שלום אורח, התחבר לאתר!, שכחת את הסיסמה?
  דוא"ל:
סיסמה:
טופס רישום לאתר | הוסף למועדפים | קבע כדף הבית
WWW.MedicalMedia.co.il
אודות אינדקס קישורים עדכוני רישום חיפוש תרופות כתבי עת כינוסים דף ראשי
yoman.co.il - תוכנה לזימון תורים
Medical Search Engine
Skip Navigation Linksראשי > רשימת כתבי עת > בריאות האוכלוסייה הערבית - גליון מס' 1 > דיכאון וחרדה ברפואה ראשונית
ינואר 2010 January | גיליון מס' 1 .No
צור קשר
חברי מערכת
רשימת גליונות קודמים
שער הגליון
בריאות הנפש
דיכאון וחרדה ברפואה ראשונית


ד"ר כמאל פרחאת

במחקר שערך ארגון הבריאות העולמי ב-27 מדינות ושפורסם ב-2005 נמצא שישראל, לעומת ארצות אירופה המערבית, מובילה בשכיחות דיכאון וחרדה (17.6%).
נמצא שהישראלים מתביישים כשמדובר בעזרה נפשית, והדבר בולט יותר בקרב האוכלוסייה החרדית והערבית.
במחקר זה נמצא שאחוז הפונים לטיפול עזר נפשי “אי פעם" בקרב האוכלוסייה היהודית הוא 22% לעומת 7% באוכלוסייה הערבית.
כדי לעמוד על היקף בעיית האי היענות לטיפול נפשי בקרב האוכלוסייה הערבית וללמוד את הגורמים לכך, נערך סקר ראשוני בבי“ח נצרת. בעבודה זאת סקרנו 100 פניות לחדר מיון ומרפאת בריאות הנפש בשל מצבי דיכאון וחרדה, מצבים שנמשכו 7-4 חודשים ללא הפסקה וללא טיפול פסיכיאטרי או נפשי קודם.
במקביל לכך, נערך סקר טלפוני בקרב 17 רופאי משפחה שבאחריותם מתנהלת מרפאה ראשונית פעילה שבה מבקרים 40-30 מטופלים ביממה. הסקר נערך פעמיים בשנה ובקרב אותם/ן רופאים/ות. הוא נערך בתקופת הסתיו ובסוף החורף, תקופות ידועות בשכיחות גבוהה של מצבי דיכאון וחרדה. מטרת סקר זה הייתה לבדוק את מספר האנשים אשר זוהו כסובלים מדיכאון ומחרדה ואת דרכי ההתערבות. תוצאות הסקר הצביעו על ממצאים בנושא היענות האוכלוסייה הערבית לטיפול בתחום הנפש, קשיים הנובעים מגורמים חברתיים, תרבותיים, חינוך ומודעות בקשר למשמעות הדיכאון והחרדה כמצבים בריאותיים שניתן לטפל בהם, אך גם לא פחות בלטה תפיסה רווחת בקרב אנשי מקצוע במרפאה ראשונית שדיכאון וחרדה דורשים התערבות פחותה מאשר בעיה גופנית.
מאפייני הפניות שנבדקו (100 פניות)
 מצבי דיכאון או חרדה שנמשכו 7-4 חודשים ללא התערבות נפשית בעבר
 גיל ממוצע: 68-17 שנים
 נשים 64%, גברים 36%
 ממוצע השכלה: 14-9 שנות לימוד
 60% הופנו ע“י רופא משפחה, 22% ע“י גורמים סוציאליים, ו-18% פנו מיוזמתם
 ממוצע תדירות הביקורים במרפאה ראשונית היה 32-2 ביקורים לחודש
 80% הופנו ע"י רופא משפחה לבירור ולייעוץ ע"י רופא מומחה לפחות פעמיים (רופא משפחה, קרדיולוג, נוירולוג, גינקולוג, אא"ג, אורתופדיה ועוד)
 70% עברו בדיקה אחת לפחות מסוג CT, US, MRI, גסטרוסקופיה וכו'
 בקרב 80% מהנבדקים עיקר התלונות היו “סומטיות ולא עקביות"
 40% מבין הנבדקים פנו לאנשי דת, למגלי עתידות ולמגרשי רוח ועין רעה כ-3-2 פעמים לפני הבירור ותוך כדי הבירור
 26% עסקו במחשבות ייאוש עד תוכניות אובדניות
 13% ביצעו ניסיונות אובדניים
עיקר המכשולים שעליהם הצביע הסקר בנושא היענות האוכלוסייה הערבית לבקשת סיוע נפשי
 בושה וסטיגמה, תחושת אשמה כלפי הילדים והמשפחה, אמונות מוטעות, כולל תפיסה שמחלת נפש היא “קללה ולענה".
 חוסר מודעות שמדובר במצב רפואי בר טיפול, הטיה מודעת בחלקה של הכאב הנפשי לסבל סומטי. בכך קיבל לגיטימציה להגיע לטיפול.
את הממצאים הנ"ל ניתן היה לקבל כהסבר לתופעת ההיענות הנמוכה של האוכלוסייה הערבית לדרישת סיוע נפשי.
הרחבנו את מעגל הסקר כדי לבדוק את תרומתו של איש המקצוע במרפאה הראשונית לתופעה זאת, ולהלן הממצאים והתשובות השכיחות:
 אחוז איתור ותיעוד מצבי דיכאון או חרדה במרפאה ראשונית הוא בשיעור של 0%-1% מכלל הפניות (לעומת הסטטיסטיקה העולמית של 7%-9%).
 נושא הסטיגמה והחשש לפגוע ברגשות המטופל ומשפחתו עלו אצל 60% מהנשאלים.
 קיימת תפיסה רחבה בקרב אנשי המקצוע שהפרעה נפשית, גם דיכאון וחרדה, יכולה להמתין עד תום הבירור הגופני גם אם זה נמשך חודשים.
 שאלות על המצוקה הנפשית ונסיבותיה נתפסות ע"י המטפל כפגיעה בכבוד המטופל וחדירה לפרטיותו.
 “בקושי יש זמן לעקוב אחרי מצבו הגופני, מעקב אחרי בעיותיו הנפשיות של מטופל הוא בגדר יותר מדי".
 “אם הוא מספר, אני מיד מפנה אותו לעובד סוציאלי או לפסיכיאטר. אם הוא לא מספר, מה, אני צריך לנחש?"
יש לציין שכל הנשאלים בקרב הרופאים ידעו לציין לפחות שישה סימפטומים עיקריים של הפרעות דיכאון וחרדה. הם ציינו מצב רוח ירוד, ירידה בהנאה ושמחת החיים, אובדן תקווה עם תחושת ייאוש וחוסר שמחת חיים, ירידה בתיאבון ובמשקל, נדודי שינה, ירידה ברצייה בתפקוד היומי ומחשבות אובדניות. לעומת זאת, נושא מיחושים ותלונות סומטיות כביטוי דיכאוני אפשרי כמעט ולא עלה.
מאפייני הסימפטומים של דיכאון בקרב האוכלוסייה הערבית
הפרק השלישי של הסקר התייחס למאפייני הסימפטומים של דיכאון בקרב האוכלוסייה הערבית ולשוני באוכלוסייה הערבית לעומת הקלסיפיקציה המקובלת, ובשאלה אם שוני זה מושפע משינוים תרבותיים (טבלה 1).

סיכום
1. הפרעות דיכאון וחרדה הן בנות טיפול.
2. דיכאון וחרדה באוכלוסייה הערבית הן לא פחות שכיחות מאשר בשאר האוכלוסייה בישראל.
3. עיקוב או הזנחת התערבות במקרים אלו עלול להחמיר עד ניסיונות אובדניים.
4. אי היענות לטיפול נפשי בקרב האוכלוסייה הערבית נובע ממספר גורמים, בחלקם של תפיסה מוטעית, חוסר מודעות ופחד מסטיגמה בקרב האוכלוסייה, אך גם בשל תפיסה מוטעית מצד הגורמים המטפלים.
5. ביטוי הדיכאון עלול להתגלות בסימנים ובביטויים תרבותיים, חברתיים וסומטיים אשר עלולים להטעות את הבודק ולהטות את המחשבה הטיפולית לכיוונים שונים, ולשימוש במשאבים כלכליים אדירים תוך כדי כך שהפתולוגיה הראשונית הולכת ומחמירה.
6. רק דרך הקשבה למטופל והתייחסות אינטגרטיבית לגוף ולנפש יתאפשר פענוח נכון של הסימפטומים.
יש לזכור,
1. רופאים ראשוניים הם המגע היחיד של יותר מ-50% מהחולים עם מחלות נפש (Tylee A ,Jones R ,BMJ 2005).
2. עד 2/3 מתוך קורבנות הניסיונות האובדניים היו בקשר עם רופא משפחה/רופא ראשוני בארבעת השבועות שקדמו למותם (Tylee A ,Jones R ,BMJ 2005).
3. בסקר שנערך באנגליה נמצא כי החולים מעדיפים להיוועץ ברופא משפחה יותר מאשר בפסיכיאטר לטיפול בדיכאון.
4. 60% מהאנשים שקיבלו טיפול, הביעו כעס שמחלתם לא אותרה קודם ובכך נמנע מהם וממשפחתם סבל מיותר.

תגובות:



דף ראשי | כינוסים רפואיים | כתבי עת רפואיים | חיפוש תרופות | תנאי שימוש | אודות מדיקל מדיה | צור קשר | קוסמטיקה ואסתטיקה רפואית | קוסמטיקה רפואית
המידע המופיע באתר זה מיועד לצוות רפואי בלבד. המידע באתר אינו מהווה בשום אופן ייעוץ רפואי ו\או משפטי.
שימוש או צפייה באתר זה מעידים על הסכמתך לתנאי השימוש.
תנאי שימוש באתר זה:
ידוע לי שעל ידי שימוש באתר זה, פרטיי שמסרתי יאספו ע"י חברת מדיקל מדיה על מנת ליצור איתי קשר בנוגע לאירוע זה ולאחרים. מדיקל מדיה אף רשאית להעביר את פרטי הקשר שלי מעת לעת לחברות קשורות אליה ו/או צדדים שלישיים כחלק מהמודל העסקי שלה לשימוש בכיווני שיווק עבור לקוחותיה שכולל ניוזלטר מדעי לרופאים, מידע על עידכוני רישום של תרופות וציוד רפואי, נושאים מקצועיים, פרסומים שונים, הזמנות לכנסים, הזמנות למפגשים עם נציגי פארמה וכיוצ״ב. ידוע לי כי אני זכאי לבקש מחברת מדיקל מדיה לחדול משימוש במידע בכל עת ע"י שליחת הודעה כתובה לחברה ובמקרה זה תתבטל הסכמתי לעיל מיום שהתקבלה ההודעה.

לצפייה בתנאי השימוש לחץ\' כאן
Powered by Medical Media Ltd.
כל הזכויות שמורות לי.ש. מדיקל מדיה בע"מ ©