שלום אורח, התחבר לאתר!, שכחת את הסיסמה?
  דוא"ל:
סיסמה:
טופס רישום לאתר | הוסף למועדפים | קבע כדף הבית
WWW.MedicalMedia.co.il
אודות אינדקס קישורים עדכוני רישום חיפוש תרופות כתבי עת כינוסים דף ראשי
yoman.co.il - תוכנה לזימון תורים
Medical Search Engine
Skip Navigation Linksראשי > רשימת כתבי עת > בריאות האוכלוסייה הערבית - גליון מס' 1 > סוכרת בערבים, לאן? ניסיון אישי
ינואר 2010 January | גיליון מס' 1 .No
צור קשר
חברי מערכת
רשימת גליונות קודמים
שער הגליון
סוכרת והשמנה
סוכרת בערבים, לאן? ניסיון אישי


ד"ר אגבאריה זוהדי

הגישה הטיפולית המקובלת היום בחולי סוכרת עם אבחון המחלה היא קודם כל הדרכה לשינוי אורח חיים שיתבטא בדיאטה מתאימה ובפעילות גופנית יחד עם הטיפול התרופתי במטפורמין. כבר עם אבחון המחלה נתקלים אנו, מרפאי הסוכרת באוכלוסייה הערבית, במגוון של מכשולים בהתחלת הדרך לטיפול כוללני ונכון.
המכשולים בטיפול בחולי סוכרת באוכלוסייה הערבית
פעילות גופנית
בעיה רצינית בקרב האוכלוסייה הערבית היא חוסר מודעות, חוסר תשתיות מתאימות, השמנה ומחלות נלוות המהוות מחסום בפני פעילות גופנית. יש לגייס מעצבי דעת קהל, כולל אנשי דת, מנהיגים, מורים ורופאים להתגייסות להעלאת המודעות.
דיאטה
מצב כלכלי נמוך, הרגלים, חוסר מודעות, חיקוי המערב באופן חלקי, מגוון דל בדיאטה.
טיפול במטפורמין
מכשול ראשון במתן מטפורמין הוא בעיית הבליעה. ניתן לפתור אותה עם השגת מטפורמין באבקה או מטפורמין בשילוב ג‘נוביה (Januet), שהוא כדור קטן וקל יותר לבליעה. מכשול שני, תופעות הלוואי של התרופה - בחילות, כאבי בטן וחלק מהחולים מדווחים אפילו על שלשולים - ניתנות לפתרון ע"י הורדת המינון לחצי כדור ועלייה הדרגתית בטיפול.
מכשול שלישי הוא דעה קדומה שמטפורמין פוגע בכליות. דעה זו שכיחה אצל החולים וגם אצל חלק לא זניח מהרופאים, לצערנו הרב. על דעות אלו ניתן להתגבר ע“י הסבר לחולה שמדובר בתרופה הוותיקה והטובה ביותר לסוכרת, שמונעת ממאירות (סרטן). יש להסביר שמטפורמין היא תרופה חשובה לטיפול בסוכרת, טובה לאיזון המטבולי וטובה לשמירה על המשקל, ולא גורמת להיפוגליקמיה. חשוב להסביר את הפתופיזיולוגיה של הסוכרת ולהזכיר לחולה שלא ניתן לתת מטפורמין לחולים עם אי ספיקת כליות (קריאטינין 1.4 בנשים ו-1.5 בגברים). במתן מטפורמין יש להיזהר בחולים עם אי ספיקת לב קשה, חולי COPD קשה וחולים עם אי ספיקת כבד קשה, כלומר: בכל המקרים עם היפוקסיה. סוכרת היא מחלה פרוגרסיבית. עם גילוי המחלה 50% מתאי בטא עברו אפופטוזיס, וכל שנה אובדים 3%-5% מתאי בטא, ולכן יש צורך בעדכון ובשינוי הטיפול כל הזמן כדי להגיע לערכי מטרה של המוגלובין מסוכרר נמוך מ-7 או נמוך מ-6.5 מותאם לגיל ולרמת הסיכון, ולכן רוב חולי הסוכרת מסוג 2 יצטרכו אינסולין. היום קיים מגוון רחב של טיפולים חדשים לסוכרת, כמו אנלוגים של GLP1 (בייטה, ויקטוזה) או DPP4 Inhib (ג'נוביה, גאלבוס, גנואט). תרופות אלו יכולות לעזור בשלב מוקדם עם גילוי המחלה, אבל אינן תחליף לאינסולין.
יש לזכור, שכל התרופות שהזכרתי יקרות מאוד. נכון שיש להן משקל בהורדה ובשמירה על המשקל, אבל הן עלולות לפגוע בטיפול הכולל של החולה, ורכישתן תהיה על חשבון הטיפול הכולל של החולה ועל חשבון בני משפחה אחרים, ולכן לדעתי מיועדות לאחוזים קטנים מהחולים, חולים טרום-סוכרתיים וסוכרתיים בעלי יכולת כלכלית.
טיפול באינסולין
ניתן לתת אינסולין בכל שלב משלבי המחלה, וככל שמתחילים מוקדם יותר בטיפול, משפרים את התוצאות של המחלה ומעכבים סיבוכים מיקרו-וסקולריים ומאקרו-וסקולריים בשל האפקט של הזיכרון המטבולי, כפי שהוכח בסיכום עבודות גדולות שנעשו במשך 30 שנות מחקר. העבודות הגדולות ביותר שנעשו בנושא הן:
UKPDS/DCCT-EDIC/Steno/Kamomoto. ב-EASD האחרון בווינה הוצגו שתי עבודות משוודיה ועבודה משותפת מטייוואן-סין על יתרונות הטיפול המוקדם באינסולין והיכולת שלו לשמר תאי ביטא לטווח ארוך.
בתור רופאי סוכרת ורופאי משפחה המטפלים באנשים ובאוכלוסייה שלנו חשוב להסביר לחולים על היתרונות של הטיפול המוקדם באינסולין. יש להסביר שמדובר במחלה עם תת-אינסולינימיה ולכן יש להשלים את האינסולין החסר.
מחסומים והתנגדויות לטיפול באינסולין
המעבר לטיפול באינסולין הוא בעיה גם לרופאי המשפחה וגם לחולים בגלל מספר מחסומים והתנגדויות לטיפול: רופאים, מערכת הבריאות - הצוותים הרפואיים, החולים, תרופות וחברות התרופות.
רופאי המשפחה
רוב חולי סוכרת מסוג 2 מטופלים ע"י רופאי משפחה. חלק לא קטן מרופאי המשפחה חושבים שמדובר במחלה תורשתית פרוגרסיבית קשה לאיזון, ולכן אפילו אם יצליחו לאזן אותה, לא ימנעו סיבוכים. מסיבה זאת הם נמנעים לפעמים מטיפול אינטנסיבי, ואם הם מתחילים טיפול באינסולין, הם מתקדמים באיטיות.
העלאת מינון האינסולין ואינטנסיפיקציה המינון בחולים עם רמות סוכר גבוהות הוא נמוך ב-50% בקרב רופאי המשפחה לעומת רופאי סוכרת (בעבודה אחת של Olivera - 47.1% מהחולים שהפסיקו אינסולין טענו שרופאי המשפחה שלהם ייעצו להם להפסיק אינסולין, 86.1% שלא התחילו אינסולין, טענו שהרופאים שלהם לא המליצו או ייעצו להם על טיפול באינסולין). הרופאים לא מתוגמלים על האיזון הטוב, ולכן אולי חלקם חושבים שהשקעה בשכנוע ובהדרכה חולי הסוכרת עלולה לפגוע בעבודה השוטפת שלהם, דבר שיפחית את מספר הנפשות ביחידות שלהם, ויפגע בפרנסה ובמשכורת שלהם. לדעתי, יש מקום לתגמל רופאי משפחה לפי איכות הטיפול ורמת האיזון של החולה.
המחסום השני להתחלת הטיפול הוא חוסר הנחיות קליניות ברורות. היום קיימות הנחיות ברורות לטיפול מוקדם
באינסולין - ADA/EASD איל. לפי כל ההנחיות, יש להתחיל לתת אינסולין בשלב מוקדם, אם לא מגיעים ליעד ע"י שינוי אורח חיים: דיאטה, פעילות גופנית, ומתן מטפורמין, תוך שלושה חודשים מאבחון המחלה.
כשמחנכים את רופאי המשפחה באשר לחשיבות הטיפול באינסולין והדרך להתגבר על המחסום הנפשי, וכן כשמעשירים את הידע שלהם, הידע עובר לחולים.
רווח משני
חולי סוכרת המטופלים באינסולין מפחדים לאבד רישיונות נהיגה לאוטובוסים, למוניות, למשאיות וכו‘, שמהווים מקור פרנסה עבורם. כמו כן, איזון נכון של הסוכרת מונע מהם לפעמים לקבל נכות מביטוח לאומי.
התנגדות החולה לטיפול באינסולין
בעבודה של Cramer בשנים 2003-1993 ההיענות של חולי סוכרת לטיפול באינסולין והמשכיות הטיפול היה 64%-62%. ההיענות וההמשכיות לטיפול התרופתי היה 93%-36%.
התנגדות החולה לטיפול באינסולין קשורה למספר מחסומים:
1. חוסר ידע על הפתופיזיולוגיה של הסוכרת והצורך בטיפול באינסולין.
2. פחד מזריקות - חולים רבים לא מודעים לקיום העטים החדישים והמחטים הדקות וחושבים על מזרקים ועל כאב.
3. פחד מסיבוכים הקשורים לטיפול באינסולין - בעבר הרחוק התרגלו אנשים לראות חולי דיאליזה וקטועי רגל מטופלים באינסולין. הם עדיין לא הצליחו להיפטר מהאסוציאציה הזאת.
4. פחד מעלייה במשקל - ניתן לנטרל חלקית ע"י שימוש באינסולינים האנלוגיים החדשים. חלק מהחולים חוו חוויה זו עם בן משפחה, דבר שמזכיר להם טראומה. הסבר נכון על האינסולינים החדישים והסבירות הנמוכה להיפוגליקמיה יכולים לעזור בהסרת הפחד מאינסולינים. דבר נוסף, יש להתאים את הטיפול לחולה, להתחשב במצבו הנפשי וברצונו. יש לקבוע יעדים מותאמים לחולה עצמו תוך הקפדה על מתן מינון אינסולין מותאם למשקל ולתנגודת לאינסולין ולעלות במינון בצורה הדרגתית כל מספר ימים.
חשוב מאוד לדבר עם החולה בשפת האם, במונחים פשוטים ובצורה מובנת.
שכיחות סוכרת באוכלוסייה ערבית ובאוכלוסייה אתיופית גבוהה יותר בהשוואה לאוכלוסייה היהודית, ולכן חייבים לבנות תוכנית טיפולית מותאמת לשתי האוכלוסיות. אני מקווה שבעקבות כנס בריאות האוכלוסייה הערבית שיזם ד“ר בשאראת, נתחיל בדרך להבנת צורכי הטיפול באוכלוסייה הערבית. תוכניות מיוחדות נוסו באמריקאים ממוצא מקסיקני, והיה שיפור ניכר בידע על הסוכרת, איזון הסוכרת, משקל הגוף וה-BMI.
ולבסוף, יש צורך להשקיע הרבה משאבים בחולי הסוכרת הערבים ובבני משפחותיהם. קופות החולים ומנהליהן וגם הרופאים יודעים שחולה הסוכרת הערבי שונה מאוד ודורש התייחסות שונה ספציפית מהחולה היהודי. נדרשת השקעה רבה יותר בחולה הערבי כדי להגיע אצלו לערכי יעד.
הנושא הכספי של עלות התרופות חשוב מאוד, כי חלק משמעותי מהחולים נמנעים מלקבל טיפול אופטימלי בגלל העלות, ועל כן אני קורא לכל הנוגעים בדבר למצוא דרכים אלטרנטיביות לשאת בעלות הטיפול בסוכרת אצל חולים מבוגרים ועניים, דבר שבוודאי ישנה מאוד את ההיענות של החולה הערבי לטיפול בסוכרת.
References
1.    Gerstein HC, Miller ME, Byington RP, et al. Effects of intensive glucose lowering in type 2 diabetes. N Engl J Med 2008;358:2545-2559
2.    Duckworth W, Abraira C, Moritz T, et al. Glucose control and vascular complications in veterans with type 2 diabetes. N Engl J Med 2009;360:129-139
3.    UK Prospective Diabetes Study (UKPDS) Group. Intensive blood-glucose control with sulphonylureas or insulin compared with conventional treatment and risk of complications in patients with type 2 diabetes (UKPDS 33). Lancet 1998;352(9131):837-853
4.    Weng J, Li Y, Xu W, et al. Effect of intensive insulin therapy on beta cell function and glycaemic control in patients with newly diagnosed type 2 diabetes: a multicentre randomised parallel-group trial. Lancet 2008;371:1753-1760
5.    Ilkova H, Glaser B, Tunckale A, et al. Induction of long-term glycaemic control in newly diagnosed type 2 diabetic patients by transient intensive insulin treatment. Diabetes Care 1997;20:1353-1356
6.    Ryan EA, Imes S, Wallace C. Short-term insulin therapy in newly diagnosed type 2 diabetes. Diabetes Care 2004;27:1028-1032

תגובות:



דף ראשי | כינוסים רפואיים | כתבי עת רפואיים | חיפוש תרופות | תנאי שימוש | אודות מדיקל מדיה | צור קשר | קוסמטיקה ואסתטיקה רפואית | קוסמטיקה רפואית
המידע המופיע באתר זה מיועד לצוות רפואי בלבד. המידע באתר אינו מהווה בשום אופן ייעוץ רפואי ו\או משפטי.
שימוש או צפייה באתר זה מעידים על הסכמתך לתנאי השימוש.
תנאי שימוש באתר זה:
ידוע לי שעל ידי שימוש באתר זה, פרטיי שמסרתי יאספו ע"י חברת מדיקל מדיה על מנת ליצור איתי קשר בנוגע לאירוע זה ולאחרים. מדיקל מדיה אף רשאית להעביר את פרטי הקשר שלי מעת לעת לחברות קשורות אליה ו/או צדדים שלישיים כחלק מהמודל העסקי שלה לשימוש בכיווני שיווק עבור לקוחותיה שכולל ניוזלטר מדעי לרופאים, מידע על עידכוני רישום של תרופות וציוד רפואי, נושאים מקצועיים, פרסומים שונים, הזמנות לכנסים, הזמנות למפגשים עם נציגי פארמה וכיוצ״ב. ידוע לי כי אני זכאי לבקש מחברת מדיקל מדיה לחדול משימוש במידע בכל עת ע"י שליחת הודעה כתובה לחברה ובמקרה זה תתבטל הסכמתי לעיל מיום שהתקבלה ההודעה.

לצפייה בתנאי השימוש לחץ\' כאן
Powered by Medical Media Ltd.
כל הזכויות שמורות לי.ש. מדיקל מדיה בע"מ ©