות דרגה B).
פעילות גופנית בשילוב עם דיאטה תביא לירידה במשקל
במרבית ההנחיות הקיימות מומלצת הגישה של דיאטה בשילוב פעילות גופנית כדי להשיג ירידה במשקל. במרבית המחקרים שבדקו גישה זו, הוגבלה הצריכה הקלורית ל-500-1,500 קק"ל ליום (ללא תלות בנתונים האישיים של הנבדקים) או שהצריכה הקלורית בשילוב הפעילות הגופנית תוכננו ליצירת מאזן אנרגטי שלילי כ-600 קק"ל ליום. במחקרים שבהם הגבלת הצריכה האנרגטית הייתה גדולה יותר (הפחתה של 1,000-600 קק"ל ליום) שילוב פעילות גופנית לא תרם לירידה במשקל. במחקרים שבהם הגבלת הצריכה האנרגטית הייתה נמוכה יותר (700-500 קק"ל ליום) תרמה הפעילות הגופנית להפחתת המשקל (עדות דרגה A).
אימוני התנגדות לא תורמים לירידה במשקל
איבוד האנרגייה במהלך אימוני התנגדות לא רב, אך אימוני התנגדות יכולים להעלות את מסת השריר וכך להעלות את הצריכה האנרגטית הבזלית (RMR), במהלך 24 שעות היממה. נמצא כי פעילות מול התנגדות בלבד לא מביאה לירידה במשקל. ההשפעה על הרכב הגוף לא הייתה אחידה: במחקר אחד נמצא, למשל, שאימוני התנגדות הביאו לירידה במסת השומן אצל גברים מבוגרים, אך לא שינו את הרכב הגוף אצל גברים צעירים ונשים בכל גיל. יש מספר מחקרים שהראו עלייה במסת הגוף הרזה. במספר מחקרי RCT נמצא כי אימוני התנגדות בשילוב אימונים אירוביים יעילים יותר מאימונים אירוביים בלבד להפחתת משקל, להורדה של מסת השומן ולהעלאה של מסת הגוף הרזה. אימוני התנגדות לא תרמו להורדה במשקל כששולבו בדיאטה, אך בחלק מחקרים נמצא שהוספת אימוני התנגדות לדיאטה הביאה להפחתה במסת השומן ולעלייה במסת הגוף הרזה בהשוואה לדיאטה בלבד.
מעניין לציין שאימוני התנגדות בשילוב דיאטה עשירה בחלבון יעילים יותר בהורדה של משקל הגוף ושל מסת השומן בהשוואה לאימוני התנגדות עם דיאטה רגילה. לסיכום, אימוני התנגדות לא מועילים להורדת משקל ולא תורמים להפחתת המשקל בשילוב דיאטה. אימוני התנגדות מעלים את מסת הגוף הרזה ושילוב עם פעילות אירובית יעיל יותר מאימוני התנגדות בלבד להורדה של מסת השומן. אין מספיק מידע כדי לקבוע מה ההשפעה על שימור המשקל וכדי להעריך אם יש תלות במינון אימוני ההתנגדות (עדות דרגה A).
פעילות גופנית, משקל וגורמי סיכון למחלות כרוניות
פעילות גופנית סדירה יעילה במניעת מחלות כרוניות ושינוי לטובה בגורמי סיכון גם ללא קשר לירידה במשקל. שימור המשקל, ללא קשר ל-BMI התחלתי הוא גורם עיקרי למניעת שינויים לרעה בגורמי סיכון למחלות לב וכלי דם (רמות שומני הדם, גלוקוז). נראה שפעילות גופנית בכמות מינימלית משפרת גורמי סיכון רבים למחלות כרוניות, אך המידע על תקופת הפעילות הנחוצה דל, לא ברור גם אם פעילות תמשיך לעזור בשליטה על גורמי הסיכון בעת עלייה במשקל.

מסקנות
פעילות בעצימות נמוכה למשך 250-150 דק' בשבוע (מקבילה ל-2,000-1,200 קק"ל לשבוע) ככל הנראה מספיקה לצורך שמירה על המשקל, ויכולה להביא לירידה מתונה במשקל. פעילות גופנית ללא דיאטה לרוב תביא לירידה מתונה במשקל. פעילות גופנית משפרת ירידה במשקל בשילוב דיאטה, אך השפעה זו קטנה עם העלייה בהגבלת הצריכה האנרגטית (החמרת ההגבלה הדיאטטית). קיים מידע התומך בכך שפעילות גופנית מונעת עלייה חוזרת במשקל, אך אין מחקר RCT שהוכיח זאת, ולא ברור אם יש קשר למינון הפעילות. שינוי אורח חיים, הגברת הפעילות ופעילות גופנית מתוכננת מפחיתים עלייה במשקל בהשוואה לאי פעילות. אימוני התנגדות לא מורידים משקל, כלל הנראה, אך הם קשורים ביתרונות בריאותיים אחרים, כמו שליטה בגורמי סיכון למחלות כרוניות, הורדה של מסת השומן ועלייה במסת הגוף הרזה. שימור משקל מגן מפני גורמי סיכון למחלות כרוניות, במחקרים רבים הפחתה קלה של כ-3% ממשקל הגוף הביאה לשיפור בגורמי הסיכון.
בהתבסס על הספרות המדעית הקיימת, ה-ACSM ממליץ לאנשים בוגרים לעסוק בפעילות גופנית בעצימות בינונית לפחות 150 דק' בשבוע כדי למנוע עלייה במשקל ולהשיג שליטה טובה יותר בגורמי סיכון למחלות כרוניות. מומלץ לאנשים שמנים ועם עודף משקל לעסוק בפעילות בהיקף זה כדי להשיג ירידה מתונה במשקל. ככל הנראה, יש "השפעת מינון", כאשר עיסוק בפעילות בעצימות בינונית למשך 300-250 דק' בשבוע (כ-2,000 קק"ל לשבוע) יביא ליותר הורדה במשקל וימנע יותר עלייה חוזרת במשקל.

חוזק העדויות
A: פעילות גופנית למניעת עלייה במשקל - פעילות של 250-150 דק' לשבוע עם השקעת אנרגייה של 2,000-1,200 קק"ל לשבוע תמנע עלייה של יותר מ-3%במשקל במרבית המבוגרים.
B: פעילות גופנית להפחתת משקל - פעילות גופנית פחות ממשך זמן של 150 דק' בשבוע תביא להפחתת משקל מינימלית. פעילות של יותר מ-150 דק' לשבוע תביא להפחתה מתונה של כ-3-2 ק"ג. פעילות גופנית של 420-225 דק' לשבוע תביא להפחתה של 7.5-5 ק"ג. יש תלות במינון הפעילות.
B: פעילות גופנית לשימור משקל לאחר ירידה במשקל - מספר מחקרים תומכים בפעילות של 300-200 דק' לשבוע כדי למנוע עלייה חוזרת במשקל, ונראה כי כמה שיותר יותר טוב. אך, אין מחקרים איכותיים שבדקו מאזן אנרגייה מדויק למניעת עלייה חוזרת במשקל.
B: המושג פעילות גופנית כחלק מאורח החיים לא ממש מוגדר, יש להגדירו במדויק כדי לסרוק את הספרות. בהתחשב במגבלה זו, נראה כי פעילות גופנית כחלק מאורח חיים, יעילה למניעת חוסר האיזון האנרגטי הקל הגורם להשמנה במרבית האנשים.
A: פעילות גופנית והגבלות דיאטטיות - פעילות גופנית מאיצה ירידה במשקל אם המגבלה התזונתית בינונית, אך לא בשילוב עם הגבלה תזונתית חמורה.
B: אימוני התנגדות להפחתת משקל - אימוני התנגדות לא תורמים להפחתת משקל עם או ללא מגבלות תזונתיות. יש עדויות מוגבלות שאימוני התנגדות מעלים את מסת הגוף הרזה ומפחיתים את מסת השומן כשקיימת מגבלה תזונתית. יש עדויות גם לכך שאימוני התנגדות משפרים גורמי סיכון דוגמת רמות כולסטרול LDL ,HDL, אינסולין ולחץ דם.

תגובות:



דף ראשי | כינוסים רפואיים | כתבי עת רפואיים | חיפוש תרופות | תנאי שימוש | אודות מדיקל מדיה | צור קשר | קוסמטיקה ואסתטיקה רפואית | קוסמטיקה רפואית
המידע המופיע באתר זה מיועד לצוות רפואי בלבד. המידע באתר אינו מהווה בשום אופן ייעוץ רפואי ו\או משפטי.
שימוש או צפייה באתר זה מעידים על הסכמתך לתנאי השימוש.
תנאי שימוש באתר זה:
ידוע לי שעל ידי שימוש באתר זה, פרטיי שמסרתי יאספו ע"י חברת מדיקל מדיה על מנת ליצור איתי קשר בנוגע לאירוע זה ולאחרים. מדיקל מדיה אף רשאית להעביר את פרטי הקשר שלי מעת לעת לחברות קשורות אליה ו/או צדדים שלישיים כחלק מהמודל העסקי שלה לשימוש בכיווני שיווק עבור לקוחותיה שכולל ניוזלטר מדעי לרופאים, מידע על עידכוני רישום של תרופות וציוד רפואי, נושאים מקצועיים, פרסומים שונים, הזמנות לכנסים, הזמנות למפגשים עם נציגי פארמה וכיוצ״ב. ידוע לי כי אני זכאי לבקש מחברת מדיקל מדיה לחדול משימוש במידע בכל עת ע"י שליחת הודעה כתובה לחברה ובמקרה זה תתבטל הסכמתי לעיל מיום שהתקבלה ההודעה.

לצפייה בתנאי השימוש לחץ\' כאן
Powered by Medical Media Ltd.
כל הזכויות שמורות לי.ש. מדיקל מדיה בע"מ ©