שלום אורח, התחבר לאתר!, שכחת את הסיסמה?
  דוא"ל:
סיסמה:
טופס רישום לאתר | הוסף למועדפים | קבע כדף הבית
WWW.MedicalMedia.co.il
אודות אינדקס קישורים עדכוני רישום חיפוש תרופות כתבי עת כינוסים דף ראשי
yoman.co.il - תוכנה לזימון תורים
Medical Search Engine
Skip Navigation Linksראשי > רשימת כתבי עת > בריאות האוכלוסייה הערבית - גליון מס' 1 > נישואי קרובים באוכלוסייה הערבית בישראל
ינואר 2010 January | גיליון מס' 1 .No
צור קשר
חברי מערכת
רשימת גליונות קודמים
שער הגליון
גנטיקה וילדים
נישואי קרובים באוכלוסייה הערבית בישראל


פרופ‘ לוטפי ג‘אבר

נישואי קרובים (נש“ק) היא תופעה כלל עולמית. כ-20% מאוכלוסיות העולם חיים בקהילות המעדיפות נישואי קרובים, לרבות בארצות מתפתחות ובארצות מוסלמיות (1).
נישואי קרובים ברוב ארצות ערב מתרחשים אצל יותר ממחצית הזוגות הנישאים. על פי נתונים סטטיסטיים משנת 1992 שיעור נישואי קרובים בכווית ובסעודיה מגיע ל-54% מכלל הזוגות הנשואים. בירדן נתון זה עומד על 50%; בקרב ערבים ישראלים הוא 44%; בסוריה - 33%; במצרים - 28%; בלבנון - 25%; ובאלגיריה - 23% (2). Pederson סקר את תופעת נישואי הקרובים בקרב פלסטינאים בגדה המערבית ובעזה ובחלקים אחרים במזרח התיכון מ-1995 עד 2000 (3). השיעורים הנמוכים היו בסוריה ובלבנון (30.5% ו-32.5 בהתאמה), ואילו בקרב פלסטינאים הגרים בגדה המערבית ובעזה השיעורים גבוהים הרבה יותר: בעזה שיעור כלל נישואי הקרובים היה (63.5%), ושל בני דודים ראשונים - 31.6%, כלומר: מחצית ממכלול נישואי הקרובים באוכלוסייה זו. בגדה המערבית הממצאים היו דומים: 66.3% מכלל הנישואים היו בין קרובים ו-27.2% היו בין בני דודים ראשונים, שהם 41% מכלל הזוגות הנשואים (3).
הסיבות לנישואי קרובים הן רבות, מהן סיבות כלכליות, פסיכולוגיות וסוציאליות.
ג‘אבר וחב‘ ערכו החל מ-1991 עבודה כלל ארצית בנושא נישואי קרובים והשלכותיהם על האוכלוסייה הערבית בישראל. לעבודתם זו היו השלכות עתידיות חשובות על תכנון הגישה למניעת מומים מולדים באוכלוסייה. נמצא שהקרבה השכיחה ביותר בנישואי קרובים באוכלוסייה זו היא בין בני דודים ראשונים. כלומר, ילדים של שני אחים, או ילדים של שתי אחיות או ילדים לבני דודים חוצים. הדבר נכון גם לגבי קרבה רחוקה יותר, כמו נישואים בין בני דודים רחוקים או בין בני דודים שניים (4).
בעבודה זו נבדק מדגם של 9300 הורים לילדים בכיתה ב ב-158 בתי ספר בשבעים כפרים, עיירות וערים ערביות. הוחזרו 92% מהשאלונים. השאלונים כללו שני חלקים: החלק הראשון שאל שאלות על פרטים דמוגרפיים, והחלק השני הציג 13 סוגי קרבות. הורי הילד התבקשו לבחור את הקרבה הביולוגית המתאימה ביותר בין הבעל לאישה. נוסף על כך התבקשו ההורים לציין את הקרבה בין הוריהם (4).
שיעור נישואי הקרובים היה שונה בהתאם למקום. האחוז הממוצע ומקדמי הרבייה (Inbreeding ?oefficients) היו: (0,01625) 39%, (0,01794) 42.6%, (0,01958) 46.3% בערים, בעיירות ובכפרים בהתאמה. הממוצע הכללי הוא (0,0192) 44.3%. מתוך אלה, 23% כמעט (55% מכלל נישואי הקרבה) היו בין בני דודים ראשונים. בני דודים כפולים היו 5% מכלל נישואי הקרובים. השכיחות של נישואי קרובים היא גם תלוית דת. אחוז נישואים אלה היה גבוה יותר בקרב ערבים מוסלמים, ונמוך יותר בקרב ערבים נוצרים (44% לעומת 32%).
עבודות נוספות של ג‘אבר וחב‘ דנו בהשלכות הבריאותיות של המנהג (5).
ורדי סליטירניק וחב‘ מצאו כי אחוז נישואי הקרובים הוא 42% בין מוסלמים, 22% בין נוצרים ו-47% בין דרוזים. נתונים אלה לקוחים מסקר ארצי שנערך ב-1990 וב-1992. בסקר זה ראיינו המחברים נשים ערביות אחרי לידה במחלקות היולדות בישראל (6). השאלונים שניתנו להן כללו שאלה על סוג הקרבה המשפחתית בין הבעל לאישה, אם קיימת קרבה כזו. המחברים מצאו ששיעור הנישואים בין בני דודים ראשונים קשור גם ברמת החינוך של האנשים: בבדווים או בדרוזים בעלי רמת השכלה נמוכה היה השיעור 37%, ואילו אצל ערבים נוצרים משכילים וערבים מוסלמים היו השיעורים 14% ו-10% בהתאמה (6).
התופעה באוכלוסייה הערבית בישראל נחלשה בשנים 1991 עד 1998. היחלשות התופעה בכל סוגי נישואי הקרובים הייתה עד 33% כמעט (7), ומהתרשמות שלנו בימים אלה היא ממשיכה להיחלש ומגיעה עד 20% במקומות מסוימים (Personal Communication).
אמנם נישואי קרובים מועדף בקהילות רבות בעולם, אולם למנהג זה יש כאמור השלכות בריאותיות רבות, כמו: הופעת מומים מולדים, הופעת הפרעות אוטוסומליות רצסיביות, השפעות על תמותת תינוקות, בעיות פריון ועוד (10-8).
עבודות רבות מזלוטוגורה ומאחרים דנות באספקטים אחרים של התופעה (11).
התועלת מהמנהג שקולה כנראה כנגד הנזק שהוא מביא, אחרת כיצד ניתן להסביר את המשך התופעה באחוזים כה גבוהים. קיימת היחלשות בשיעור המנהג בקרב האוכלוסייה, אולם הוא עדיין נפוץ מספיק כדי לגרום לבעיות רפואיות רציניות. אצל יהודים בישראל השיעור הוא נמוך לאין ערוך מאשר בקרב ערבים ישראלים, ולכן ההשפעה על בעיות בריאות קטנה יותר.
יש להמשיך להרחיב תכניות חינוכיות, לרבות בבתי ספר, ובעיקר בקרב האוכלוסייה הערבית. יש לקדם את נושא הייעוץ הגנטי והאבחון הטרום לידתי ולהרחיב יותר את המחקר הקיים, כדי לאבחן את המחלות הקיימות בכפרים השונים, ובכך לזהות את הגנים והמוטציות הגורמים למחלות. עבודות נוספות יכולות לאפשר לגלות מחלות שונות בתקופה המוקדמת של ההיריון. וכמובן יש להמשיך להבהיר יותר לאנשי דת את החשיבות של נושא הפסקת ההיריון.

תגובות:



דף ראשי | כינוסים רפואיים | כתבי עת רפואיים | חיפוש תרופות | תנאי שימוש | אודות מדיקל מדיה | צור קשר | קוסמטיקה ואסתטיקה רפואית | קוסמטיקה רפואית
המידע המופיע באתר זה מיועד לצוות רפואי בלבד. המידע באתר אינו מהווה בשום אופן ייעוץ רפואי ו\או משפטי.
שימוש או צפייה באתר זה מעידים על הסכמתך לתנאי השימוש.
תנאי שימוש באתר זה:
ידוע לי שעל ידי שימוש באתר זה, פרטיי שמסרתי יאספו ע"י חברת מדיקל מדיה על מנת ליצור איתי קשר בנוגע לאירוע זה ולאחרים. מדיקל מדיה אף רשאית להעביר את פרטי הקשר שלי מעת לעת לחברות קשורות אליה ו/או צדדים שלישיים כחלק מהמודל העסקי שלה לשימוש בכיווני שיווק עבור לקוחותיה שכולל ניוזלטר מדעי לרופאים, מידע על עידכוני רישום של תרופות וציוד רפואי, נושאים מקצועיים, פרסומים שונים, הזמנות לכנסים, הזמנות למפגשים עם נציגי פארמה וכיוצ״ב. ידוע לי כי אני זכאי לבקש מחברת מדיקל מדיה לחדול משימוש במידע בכל עת ע"י שליחת הודעה כתובה לחברה ובמקרה זה תתבטל הסכמתי לעיל מיום שהתקבלה ההודעה.

לצפייה בתנאי השימוש לחץ\' כאן
Powered by Medical Media Ltd.
כל הזכויות שמורות לי.ש. מדיקל מדיה בע"מ ©