שלום אורח, התחבר לאתר!, שכחת את הסיסמה?
  דוא"ל:
סיסמה:
טופס רישום לאתר | הוסף למועדפים | קבע כדף הבית
WWW.MedicalMedia.co.il
אודות אינדקס קישורים עדכוני רישום חיפוש תרופות כתבי עת כינוסים דף ראשי
yoman.co.il - תוכנה לזימון תורים
Medical Search Engine
Skip Navigation Linksראשי > רשימת כתבי עת > בריאות האוכלוסייה הערבית - גליון מס' 1 > דלקת כבד נגיפית B ומשמעותה באוכלסייה ערבית
ינואר 2010 January | גיליון מס' 1 .No
צור קשר
חברי מערכת
רשימת גליונות קודמים
שער הגליון
סקירה
דלקת כבד נגיפית B ומשמעותה באוכלסייה ערבית


ד"ר ריפעת ספדי

רופא בכיר, יחידת הכבד, מרכז רפואי הדסה עין כרם, ירושלים

הקדמה
דלקת כבד נגיפית B - HBV (דלקת הנגרמת על ידי הנגיףHepatitis B Virus) נחשבת לאחד הזיהומים השכיחים והקשים ביותר בעולם, וגורמת מדי שנה למותם של כמיליון חולים (1). כשליש מאוכלוסיית העולם נחשפה לנגיף, ומתוכם 5% נשארו נשאים כרוניים (2). כרבע מהנשאים מפתחים מחלת כבד, כמו שחמת וגידולים (2). בשנת 1992 המליץ ארגון הבריאות העולמי לחסן נגד דלקת כבד נגיפית B. נכון להיום, 16 שנים לאחר תוכנית החיסונים הבין-לאומית, שיעור ההימצאות של נשאי הנגיף בעולם המערבי עומד על פחות מ-2%. בארץ שיעור הנשאות הוא מפחות מ-1% ועד 8% לפי אזורי מגורים (3). העברת הנגיף בצורה אנכית מהאם לתינוק גורמת להדבקתם של 40% מכלל הילדים שנולדים לאמהות עם HBsAg חיובי בדרום מזרח אסיה (4). מסקירת הספרות לאחר שנת 1992 עולה, כי שיעור הדבקה כרונית בצורה אנכית בישראל הוא אפס (5). יש לציין כי מחקר אחד דיווח על הדבקה ורטיקלית בשיעור של 1.7% לפי הסמן Anti-HBc (6), אך הממצאים במגזר הערבי חמורים יותר (7).

דלקת כבד נגיפית ויראלית (Viral Hepatitis)

אחת הפעילויות החשובות ביותר של הכבד היא טיהור הגוף מחומרים רעילים: מתכות כבדות, מיקרואורגניזמים פתוגניים והתרכובות הרעילות שהם מייצרים, תרכובות מסרטנות ועוד. הכבד ממלא תפקיד מרכזי בשמירה על בריאות הגוף, מאחר שפעילותו משפיעה על כל מערכות הגוף (מטבוליזם, ויסות הורמונלי, ייצור פקטורי קרישה, עיכול ועוד). פגיעה בכבד ובדרכי הניקוז שלו, קרי: דרכי המרה, עלולה לגרום למחלות ולסיבוכים רבים, גם ברמת איברים אחרים. דלקות של הכבד נגרמות על ידי חשיפה לזיהומים, לתרופות, לאלכוהול, לכימיקלים ועוד. אחת הדלקות השכיחות היא דלקת הכבד (Hepatitis), נקראת לעתים “צהבת“ על שם התסמין הקליני הנפוץ שלה, גוון צהבהב של העור ושל רירית העין. דלקת כבד נגיפית היא זו הנגרמת על ידי נגיפים, התוקפים באופן ייחודי את תאי הכבד. היום ידועים מספר נגיפים (EBV ,E ,D ,C ,B ,A, CMV ועוד). כל אחד מהנגיפים יכול לגרום לדלקת כבד חריפה הנמשכת כמה שבועות ומאופיינת בצהבת בעור וברירית העין, שתן כהה, עייפות קיצונית, בחילות, הקאות וכאבי בטן. הדלקת יכולה להתבטא במגוון תסמונות קליניות - ממחלה קלה יחסית החולפת ללא כל שיירים ועד למחלה חמורה ביותר. לאחר ההדבקה יש לעתים התפתחות של נשאות כרונית של הנגיף, מצב שעלול להביא לפגיעה מתמשכת בכבד עד למצב של שחמת הכבד (Cirrhosis) והופעת גידולי כבד (1).

דלקת כבד נגיפית יBי (HBV) 

דלקת כבד נגיפית B נחשבת כאחת מהמחלות המידבקות שמחייבות דיווח למשרד הבריאות. לפי נתוני המרכז הלאומי לבקרת מחלות בשנים 2004-2000, שנבנה על סמך הודעות רופאים ללשכת הבריאות, דווח על 498 מקרי דלקת כבד נגיפית מסוג B ושיעור היארעות של 1.519 ל-100,000 נפש (8). דלקת כבד נגיפית B בצורתה החריפה עלולה לגרום לסימפטומים קשים ורבים, כגון: חולשה, עייפות, חום, הקאה וכן הופעת צבע צהוב בעור ובלובן העיניים (צהבת). אף על פי שהיא גורמת מוות לעתים רחוקות, אלה שחלו בה בצורה חריפה מאושפזים לעתים קרובות, ונזקקים לזמן רב, שבועות ואף חודשים של מנוחה והחלמה לפני שהם יכולים לשוב לחיים תקינים. תקופת הדגירה עלולה להימשך מ-45 ועד 180 ימים, והחולה עלול, במשך תקופה זו להיות גורם מידבק ולהוות סכנה לכל מי שבא איתו במגע. המחלה החריפה עלולה להפוך לכרונית ב-5%-10% מהנדבקים המבוגרים. בילדים, הסיכון להפוך לחולה כרוני עוד יותר גבוה (9). הצורה הכרונית של המחלה שונה ומסוכנת הרבה יותר. בדלקת כבד נגיפית B כרונית הסימפטומים עלולים להיות חבויים במשך שנים, בלי שניתן יהיה להבחין בהם. נשא הנגיף איננו מרגיש דבר ואיננו יודע שהוא חולה ואף עלול להדביק אחרים במחלה. במצב זה נגיף המחלה נמצא בגופו, והוא עלול להרוס את הכבד שלו לאט לאט. המחלה הכרונית מאובחנת בשיטות מעבדתיות ויכולה להופיע בשתי צורות, שקטה ופעילה. הצורה הפעילה מסוכנת יותר ומתאפיינת במספר עותקי נגיף הגבוהים מ-100,000 עותקי DNA במ“ל של דם ובהפרעה באנזימי הכבד. היום דלקת כבד נגיפית B בצורתה הכרונית מטופלת באמצעות תכשירים אנטי ויראליים המאפשרים שליטה בפעילות הנגיף. יחד עם זאת עלולה המחלה לגרום למוות עקב התפתחות שחמת או סרטן הכבד (9).

נתונים אפידמיולוגיים על הזיהום בדלקת כבד נגיפית B

יותר משני מיליארד בני אדם, כמעט שליש מתושבי העולם, נדבקו בדלקת כבד נגיפית מסוג HBV - B (דלקת הנגרמת על ידי הנגיף Hepatitis B Virus), מהם כ-350 מיליון בני אדם נשאים כרוניים (3,2). רוב החולים במחלת הכבד הנגיפית מסוג B הם חסרי תסמינים, ולמרות זאת המחלה גורמת לאחוזי תמותה גבוהים מהסיבוכים של המחלה, כמו אי ספיקת כבד, שחמת (Cirrhosis) וגידול בכבד (מסוג Hepatocellular Carcinoma) (11,10). יותר משליש הנפגעים בעולם הם באסיה, במזרח התיכון ובאפריקה (2).
דרום מזרח אסיה היה בעבר אזור בעל הימצאות גבוהה של נשאים, אבל סין היום היא המדינה היחידה באסיה שנשארה בקטגוריה הזאת עם שיעורי הימצאות של HBsAg חיובי בטווח של 20%-7% (1). התמונה האפידמיולוגית הזו משתנה עם הזמן ככל שתוכניות החיסון למחלה הזאת הופכות להיות יעילות יותר. טייוואן, לדוגמה, נחשבה עד לא מכבר למדינה בעלת שכיחות בינונית, אבל תוכנית החיסון היעילה הורידה את השכיחות של הנגיף והפכה להיות בעלת שכיחות דומה לאזורים הנמוכים. קוריאה, תאילנד והפיליפינים נחשבות למדינות בעלות הימצאות בינונית. מדינות שבהן ההימצאות נמוכה כוללת בין היתר את יוון, פקיסטן, בנגלדש וסרי-לנקה. שיעור הנשאות במדינות אלו הוא 0.2%-1.9% עבור HBsAg חיובי ו-10%-4% עבור נוגדני HBV מסוג Anti-HBc. במזרח התיכון, בחריין, אירן, ישראל וכווית 80% מהאוכלוסייה כבר חוסנה נגד HBV במסגרת תוכנית של מערכת חיסון רחבה
(Expanded Programme on Immunizationי) EPI, וכולן נחשבות היום למדינות בעלות שכיחות נמוכה של הנגיף עם פחות מ-2% נשאות ל-HBsAg חיובי (1).
אף שישראל נחשבת למדינה בעלת שכיחות נמוכה של הנגיף, שיעור הנשאות לנגיף זה הם 0.63% (באוכלוסייה היהודית-האשכנזית) עד-8.2% (בקרב חלקים מהאוכלוסייה הערבית) (3), אפילו עד 18% בקרב האוכלוסייה האתיופית (6). במחקר שבוצע בעיר ירושלים בשנת 1976 (3) נכללו 1,033 אנשים בגילים שונים שאותרו בבנק הדם ובחדר מיון. שיעור ההימצאות הכללי של HBsAg חיובי היה 1.8%, בקרב האוכלוסייה הערבית - 3% לעומת 2.2% בקרב התושבים היהודים ילידי הארץ ו-1.2% בקרב היהודים העולים. בקרב היילודים עד גיל 3 חודשים (שכולם היו יילודים יהודים) השיעור היה אפס. נוסף על כך, הדבקה בנגיף לפי הסמן Aanti-HBs (בדיקה שבוצעה אז, מעידה על חשיפה לנגיף ומקבילה היום לסמן Anti-HBc) הייתה 20.8% בקרב האוכלוסייה הערבית לעומת 4.8% בקרב היהודים, ומגיעה עד 9% ביילודים מאותו מוצא.
מאוחר יותר, בשנת 1991, שנה לפני תחילת תוכנית החיסון הלאומית, פורסמה בדיקת סקר שבוצעה בבתי חולים וכללה 11,123 נשים בהיריון בגילים 34-24. ניתוח הנתונים הראה ששיעור הנשאות לנגיף בקרב הנשים המוסלמיות היה 4.3% לעומת 0.67% בקרב הנשים היהודיות בעיר (12). בסקירה שבוצעה בכפר ריינה בצפון הארץ בשנים 2004-1998 בקרב נשים ערביות בתקופת ההיריון (שיתוף פעולה עם צוות המרפאות ונפת נצרת) נבחרו הנשים באופן רנדומלי משתי טיפות חלב בכפר. בסקר זה נאמד שיעור נשאות כרוני של 3% לפי הסמן HBsAgי (7) (טבלה 1).



במסגרת שיתוף פעולה עם צוות מחקר ופיתוח משולש (ד“ר סיף אבו מוך, ד“ר יחיא אבראהים, ד“ר מוחמד שרקייה, ד“ר גמאל גרה, ד“ר ראמי אבו פנה) נסרקו באופן ראנדומלי 582 נבדקים שהגיעו לבדיקות דם של שגרה, ונמצא ש-49/582 היו נשאי HBsAg חיוביים (8.4%). 123/582 היו עם אנטי HBc-Total חיוביים (21%) שמרמז על חשיפה ישנה לנגיף. במסגרת עבודה שכללה ילדים ממוצא ערבי בצפון הארץ (ד“ר ספדי, ד“ר מחמוד מחאמיד, מר ראמי גנטוס, טרם פורסם), נבדקו 455 ילדים שגילם מעל שנתיים לאמהות נשאיות הפטיטיס B. כל הילדים נולדו משנת 1992 וקיבלו חיסון פעיל וחלקם גם חיסון סביל. מצאנו 50 מתוך 428 שנבדקו עם נשאות HBsAg חיובית כרונית (12.4%) אך 83/334 ילדים נדבקו בנגיף לפי הסמן Anti-HBc, כלומר מתוכם 33 סילקו את הנגיף וחמישים נשארו נשאים כרונים לפי הסמן HBsAg. ממצאים אלו מצביעים על בעיה יותר חמורה ושיעור גבוה יותר מהממוצע בארץ בקרב קבוצת סיכון זו (7).
כדי להימנע מהטיה סטטיסטית בוצע (מיח‘איל ראני, מרכז רפואי הדסה) מחקר חתכי תיאורי ע“י סטודנט מסטר בשיתוף ובהנחיה של ביה"ס לבריאות הציבור (ד“ר רונית קלדרון מרגלית) ויחידת הכבד (ד“ר ריפעת ספדי) המרכז הרפואי הדסה ושל שירותי בריאות כללית במחוז ירושלים (ד“ר יפה אשור). איתור אוכלוסיית המחקר התבצע לפי רישומי המעבדה הווירולוגית מתחילת שנת 2005 ולתקופה של 13 חודשים. לפי רשימת השמות, זוהו 164 נשים ערביות בגיל הפוריות (44-18 שנים) עם בדיקת HBsAg חיובית. לאחר מכן אותרו דרך המחשב המרכזי 409 ילדים שענו על קריטריון המחקר (נולדו משנת 1992 וגילם שנה ומעלה). לאחר קבלת אישור ועדת הלסינקי, התבקשו 45 רופאי המשפחה לבצע בדיקות סקר לנשאות HBV לאותם ילדים. התקבלו נתונים עבור 188 ילדים שנולדו ל-70 אמהות. בשלב האחרון אותר מקום לידתם של 48 ילדים שנולדו ל-24 אמהות ב-4 בתי חולים שהסכימו להשתתף במחקר. זיהוי הילדים וסוג החיסון שקיבלו בעת לידתם התבצע דרך הרשומות הרפואיות של אותם בתי חולים. ראינו שיעור נשאות ל-HBV לפי הסמן HBsAg חיובי בקרב אוכלוסיית המבוטחים - 2.64%. שיעור הנשאות בקרב המבוטחים הערבים - 3.9%, לעומת 1.59% בקרב היהודים. נמצא שיעור נשאות חיובי ל-HBsAg בקרב הנשים הערביות בגיל 44-18 - 2.84%, לעומת 0.66% בקרב היהודיות. שיעור ההדבקה האנכית בקרב הילדים בגיל מבוגר משנה היה 8.4% לפי הסמן Anti-HBc חיובי (4.4%) ושיעור נשאות כרוני לפי הסמן HBsAg חיובי. 37.1% מהילדים היו עם כייל נוגדנים שלילי לפי הסמן Anti-HBs, (41.4%) עם כייל נוגדנים
mlU/ml11-100 Anti-HBs ו-21.5% עם כייל נוגדנים Anti-HBs >100mlU/ml. הדבקת הילדים ורטיקלית זוהתה בקרב אלה שקיבלו את החיסון האקטיבי בלבד סמוך ללידתם. אף לא אחד מהילדים שקיבלו את שני החיסונים האקטיבי והפסיבי נדבק מאימו הנשאית. עם שיעורי נשאות ל-HBV גבוהים בקרב האוכלוסייה הערבית, המודעות לצורת העברה ורטיקלית בקרב רופאי הקהילה נמוכה. כלומר, העברה אנכית עדיין קיימת בארץ למרות תוכנית החיסון הלאומית המופעלת היום והמודעות לצורת העברה זו נמוכה. כידוע, דרך העברה זו מסתיימת ב-90% נשאות כרונית עם כל הסיבוכים המאוחרים של המחלה. לכן, יש צורך בנקיטת צעדים למניעת ההתפשטות הנגיף וטיפול במקרים הידועים כדי לחסוךבתחלואה, תמותה ועלות כספית.

צורות ההדבקה בנגיף

כאמור, דלקת כבד נגיפית B היא מחלה מידבקת. הנגיף עלול לעבור בצורה רוחבית מאדם לאדם, למשל באמצעות דם מזוהם החודר לגוף דרך מחט מזוהמת. אך הדם אינו האמצעי היחיד העלול לגרום להידבקות במחלה. ידוע שהנגיף עלול להימצא בכל נוזלי הגוף, כגון: זרע והפרשות מהנרתיק, לכן אפשר להידבק במחלה גם תוך קיום יחסי מין. כך נדבקים לעתים קרובות אנשים החיים עם אדם הנושא את הנגיף, אנשים המקיימים יחסי מין עם יותר מבן זוג אחד, הומוסקסואלים וצרכני סמים. קיים גם מעבר אנכי מאמהות נשאיות לילדיהן. השכיחות הגבוהה לצורת העברה זו תוארה בארצות אנדמיות, לדוגמה דרום מזרח אסיה (4). העברת הנגיף מאמהות בעלות HBsAg חיובי לתינוקות התרחשה בכ-40 אחוז מהמקרים (4). העברת הנגיף מהאם הנשאית לתינוק מתרחשת בתעלת הלידה. ההעברה מתבצעת ע“י Microtransfusions בזמן הלידה או ע“י מגע עם נוזלי גוף מזוהמים. דרך העברה זו מסתיימת ב-90% נשאות כרונית עם כל הסיבוכים המאוחרים האפשריים של שחמת וגידולים עד לכדי מוות (13). העברת הנגיף בבית החולים יכולה להתרחש אף בין הילדים (הדבקה רוחבית), ותוארה באפריקה ובמזרח התיכון ובמדינות מסוימות, כמו ירדן. שיטת העברה זו גם גורמת לנשאות כרונית, אבל בסיכויים קלושים יותר עם פחות סיבוכים כרוניים מאוחרים (13). כאשר ההידבקות מתרחשת בגילאים מאוחרים יותר, למשל בפעילות מינית, רק 5% מהמקרים הופכים להיות נשאים כרונים (13). העברת הנגיף מהאם לעובר דרך השליה מתבצע בדרך כלל בזמן הופעת דלקת חריפה אצל האם, ושכיחה יותר בשליש האחרון להיריון. צורת העברה זו מתבצעת בשתי צורת: המטוגנית עם זיהום של תאי אנדותל בקפילרות של השליה, או העברה תאית מתא אחד לאחר. אחוז הזיהום ב-HBV יורד בהדרגה לאורך שכבות התאים בשליה מהצד האמהי לעוברי, עם קשר בין זיהום HBV ב-Villous Capillary Endothelial Cells להעברת הזיהום תוך-רחמית (13). עד היום אין עדות שניתוח קיסרי מונע העברת הנגיף מהאם לתינוק וחלב אם לא מופיע כמגדיל סיכון להעברת הנגיף (13). שיעור ההדבקה קשור באופן ישיר לעומס הנגיפי אצל האם, שיעור ההדבקה בקרב יילודים שנולדים לאמהות עם HBeAg חיובי (מעיד על מחלה פעילה) הינו סביב ה-90 אחוז (13).

בדיקות מעבדה

ההדבקה בדלקת כבד נגיפית מסוג B כרוכה בשינויים אופייניים בסרום של החולים, רמות אנטיגנים ונוגדנים מיוחדים. הסמנים הללו בסרום משמשים ככלי לאבחנה בין שלבים קליניים שונים. זיהוי החולים וקביעת שלבי המחלה ניתן לאבחון ע“י שימוש בכלים מעבדתיים (9): חלבון המעטפת (HBsAg - נקרא אוסטרליאן אנטיגן בעבר), חלבון הליבה (Core אנטיגן - HBc) הנמצא בתוך הנגיף ולא משתחרר בקלות למחזור הדם, חלק מה-Core שכן משוחרר הוא ה-HBeAg, הנגיף עצמו (HBV DNA) בשיטות PCR כמותי ואיכותי. מערכת החיסון מייצרת נוגדנים נגד הסמנים שהוזכרו, כולל החלבון הקטן E שהוא חלק מחלבון הליבה, וניתן לזהותם בדם. ל-Anti-Core יש שני סוגים:
האחד - IgM שמרמז על זיהום אקוטי בששת החודשים האחרונים, והשני - IgG שמרמז על זיהום בעבר (9).
בדיקות המעבדה (14)
 HBsAg - בדיקת אנטיגן השטח של נגיף הפטיטיס B, מעידה על מצב נשאות.
 Anti-HBs - בדיקת נוגדנים נגד אנטיגן השטח מעידה על חיסון.
Anti-HBc- בדיקת נוגדני IgG נגד נגיף אנטיגן הליבה מעידה על חשיפה בעבר.
 Anti HBc-IgM - בדיקת נוגדני IgM נגד אנטיגן הליבה מעידה על הדבקה חריפה.
 HbeAg - אנטיגן הליבה חיובי בזן הבר ובדרך כלל פעיל יותר בהשוואה להיעדרו במוטנט.
 Anti-HBe - בדיקת הנוגדן ל-HBeAg שלילית בזן בר וחיובית במוטנט.
 HBV DNA ב-PCR - מדד לפעילות נגיפית איכותי/כמותי בנסיוב.





מניעה וטיפול
הדרך הטובה ביותר למניעת הדבקה רוחבית היא קבלת חיסון פעיל. החיסון המסורתי בארץ היה Engerix-B, אך לאחרונה אושר בסל הבריאות חיסון חדש בשם Sci B Vac הכולל לא רק HBsAg אלא גם חלבוני Pre-S1 ו- Pre-S2 בעלי השפעת יותר אימוגנית (תוצרי הנדסה גנטית. החיסון חדש מביא לתגובה מהירה יותר, רמות נוגדנים גבוהות יותר ואחוזי מגיבים גבוה מתכשירים על בסיס HBsAg בלבד. החיסון להפטיטיס B כולל שלוש זריקות, שניתנות במהלך חצי שנה, ומעניקות חיסוניות למשך שנים רבות. היום מחסנים בארץ את כל התינוקות כחלק משגרת החיסונים בטיפת חלב (זריקה ראשונה מיד אחרי הלידה). כמו כן, מחסנים בחיסון הפעיל את עובדי מערכת הבריאות, מטיילים למדינות המזרח וקרובי משפחה של חולה או נשא HBV תוך מעקב אחרי רמת הנוגדנים בדמם. נוסף על החיסונים, יש צורך במניעה מכנית הכוללת זהירות ממגע ישיר עם הפרשות נשא HBV החולה, דקירות ממחטים או ציוד חד כל שהוא הנמצא בשימוש החולה או הנשא ושימוש בקונדום בעת קיום יחסי מין (13).
החיסון הסביל HBIG מושג על ידי מתן אימונוגלובולין ספציפי נגד הווירוס. החיסון ניתן זמן קצר לפני חשיפה ל-HBV או מיד לאחריה. ההגנה מיידית, אך יעילה לתקופה של 3 עד 6 חודשים בלבד. החיסון הסביל אינו מומלץ כטיפול מונע לפני החשיפה מכיוון שהוא יקר, יעיל לזמן קצר וגורם לעתים נדירות לתופעות לוואי לא רצויות, כגון שוק אנאפילקטי. HBIG ניתן למבוגר תוך שעות מזמן החשיפה (1).
הטיפול במחלה החריפה הוא סימפטומטי בלבד, לעומת זאת מקובל לטפל בחולה כרוני פעיל בשתי שורות של תרופות, הראשונה היא אינטרפרון אלפא או תכשירים ממשפחת (Nucleotide/Side Analogues) יNUCs פומיים. נקודות מפתח לטיפול ויעד טיפולי הם דיכוי עמוק וממושך של הווירמיה. האינטרפרון שמומלץ היום הוא אינטרפרון אלפא 2A עם נוסחת פיגלציה (PEG) על שם פיגאסיס. הטיפול ניתן למשך 48 שבועות ואם הוא משפיע על דיכוי נגיפי, הוא שומר על תגובה טובה זו כמעט לכל החיים. זה אומנם כרוך בתופעות לוואי רבות שמרביתן נסבלות, אך נוכח זמן קצוב לטיפול והיעדר הופעת עמידויות מעניקים לו הרבה יתרונות לעומת תכשירים פומיים. תכשירי NUCs פומיים כמעט נטולי תופעות לוואי ויעילים מאוד בדיכוי נגיפי, אך ניתנים לתקופות ארוכות ולעתים כל החיים, וכרוכים בסיכונים להופעת עמידויות מצטברות במהלך שנות טיפול עניין שדורש שידרוג טיפולי. התפתחותן של נגזרות NUCs חדשות הניבה היום תכשירים בעלי פרופיל יעיל יותר מבחינת הדיכוי הנגיפי, אך גם יותר בטוח בשל סיכון עמידות נמוך. תכשירי NUCs נגד HBV הזמינים כעת בארץ, הם לפי סדר כרונולוגי: זפקס (לאמיבודין LA), היפסירה (אדיפוביר AD), סיביבו (טילביבודין Ld), באראקלוד (אינטיקאביר ET), ויריאד (טינופוביר TD) וטרובאדא (תערובת 2 תרופות). רק ארבעת התכשירים הראשונים רשומים בסל בריאות בהוריית טיפול בנגיף HBV בארץ. לכאורה, השניים האחרונים רשומים אך ורק בחולי HIV למרות היעילות והבטיחות הגבוהים ביותר שיש להם נגד HBV לפי השוואת תוצאות לא ישירה ממחקרים שונים.
דיאגרמה 1: מצוטטת ממאמר הנחיות טיפוליות בזיהום HBV מטעם EASL, הארגון האירופי לחקר הכבד משנת 2008. ניתן לראות את תוצאות ההצלחה לדיכוי נגיפי עד ערכים לא מדידים בדם בשנה ראשונה לטיפול בחולים נאיביים בהתאם לסטטוס HBEAG



לעומת זאת, האיור הבא מדגים את הסיכון המצטבר להופעת עמידויות לפי שנות טיפול:

דיאגרמה 2: הסיכון המצטבר להופעת עמידויות לפי שנות טיפול

References
1.    WHO 2000. Epidemic and Pandemic alert and response. Electronic version Hepatitis fact sheet 204 from: http://www.who.int/mediacentre/factsheets/fs204/en
2.    Lee W. Hepatitis B virus infection. NEJM 1997;337:1733-1745
3.    Sandler SG, Nath N, Biger Y. Seroepidemiology of hepatitis B virus in Israel. Results of a pilot study in Jerusalem. Am J Epidemiology 1977;106:76-82
4.    Teo EK, Lok A. transmission and prevention of hepatitis B virus infection. Uptodate on epidemiology 2006
5.    Zamir D, Zamir C, Rishpon S. Epidemiology of hepatitis B virus infection among family members of chronic carriers in Israel. Isr Med Assoc J 2001;3(5):338-340
6.    Zamir C, Dagan R, Zamir D, et al. Evaluation of screening for hepatitis B surface antigen during pregnancy in a population with a high prevalence of hepatitis B surface antigen-positive/hepatitis B e antigen-negative carriers. Pediatric infectious disease 1999;18:262-266
ספדי ושות‘, טרם פורסם, הוצג בכנסים של החברה ישראלית לחקר כבד    .7
    www.health.gov.il/Download/pages/Morbidity.pdf
8.    Yeo W, Johnson PJ. Diagnosis, prevention and management of hepatitis B virus reactivation during anticancer therapy. Hepatology 2006;43:209-220
9.    Beasley RP. Hepatitis B virus: the major etiology of hepatocellular carcinoma. Cancer 1988;61:1942-1956
10.    Fattovich G, Boscaro S, Noventa F, et al. Influence of hepatitis delta virus infection on progression to cirrhosis in chronic hepatitis type B. J Infect Dis 1987;155: 931-935
11.    Bogomolski-Yahalom V, Granot E, Linder N, et al. Prevalence of HBsAg carriers in native and immigrant pregnant female populations in Israel and passive/active vaccination against HBV of newborns at risk. J Med Virol 1991;34:217-222
12.    Broderick A, Jonas M. Overview of hepatitis B virus infection in children. Uptodate 2006
13.    Lok A. Serologic diagnosis of hepatitis B virus infection. Uptodate 2006
14.    Weinbaum C, Lyerla R, Margolis H. Preventation and control of infections with hepatitis virus in correctional settings. Morbidity and mortality weekly report. Centers for disease control and prevention 2003;53:1-34
15.    Mark E, John L. Emerging therapeutics for chronic hepatitis B. Annual review of medicine 2006:57:155-66
16.    Markus S, Beat M. Is living donor liver transplantation cost-effective? Journal of hepatology 2005;43:27-32
17.    Ferretti G, Merli M, Ginanni S, et al. Low-dose intramuscular hepatitis B immune globulin and lamivudine for long-term prophylaxis of hepatitis B recurrence after liver transplantation. Transplantation proceedings 2004:36:535-538
18.    Adibi P, Ghassemian R, Alavian SM, et al. Effectiveness of hepatitis B vaccination in children of chronic hepatitis B mothers. Saudi Med J 2004;25:1414-1418
 משרד הבריאות 2001. נוהל אישה הרה. גיליון אלקטרוני מאת:    .19
     www.health.gov.il/Download/Forms/a234_women_PREJ.DOC.pdf
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 2006. הפרופיל הדמוגרפי של העיר ירושלים. גיליון אלקטרוני   .20
    מאת: www.cbs.gov.il/hodaot2007n/11_07_084b.doc        
  
21. המכון הירושלמי לחקר ישראל 2007. מזרח העיר ירושלים. גיליון אלקטרוני מאת:  .20
        http://www.jiis.org.il/content.asp?articleID=51
22.    FDA 2005. HBsAg Microparticle Enzyme Immunoassay. Electronic version from: www.fda.gov/cber/sba/ahbsabb120495S.pdf
23.    FDA 2005. Hepatitis B Virus Core Antigen ABBOTT PRISM assay. Electronic version from: www.fda.gov/cber/sba/hbvabb101305S.pdf


תגובות:



דף ראשי | כינוסים רפואיים | כתבי עת רפואיים | חיפוש תרופות | תנאי שימוש | אודות מדיקל מדיה | צור קשר | קוסמטיקה ואסתטיקה רפואית | קוסמטיקה רפואית
המידע המופיע באתר זה מיועד לצוות רפואי בלבד. המידע באתר אינו מהווה בשום אופן ייעוץ רפואי ו\או משפטי.
שימוש או צפייה באתר זה מעידים על הסכמתך לתנאי השימוש.
תנאי שימוש באתר זה:
ידוע לי שעל ידי שימוש באתר זה, פרטיי שמסרתי יאספו ע"י חברת מדיקל מדיה על מנת ליצור איתי קשר בנוגע לאירוע זה ולאחרים. מדיקל מדיה אף רשאית להעביר את פרטי הקשר שלי מעת לעת לחברות קשורות אליה ו/או צדדים שלישיים כחלק מהמודל העסקי שלה לשימוש בכיווני שיווק עבור לקוחותיה שכולל ניוזלטר מדעי לרופאים, מידע על עידכוני רישום של תרופות וציוד רפואי, נושאים מקצועיים, פרסומים שונים, הזמנות לכנסים, הזמנות למפגשים עם נציגי פארמה וכיוצ״ב. ידוע לי כי אני זכאי לבקש מחברת מדיקל מדיה לחדול משימוש במידע בכל עת ע"י שליחת הודעה כתובה לחברה ובמקרה זה תתבטל הסכמתי לעיל מיום שהתקבלה ההודעה.

לצפייה בתנאי השימוש לחץ\' כאן
Powered by Medical Media Ltd.
כל הזכויות שמורות לי.ש. מדיקל מדיה בע"מ ©