שלום אורח, התחבר לאתר!, שכחת את הסיסמה?
  דוא"ל:
סיסמה:
טופס רישום לאתר | הוסף למועדפים | קבע כדף הבית
WWW.MedicalMedia.co.il
אודות אינדקס קישורים עדכוני רישום חיפוש תרופות כתבי עת כינוסים דף ראשי
yoman.co.il - תוכנה לזימון תורים
Medical Search Engine
Skip Navigation Linksראשי > רשימת כתבי עת > בריאות האוכלוסייה הערבית - גליון מס' 1 > מאפייני התאבדות באוכלוסייה הערבית ודרכי התמודדות
ינואר 2010 January | גיליון מס' 1 .No
צור קשר
חברי מערכת
רשימת גליונות קודמים
שער הגליון
בריאות הנפש
מאפייני התאבדות באוכלוסייה הערבית ודרכי התמודדות


ד“ר תאופיק אבו נסרה

מאפייני התאבדות באוכלוסייה הערבית ודרכי התמודדות
בשנים האחרונות אנו עדים לתופעת התאבדות באוכלוסייה הערבית, במיוחד בגיל ההתבגרות שמגיל 15 עד 25. בעבר היה ידוע ששיעור ההתאבדות במגזר הערבי הוא נמוך מאוד (13). משנות החמישים עד היום מקרי ההתאבדות עלו במאות אחוזים. יש לציין שגיל האוכלוסייה הערבית הצעירה נע מ-16 עד 19 שנים, ורוב ההפרעות הנפשיות מתחילות בגיל זה. היעדר הפניות לטיפול מקצועי הוא נמוך בהשוואה למגזר היהודי. למשל, מספר הפונים לעזרה מקצועית באוכלוסייה היהודית הוא כ- 22%, לעומת כ- 7% באוכלוסייה הערבית (9).
יש לציין שהאוכלוסייה הערבית עוברת שינויים מהירים,
כגון: התמערבות והגדלת פערים חברתיים כתוצאה מקשיים כלכליים. כמו כן תהליכי האורבניזציה המהירים והגלובליזציה העולמית משפיעים בצורה שלילית על המרקם המשפחתי והחברתי, בכך שהנוער מתרחק מהחממה המשפחתית ומהתמיכה הרגשית של המשפחה ומתנכר לה. כמו כן ידוע כי התחלואה הנפשית נפוצה יותר אצל צעירים באוכלוסייה הערבית, ומעט מאוד מהם פונים לעזרה מקצועית בשל הסטיגמה החברתית, ומעדיפים לפנות לעזרה דתית בקהילה.
התאבדות מוגדרת כפעולה קיצונית מכוונת שבה אדם שם קץ לחייו. Durkheimי (1897) טען שהתאבדות היא כל מקרה מוות, הנובע ישירות או בעקיפין ממעשה חיובי או שלילי של הקרבן עצמו, והוא יודע שהמעשה יביא לתוצאה זו (7).
Myoי (1992) מנה ארבעה מרכיבים להתאבדות:
 האקט מביא למוות
 המעשה נגרם על ידי אדם
 המעשה נגרם באופן פסיבי או אקטיבי
 קיימת כוונה לשים קץ לחיים
ניסיון אובדני הוא פעולה שבה אדם פוצע את עצמו כדי להביא למותו שלו באופן מכוון, אולם הפעולה לא מצליחה.
מחשבה אובדנית היא מחשבה על רצון למות או לשים קץ לחיים.
התנהגות אובדנית היא התנהגות המובילה למוות מבלי שהתכוונו לכך מראש.
Edinburgh group קרא לניסיון אובדני, להתנהגות אובדנית ולמחשבות אובדניות תופעות של Para-Suicide (י8). מבחינה סטטיסטית, הנוער הערבי סובל פי 3-2 יותר מתופעה זו מהנוער במגזר היהודי.
תופעת ההתאבדות היא כלל עולמית וייחודית לבני אדם. מבחינה אפידמיולוגית, מתים בארץ ובעולם כמיליון בני אדם מהתאבדות בשנה, וכ-20-10 מיליון בני אדם מנסים להתאבד בשנה. לפי WHOי (2004) התאבדות היא אחת מסיבות המוות השכיחות בקרב בני נוער עד גיל 19 (12). באירופה מתאבדים כ-58,000 בשנה, וזו הסיבה השנייה בשכיחותה למוות לאחר תאונות דרכים. בארה“ב התאבדות היא הגורם השלישי למוות אחרי תאונות דרכים והרג, וכ-30,000 איש מתאבדים בשנה (5,4). באפריקה התאבדות נמצאת במקום השני אחרי מוות ממחלות זיהומיות, ובישראל היא במקום השני אחרי תאונות דרכים. בישראל מתאבדים בממוצע כ-400 איש בשנה (13).
שיעור ההתאבדות לפי גיל ומין בארץ
אחוז המתאבדים בארץ הוא 8.3% ל-100,000 מגיל 15 ומעלה. גברים מתאבדים פי שלוש יותר מנשים. נשים מנסות להתאבד פי שלוש יותר מגברים.
22% ממקרי ההתאבדות אצל גברים מתרחשים בגילי 24-15, ואילו אחוז מקרי ההתאבדות אצל נשים באותם גילים הוא 21%.
34% ממקרי ההתאבדות אצל גברים מתרחשים בגילי 44-25 ואילו אצל נשים עומד נתון זה על 30%.
מגיל 64-45 מתרחשים 28% ממקרי ההתאבדות אצל גברים ואילו אצל נשים - 29%.
מגיל 65 ומעלה אחוז מקרי ההתאבדות אצל גברים הוא 16%. אצל נשים עומד נתון זה על 20%. נתונים אלה לקוחים מדו“ח סטטיסטיקה של משרד הבריאות מ-2006.
על כל מקרה התאבדות יש כ-40-10 ניסיונות התאבדות. בתי החולים בארץ מדווחים כי מדי שנה מתקבלים אצלם 3,500 מקרים של ניסיונות אובדניים (13).
יש לציין שדיווחים אלה אינם משקפים נכונה את המציאות, ומספר הניסיונות האובדניים עולה על מספרים אלו. הסיבה לכך היא שחלק גדול מהמנסים להתאבד אינו פונה לעזרה בבתי חולים, ואינו מדווח על כך לא לרשויות ולא לבני משפחתו.
שיעור ההתאבדות לפי קבוצת לאום בישראל
לפי נתוני משרד הבריאות בקבוצת גיל עד 15 שנה שיעור ההתאבדות אצל יהודים הוא 14.7% ואילו אצל ערבים הוא 4.7%.
בקבוצת גיל 25-15 שנה אחוז שיעורי ההתאבדות אצל יהודים הוא 11.8%, ואילו אצל ערבים הוא 7.2% (13).
שיעורי ההתאבדות מ-2000-1996 בין הגילים 24-15 הוא 11.8% אצל יהודים ו-7.2% אצל ערבים. מ-2004-2001 הייתה עלייה גם אצל הערבים וגם אצל היהודים: אצל היהודים עמד שיעור ההתאבדות על 12.8% ואילו אצל הערבים - 7.9%.
לדעתי ישנה עלייה חדה יותר של מקרי התאבדות במגזר הערבי ממה שמדווח. לדוגמה: בכפר מג‘אר, שמתגוררים בו דרוזים, נוצרים ומוסלמים, ומספר התושבים בו הוא כ-20,000 תושבים, הדרוזים הם 58% מהאוכלוסייה, הנוצרים - 21.5%
והמוסלמים - 20.5%. מספר המתאבדים הוא כ-37 במשך 30 שנה, רובם בשנים האחרונות. 27 מהם הם דרוזים, 5 נוצרים ו-2 מוסלמים, וגילם מ-58-13, רובם צעירים. שיטת ההתאבדות היא בתלייה, בנטילת תרופות ובירי. נתונים סטטיסטיים אלו התקבלו מלשכת הרווחה בכפר.
גורמי סיכון
כ-90% מהמתאבדים מתאבדים בשל הפרעות נפשיות (10). המובילה שבהן היא ההפרעה האפקטיבית “דיכאון מג‘ורי“. ההפרעה מתרחשת אצל כ-20% מהאוכלוסייה, והדיכאון נמשך לכל אורך החיים. 2/3 מהסובלים ממנה חושבים או מנסים להתאבד, ו-15%-10% מהם מצליחים בכך. התקופה המסוכנת בדיכאון היא לאחר תחילת היציאה מהדיכאון והיא נקראת “זנב הדיכאון“ (1), וכן בתקופה של עד שישה חודשים לאחר אשפוז. הסיכון קיים גם בהפרעות אפקטיביות אחרות, כמו הפרעה ביפולרית סוג 2, שבה הדיכאון מלווה בהיפומאניה. 50% מהסכיזופרנים מנסים להתאבד, ו-10% מהם מצליחים (3). אצל אלכוהוליסטים ומסוממים כ-40% מנסים להתאבד, ו-15% מהם מצליחים (3). כמו כן ישנן הפרעות אחרות, כמו: הפרעות באישיות, נרציסטיות, הפרעות גבוליות ואנטי-חברתיות והפרעות חרדה. כ-20% מהסובלים מהפרעות חרדה מנסים להתאבד.
קבוצות בעלות סיכון גבוה להתאבד
מבחינה חברתית: גברים גרושים, אלמנים, רווקים ומובטלים (5).
מבחינה דתית (בסדר יורד): פרוטסטנים, קתולים, יהודים, דרוזים, מוסלמים, נוצרים ערבים (9).
מבחינה תעסוקתית (בסדר יורד): רופאים - במיוחד פסיכיאטרים, מרדימים, רופאי שיניים ושאר ההתמחויות (11).
איך מזהים בעלי סיכון להתאבד?
 סימנים של דיכאון - במיוחד תחושה של חוסר אונים וחוסר תקווה
 שינויים בהתנהגות כולל התבודדות, הפסקת עבודה, נדודי שינה, מכתבי פרידה, חלוקת רכוש וכו‘
 היסטוריה של התאבדות במשפחה או ניסיונות אובדניים בעבר
 מחלות נפשיות במשפחה
 גירושים קשים במיוחד
 אובדן אהבה ותחושה של ניכור ודחייה
 משבר כלכלי וחברתי
    שינויים בזהות המינית (יש לציין שכ-10% מההומוסקסואלים מתאבדים) (11)
 העדר תמיכה משפחתית וחברתית
 מחלות גופניות קשות
 כאב נפשי (Psychache)י (2)
מה צריך לעשות במקרים של ניסיונות אובדניים? (6)
 יש לתת טיפול רפואי, אם יש צורך
 יש לבצע הערכה נפשית מדוקדקת
 יש לשמור על ביטחונו של המטופל ועל ביטחון סביבתו
 יש לקיים עם המטופל שיחות בחופשיות ולהביע אמפתיה
 יש לברר את תכניותיו של המטופל, וכן לבדוק אם הוא מתכוון לנסות להתאבד שוב ואם היו לו ניסיונות התאבדות בעבר
 יש לעודד את המטופל לקבל עזרה מקצועית
 יש להזהיר את בני משפחתו של המטופל ואם יש צורך גם לשמור עליו.
סיכום
המגזר הערבי, בייחוד הנוער הערבי, נמצא במצוקה נפשית יותר מאשר המגזר היהודי. הסיבות לכך הן כנראה מצוקה חברתית, כלכלית, משפחתית ותעסוקתית. כמו כן משפיעים על כך שינויים באורח החיים, כגון: התמערבות וגלובליזציה עולמית, היעדר הדרכה וחינוך של הנוער לבריאות נפשם, חוסר זיהוי מוקדם של מצוקות או של הפרעות נפשיות, שימוש בסמים ובאלכוהול
ואי קבלת עזרה מקצועית בזמן. המציל נפש אחת בישראל כאילו הציל עולם במלואו.

תגובות:



דף ראשי | כינוסים רפואיים | כתבי עת רפואיים | חיפוש תרופות | תנאי שימוש | אודות מדיקל מדיה | צור קשר | קוסמטיקה ואסתטיקה רפואית | קוסמטיקה רפואית
המידע המופיע באתר זה מיועד לצוות רפואי בלבד. המידע באתר אינו מהווה בשום אופן ייעוץ רפואי ו\או משפטי.
שימוש או צפייה באתר זה מעידים על הסכמתך לתנאי השימוש.
תנאי שימוש באתר זה:
ידוע לי שעל ידי שימוש באתר זה, פרטיי שמסרתי יאספו ע"י חברת מדיקל מדיה על מנת ליצור איתי קשר בנוגע לאירוע זה ולאחרים. מדיקל מדיה אף רשאית להעביר את פרטי הקשר שלי מעת לעת לחברות קשורות אליה ו/או צדדים שלישיים כחלק מהמודל העסקי שלה לשימוש בכיווני שיווק עבור לקוחותיה שכולל ניוזלטר מדעי לרופאים, מידע על עידכוני רישום של תרופות וציוד רפואי, נושאים מקצועיים, פרסומים שונים, הזמנות לכנסים, הזמנות למפגשים עם נציגי פארמה וכיוצ״ב. ידוע לי כי אני זכאי לבקש מחברת מדיקל מדיה לחדול משימוש במידע בכל עת ע"י שליחת הודעה כתובה לחברה ובמקרה זה תתבטל הסכמתי לעיל מיום שהתקבלה ההודעה.

לצפייה בתנאי השימוש לחץ\' כאן
Powered by Medical Media Ltd.
כל הזכויות שמורות לי.ש. מדיקל מדיה בע"מ ©