שלום אורח, התחבר לאתר!, שכחת את הסיסמה?
  דוא"ל:
סיסמה:
טופס רישום לאתר | הוסף למועדפים | קבע כדף הבית
WWW.MedicalMedia.co.il
אודות אינדקס קישורים עדכוני רישום חיפוש תרופות כתבי עת כינוסים דף ראשי
yoman.co.il - תוכנה לזימון תורים
Medical Search Engine
Skip Navigation Linksראשי > רשימת כתבי עת > Urology Updates - גליון מס' 4 > חידושים ניתוחיים לאי נקיטת שתן במאמץ בגברים
ספטמבר 2009 September | גיליון מס' 4 .No
צור קשר
חברי מערכת
רשימת גליונות קודמים
שער הגליון
גינקו-אורולוגיה
חידושים ניתוחיים לאי נקיטת שתן במאמץ בגברים


ד"ר אורי גור - אורולוג בכיר, מרכז רפואי מאיר, כפר סבא; מרכז רפואי רבין, ביה"ח בילינסון, פתח תקווה

מבוא
אי נקיטת שתן, המכונה גם דליפת שתן, הינה מצב של איבוד שתן בלתי רצוני המהווה הפרעה היגיינית או חברתית לחולה. מדובר בבעיה שכיחה ומטרידה, בעלת השפעה שלילית משמעותית על איכות החיים.
אי נקיטת שתן במאמץ (Stress Urinary Incontinence) הינה בריחת שתן לא רצונית המתרחשת בזמן שיעול, התעטשות, צחוק, מאמץ גופני, קימה לעמידה או כל פעולה המביאה לעלייה בלחץ התוך-בטני. בגברים נובעת מחולשה של שרירי הסוגר, על פי רוב מתרחשת לאחר ניתוחי ערמונית, לרוב כריתה רדיקלית, מכיוון שהניתוח פוגע במנגנוני הסוגר הפרוקסימליים ולאחריו השליטה מבוססת על סוגרי השתן החיצוניים, שנפגעים אף הם לעתים.
על כן, שגור המושג Post-Prostatectomy Incontinence לתיאור אי נקיטת שתן במאמץ, אם כי אפשר שתופיע גם במצבים אחרים, כמו לאחר קרינה מייננת לטיפול בשאת הערמונית. שכיחות התופעה משתנה בעבודות ובהגדרות שונות, ולעתים גם מושפעת ממידת התשאול האקטיבי, שכן בעיה זו לעתים אינה מועלית בשל מבוכת הפציינט או עקב השלמה עם המצב.
בחולים לאחר כריתת ערמונית דרך השופכה (TURP) תיתכן פגיעה בסוגר הנמצא דיסטלית ל-Verumontanum. בעבודה גדולה שסקרה סיבוכי TURP ב-3,885 חולים מ-13 מרכזים נמצא שיעור אי נקיטה קלה של 1.2%, ושליש מתוכם (0.4% מהסדרה כולה) סבלו מאי נקיטה שהצריכה פדים (1).
לאחר כריתה רדיקלית של הערמונית, התופעה שכיחה אף יותר. בסדרה גדולה שבחנה היארעות אי נקיטת שתן לאחר כריתה רדיקלית של הערמונית (2), נמצאה שכיחות של 8.4% כ-18 חודשים לאחר הניתוח, ובסדרה אחרת הראו Lepor ו-Kaci (3) כי שיעור הגברים היבשים (לא נזקקים לפדים) לפי שאלון לאחר כריתה רדיקלית עולה בהדרגה מ-33% שלושה חודשים לאחר ניתוח ל-80% שנתיים לאחר הניתוח. נוסף על כך, כאשר הגדרת "יבש" השתנתה ל-1-0 פדים ליממה, שיעור היבשים עולה מ-70% ב-3 חודשים ל-98.5% לאחר 24 חודשים. עם זאת, מחקרים הראו שהערכת איכות החיים בקרב מטופלים שהיו יבשים ולא נזקקו לפדים כלל הייתה טובה משמעותית לעומת אלו שנזקקו לפד אחד בלבד עקב אי נקיטת שתן בדרגה קלה (4), ומכאן שראוי להתייחס לדליפת שתן בכל דרגת חומרה, ולהנחות את המאמץ הטיפולי לפי סבלו של החולה ומידת ההשפעה על איכות חייו.

אבחנה
האבחנה מתמקדת בזיהוי הסיבה לאי נקיטת השתן, הסוג וחומרת הבעיה, באופן שניתן יהיה להציע טיפול יעיל תוך מזעור תופעות הלוואי של הטיפול. האבחנה נסמכת על נטילת היסטוריה רפואית מפורטת, בדיקה גופנית, בדיקות מעבדה ובדיקות הדמיה.
מקובל לכמת את חומרת אי נקיטת השתן בתשאול לגבי מספר הפדים הרטובים המוחלפים ביממה. הערכה כמותית, ומדויקת יותר מספירת הפדים הרטובים ביממה, היא מבחן איסוף פדים במשך 24 שעות ושקילתם.
הבדיקה הגופנית מתמקדת בבטן התחתונה וכיס השתן (לשלול Overflow Incontinence), רגישות על-חיקית, המפשעות, הגניטליה (היצרות בשופכה או במיאטוס), בדיקה רקטלית (ערמונית, טונוס אנלי, אבני צואה) ובדיקה נוירולוגית (תחושה בגניטליה ופרינאום, רפלקס בולבו-קוורנוזי, גפיים תחתונות).
בדיקות מעבדה רלוונטיות כוללות שתן כללית ותרבית ובדיקת PSA להערכת הסטטוס האונקולוגי בחולים לאחר טיפול בסרטן הערמונית.
שתי בדיקות עזר חשובות המבוצעות בחולים אלו לפני התערבות ניתוחית:
1. ציסטוסקופיה המיועדת להערכת תפקוד שאריתי של הסוגר, לאבחנה של היצרות בשופכה, היצרות בצוואר שלפוחית השתן וכן לסקירת שלפוחית השתן להמצאות אבנים, גידולים וכו'.
2. הבדיקה האורודינמית (UroDynamic Study), שבה נאספים נתונים רלוונטיים, כגון: נפח שלפוחית השתן והיענותה, הופעת התכווצויות בלתי רצוניות, יכולת התכווצות כיס השתן, נוכחות חסימה במוצא כיס השתן וכן נבדק ה-VLPP (Valsalva Leak Point Pressure), המהווה מדד לחומרת אי הנקיטה.

אפשרויות הטיפול באי נקיטת שתן

בראש ובראשונה חשוב לזכור כי הטיפול בחולה הסובל מאי נקיטת שתן מותאם לפרט המטופל על פי האטיולוגיה לאי נקיטת השתן, חומרת הבעיה והשפעתה על איכות החיים, ומתוך כך נגזר מציפיות המטופל ונכונותו לטיפול ולתופעות הלוואי האפשריות. על כן, בחירת דרך הטיפול נעשית בשילוב עם החולה.
טיפול התנהגותי
המלצות פשוטות ליישום יכולות להביא לשיפור והפחתה באירועי אי נקיטה באמצעות שינויים בהרגלי החיים.
הגבלת כמות השתייה ובעיקר בשעות הערב תביא להקטנה בתכיפות מתן השתן וצמצום באירועי נוקטוריה. מומלץ להפחית בצריכת אלכוהול ומשקאות מכילי קפאין, שכן אלו תורמים לתסמינים האיריטטיביים. השתנה כפולה ומתוזמנת תביא להפחתה בשארית השתן וכך שעות רבות יותר במהלך היממה תהיה שלפוחית השתן ריקה ופחות מועדת לדליפת שתן.
לתרגילים לחיזוק שרירי רצפת האגן (תרגילי Kegel) המבוצעים בהדרכת פיזיותרפיסטים יש תועלת במצבים של אי נקיטת שתן במאמץ, אך גם בחולים הסובלים מאי נקיטת שתן מדחיפות. לשילוב עם ביופידבק יעילות רבה יותר במקרים מסוימים. סקירת מאגר Cochrane בנושא הראתה כי תרגילים אלו מביאים להשגה מהירה יותר של השליטה על השתן לאחר כריתה רדיקלית של הערמונית (5), אך ללא הפחתה בסיכוי לאי נקיטה בטווח הרחוק יותר. הצלחתן של ההתערבויות ההתנהגותיות מבוססת כמובן על התמדה ומוטיבציה מצד המטופל.

טיפול תרופתי

התרופות מקבוצת ה-SNRIs (Serotonin Norepinephrine Reuptake Inhibitors) מביאות לסטימולציה של עצב הפודנדל ברמת חוט השדרה הסקרלי, וכך מביאות לעלייה בטונוס השריר הספינקטרי. יעילותן, אם כן, בעיקר במקרים של חולשה ספינקטרית, המאפיינת מצבי אי נקיטת שתן במאמץ. יעילותה של Duloxetine בנשים עם אי נקיטת שתן במאמץ הוכחה לאחרונה והשימוש בהן אושר ע"י ה-FDA האמריקאי בהתוויה זו. בגברים, בוצעו מספר עבודות, אך רק אחת אקראית, מבוקרת ובאיכות מדעית טובה. Filocamo ועמיתיו (6) חילקו רנדומלית 112 גברים שסבלו מאי נקיטת שתן במאמץ לאחר כריתה רדיקלית של הערמונית, כך שמחציתם טופלו ב-Duloextine ומחציתם בתרופת אינבו, למשך 16 שבועות. כולם ביצעו במקביל תרגילים לחיזוק שרירי רצפת האגן. כ-15% הפסיקו את המחקר עקב תופעות לוואי של התרופה. בקבוצת המחקר נצפה שיעור הצלחה ("יבשים") גבוה יותר במהלך תקופת המחקר (39 לעומת 27, p=0.007). עם זאת, בהמשך המעקב חל היפוך בתוצאות כך שדווקא בקבוצת המחקר שיעור היבשים היה נמוך יותר (31 לעומת 41, p=0.008). הסברה היא שהחולים שנטלו תרופה התמידו פחות בתרגילים. מסקנת החוקרים היא שיתכן כי טיפול משולב (תרופה+חיזוק השרירים) מהווה אפשרות טיפולית נוספת להעלאת שיעור נקיטת השתן בתקופת ההחלמה מניתוח. כיוון שגם לעבודה יחידה זו תוצאות לא משכנעות, טרם הוכחה יעילותה של Duloxetine בהתוויה זו בגברים.
בחולים שבהם קיים מרכיב של שלפוחית לא יציבה ואי נקיטת שתן מדחיפות, ניתן לשלב בטיפול גם תרופות אנטי-מוסקריניות. על הטיפול בפעילות יתר של שלפוחית השתן (OverActive Bladder) לא יורחב במסגרת סקירה זו.

טיפול פולשני/ניתוחי

ההתערבות הניתוחית שמורה בדרך כלל לטיפול באותם חולים שבהם נכשלו האמצעים הלא פולשניים. אולם, בחולים שבהם מידת אי הנקיטה היא חמורה ומשמעותית ניתן להתקדם ישירות לפתרונות הניתוחיים. חשוב להציג בפני החולה העומד בפני ניתוח את החלופות הלא ניתוחיות, כמו גם את סיכויי ההצלחה ותופעות הלוואי האפשריות.
בעוד בנשים הסובלות מאי נקיטת שתן במאמץ קיימים מספר רב של ניתוחים לתיקון, בגברים מגוון הניתוחים לתיקון אי נקיטת שתן במאמץ מצומצם יותר.
אחת האפשרויות, השמורה לרוב למקרים שבהם קיימת דרגה קלה יחסית של אי נקיטה, הינה הזרקת חומרים לתוך השופכה (Bulking Agents) המאפשרים היצמדות (קואפטציה) של רירית השופכה. נעשה שימוש במספר רב של חומרים אוטולוגיים (דם, שומן), ביולוגיים וסינתטיים (קולגן, טפלון, סיליקון ועוד), אך לרובם יעילות חלקית והתועלת זמנית בלבד.
החומר המוזרק לתוך השופכה, אל מתחת לרירית, מוזרק בגישה אנדוסקופית, בפעולה קצרה ופשוטה. אך כאמור, למרות פשטות הפעולה, יעילותה אינה רבה, והיא זמנית בלבד. החולים המיועדים לפעולה צריכים להיות מודעים ונכונים לאפשרות לפעולות חוזרות. בחולים לאחר טיפול קרינתי היעילות עוד פוחתת, ולכן אינם מתאימים.



פתרון הבחירה לדרגות חומרה קשות יותר והניתוח הוותיק ביותר הינו סוגר השתן המלאכותי AUS (Artificial Urinary Sphincter). הוא פותח בתחילת שנות השבעים על ידי Brantley Scott, ומורכב משרוול החובק את השופכה, מאגר נוזל הממוקם בחלל הרציוס ומשמר לחץ קבוע בשרוול, וכפתור משאבה המאפשר ריקון זמני של השרוול לצורך מתן שתן. במהלך השנים הוכנסו מספר שיפורים, הכוללים שרוול משופר, כפתור נטרול (Deactivation), אפשרות לחיבור שרוול כפול (מחבר "Y”), מחברים מהירים, צנרת שאינה מתכופפת (Kink Resistant), ציפוי אנטיביוטי ועוד.
מידת שביעות הרצון של החולים (90%) שבהם הושתל סוגר מלאכותי הינה גבוהה ביותר (7), ושיעור הסיבוכים המיידיים נמוך. עם זאת, בצד אלו קיים סיכון משמעותי לסיבוכים מאוחרים, כגון: זיהום, המתבטא לעתים כארוזיה של השרוול לשופכה או של אחד המרכיבים האחרים, וכן הישנות אי הנקיטה, בין שעקב כשל מכני ובין שבשל אטרופיה של השופכה. סיבוכים אלו, אם יופיעו, יחייבו במרוצת השנים ניתוח לתיקון או להחלפת הסוגר. אורך חייו הממוצע של סוגר הינו 10-7 שנים, ובסדרות שונות כ-30% מהחולים שבהם מושתל סוגר מלאכותי, נזקקים לניתוח תיקון או החלפה, בזמן מעקב של כ-7 שנים.
בעיות אלו, והעובדה כי חלק מהחולים אינם מתאימים להשתלת סוגר (התוויות הנגד כוללות: חוסר יכולת קוגניטיבית/פיזית להפעיל את כפתור המשאבה, זיהום מקומי, היצרות בשופכה, הפרעה משמעותית בתפקוד כיס השתן, צורך באנדוסקופיות חוזרות), הביאו לחיפוש אחר פתרונות חלופיים.
ניתוחי המתלה למיניהם מבוססים על השתלת גוף זר המאפשר שליטה במתן השתן, בצד מנגנון השתנה פיזיולוגי "טבעי", ללא צורך בהפעלה, כמו במקרה של הסוגר המלאכותי.
בין הוותיקים הוא המתלה המעוגן לעצם, ה- InVance®. ניתוח זה, הקיים מסוף שנות ה-90, מבוצע בגישה פרינאלית, ובו מקובעת רשת פרולן סינתטית לעצמות הפוביס בברגי מתכת. מנגנון הפעולה הוא של לחץ על השופכה הבולברית המעלה את התנגודת ומונע דליפת שתן. בצד שיעורי הצלחה בינוניים של כ-60%, סובל ניתוח זה מבעיות, כגון: כאבים חזקים בעצמות הפוביס, זיהום גרמי (אוסטאומיאליטיס) וארוזיה של המתלה לשופכה. לאחרונה פורסמה עבודה שדיווחה תוצאות ב-40 מנותחים וטווח מעקב ארוך יחסית של כ-3 שנים בממוצע (8). 55% הפכו יבשים, וב-12.5% נוספים נמצא שיפור. בין הסיבוכים נמצא כאב פרינאלי ב-73% מהחולים, שחלף לרוב תוך 3 חודשים. ב-15% התפתח זיהום של המתלה, רובם חולים לאחר טיפול קרינתי לאגן. יש לציין כי טיפול קרינתי קודם היה גורם סיכון משמעותי לכישלון: בכל החולים לאחר קרינה הניתוח נכשל, ואלו היו 85% מכלל הכישלונות.



מתלה חדש ומבטיח הוא ה-AdVance® Male Sling. מתלה זה, הקיים בשוק מ-2006, הינו למעשה סרט פרולן המוחדר בעזרת טרוקר ייעודי המותאם לאגן הגברי, בגישה פרינלית ודרך צמד נקבי האובטורטור. המתלה מקובע בקו האמצע לשופכה הבולברית, ומתיחתו מביאה להרמת השופכה כלפי האגן באופן המשפר את תפקוד הסוגר (9). גם ניתוח זה, כמו קודמו, מתאים לחולים הסובלים מדרגה קלה-בינונית של אי נקיטה. עקרון הפעולה מחייב תפקוד שאריתי מינימלי של הסוגר, ועל כן אינו מתאים לחולים הסובלים מאי נקיטה חמורה והיעדר תפקוד של הסוגר החיצוני. יתרונותיו הם בפשטות הפעולה, בשימור ההשתנה הפיזיולוגית, ותודות למנגנון לא קומפרסיבי (אין לחץ ישיר של המתלה על השופכה) - שיעור סיבוכים (כגון אצירת שתן או ארוזיה) נמוך מאוד. תוצאות קצרות טווח (10) ב-13 חולים הראו שיפור משמעותי סטטיסטית במספר הפדים שירד מ-4.5 לאחד, במשקל הפדים ב-24 שעות שירד מ-780 גרם ל-67 גרם, וכן ב-VLPP (Valsalva Leak Point Pressure - הלחץ הבטני שבו מופיעה דליפת שתן). ההערכה האורודינמית שבוצעה בעבודה זו, לפני הניתוח ו-6 חודשים לאחריו, הוכיחה גם את היעדר החסימה בשימוש במתלה זה: לא נמצאו שינויים משמעותיים בעוצמת הזרם הממוצעת והמקסימלית, בשארית השתן ובלחץ הדטרוזור בהשתנה.



בשונה משני מתלים אלו יש מתלים המתאפיינים במנגנון התאמה (Adjustable Slings). תודות לאפשרות להתאמת עוצמת הלחץ לדרגת חומרת אי הנקיטה, ייתכן שמתלים אלו מתאימים גם לדרגות חומרה קשות.
ה-Argus® מורכב מכרית סיליקון מרופדת המונחת מתחת השופכה הבולברית, מקובעת ברצועות סיליקון המועברות דרך הרציוס ומעוגנות מתחת לדופן הבטן, כך שמידת הלחץ נקבעת על פי הצורך ומותאמת לחולה ולחומרת אי הנקיטה. תוצאות במעקב לטווח קצר (7.5 חודשים) במספר קטן של מנותחים (n=48) שסבלו מאי נקיטה בינונית-קשה, הראו שיעור "יבשים" של 73%, שיפור (נזקקים לפד אחד) ב-10%, וכישלון ב-17%. סיבוכים כללו: ארוזיה, זיהום וכן דיסאוריה ואצירת שתן
חולפות (11).



ה-MRS® (Male Remeex System) הוא מתלה המבוסס על רשת פרולן הלוחצת על השופכה הבולברית. המתלה קשור בחוטי פרולן המועברים באופן דומה למתואר אל דופן הבטן, ונקשרים מעל הפציה למתקן ויסות המתיחה. לאחר הניתוח מבוצע הידוק (דרך חתך עורי קטן ומנגנון מכני פשוט) ובאופן זה ניתן להתאים את מידת הלחץ עד להשגת נקיטת שתן. היתרון החשוב הוא הדינמיות המתאפשרת בזכות מנגנון ההתאמה, כך שאם נשנית דליפת השתן עם השנים, ניתן לשוב ולהתאים את הלחץ ולהשיג שוב שליטה. באופן זה מתלה זה אינו רק Adjustable אלא גם Re-Adjustable. תוצאות מחקר רב מרכזי (12) ב-51 גברים לאחר ניתוחי ערמונית הראו תוצאות טובות וללא סיבוכים משמעותיים: אומנם מרבית המנותחים נזקקו לכיוונון הלחץ בחודשים שלאחר הניתוח (ולעתים יותר מכיוונון אחד), אך התוצאות סוכמו כמשביעות רצון. 65% הוגדרו כהצלחה (יבשים עם/בלי פד ביטחון בלבד), ב-19% נצפה שיפור משמעותי, בעוד 16% בלבד היו ללא שיפור, במעקב של 32 חודשים בממוצע. ב-3 חולים הוצאו חלק ממרכיבי המתלה עקב זיהום או ארוזיה.
ה- ProACT® מבוסס על מנגנון קומפרסיבי שונה. זהו צמד בלונים המושתלים בסמוך לשופכה האחורית, בפעולה זעיר-פולשנית דרך טרוקר ייעודי המוחדר מילעורית דרך הפרינאום. מיקומם נעשה לרוב בעזרת שיקוף רנטגני, אך אפשרי גם בהנחיית סונר טרנס-רקטלי (13). הבלונים המחוברים ל-Ports הממוקמים בשק האשכים, ניתנים לניפוח בעזרת מחט המוחדרת דרך העור, וכך מתאפשר ויסות הלחץ על השופכה והתאמתו לחולה. בסדרה קטנה (14) עם 62 חולים וטווח מעקב קצר של שנה, השיג המתקן שיעור הצלחה בינוני: 30% הפכו יבשים, בעוד 59% השתפרו (שיפור של 50% או יותר). במרביתם (88%) נדרשו פעולות להתאמת לחץ. מספר הפדים הממוצע ירד מ-4.6 ל-1, אך ב-30% נאלצו להוציא את המתקן עקב סיבוכים או כישלון. שיעור הכישלון בחולים לאחר קרינה היה גבוה בהרבה - 83%. בסדרה קטנה אחרת (15) שסקרה תוצאות במעקב של שנתיים ב-37 חולים, נמצאה ירידה במספר הפדים ב-2.8 ל-0.7 ליממה, עם שיעור החלמה (יבשים) של 62% ושיפור (ירדו לפד אחד ביממה) של 19% נוספים.



שתי עבודות השוואתיות ייחודיות בחנו תוצאות ניתוחי מתלה לאי נקיטת שתן בגברים:
Crivellaro וחבריו (16) השוו את יעילות המתלה המעוגן לעצם לבלוני ה-ProACT® לטיפול בחולים עם דליפת שתן לאחר כריתה רדיקלית של הערמונית: במעקב ממוצע של 19 חודשים, 30 מ-44 מנותחים (68%) עם ProACT® היו יבשים (לכל היותר פד אחד לביטחון), לעומת 23 מ-36 מנותחים (64%) עם מתלה המעוגן לעצם. מסקנות החוקרים היו כי לא נמצא הבדל משמעותי בין התוצאות, ולשני הניתוחים תוצאות משביעות רצון. משך הניתוח קצר יותר ל-ProACT®.
בעבודה אחרת השוו Onur ו-Singla (71) את יעילות המתלה המעוגן לעצם ליעילות הזרקת קולגן דרך השופכה כ-Bulking Agent בחולים עם אי נקיטת שתן לאחר כריתה רדיקלית של הערמונית ו/או קרינה חיצונית לטיפול בסרטן הערמונית. עשרה מ-34 חולים (30%) שעברו הזרקות קולגן הפכו יבשים או השתפרו משמעותית. מספר הפדים הממוצע ירד מ-4.5 ל-2.2 ביממה. לעומתם, בקבוצת המתלה 28 מ-37 (76%) הפכו יבשים או השתפרו משמעותית. מספר הפדים ירד מ-3.7 ל-1.5 ביממה, בממוצע. שיעור ההצלחה נמצא טוב יותר במידה משמעותית בקבוצת המתלה, וכך המסקנות היו כי המתלה יעיל יותר מהזרקת קולגן לטיפול בחולים עם מידת חומרה
קלה-בינונית של אי נקיטת שתן.

סיכום
אי נקיטת שתן הינה הפרעה הגורמת לסבל ניכר ופגיעה משמעותית באיכות החיים, אך עם זאת תת-דיווח ועיכוב בטיפול מביאים לטיפול במיעוט מהמטופלים ולעתים באיחור רב. הטיפול היעיל מבוסס על אבחנה מדויקת, תוך זיהוי סוג דליפת השתן. בגברים הסובלים מאי נקיטת שתן במאמץ, לרוב לאחר ניתוחי ערמונית, יש מספר אפשרויות לפתרונות ניתוחיים, אך הטיפול התרופתי טרם הוכח כיעיל. הזרקה דרך השופכה להשגת היצמדות רירית השופכה הינה פעולה קצרה ופשוטה, אך יעילותה חלקית וזמנית. בעוד הסוגר המלאכותי הוא האפשרות המועדפת באי נקיטה חמורה, ניתוחי המתלה למיניהם מהווים חלופות טובות לחולים הסובלים מאי נקיטה בדרגות חומרה קלה-בינונית. פשטותם היחסית, פרופיל סיבוכים סביר והעובדה כי משתמרת הטלת שתן פיזיולוגית מהווים יתרונות חשובים. באופן זה ניתן להתאים לחולה את הפתרון הניתוחי לסבלו, ולהביא במרבית המטופלים לשיפור ניכר באיכות החיים.

References
1.    Mebust WK, Holtgrewe HL, Cockett AT, et al. Transurethral prostatectomy immediate and postoperative complications. A cooperative study of 13 participating institutions evaluating 3,885 patients. J Urol 1989;141(2):243-247
2.    Stanford JL, Feng Z, Hamilton AS, et al. Urinary and sexual function after radical prostatectomy for clinically localized prostate cancer: the Prostate Cancer Outcomes Study. JAMA 2000;19;283(3):354-360
3.    Lepor H, Kaci L. The impact of open radical retropubic prostatectomy on continence and lower urinary tract symptoms: a prospective assessment using validated self-administered outcome instruments. J Urol
2004;171(3):1216-1219
4.    Cooperberg MR, Master VA, Carroll PR. Health related quality of life significance of single pad urinary incontinence following radical prostatectomy. J Urol 2003;170(2 Pt 1):512-515
5.    Hunter KF, Glazener CM, Moore KN. Conservative management for postprostatectomy urinary incontinence. Cochrane Database Syst Rev 2007;18;(2):CD001843. Review
6.    Filocamo MT, Li Marzi V, Del Popolo G, et al. Pharmacologic treatment in postprostatectomy stress urinary incontinence. Eur Urol. 2007;51(6):1559-1564
7.    Arai Y, Takei M, Nonomura K, Baba S, et al. Current use of the artificial urinary sphincter and its long-term durability: a nationwide survey in Japan. Int J Urol 2009;16(1):101-104
8.    Giberti C, Gallo F, Schenone M, et al. The bone anchor suburethral synthetic sling for iatrogenic male incontinence: critical evaluation at a mean 3-year followup. J Urol 2009;181(5):2204-2208
9.    Rehder P, Gozzi C. Transobturator sling suspension for male urinary incontinence including post-radical prostatectomy. Eur Urol 2007;52(3):860-866
10.    Davies TO, Bepple JL, McCammon KA. Urodynamic Changes and Initial Results of the AdVance Male Sling. Urology 2009;74(2):354-357
11.    Romano SV, Metrebian SE, Vaz F, et al. An adjustable male sling for treating urinary incontinence after prostatectomy: a phase III multicentre trial. BJU Int 2006;97(3):533-539
12.    Sousa-Escandón A, Cabrera J, Mantovani F, et al. Adjustable suburethral sling (male remeex system) in the treatment of male stress urinary incontinence: a multicentric European study. Eur Urol 2007;52(5):1473-1479
13.    Gregori A, Simonato A, Lissiani A, et al. Transrectal ultrasound guided implantation of the ProACT adjustable continence therapy system in patients with post-radical prostatectomy stress urinary incontinence: a pilot study. J Urol 2006;176(5):2109-2113
14.    Lebret T, Cour F, Benchetrit J, et al. Treatment of postprostatectomy stress urinary incontinence using a minimally invasive adjustable continence balloon device, ProACT: results of a preliminary, multicenter, pilot study. Urology 2008;71(2):256-260
15.    Gilling PJ, Bell DF, Wilson LC, et al. An adjustable continence therapy device for treating incontinence after prostatectomy: a minimum 2-year follow-up. BJU Int 2008;102(10):1426-1430
16.    Crivellaro S, Singla A, Aggarwal N, et al. Adjustable continence therapy (ProACT) and bone anchored male sling: Comparison of two new treatments of post prostatectomy incontinence. Int J Urol 2008;15(10):910-914
17.    Onur R, Singla A. Comparison of bone-anchored male sling and collagen implant for the treatment of male incontinence. Int J Urol 2006;13(9):1207-1211

תגובות:



דף ראשי | כינוסים רפואיים | כתבי עת רפואיים | חיפוש תרופות | תנאי שימוש | אודות מדיקל מדיה | צור קשר | קוסמטיקה ואסתטיקה רפואית | קוסמטיקה רפואית
המידע המופיע באתר זה מיועד לצוות רפואי בלבד. המידע באתר אינו מהווה בשום אופן ייעוץ רפואי ו\או משפטי.
שימוש או צפייה באתר זה מעידים על הסכמתך לתנאי השימוש.
תנאי שימוש באתר זה:
ידוע לי שעל ידי שימוש באתר זה, פרטיי שמסרתי יאספו ע"י חברת מדיקל מדיה על מנת ליצור איתי קשר בנוגע לאירוע זה ולאחרים. מדיקל מדיה אף רשאית להעביר את פרטי הקשר שלי מעת לעת לחברות קשורות אליה ו/או צדדים שלישיים כחלק מהמודל העסקי שלה לשימוש בכיווני שיווק עבור לקוחותיה שכולל ניוזלטר מדעי לרופאים, מידע על עידכוני רישום של תרופות וציוד רפואי, נושאים מקצועיים, פרסומים שונים, הזמנות לכנסים, הזמנות למפגשים עם נציגי פארמה וכיוצ״ב. ידוע לי כי אני זכאי לבקש מחברת מדיקל מדיה לחדול משימוש במידע בכל עת ע"י שליחת הודעה כתובה לחברה ובמקרה זה תתבטל הסכמתי לעיל מיום שהתקבלה ההודעה.

לצפייה בתנאי השימוש לחץ\' כאן
Powered by Medical Media Ltd.
כל הזכויות שמורות לי.ש. מדיקל מדיה בע"מ ©