שלום אורח, התחבר לאתר!, שכחת את הסיסמה?
  דוא"ל:
סיסמה:
טופס רישום לאתר | הוסף למועדפים | קבע כדף הבית
WWW.MedicalMedia.co.il
אודות אינדקס קישורים עדכוני רישום חיפוש תרופות כתבי עת כינוסים דף ראשי
yoman.co.il - תוכנה לזימון תורים
Medical Search Engine
Skip Navigation Linksראשי > רשימת כתבי עת > Israeli Journal of Family Practice - גליון מס' 154 > האם שתיית קפה טובה לבריאותנו?
אפריל 2010 April | גיליון מס' 154 .No
צור קשר
חברי מערכת
רשימת גליונות קודמים
שער הגליון
סקירה ראשית
האם שתיית קפה טובה לבריאותנו?


פרופ’ יאיר יודפת

צריכת קפה נחשבת כחלק מחיי היום-יום. הדעה המקובלת בציבור היא שאין כל נזק בצריכה מתונה של קפה, ולא פעם אני נשאל ע”י מטופליי וכן באתר החברה הישראלית ליל”ד על השפעת שתיית הקפה על מחלתם. בשנים האחרונות מתפרסמים לעתים קרובות מחקרים שברובם מראים שאין לקפאין בקפה כל השפעה מזיקה במחלות שונות, ויתרה מכך, שלשתיית קפה יש צדדים חיוביים במניעת מחלות או החמרה במחלות קיימות. בסקירה זאת אנסה לסכם חלק מההיבטים של השפעה צריכת הקפאין במשקאות ובמאכלים השונים על בני האדם.
מהו המטבוליזם של הקפאין ופעילותו הפרמקולוגית?
אני מצטט כאן את דף המידע של שירותי המזון והתזונה של משרד הבריאות (1):
“קפאין נספג במהירות ומתפזר בכל רקמות הגוף ונוזליו, כולל מערכת העצבים המרכזית, רקמות עובריות וחלב אם. רמת השיא בפלזמה מתרחשת תוך 30 דקות מצריכתו בשתייה או באכילה”.
יותר מ-80% מהקפאין הנצרך עובר דה-מתילציה לפארא-קסנטין בכבד, היתר הופך לתאוברומין ותיאופילין. לאחר מכן, עוברים מטבוליטים אלה תהליכים נוספים של חמצון ודה-מתילציה והופכים לאוראטים, ובאופן זה מופרשים בשתן. רק כ-3% מהקפאין הנצרך מופרש כפי שהוא בשתן. זמן מחצית החיים שלו (הזמן שנחוץ לסילוק מחצית מצריכתו מן הגוף) משתנה אצל פרטים שונים, ואצל אנשים מבוגרים ובריאים הוא כ-5-4 שעות.
עלייה בצריכת הקפאין מעכבת את פינויו מהפלזמה, היות והקולטנים של פארא-קסנטין בכבד מגיעים לרוויה וחלה עלייה במטבוליט זה בדם. עלייה בזמן מחצית החיים נצפתה במקרים של תפקודי כבד לקויים, בתקופת הינקות ובשלבים המאוחרים של ההיריון. עישון מעלה את המטבוליזם של הקפאין ומפחית את זמן מחצית החיים ל-3 שעות.
הקפאין הוא חומר פרמקולוגי פעיל, ויכול להשפיע על פעילות מערכת העצבים המרכזית. נמצא, כי הקפאין מעלה את רמת הערות ומפחית עייפות, ובכך משפר את יכולת הביצוע בעיקר של מטלות הדורשות ערנות (כמו נהיגה או הפעלת מכונות). תכונה זו נצפתה במיוחד בשעות שבהן רמת הערנות נמוכה, כמו בשעות הלילה או בשעות שבהן האדם נוטה לעייפות. עם זאת, קיימות עדויות להשפעות אלה גם בשעות שבהן רמת הערנות גבוהה באופן טבעי. בהיותו בעל תכונות מעוררות, נמצא כי צריכת כמויות גבוהות של קפאין בשעות הערב (בד”כ יותר מ-3 מ”ג/ק”ג) עשויה לדחות את שעת השינה. השפעה זו, כמו יתר ההשפעות של קפאין, שונה מאדם אחד למשנהו ובדרך כלל לרוב בני האדם יכולת בקרה אישית טובה מאוד על צריכת קפאין והשפעתו על יכולת ההירדמות שלהם.
נתונים אלה יכולים גם להסביר את האדפטציה האישית של הגוף לקפאין, הבאה לידי ביטוי באופן שונה אצל אנשים שונים: חלק משתייני הקפה הקבועים (אך לא כולם) יכול לצרוך קפאין לפני השינה ללא כל קושי להירדם.
מנגנון הפעולה המוצע המסביר את תכונותיו המעוררות של הקפאין הוא: הקפאין משמש כנוגדן לקולטנים של אדנוזין במערכת העצבים המרכזית, ובכך משפיע על שחרור קשת רחבה של נוירוטרנסמיטורים, כמו נוראדרנלין, אצטילכולין ודופמין. נוסף על כך, הקפאין גורם להרחבת כלי דם מסוימים, להצרה של אחרים ולהגדלת הקיבולת לעבודת השרירים. הוא גם יכול להרגיע כאבי ראש מסוימים באמצעות הגברת זרימת הדם למוח.
יש אנשים הידועים כרגישים לקפאין. אין לכך הגדרה רפואית, וברוב המקרים האבחנה היא אישית ומוכרת על ידי רופאים. התופעה מתבטאת בתסמינים, כמו הפרעות שינה, חרדה, דיכאון ועצבנות, הפרעות במערכת העיכול ופעימות לב מהירות ובלתי סדירות גם לאחר צריכה רגילה של 100 מ”ג קפאין (כוס קפה, למשל). לאנשים אלה מומלץ להפחית את צריכת הקפאין.
צריכה עודפת של קפאין, יותר מ-600 מ”ג קפאין ליום, עלולה להביא לקפאיניזם. הסימפטומים כוללים: חרדה, חוסר מנוחה, עיכוב בהירדמות, שלשול, כאבי ראש ודופק מואץ. על פי הגדרות האיגוד הפסיכיאטרי האמריקאי, המפורסמות ב,DSM-IV- תופעות לוואי בצריכה של 1 גר’ ליום כוללות: התכווצות שרירים, מחשבות תועות, טכיקרדיה וכו’.
במספר מחקרים בילדים נמצא שצריכת קפאין של 5 מ”ג/ק”ג משקל גוף, כמות השווה ל-150 מ”ג קפאין ליום אצל ילד בן 10 שנים (שמשקלו כ-30 ק”ג) שעשויה לנבוע משתיית 5-4 פחיות המכילות קולה, עלולה להשרות ערנות זמנית, אי שקט וחרדה, אולם מדובר בתגובה אישית שנצפתה בעיקר בקרב ילדים שאינם רגילים לצרוך קפאין בכמויות גבוהות כמו מבוגרים. הרגישות לקפאין בילדים היא אישית ומכתיבה גם אצלם את הכמות הנצרכת.
מהי תכולת הקפאין במזונות/משקאות השונים? (חלקם מנתוני משרד הבריאות):
• קפה מבושל - כ-135-80 מ”ג לכוס רגילה
• אספרסו - 100 מ”ג בספלון הקטן
• קפה נמס - כ-108-40 מ”ג לכוס רגילה
• קפה נטול קפאין - כ-6-5 מ”ג לכוס רגילה
• תה רגיל - 60-50 מ”ג לכוס
• תה אינסטנט (שקיות) - 30 מ”ג לכוס
• קולה ומשקאות אחרים שמכילים קפאין - 90-36 מ”ג לפחית
• משקאות אנרגייה המכילים קפאין או גוארנה (Red Bull) - 67-28 מ”ג לפחית המכילה 250 מ”ל
• שוקולד - 40-6 מ”ג לחפיסה של 50 גר’
מהי ההשפעה ארוכת הטווח של צריכת קפה?
כאמור לעיל, קפאין שהוא המרכיב העיקרי בקפה, הוא אנטגוניסט לקולטני האדנוזין כך שכל הרקמות עם קולטנים אלו מושפעים ממנו. הקפאין גורם לחמצון השומן בשרירים ומעלה את השיעור המטבולי הבסיסי. קפאין גורם גם לשחרור של חומצות שומן חופשיות מהרקמות הפריפריות, ומפחית את הרגישות לאינסולין בשרירי השלד. נוסף על כך, הוא יכול להפריע לפעילות האינסולין ע”י שחרור של אפינפרין, להעלות את לחץ הדם ורמת ההומוציסטאין, כפי שנמצא במחקרים קצרי טווח (5-2).
מכל מקום, לא ניתן להוציא מסקנות ממחקרים קצרי טווח על השפעת צריכה כרונית של קפה על הסיכון למחלות שונות בבני אדם, היות והשפעה זאת היא זמנית וההשפעה הפיזיולוגית של הקפה יכולה להיות שונה מההשפעה הכרונית של קפאין. בקרב שתייני קפה כהרגל מתפתחת סבילות לאחר כמה ימים להשפעה ההומורלית וההמודינמית שלו (7,6). צריכת קפאין נקי הביאה לעלייה גדולה יותר ברמת האפינפרין מאשר שתיית קפה שמכיל אותה כמות של קפאין (8). הסיבה לכך נעוצה, כנראה, בחומרים נוספים שנמצאים בקפה כמו אשלגן, ניאצין ומגנזיום, שלהם השפעה חיובית על המטבוליזם של הגלוקוזה והאינסולין לאחר הארוחות (9), חומרים נוגדי חמצון, כמו פוליפנולים (למשל חומצה כלורוגנית), ותרכובות פנוליות אחרות שמשפרות את הרגישות לאינסולין (10). למשל, חומצה כלורוגנית מפחיתה את ספיגת הגלוקוזה במעי ומעכבת את הורמוני האינקרטינים במעי (11) כאשר היא מעכבת בכבד את הפעילות של Glucose-6-Phosphatase (12). ממצא זה יכול להסביר את הממצאים במחקרים האחרונים שצריכת קפה כהרגל קשורה בסיכון נמוך להתפתחות סוכרת מסוג 2 (14,13).
האם צריכת קפה מעלה את הסיכון להיארעות של יתר לחץ דם?
התשובה לשאלה זאת מבוססת על תוצאות שני מחקרים: האחד מפינלנד (15) והשני מהולנד (16). במסגרת המחקר הפרוספקטיבי הפיני
(Kuopio Ischaemic Heart Disease Risk Factor) KIHD שבו נכללו 2,682 גברים, נערכו שני עיבודים מסוג חתך (Cross-Sectional) בהפרש של 4 שנים. התוצאות הראו שהשכיחות של יל”ד הייתה נמוכה באלו שלא צרכו קפה, אבל הייתה נמוכה גם באלו שצרכו כמות גבוהה מ-814 מ”ל ליום. ללא-שתיינים הייתה גם רמת LDL נמוכה יותר, רובם לא עישנו, עסקו בפעילות גופנית, היו עם BMI ועם יחס מותן-ירך נמוכים, צרכו פחות שומן בלתי רווי וכמות גדולה יותר של ויטמין C. המחקר ההולנדי נערך בקרב עוקבה (קוהורטה) של 2,985 גברים ו-3,383 נשים בבסיס, ולאחר מעקב של 6 ו-11 שנים. צריכת הקפה נבדקה ע”י שאלונים. גם במחקר זה נמצא שההיארעות של לחץ הדם בקרב לא-שתיינים הייתה הכי נמוכה לעומת אלו עם צריכת קפה נמוכה, אבל הסיכון היה נמוך גם בנשים שצרכו יותר מ-6 כוסות ביום. השפעה זאת התבטאה יותר באנשים מעל גיל 39 מאשר אלו מעל גיל זה בבסיס. יש לציין שבשני המחקרים שיעור הלא-שתיינים היה נמוך מ-5%, ולכן הם אינם מייצגים את כלל האוכלוסייה. המסקנה משני המחקרים היא שהקשר בין יל”ד לשתיית קפה הוא בצורת U, כלומר שהימנעות משתיית קפה או צריכה מוגברת של קפה קשורים בסיכון נמוך ליל”ד בהשוואה לצרכנים מתונים. במטה-אנליזה של 16 מחקרים אקראיים ומבוקרים נמצא שצריכת קפה (ולא קפאין) מעלה במעט את לחץ הדם ללא כל השפעה על מהירות הדופק (17). לממצא זה יש להתייחס בזהירות היות ובעיבוד נכללו גם מחקרים קצרי טווח של 7 ימים ומעלה. מרבית המחקרים מציינים שצריכה חדה של קפה מעלה את לחץ הדם, אבל צריכה שבהרגל מפחיתה את עוצמת עלייה זאת. באחד העיבודים של ה-Nurses’ Health Study נמצא שצריכת הקפה בחמישון השלישי קשורה בהיארעות גבוהה יותר של יל”ד לעומת החמישונים מעל ומתחת, כלומר - צורת U (18). לאחר פילוח לסוגי המשקאות שמכילים קפאין נמצא שרק צריכת קולה (רגילה ודיאט) הייתה קשורה בסיכון להיארעות יל”ד ולא קפה רגיל. השאלה היא אם חומרים אחרים שנמצאים בקולה גורמים לעליית הסיכון?
מהי השפעת צריכת הקפה על היארעות של סוכרת מסוג 2?
בעיבוד פרוספקטיבי של Iowa Women’s Health Study (1997-1986) נכללו כ-23 אלף נשים לאחר חדילת אורח (19). לאחר מעקב בן 11 שנים ותקנון למשתנים דמוגרפיים, השמנה ומדדי אורחות חיים נמצא שהסיכון היחסי להיארעות של סוכרת מסוג 2 בנשים שצרכו יותר מ-6 כוסות קפה ביום היה נמוך ב-22% (0.78) לעומת נשים שלא צרכו קפה בכלל. הפער המובהק נבע בעיקר מאלו שצרכו קפה נטול קפאין אם כי לא נמצא הבדל מובהק בין צריכת הקפה הרגיל והקפה נטול הקפאין. לא נמצאה גם השפעת רמת המגנזיום על תוצאה זאת למרות שיסוד זה שיש לו השפעה חיובית על מאזן הפחמימות מצוי ברמה גבוהה בקפה.
במטה-אנליזה של 18 מחקרים שבהם נכללו כחצי מיליון משתתפים, נמצא יחס הפוך בין צריכת קפה לסיכון לסוכרת, כך שכל תוספת של כוס קפה במשך היום הייתה קשורה בהורדה מובהקת של 7% בסיכון היחסי לסוכרת, וזאת לאחר תקנון למשתנים מבלבלים (20). יחס הפוך זה נמצא גם לגבי צריכת תה וקפה נטול קפאין. במחקר שנערך בסינגפור נמצא שלאנשים ממוצא אסייתי שצרכו יותר מ-4 כוסות קפה ביום, היה סיכון נמוך מובהק ב-30% לפתח סוכרת בהשוואה ללא-שתיינים (21). גם צריכת תה שחור הייתה קשורה בירידה מובהקת להתפתחות סוכרת, אבל לא נמצא כל קשר לתה ירוק. ממצאים אלו תומכים בממצאים קודמים שהראו שצריכה מוגברת של קפה קשורה בסיכון נמוך לפתח סוכרת (14,13). תוצאות מעקב בן 11 שנה בברזיל שפורסמו באפריל השנה, הראו שצריכת קפה רק בארוחת הצהריים ולא בשעות אחרות של היממה, ומספיקה כוס אחת של קפה רגיל או נטול קפאין, עם סוכר וללא סוכר וללא תוספת חלב (האם הברזילאים שומרים על כשרות?), מורידה ב-33% את הסיכון להתפתחות סוכרת חדשה (22). ההשפעה הייתה חזקה כל כמה שצריכת הקפה הייתה גדולה יותר, אבל לא הושפעה משתיית תה.
מספר מנגנונים נוספים מוצעים להסבר על ההשפעה המטיבה של קפה על סוכרת. במסגרת ה-Nurses’ Health Study נבדק הקשר בין צריכת קפה בחולות סוכרת לנשים ללא סוכרת, שניהם ללא מחלה קרדיו-וסקולרית (23). לנשים משתי הקטיגוריות שצרכו 4 כוסות קפה או יותר ביום, הייתה רמת ההורמון אדיפונקטין גבוהה בצורה מובהקת לעומת לא-שתייניות. היפואדיפונקטמיה קשורה בתנגודת לאינסולין ובסיכון גבוה לסוכרת מסוג 2 (24). במחקר נוסף באותה מסגרת נמצא שלנשים עם סוכרת מסוג 2 עם צריכה גבוהה של קפה רגיל היו רמות נמוכות של E-Selectin ו-CRP (25). ממצא זה נשאר תקף גם לאחר תקנון לגורמי תזונה אחרים ושומני הדם (לא נכללו בעיבוד נשים עם יל”ד או היפרכולסטרולמיה). ממצאים אלו מעידים על כך שצריכת קפה קשורה ביחס הפוך לסמני דלקת ותפקוד לקוי של האנדותל. במחקר נוסף מפינלנד שפורסם בימים אלו נבדקה השפעת צריכת קפה על דלקת תת-קלינית וגורמי סיכון אחרים לסוכרת מסוג 2 (26). לצריכת קפה (8 כוסות לעומת 0) הייתה השפעה חיובית על סמני הדלקת התת-קלינית, על העקה החמצונית ועל רמת ה-HDL, אבל מצד שני, לא נמצא כל הבדל לגבי סמנים של המטבוליזם של הגלוקוזה לאחר מבחן העמסה.
מהי השפעת צריכת הקפה על האירועים הקרדיו-וסקולריים?
ב-4 השנים האחרונות התפרסמו מספר עבודות שבהן נבדק הקשר בין צריכת קפה כהרגל לבין הסיכון הקרדיו-וסקולרי. במחקר פרוספקטיבי מסוג עוקבה נכללו כ-44 אלף גברים ויותר מ-80 אלף נשים ללא היסטוריה של מחלה קרדיו-וסקולרית או סרטן (27). במעקב של 20 שנה אחרי הנשים ו-14 שנה אחרי הגברים נמצא (לאחר תקנון לגיל, עישון וגורמי סיכון כליליים נוספים) שהסיכון היחסי למחלה כלילית בשני המינים בהתאם לכמויות צריכת הקפה (פחות מכוס לחודש, 1-4 כוסות לשבוע, 5-7 כוסות לשבוע, 3-2 כוסות ליום, 5-4 כוסות ליום ויותר מ-6 כוסות ליום) לא היה מובהק בכל הקטגוריות. תוצאות דומות נמצאו גם ע”י ריבוד לעישון, שתיית אלכוהול, היסטוריה של סוכרת מסוג 2 ו-BMI וגם בהשוואה לכמויות צריכת הקפה בתקופה האחרונה. במחקר איטלקי פרוספקטיבי נערך מעקב בן שנה וחצי אחרי גברים (9,584) ונשים (1,647) שסבלו מאוטם שריר הלב תוך 3 חודשים לפני תחילת המעקב (28). לאחר תקנון לגורמים מבלבלים לא נמצא כל קשר בין כמויות צריכת הקפה לבין אירועי אוטם שריר הלב, שבץ מוחי ומוות פתאומי.
במסגרת ה-Rotterdam Coronary Calcification Study נבדקה צריכת הקפה והקשר להסתיידות העורקים הכליליים בקרב 1,570 גברים ונשים קשישים (29). יחס הסיכון להסתיידות העורקים הכליליים בנשים (לאחר תקנון לגיל, עישון, BMI, השכלה, צריכת אנרגיה ואלכוהול) היה 0.41 באלו שצרכו קפה בצורה מתונה (4-3 כוסות ליום) ו-0.54 לצריכה גבוהה מ-4 כוסות בהשוואה לאלו שצרכו פחות מ-3 כוסות ליום (שניהם מובהקים). הקשר נשאר מובהק גם לאחר תקנון לצריכת תה ומזונות אחרים ולא השתנה ע”י עישון. יחס הפוך נמצא גם לגבי גברים מעשנים, אבל נמצא יחס ישר לגבי גברים שמעשנים.
על כך שצריכת קפה אינה קשורה בעליית הסיכון הקרדיו-וסקולרי והתמותה הכללית גם בחולי סוכרת מסוג 2 מעידות תוצאות שני מחקרים שפורסמו לאחרונה מהקבוצה של Lopez-Gracia מהמחלקה לתזונה של אוניברסיטת הארוורד (31,30). במחקר הפרוספקטיבי הראשון שבו נכללו כ-7,000 נשים עם סוכרת ללא מחלה קרדיו-וסקולרית או סרטן לא נמצא (לאחר תקנון לגיל, עישון וגורמי סיכון קרדיו-וסקולריים אחרים) קשר מובהק בין צריכה של 4 או יותר כוסות קפה רגיל (Caffeinated) ביום לבין מחלה קרדיו-וסקולרית או תמותה כללית בהשוואה ללא-שתייניות. ממצא דומה היה גם לגבי שתייה של שתי כוסות או יותר של קפה נטול קפאין לעומת לא-שתייניות. ממצא לוואי הראה שצריכה מוגברת של קפה נטול קפאין היה קשור ברמה נמוכה יותר של המוגלובין מסוכרר. הממצא בגברים היה דומה.
במעקב בן 24 שנים ע”י הקבוצה של Lopez-Gracia נבדק הקשר בין צריכת קפה לסיכון לשבץ מוחי בקרב 83,076 נשים ללא היסטוריה של שבץ מוחי, מחלה כלילית, סוכרת או סרטן במסגרת ה-Nurses’ Health Study (32). בעיבוד במודלים של Multivariable Cox Regression (לאחר תקנון לגיל, עישון, BMI, פעילות גופנית, צריכת אלכוהול, מצב חדילת האורח, טיפול בהורמון תחליפי, שימוש באספירין וגורמי תזונה) נמצא שהסיכון היחסי לשבץ מוחי בהתאם לקטגוריות צריכת הקפה היה נמוך באופן מובהק בצריכה של יותר מ-2 כוסות קפה ביום. יחס הפוך זה נשאר מובהק גם לאחר תקנון נוסף ליל”ד, היפרכולסטרולמיה וסוכרת מסוג 2. הקשר ההפוך היה חזק יותר בקרב לא מעשנים או אלו שעישנו בעבר (סיכון יחסי של 0.57 בצריכה של לפחות 4 כוסות ביום לעומת צריכה של פחות מכוס בחודש). לא נמצא קשר בין צריכת משקאות אחרים שמכילים קפאין, כמו תה ומשקאות קלים. צריכת קפה נטול קפאין הראתה נטייה לסיכון נמוך, אבל לא הגיעה למשמעות סטטיסטית. יל”ד הוא גורם סיכון ידוע לשבץ מוחי, ובמחקר זה לא נמצא קשר הפוך בין צריכת קפה לשבץ מוחי בחולות ביל”ד, אבל גם לא עלייה בסיכון. ממצא זה היה נכון גם לגבי חולי סוכרת מסוג 2 שנבדקו במקביל. היעדר ההשפעה החיובית של הקפה על המטבוליזם של הגלוקוזה שנמצאה במחקרים קודמים נובע כנראה מהשפעת הסוכרת על התהליך הטרשתי ויתר הקרישות שמנטרלים השפעה חיובית זאת (33).
במחקר Cardiovascular Disease Epidemiology and Prevention and Nutrition, Physical Activity, and Metabolism 2010 Conference שהוצג בחודש מרץ השנה, נבדק הקשר בין צריכת קפה לבין אשפוז בגלל הפרעות בקצב הלב (34). המחקר נערך בקרב יותר מ-130 אלף אנשים במסגרת תוכנית הבריאות של Kaiser Permanente, והיה מבוסס על שאלונים על צריכת הקפה והרגלי חיים אחרים. בעיבוד נמצא (לאחר תקנון למשתנים רבים, כולל BMI, לחץ הדם, רמת הכולסטרול) שצריכת קפה הייתה קשורה בסיכון נמוך לאשפוז בגלל הפרעות קצב. אנשים שצרכו יותר מ-4 כוסות ביום היה סיכון נמוך ב-18% (מובהק) לאשפוז מכל הפרעת קצב. הממצא היה עקבי בגברים ובנשים, בקבוצות אתניות שונות ובמעשנים ולא-מעשנים. ממצא זה בלט בעיקר לגבי פרפור פרוזדורים וטכיקרדיה על-חדרית התקפית ורק בצרכני קפה רגיל ולא בקפה נטול קפאין. המכניזם אינו ידוע, וקיימת אפשרות שקפאין מתחרה עם האדנוזין בלב על החלמת תאי שריר הלב לאחר דפולריזציה, כאשר קיצור תקופה זאת יכולה לגרום להפרעת קצב. יש לציין רק שהמחקר היה מסוג חתך ושאישור לתוצאות אלו יש לקבל ממחקרי מעקב. ממצא מעניין שגם הוא מוסבר ע”י הפעילות המתחרה של הקפה עם האדנוזין בלב, דווח ממחקר קנדי שבו נמצא שהפעילות הניטרלית או החיובית של הקפה מתבטאת רק באנשים שהם הומוזיגוטיים לאלל של הציטוכרום CYP1A2*1A שמאפשר מטבוליזם מהיר של הקפה, אבל יותר מ-50% מהאנשים שנבדקו נשאו את האלל CYP1A2*1F שגורם להאטת המטבוליזם, ולהם היה סיכון מוגבר לאוטם שריר הלב ללא תמותה (35).
את הפרדוקס של השפעת צריכת הקפה (השפעה שלילית בטווח קצר, השפעה חיובית בטווח ארוך) על גורמי סיכון ביולוגיים שונים למחלה כלילית ניתן לסכם כך: במחקרי עוקבה פרוספקטיביים לא נמצא שצריכת קפה קשורה בעליית הסיכון למחלה כלילית באוכלוסיות שמשתמשות בעיקר בקפה שעבר סינון בנייר (37,36,26). אין עדיין עדות להשפעת קפה שלא עבר סינון בנייר, היות וסוג זה מכיל קפסטול שמעלה את רמת הכולסטרול. ההשפעה הניטרלית של הקפה על הסיכון הכלילי נובעת כנראה מנטרול ההשפעות החיוביות של הקפה ע”י גורמים ביולוגיים אחרים שמעורבים בהתפתחות של מחלה כלילית. מכאן, שאין הצדקה להמליץ על הפחתה בצריכת קפה להורדת הסיכון הכלילי, בפרט, והקרדיו-וסקולרי, בכלל, גם בחולים עם מחלות קרדיו-וסקולריות (38).
מהי השפעת הקפה בהיריון?
במעקב אחרי 70 נשים לבנות בגיל הפוריות (45-16) באנגליה נמצא ש-18% מהנשים צורכות יותר מ-300 מ”ג ליום (39). נשים אלו היו מבוגרות יותר ומעשנות. המחברים מבהירים שנשים רבות אינן מודעות לסכנות הקשורות בצריכת קפה מעל 300 מ”ג בהיריון שמעלה את הסיכון להפרעה בפריון, לקושי בהתעברות ולמומים מולדים. שתייה מתונה של קפה (מתחת ל-300 מ”ג ליום - 3-2 כוסות של 190 מ”ל קפה רגיל) לא גרמה כל נזק לאישה ולעובר כפי שדווח בסקירה שפורסמה בסוף שנת 2009 (40). בניגוד לכך, לא נמצא כל קשר מובהק בין צריכת קפה מכל כמות שהיא לבין קשיים בהתעברות או הפלות בתוצאות מחקר פרוספקטיבי (אחד הבודדים בשטח זה) (41). אין לי ספק שהנושא עדיין לא סגור ונצטרך לחכות למחקרים פרוספקטיביים נוספים בשטח זה.
מהן ההשפעות החיוביות האחרות של צריכת קפה?
אין באפשרותי לסקור ולפרט את יתר ההשפעות החיוביות של צריכת קפה, אבל אצטט מספר עבודות בשטח זה.
סרטן השד
תוצאות מנוגדות נמצאו במחקרים שעסקו בקשר בין צריכת קפה לסיכון לסרטן השד. הפרסום האחרון בשטח זה בא גם הוא מה-Nurses’ Health Study ע”י אותה קבוצה מהארוורד, ובו לא נמצא כל קשר בין צריכת קפה (כולל עם קפאין ונטול קפאין ותה) בכל המינונים לבין הסיכון לסרטן השד בנשים לפני חדילת אורח (42), לאחר מעקב של 22 שנים. לעומת זאת, נמצא סיכון יחסי נמוך מובהק (0.88) לסרטן בנשים לאחר חדילת אורח שצרכו קפה בחמישון העליון לעומת התחתון. הסיבה המשוערת היא השפעה נוגדת אסטרוגן של חומרים שמצויים בקפה.
סרטן הכבד
במטה-אנליזה של 4 מחקרי עוקבה ו-5 מחקרי חתך נמצאה ירידה מובהקת של 43% בסיכון בצריכת 2 כוסות או יותר ביום (43). ההסבר האפשרי קשור בתכונות נוגדי החמצון של הקפה.
סרטן המעי גס
במחקר העוקבה של ה-Nurses’ Health Study נמצא שצריכת קפה רגיל או תה אינם מעלים את הסיכון לסרטן המעי הגס או החלחולת. לעומת זאת, צריכה של 2 או יותר של כוסות קפה נטול קפאין הייתה קשורה בסיכון נמוך מובהק ב-52% לפתח סרטן החלחולת (44).
מחלת פרקינסון
תוצאות מנוגדות נמצאו במחקרים השונים. במחקר אמריקאי נמצא שצריכת קפה מורידה את הסיכון ב-30%-20%, ואם מוסיפים לכך עישון ושימוש ב-NSAIDs, הסיכון יורד ב-87% (45). במחקר מפינלנד הייתה צריכת תה בכמויות גדולות קשורה בסיכון נמוך למחלה (46). במחקר של הקבוצה של קורצ’ין מאוניברסיטת ת”א נמצאה השפעה חיובית של צריכת התה ועישון ודווקא צריכת קפה יותר מ-3 כוסות ביום הקדימה את גיל הופעת המחלה ב-4.8 שנים. בניגוד לכך, במחקר פרוספקטיבי נוסף מפינלנד נמצא שצריכה של 10 כוסות קפה ביום או יותר בהשוואה ללא-שתיינים הייתה קשורה בסיכון נמוך מובהק למחלת פרקינסון (48). סיכון נמוך זה היה מובהק יותר באנשים עם משקל עודף ורמה נמוכה של כולסטרול. החוקרים קושרים את הממצא בתכונות נוגדות החמצון של הקפה כאשר אחת האטיולוגיות המוצעות למחלת פרקינסון היא עקה חמצונית.
מהן התכונות הקיימות בתה שחור?
לתה השחור יש תכונה נוגדת חמצון, ולכן הוא נוגד דלקת, מונע פירוק של כרומוזומים (Clastogenesis) ופעיל נגד סוגי סרטן אחדים (49). הוא מפחית את הנזק ל-DNA והנטייה למוטציות שנוצרת ע”י עקה חמצונית או בגלל נוכחות חומרים פרו-מוטגניים. תוצאות של חלק מהמחקרים האפידמיולוגיים תומכות בהשפעתו החיובית על הורדת הסיכון הקרדיו-וסקולרי בעיקר בגלל עיכוב חמצון ה-LDL ודיכוי האנזים סינתזה בחומצה השומנית. נוסף על כך, לתה השחור יש השפעה מטיבה על מערכת העיכול בהקשר לתנועתיות, לספיגה והרכב המיקרו-פלורה. הוא משפר את צפיפות העצם ונוגד פעילות נגיפית בגלל עיכוב האנזים וחסימת הקולטנים הנגיפיים. הוכח גם שהוא מגן נגד סרטני המעי, הכבד והערמונית. מצד שני, צריכת תה מוגזמת יוצרת שכבת צבע על השיניים שקשה להסירה, מעכבת את הטריפסין, משפיעה לרעה על ספיגת המינרלים ויכולה לגרום להתכווצויות.
מהי השפעת הקפה על השינה והערנות?
נושא זה הוא סבוך וקשור במחקרים רבים, דבר שמצריך סקירה נפרדת. אביא כאן מספר נקודות מעשיות מתוך סקירה נרחבת בנושא זה שפורסמה בשנת 2008 (50).
1. בכל הערכה של צריכת הקפה יש לקחת בחשבון את מקורות הקפה במזונות השונים ויש לקחת בחשבון שלצריכת קפה גם במינון נמוך יש השפעות על השינה והערנות.
2. שימוש קבוע אפילו של מינון נמוך של קפאין יכול לשבש את השינה ולתרום לתלונות על נדודי שינה.
3. ישנוניות נגרמת מהפסקת השפעת הקפאין, ויכולה להיות גם הסיבה לישנוניות בבוקר בגלל הימנעות מקפאין במשך הלילה.
4. יש לשקול שימוש בקפאין בהערכת הפרעות שינה או ישנוניות ביום בילדים ומתבגרים.
5. שימוש קבוע בקפאין וחוסר היכולת להפסיקו יכול להעיד על תלות בקפאין ועל הצורך בהתערבות קלינית להפחתה הדרגתית של הצריכה.
6. הפסקת צריכת הקפאין תוך יום או לאורך זמן יכולה לתרום לתלונות של ישנוניות מוגזמת.
קיים צורך במחקרים נוספים כדי:
1. להעריך את ההשפעות השליליות של קפאין במזון על השינה והערנות ביום באוכלוסיות שונות.
2. לבדוק טוב יותר את השפעת הקפאין על בעיות בשינה וערנות ביום בילדים ובמתבגרים.
3. להעריך אם דרגת צמצום השינה או צמצום הזמן במיטה מביאים לצריכת קפאין.
4. להעריך מהי ההשפעה החיובית, השלילית או היעדר כל השפעה על ביצועי בני האדם.
5. להעריך את ההשפעות של הקפאין במצבים בסיסיים שונים של שינה-ערות בטווח שבין מצב של שינה טובה לבין מצב של חוסר שינה מוחלט.
סיכום
כל המחקרים שבהם נבדקה השפעת צריכת הקפה מבוססים על שאלונים, רובם הגדול הם מחקרי חתך ומיעוטם הם מחקרי מעקב פרוספקטיביים. בדומה למחקרים שעוסקים בהשפעת צריכת אלכוהול על בריאות וחולי קשה לקבל נתונים מדויקים שמבוססים על דיווחים של אנשים, הן מבחינת הכמות והן מבחינת תדירות השימוש בקפה. אנשים רבים כמוני צורכים הן קפה והן תה אפילו באותו יום, אחרים צורכים קפאין ממקורות מזון אחרים, ולא ניתן לחשב את כמות הקפאין היומית הנצרכת. מהי המשמעות של צריכה של כוס ביום? כוס או ספל קטנים או גדולים? מלאים או רק בחלקם? זאת הסיבה שבמרבית המחקרים קיימות תוצאות מנוגדות. מכל מקום, אין ספק שקפאין היא תרופה שהגזמה בצריכתה מלווה בתופעות הלוואי של כל תרופה מעוררת. מהו הגבול בין שימוש סביר לבין שימוש מוגזם? 300 או 400 מ”ג ביום? מהי כמות הקפאין שנצרכה ע”י שתייה של יותר מ-10 כוסות ביום כפי שדווח באחד המחקרים (48) על מניעת מחלת פרקינסון? העיבודים שנראים לי הכי אמינים יחסית באים ממחקר העוקבה של ה-Nurses’ Health Stud ועליהם מבוססים חלק מהמובאות בסקירה זאת.
ההשפעה של צריכה חדה של קפה היא שלילית ומתבטאת בין השאר בשחרור חומצות שומן חופשיות מהרקמות הפריפריות, הפחתת הרגישות לאינסולין בשרירי השלד, שחרור מוגדל של אדרנלין ועלייה בלחץ הדם ורמת ההומוציסטאין. מצד שני, צריכת קפה כהרגל קשורה בהשפעת החומרים הנוספים שקיימים בו כמו מלחים ותרכובות פוליפנוליות שמשפיעים באופן חיובי על המטבוליזם של הסוכר, על העקה החמצונית ועל תפקוד האנדותל. תוצאות מרבית המחקרים תומכות בהשפעת חומרים אלו בצרכני קפה כהרגל על מניעת סוכרת מסוג 2 ומיתון העלייה בלחץ הדם. להשפעת כמות הקפה הנצרכת במחלות אלו יש השפעה בצורת U, כלומר השפעה טובה בהימנעות ובצריכה מוגברת לעומת צריכה בינונית. השפעת צריכת הקפה (בעיקר אחרי סינון בנייר) על מניעת מחלות קרדיו-וסקולריות היא ניטרלית לגבי אירועים כליליים וחיובית לגבי שבץ מוחי ואשפוזים בגלל הפרעות קצב. ההשפעות השונות של צריכת הקפה קשורות כנראה במהירות המטבוליזם שלו בגוף שהיא שונה בהתאם לסוג האלל של הציטוכרום (35). השפעות טובות ארוכות טווח יש בעיקר גם לתה שחור, והשפעת משקאות אחרים, כמו קולה, לא נחקרה מספיק ורק במחקר אחד נמצא שהוא מעלה את לחץ הדם (18).
לצריכת הקפה וכמותו אין כנראה השפעה על היארעות של סרטן השד, אם כי ייתכן שצריכה מוגברת משפיעה על הורדת הסיכון בנשים לאחר חדילת אורח. לקפה יש כנראה השפעה חיובית על הורדת הסיכון לסרטן הכבד, השפעה חיובית לקפה נטול קפאין על סרטן החלחולת. תוצאות המחקרים לגבי מניעת מחלת פרקינסון הן מנוגדות. בחלקן יש לקפה השפעה חיובית על מניעה, בחלקן השפעה שלילית ובחלקן יש רק לתה השפעה חיובית. קיימים מעט מאוד מחקרים על השפעת צריכת הקפה על שינה וערות בקרב אוכלוסיות וגילים שונים. חלק מהמחקרים מבוססים על ממצאים במעבדות שינה, ונצטרך לחכות למחקרים נוספים כדי להבין באופן ברור את ההיבטים השונים בנושא זה.
References
1. http://www.health-pages.co.il/article.php?article_id=1582
2. http://www.americanheart.org/presenter.jhtml?identifier=4445
3. Robinson LE, Savani S, Battram DS, et al. Caffeine ingestion before an oral glucose tolerance test impairs blood glucose management in men with type 2 diabetes. J Nutr 2004;134:2528-2533
4. Hartley TR, Lovallo WR, Whitsett TL. Cardiovascular effects of caffeine in men and women. Am J Cardiol 2004;93:1022-1026
5. Verhoef P, Pasman WJ, Van Vliet T, et al. Contribution of caffeine to the homocysteine-raising effect of coffee: a randomized controlled trial in humans. Am J Clin Nutr 2002;76:1244-1248
6. van Dam RM. Coffee and type 2 diabetes: from beans to beta-cells. Nutr Metab Cardiovasc Dis 2006;16:69-77
7. Graham TE, Hibbert E, Sathasivam P. Metabolic and exercise endurance effects of coffee and caffeine ingestion. J Appl Physiol 1998;85:883- 889
8. Robertson D, Wade D, Workman R, et al. Tolerance to the humoral and hemodynamic effects of caffeine in man. J Clin Invest 1981;67:1111- 1117
9. Natella F, Nardini M, Giannetti I, et al. Coffee drinking influences plasma antioxidant capacity in humans. J Agric Food Chem 2002;50:6211–6216
10. Arnlov J, Vessby B, Riserus U. Coffee consumption and insulin sensitivity. JAMA 2004;291:1199–1201
11. Meier JJ, Hucking K, Holst JJ, et al. Reduced insulinotropic effect of gastric inhibitory polypeptide in first-degree relatives of patients with type 2 diabetes. Diabetes 2001;50:2497-2504
12. Arion WJ, Canfield WK, Ramos FC, et al. Chlorogenic acid and hydroxynitrobenzaldehyde: new inhibitors of hepatic glucose 6-phosphatase. Arch Biochem Biophys 1997;339:315-322
13. van Dam RM, Feskens EJ. Coffee consumption and risk of type 2 diabetes mellitus. Lancet 2002;360:1477–1478
14. Tuomilehto J, Hu G, Bidel S, et al. Coffee consumption and risk of type 2 diabetes mellitus among middle-aged Finnish men and women. JAMA 2004;291:1213–1219
15. Happonen P, Voutilainen S, Salonen JT. Coffee drinking is dose-dependently related to the risk of acute coronary events in middle-aged men. J Nutr 2004;34:2381-2386
16. Uiterwaal CSPM, Verschuren WMM, Bueno-de-Mesquita HB, et al. Coffee intake and incidence of hypertension. Am J Clin Nutr 2007;85:718–723
17. Noordzij M, Uiterwaal CS, Arends LR, et al. Blood pressure response to chronic intake of coffee and caffeine: a meta-analysis of randomized controlled trials. J Hypertens 2005;23:921-928
18. Winkelmayer WC, Stampfer MJ, Willett WC, et al. Habitual caffeine intake and the risk of hypertension in women. JAMA 2005;294:2330-2335
19. Pereira MA, Parker ED, Folsom AR. Coffee consumption and risk of type 2 diabetes mellitus. An 11-year prospective study of 28 812 postmenopausal women. Arch Intern Med 2006;166:1311-1316
20. Huxley R, Lee CM, Barzi F, et al. Coffee, decaffeinated coffee, and tea consumption in relation to incident type 2 diabetes mellitus: A systematic review with meta-analysis. Arch Intern Med 2009;169:2053-2063
21. Odegaard AO, Pereira MA, Koh WP, et al. Coffee, tea, and incident type 2 diabetes: the Singapore Chinese Health Study. Am J Clin Nutr 2008;88:979-985
22. Sartorelli DS, Fagherazzi G, Balkau B, et al. Differential effects of coffee on the risk of type 2 diabetes according to meal consumption in a French cohort of women: the E3N/EPIC cohort study. Am J Clin Nutr 2010;91:1002-1012
23. Williams CJ, Fargnoli JL, Hwang JJ, et al. Coffee consumption is associated with higher plasma adiponectin concentrations in women with or without type 2 diabetes: a prospective cohort study. Diabetes Care 2008;31:504-507
24. Funahashi T, Matsuzawa Y. Hypoadiponectinemia: a common basis for diseases associated with overnutrition. Curr Atheroscler Rep 2006;8:433-438
25. Lopez-Garcia E, van Dam RM, Qi L, et al. Coffee consumption and markers of inflammation and endothelial dysfunction in healthy and diabetic women. Am J Clin Nutr 2006;84:888-893
26. Kempf K, Herder C, Erlund I, et al. Effects of coffee consumption on subclinical inflammation and other risk factors for type 2 diabetes: a clinical trial. Am J Clin Nutr 2010;91:950-957
27. Lopez-Garcia E, van Dam RM, Willett WC, et al. Coffee consumption and coronary heart disease in men and women: a prospective cohort study. Circulation 2006;113:2045-2053
28. Silletta MG, Marfisi R, Levantesi G, et al. Coffee consumption and risk of cardiovascular events after acute myocardial infarction: Results from the GISSI (Gruppo Italiano per lo Studio della Sopravvivenza nell’Infarto miocardico)-Prevenzione Trial. Circulation 2007;116:2944-2951
29. van Woudenbergh GJ, Vliegenthart R, van Rooij FJ, et al. Coffee consumption and coronary calcification: the Rotterdam Coronary Calcification Study. Arterioscler Thromb Vasc Biol 2008;28:1018-1023
30. Zhang WL, Lopez-Garcia E, Li TY, et al. Coffee consumption and risk of cardiovascular events and all-cause mortality among women with type 2 diabetes. Diabetologia 2009;52:810-817
31. Zhang W, Lopez-Garcia E, Li TY, et al. Coffee consumption and risk of cardiovascular diseases and all-cause mortality among men with type 2 diabetes. Diabetes Care 2009;32:1043-1045
32. Lopez-Garcia E, Rodriguez-Artalejo F, Rexrode KM, et al. Coffee consumption and risk of stroke in women. Circulation 2009;119:1116-1123
33. Abel ED. Myocardial insulin resistance and cardiac complications of diabetes. Curr Drug Targets Immune Endocr Metabol Disord 2005;5:219-226
34. Hasan AS, Morton C, Armstrong MA, et al. Coffee, caffeine, and risk of hospitalization for arrhythmias. EPI|PNAM 2010; March 2-5, 2010, San Francisco, CA Abstract P461
35. Cornelis MC, El-Sohemy A, Kabagambe EK, et al. Coffee, CYP1A2 genotype, and risk of myocardial infarction. JAMA 2006;295:1135-1141
36. Greenberg JA, Dunbar CC, Schnoll R, et al. Caffeinated beverage intake and the risk of heart disease mortality in the elderly: a prospective analysis. Am J Clin Nutr 2007;85:392-398
37. Andersen LF, Jacobs DR, Carlsen MH, et al. Consumption of coffee is associated with reduced risk of death attributed to inflammatory and cardiovascular diseases in the Iowa Women’s Health Study. Am J Clin Nutr 2006;83:1039-1046
38. van Dam RM. Coffee consumption and coronary heart disease: Paradoxical effects on biological risk factors versus disease incidence. Clin Chem 2008;54:1418-1420
39. Derbyshire E, Abdula S. Habitual caffeine intake in women of childbearing age. J Hum Nutr Diet 2008;21:159-164
40. Kuczkowski KM. Caffeine in pregnancy. Arch Gynecol Obstet 2009;280:695-698
41. Pollack AZ, Buck Louis GM, Sundaram R, et al. Caffeine consumption and miscarriage: a prospective cohort study. Fertil Steril 2010;93:304-306
42. Ganmaa D, Willett WC, Li TY, et al. Coffee, tea, caffeine and risk of breast cancer: a 22-year follow-up. Int J Cancer 2008;122:2071-2076
43. Larsson SC, Wolk A. Coffee consumption and risk of liver cancer: A meta-analysis. Gastroenterology 2007;132:1740-1745
44. Michels KB, Willett WC, Fuchs CS, et al. Coffee, tea, and caffeine consumption and incidence of colon and rectal cancer. J Natl Cancer Inst 2005;97:282-292
45. Powers KM, Kay DM, Factor SA, et al. Combined effects of smoking, coffee, and NSAIDs on Parkinson’s disease risk. Mov Disord 2008;23:88-95
46. Hu G, Bidel S, Jousilahti P, et al. Coffee and tea consumption and the risk of Parkinson’s disease. Mov Disord 2007;22:2242-2248
47. Kandinov B, Giladi N, Korczyn AD. Smoking and tea consumption delay onset of Parkinson’s disease. Parkinsonism Relat Disord 2009;15:41-46
48. Sääksjärvi K, Knekt P, Rissanen H, et al. Prospective study of coffee consumption and risk of Parkinson’s disease. Eur J Clin Nutr 2008;62:908-915
49. Sharma V, Rao LJ. A thought on the biological activities of black tea. Crit Rev Food Sci Nutr 2009;49:379-404
50. Roehrs T, Roth T. Caffeine: sleep and daytime sleepiness. Sleep Med Rev 2008;12:153-162

תגובות:



דף ראשי | כינוסים רפואיים | כתבי עת רפואיים | חיפוש תרופות | תנאי שימוש | אודות מדיקל מדיה | צור קשר | קוסמטיקה ואסתטיקה רפואית | קוסמטיקה רפואית
המידע המופיע באתר זה מיועד לצוות רפואי בלבד. המידע באתר אינו מהווה בשום אופן ייעוץ רפואי ו\או משפטי.
שימוש או צפייה באתר זה מעידים על הסכמתך לתנאי השימוש.
תנאי שימוש באתר זה:
ידוע לי שעל ידי שימוש באתר זה, פרטיי שמסרתי יאספו ע"י חברת מדיקל מדיה על מנת ליצור איתי קשר בנוגע לאירוע זה ולאחרים. מדיקל מדיה אף רשאית להעביר את פרטי הקשר שלי מעת לעת לחברות קשורות אליה ו/או צדדים שלישיים כחלק מהמודל העסקי שלה לשימוש בכיווני שיווק עבור לקוחותיה שכולל ניוזלטר מדעי לרופאים, מידע על עידכוני רישום של תרופות וציוד רפואי, נושאים מקצועיים, פרסומים שונים, הזמנות לכנסים, הזמנות למפגשים עם נציגי פארמה וכיוצ״ב. ידוע לי כי אני זכאי לבקש מחברת מדיקל מדיה לחדול משימוש במידע בכל עת ע"י שליחת הודעה כתובה לחברה ובמקרה זה תתבטל הסכמתי לעיל מיום שהתקבלה ההודעה.

לצפייה בתנאי השימוש לחץ\' כאן
Powered by Medical Media Ltd.
כל הזכויות שמורות לי.ש. מדיקל מדיה בע"מ ©