שלום אורח, התחבר לאתר!, שכחת את הסיסמה?
  דוא"ל:
סיסמה:
טופס רישום לאתר | הוסף למועדפים | קבע כדף הבית
WWW.MedicalMedia.co.il
אודות אינדקס קישורים עדכוני רישום חיפוש תרופות כתבי עת כינוסים דף ראשי
yoman.co.il - תוכנה לזימון תורים
Medical Search Engine
Skip Navigation Linksראשי > רשימת כתבי עת > Israeli Journal of Family Practice - גליון מס' 154 > ביקור בית של 15 דקות
אפריל 2010 April | גיליון מס' 154 .No
צור קשר
חברי מערכת
רשימת גליונות קודמים
שער הגליון
Narrative Based Medicine
ביקור בית של 15 דקות


ד"ר אנדרה מטלון, ד"ר לאה וולקוב

נקראתי לביקור בית לפני כמה שבועות לרבקה, אישה בת 83, המרותקת לביתה כבר 7 שנים אחרי אירוע מוחי קשה שהשאיר אותה משותקת בחצי גופה ועם הפרעה בדיבור. מאז נפטר בעלה, לפני כ-5 שנים, היא גרה עם העובדת הזרה שמטפלת בה, בחורה קטנה, לא צעירה במיוחד, חייכנית ולא רק בגלל העיניים המלוכסנות שלה.
בימים של שגרה, אם אין איזשהו אירוע של חום או מחלה חריפה אחרת, אני מבקר אותה אחת לחודשיים. היחסים איתה, עם בעלה ועם שני ילדיהם שהם פחות או יותר בני גילי, היו תמיד טובים, מושתתים על אמון, חיבה והערכה הדדית. תחושות אלה רק התרחבו והעמיקו ב-25 השנים שאני רופא המשפחה שלהם. ביקור בית אצלה תמיד היה מקור לסיפוק רב עבורי. הפעם נקראתי מפני שהילדים שמו לב שבחודש האחרון רבקה מבולבלת יותר, חוזרת על השאלות כמה פעמים ובעיקר חושדת שהמטפלת, המטפלת בה במסירות כבר שנים רבות, "גונבת אותה". יש לה פחדים שפורצים ייכנסו לביתה דרך החלון. תכננתי את הביקור בצהריים של יום ראשון, אחרי שאני מסיים את הקליניקה הקבועה שלי ומצאתי את עצמי הולך אליה בלב חרד, מה מצפה לי? אירוע מוחי נוסף? דמנציה? כאב? כשאני יודע שמחשבות שווא הן לאו דווקא סימן של פרנויה או מחלת נפש בגיל הזה.
התקבלתי בשמחה, כרגיל, שוחחנו קצת על החיים, על הקשיים של ההליכה עם הליכון, על כאבי הברכיים ועל חוסר היעילות של התרופות שהיא לוקחת, על הצורך בכיסא גלגלים כדי להגיע למועדון הקשישים הסמוך לביתה. שאלתי אותה היכן הספרים שתמיד ראיתי על השולחן, ליד המקום הקבוע של כיסא הגלגלים. מתברר שכבר כמה חודשים אינה מסוגלת לקרוא. ערפל מול העיניים מונע ממנה את האפשרות לראות טלוויזיה ובעיקר מונע ממנה לקרוא, התחביב ששמר עד כה על בריאות נפשה. הדרמות והמתח שבסיפורים שקראה היו החברים שלה בשעות הארוכות של הבדידות בביתה. אף על פי שהילדים שלה הם אלו שהיו מביאים לה את הספרים ומחליפים אותם, הם לא שמו לב שכבר תקופה ארוכה הייתה מחזירה להם אותם בלי לקרוא. הם לא דיברו איתה עליהם, כי גם הם לא קראו אותם, לא נותר פנאי אחרי העבודה, הטלוויזיה והאינטרנט. ייתכן שגם רבקה עצמה לא הייתה מודעת לירידה בראייה שהייתה הדרגתית מאוד. לא ברור כמה זמן זה נמשך, וגם אני לא שמתי לב.
היא לא ממש סיפרה לי על החשדות שהמטפלת שלה גונבת ממנה, אולי התביישה, אבל כן סיפרה על החרדות שלה שגנבים יכולים להיכנס לביתה, ושהיא מבקשת מהמטפלת לבדוק את התריסים ואת הדלתות כמה פעמים לפני שהן הולכות לישון.
הזכרתי לה שלפני 8 שנים, כשחזרה הביתה מהאשפוז הארוך בבית החולים השיקומי אחרי האירוע המוחי, גם אז היו לה מחשבות שפרצו לביתה ושלא מצאה דברים שתמיד ידעה איפה הם נמצאים. ואז עוד לא הייתה המטפלת... היה דיכאון. שאלתי אותה לגבי מצב רוחה והיא שוב גוללה את התחושה הקיומית הקשה של הבדידות, של ההינתקות ההדרגתית מהעולם, את חוסר הסבלנות שלה לשמוע חדשות בטלוויזיה. היא דיברה על ההתמודדות הקשה שבהליכה עם הליכון כ-3 מטרים כדי להגיע לשירותים ושלעתים היא עושה את הצרכים על עצמה. בשקט סיפרה לי שכל לילה היא מתפללת לא לקום בבוקר, כמהה שמלאך המוות יבוא בלילות לקחת אותה. לבי התמלא חמלה ועיניי לחלוחית. היה ברור שצריך להחזיר את הטיפול נוגד הדיכאון שקיבלה כמה שנים קודם כאשר חזרה הביתה לאחר האירוע המוחי. הפניתי אותה גם לבדיקת עיניים כדי לברר אם אפשר יהיה עוד להציל את הראייה, וקיבלתי את הסכמתה להתאים לה חיתול בלילה. בעיקר צריך היה להחזיר לה את התקווה. מחשבות השווא, חוסר האנרגייה והבלבול היו חלק מהדיכאון שחלחל בתקופה האחרונה במקביל לירידה ביכולת הראייה.
והנה ביקור בית של 15 דקות בלבד שיכול לעשות שינוי מהותי בחיי אנשים. לצערי, הפגיעה בראייה הייתה בלתי הפיכה, ההפרעה הייתה תוצאה של ניוון רשתית ולא קטרקט. ילדיה של רבקה הבינו את מצבה של אמם, והחלו להביא ספרים מוקראים בטייפ. אולי גם התרופה נגד דיכאון הועילה ומצבה השתפר מאוד. לא היו יותר מחשבות שווא והבלבול חלף.
עיניי שוב התמלאו לחלוחית בביקור בית שלאחר מכן, כאשר שמנו לב ביחד שנר החיים נדלק מחדש ולאורו חשבתי לעצמי: איזו זכות להיות רופא משפחה! איזו זכות ללוות כרופא אדם לתוך זקנתו.
ד”ר אנדרה מטלון
לאה וולקוב וד“ר אנדרה מטלון בוחנים את הדברים
מה בעבודתו של הרופא הופך את העשייה לכזאת הנוגעת בחיי החולה ומביאה לשינוי? ומה הן אותן איכויות שמביאות לראייה העמוקה שלו וממנה לשיפוט הנכון? מה הוא החיבור בין הרוח והחומר, אותה איכות חמקמקה שקשה להגדירה, אבל יודעים כשהיא קיימת?
שאלות רבות מנסות לבחון מהו החיבור בין הלב לשכל, בין האינטואיציה לידע. במקורות נמצא את הביטויים "לב שומע" "לב מבין לשמוע" ו"לב לדעת" המתייחסים לאיכויות אלו. אלו היכולות להיות עם, להבין דבר מתוך דבר, לנסות להתבונן ברגישות ובעדינות בחוויית האדם האחר ולהיות לו לעזר.
שלמה המלך מבקש מהקב"ה: "וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ לְהָבִין בֵּין טוֹב לְרָע".
האל אהב את פנייתו של שלמה שכן לא ביקש ימים רבים, עושר או ניצחון על אויביו. כל בקשתו היא ל"הָבִין לִשְׁמֹעַ מִשְׁפָּט". על כן, בורך הוא ע"י הקב"ה ב"הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ לֵב חָכָם וְנָבוֹן" (מלכים א פרק ג פס' ה-כח).
חז"ל אמרו: "עשה אזניך כאפרכסת, וקנה לך לב מבין לשמוע" (חגיגה דף ג עמ ב).
כמו כן, בדברים כט', א-ה, פרשת?כי תבוא, כתוב:?"לֵב לָדַעַת וְעֵינַיִם לִרְאוֹת וְאָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ".
כאשר רופא מלווה חולה ואת בני משפחתו במשך 25 שנה, ומצליח להקנות להם חוויה של המשכיות ושל נראות, הם מקבלים את התחושה שהמהות שלהם אינה נמדדת רק ביכולתם בהווה. דבר זה חשוב במיוחד כאשר מלווים אדם מ"אמצע החיים" לתוך הזקנה. הרופא והמטופל נושאים בחובם זיכרון משותף של התגברות על משברים, על מחלות ועל סכנות לחיים. כשמדברים על תחושת ביטחון ושייכות בזקנה, מתייחסים לעתים למושג של "האחר המשמעותי" ((Significant Other: זו חוויה פנימית של האדם שיש דמות שתמיד תימצא בעבורו אם יזדקק לה. חוויה זאת של קשר היא משמעותית בכל גיל, והיא אחת מהמנבאים החשובים לרווחה נפשית בזקנה. בהרבה מקרים רופא המשפחה הוא זה שממלא את התפקיד החשוב הזה.
המפגש בבית רבקה הוא שילוב בין התפקיד הפורמלי של הרופא לבין אספקטים בין-אישיים של חום וחיבה, והחיבור הזה מוליד תקווה שיש פתרון שיכול לשפר את איכות החיים. הרופא הוא ה"אחר המשמעותי" עבור המטופל והמשפחה, וממנו הם יכולים לשאוב כוחות ברגעים של חוסר אונים.
מי שאוהב לטפל, יודע שאין דבר מרתק ומעניין יותר מהסיפור האנושי וזאת זכות גדולה להתחבר לחייהם של אנשים. בעת כזאת נוצרת בנו איכות המאפשרת ללוותם ולראות את ההתפתחות והשינויים במהלך השנים.
כאשר אנחנו מודעים במהותנו העמוקה שהחיים הם מסע שיכלול בתוכו את הצער ואת השמחה, סבל ופרידות, אזי קל לנו יותר להימצא עם המטופלים ולראות בזקנה תקופת חיים משמעותית עם התפתחות ואתגרים לא פשוטים.
רבקה עוברת תהליך של הפחתה ביכולות שלה, והיא צלולה ומודעת לכך. היא נפגשת עם חוסר אונים רב, חוויה של השפלה (חוסר היכולת לשלוט בסוגרים) וצורך לוותר על דברים משמעותיים בחייה. יש אולי גם בדידות בתוך המשפחה, היא אינה מדברת עם בניה על הקשיים בקריאה, וייתכן גם על דברים אחרים מהחשש שמא זה עלול להכאיב להם. היא נפגשת עם ריבוי אובדנים. בניגוד לדימוי שרווח לעתים בין אנשים, אין הזקנה תקופה פאסיבית, אלא תקופת אקטיבית המצריכה דינמיות וכוח כדי לגייס משאבים נפשיים ולהסתגל לשינויים. לרבקה ביטחון ואמונה שרופא המשפחה האישי והמוכר שלה לא יחשוש להיות איתה במקומות הקשים. הרופא היודע לעשות Reframing לקשיים ולמכשולים, מעביר תקווה שיימצאו פתרונות שיסייעו ויקלו, תחושה שהיא חיונית לגיוס הכוחות לשמירה על החיים.
מהותית להצלחת הטיפול היא יכולתו של הרופא לנוע בין ה-Doing של העשייה הרפואית לבין ההימצאות ב-Being, המאפשר אמפתיה, הבנה ורגש, כמו גם היכולת להבחין מתי ה-Caring הוא המשמעותי ומתי יש עדיין אפשרות ל-Cure. התחברות זאת של הרופא שבאה מתוך כבוד וחמלה, מבוססת על האותנטית שלנו כמטפלים.
אם "נזייף" קשר או חמלה ולא נמצא את היכולת להיות אמפתיים לסבל ולכאב, תיווצר תחושת מרחק וניכור. במקרים אלו יסתגר הזקן בפנינו ותאבד האמונה שיכול עדיין להיות אחרת בעבורו.
רופא החש חיבה וכאב, יתחבר למצוקה ולאובדנים ויאפשר לזקן לחוות את "האדם" שברופא ולשאוב מתוכו כוח ותקווה. כך, במקרה זה, מצליחה רבקה לשאוב מכוחותיו של הרופא ולהישען על אמונתו ששינוי אפשרי ושניתן עוד להשיג שיפור באיכות חייה.
על האיכויות הללו נכתב על ידי רבי משה לייב מסאסוב באור הגנוז, סיפורי חסידים. אסף וערך: מ' בובר.
כיצד למד אהבה
רבי משה לייב היה אומר: כיצד לאהוב את הבריות למדתי מאיכר אחד. אותו איכר אכל ושתה עם איכרים אחרים בבית המרזח. זמן רב שתק ככל חבריו, אבל כשנתעורר לבו בשל היין אמר אל שכנו: "אמור נא, אוהב אתה אותי, או אין אתה אוהב אותי?" הלה השיב: "אני אוהב אותך מאוד." ושוב אמר: "אתה אומר: אני אוהב אותך, ואין אתה יודע מה אני חסר. אילו אהבת אותי באמת, היית יודע". אותה שעה למדתי: אהבת הבריות פירושה לחוש בצרכיהם ולישא עמם בצרתם.

תגובות:



דף ראשי | כינוסים רפואיים | כתבי עת רפואיים | חיפוש תרופות | תנאי שימוש | אודות מדיקל מדיה | צור קשר | קוסמטיקה ואסתטיקה רפואית | קוסמטיקה רפואית
המידע המופיע באתר זה מיועד לצוות רפואי בלבד. המידע באתר אינו מהווה בשום אופן ייעוץ רפואי ו\או משפטי.
שימוש או צפייה באתר זה מעידים על הסכמתך לתנאי השימוש.
תנאי שימוש באתר זה:
ידוע לי שעל ידי שימוש באתר זה, פרטיי שמסרתי יאספו ע"י חברת מדיקל מדיה על מנת ליצור איתי קשר בנוגע לאירוע זה ולאחרים. מדיקל מדיה אף רשאית להעביר את פרטי הקשר שלי מעת לעת לחברות קשורות אליה ו/או צדדים שלישיים כחלק מהמודל העסקי שלה לשימוש בכיווני שיווק עבור לקוחותיה שכולל ניוזלטר מדעי לרופאים, מידע על עידכוני רישום של תרופות וציוד רפואי, נושאים מקצועיים, פרסומים שונים, הזמנות לכנסים, הזמנות למפגשים עם נציגי פארמה וכיוצ״ב. ידוע לי כי אני זכאי לבקש מחברת מדיקל מדיה לחדול משימוש במידע בכל עת ע"י שליחת הודעה כתובה לחברה ובמקרה זה תתבטל הסכמתי לעיל מיום שהתקבלה ההודעה.

לצפייה בתנאי השימוש לחץ\' כאן
Powered by Medical Media Ltd.
כל הזכויות שמורות לי.ש. מדיקל מדיה בע"מ ©