שלום אורח, התחבר לאתר!, שכחת את הסיסמה?
  דוא"ל:
סיסמה:
טופס רישום לאתר | הוסף למועדפים | קבע כדף הבית
WWW.MedicalMedia.co.il
אודות אינדקס קישורים עדכוני רישום חיפוש תרופות כתבי עת כינוסים דף ראשי
yoman.co.il - תוכנה לזימון תורים
Medical Search Engine
Skip Navigation Linksראשי > רשימת כתבי עת > בריאות האוכלוסייה הערבית - גליון מס' 1 > בריאות והתנהגות בריאותית של ערבים ויהודים: מחקרים שבוצעו בקהילה בשנים 2008-2001
ינואר 2010 January | גיליון מס' 1 .No
צור קשר
חברי מערכת
רשימת גליונות קודמים
שער הגליון
בריאות הציבור
בריאות והתנהגות בריאותית של ערבים ויהודים: מחקרים שבוצעו בקהילה בשנים 2008-2001


פרופ‘ שמואל רשפון, ד“ר ראמי גריפאת

תקציר המאמר
מוצגות תוצאות של שישה מחקרים שבוצעו בשבע השנים האחרונות, חמישה מהם כעבודות תזה לתואר שני בבית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת חיפה. נושאיהם:
1. היענות הורים להנחיות משרד הבריאות על תנוחת ההשכבה של התינוק לשנת לילה
2. שיעור עישון הורים לתינוקות
3. צרכים ורצונות של לקוחות “טיפת חלב“
4. שיעור קבלת החיסון נגד אבעבועות רוח
5. שיעור קבלת חיסון נגד שפעת בקרב עובדי בית החולים האנגלי בנצרת
6. השפעת תוכנית החיסון השגרתית של פעוטות בישראל נגד דלקת כבד A
נמצא שלתחנות טיפת חלב מעמד חשוב ביותר ביישובים הערביים. הן מתאימות יותר לצרכים של הערבים מאשר לאלו של היהודים. שיעור ההיענות לביצוע המלצות אחיות טיפת חלב בתחומים שונים גבוה יותר בקרב ערבים מזה שבקרב יהודים (תנוחת השכבת התינוק, מתן חיסונים). מעמדה של אחות טיפת חלב גבוה במיוחד בקרבם.
רצוי לנצל יותר את אחיות התחנות להשגת יעדי בריאות ייחודיים בקרב ערבים, למשל חינוך לבריאות בתחום ריסון נכון של ילדים במכוניות לצמצום השיעורים הגבוהים של היפגעות ילדים בתאונות. כמו כן, רצוי לשווק לערבים חיסונים חדשים שעדיין אינם ניתנים בטיפת חלב, בכלים מתאימים. רצוי לבדוק אם ניתן להשתמש בתחנות טיפת חלב לשם פעולות לחינוך לבריאות של גברים, למשל זה הנדרש לצמצום שיעורי עישון גברים ערבים.
אם בעתיד תוגשם מדיניות משרד האוצר להעביר את תחנות טיפת חלב לקופות החולים, יהיה הצורך לבחון את ההשפעה שתהיה לכך על השירות לערבים ולמצוא מנגנוני תיקון.
כדי להגשים את ערך השוויון חשוב שמשרד הבריאות ישתמש באמצעי תקשורת מתאימים לערבים (למשל, לשים דגש על רדיו בערבית עבור מבוגרים) וכן שיוצאו דפי מידע מעודכנים בערבית עם אלו שבעברית. בלשכת הבריאות המחוזית חיפה פועלים כך.
הכללת חיסונים חדשים בתוכנית חיסוני השגרה הניתנת ללא תשלום בטיפת חלב, מצמצמת ביעילות פערי בריאות. הכללה זו חשובה יותר בערבים גם בגלל השיעור הנמוך יותר של מתן חיסון באופן פרטי בקרבם.
המאמר
ההנחיות המקובלות בעולם עד שנות התשעים היו להשכיב את התינוק על הבטן, “כדי שלא ישאף הפרשות לריאות“. בעקבות ממצאי מחקרים חדשים, הנחה משרד הבריאות בישראל את שירותי הבריאות המטפלים בתינוקות, ב-1993, להדריך את ההורים להשכיב את התינוק על הגב כדי למנוע מוות פתאומי, SIDS.
בלשכת הבריאות המחוזית חיפה בוצע המחקר על שיעור היענות הורים להנחיות משרד הבריאות על השכבת התינוק לשנת לילה בשנת 2001 (1). המחקר נערך ב-99 תחנות “טיפת חלב“ של משרד הבריאות במחוז חיפה (נפות חיפה וחדרה) ב-2001. בוצע סקר חתך (Cross Sectional) בקרב כל התינוקות שביקרו בתחנות “טיפת חלב“ בשבוע אחד.
בעיבוד רב משתני נמצא קשר מובהק בין שיעור השכבת תינוקות עד גיל 3 חודשים על הבטן לבין מוצא האם:
 יהודיות ותיקות - 16.3%
 ערביות - 9.5%
 יהודיות עולות חדשות ילידות ברה“מ לשעבר - 4.8%
לגבי הגילים 3 עד 6 חודשים, בעיבוד רב משתני נמצא קשר מובהק עם שני משתנים:
1. מוצא האם
 יהודיות ילידות ישראל ותיקות - 26.4%
 ערביות - 10.7%
 יהודיות עולות חדשות ילידות ברה“מ לשעבר - 9.9%
2. ילד רביעי ומעלה
 ילד ראשון - 24.1%
 ילד רביעי ומעלה - 15.5%
אחיות טיפת חלב נתפסות כבנות סמכה ע“י הנשים הערביות, יותר מאשר על ידי הנשים היהודיות הוותיקות.
בסקר הנ“ל על תנוחת השכבת התינוק נבדק גם שיעור עישון הורים לתינוקות במחוז חיפה (2).
נמצא ששיעור האמהות היהודיות אשר מעשנות גבוה כמעט פי 10 משיעור האימהות הערביות: 14.2% לעומת 1.6%. אמהות ערביות תושבות נפת חיפה מעשנות, באופן מובהק, יותר מאמהות ערביות תושבות נפת חדרה: 3.8% לעומת 1.1%. אבות ערבים מעשנים, באופן מובהק, יותר מאבות עולים חדשים ילידי ברה“מ לשעבר ויותר מאבות יהודים ותיקים בארץ: 56.8%, 47.1% ו-29% בהתאמה.
בכך הם מסכנים לא רק את בריאותם שלהם אלא את בריאות בני משפחותיהם ובמיוחד את זו של התינוקות שלהם. אין תוכנית לצמצום עישון בקרב גברים בכלל ובתחנות טיפת חלב בפרט.
עבודת התזה של אילנה סטולרמן, סגנית האחות המפקחת הארצית בשירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות, ירושלים, חקרה את הצרכים והרצונות של לקוחות “טיפת חלב“ במחוז חיפה בשנת 2006 (3). מטרת המחקר הייתה לבדוק את הקשר בין מאפיינים סוציו-דמוגרפיים של האוכלוסייה (השכלה, דת, לאום, מצב כלכלי-חברתי ומספר ילדים) לבין הצרכים והרצונות של לקוחות תחנות “טיפת חלב“ שמפעיל משרד הבריאות במחוז חיפה. זה היה מחקר חתך (Cross Sectional) שבו חולק שאלון אנונימי לנשים הרות והורים לילדים שהגיעו לקבל שירות באחת מ-94 תחנות “טיפת החלב“ של משרד הבריאות במחוז חיפה, סה“כ 5,128 מרואיינים במהלך שבועיים בחודש פברואר 2006.
נמצא שלקוחות תחנות טיפת חלב רוצים את רוב המרכיבים של השירות הניתן כיום ב“טיפת חלב“ של משרד הבריאות במחוז חיפה. הסקר הדגים כי השונות העיקרית ברצונות לקוחות טיפת חלב במחוז היא בין ערבים ליהודים:
 בכל נושאי ההדרכה בהיריון נתנו ההורים הערבים ציונים גבוהים יותר משנתנו היהודים. “הקשבה לרגשות ותחושות“ ו“ביקור בית לאחר לידה“ הם שני הצרכים היחידים שקיבלו ציון גבוה יותר בקרב הורים יהודים מאשר הורים ערבים.
 גם לגבי “בדיקות“ ציוני הורים ערבים היו גבוהים מציוני היהודים. בדיקות התפתחות המבוצעות ע“י האחות קיבלו את הציונים הגבוהים ביותר.
 הרצון של ההורים הערבים למעקב היריון בטיפת חלב ולבדיקות רופא נשים גבוה בהרבה מאשר בקרב היהודים.
 שעות אחה“צ וימי שישי מועדפות ע“י יהודים יותר מערבים.
על אף זאת, תפסו ההורים הערבים את המידע בטיפת חלב כפחות מעודכן משתפסו אותו היהודים. ייתכן שהדבר מוסבר בחסר יחסי של חומרי הדרכה בערבית בנושאים שונים ובאי עדכון של הקיים.
עבודת התזה של נג‘וה אבו פול, האחות האחראית על תחנת טיפת חלב ג‘ת ב, חקרה את שיעור קבלת החיסון נגד אבעבועות רוח במחוז חיפה ב-2007. מטרת המחקר הייתה לבדוק את שיעור ההורים שחיסנו ילד אחד לפחות בחיסון נגד אבעבועות רוח ואת הגורמים המשפיעים על שיעור זה, בקרב ילדים בגיל 17-1 שנים, כדי לקבל בסיס מידע על התנהגות הורים לגבי חיסון ילדיהם בחיסון שעליו ממליץ משרד הבריאות אך אינו מממן אותו. היה זה מחקר חתך שבו נלקח מדגם של הורים לילדים בני 5-1 שנים: כל ההורים שביקרו ב-82 מתוך 86 התחנות לבריאות המשפחה (טיפות חלב) של משרד הבריאות במחוז חיפה בשבוע אחד, בחודש נובמבר 2007. שיעור ההיענות למילוי השאלון היה 85.6%. אוכלוסיית המחקר כללה 1,927 אנשים: 59.3% יהודים, 38.5% ערבים מוסלמים ו-2.2% ערבים נוצרים. 91% מהמרואיינים היו נשים. 35.2% מההורים הצהירו שלפחות ילד אחד שלהם חוסן נגד אבעבועות רוח: 46.4% בקרב יהודים לעומת % 18.3 בלבד בקרב ערבים.
בעיבוד הרב משתני שנעשה על ידי רגרסיה לוגיסטית, נמצא שלאום קשור בקשר החזק ביותר עם מתן החיסון:
 הורים יהודים במחוז חיסנו פי 2.2 יותר מאשר ערבים.
 הורים ערבים בנפת חיפה חיסנו פי 2.1 יותר מאשר הורים ערבים בנפת חדרה.
 לא נמצא קשר בין קבלת החיסון לבין מחירו ולא עם קופת החולים בה ההורה מבוטח.
 שיעורי ביטוח משלים היו דומים בשתי האוכלוסיות.
על פי פרסומי משרד הבריאות, שיעורי קבלת חיסוני השגרה של גיל הילדות בערבים בישראל גבוהים יותר מאלו שביהודים: 97% לעומת 92%. לכן, הממצא הזה לא היה מובן מאליו. ההבדל מוסבר כנראה בקידום נמרץ יותר של החיסון הפרטי בקרב יהודים על ידי יבואני החיסון ובהמשך על ידי משרד הבריאות. דף מידע על החיסון הזה הופץ בעברית על ידי משרד הבריאות חודשים לפני שהופץ בערבית. באזור שבו בוצע קידום נמרץ של החיסון על ידי היבואנים (נפת חיפה) קטן יותר הפער בין יהודים לערבים שהודגם בנפת חדרה. חלק מההבדלים במתן החיסון בין ערביי נפת חיפה לאלו של נפת חדרה מוסבר גם במצב כלכלי-חברתי שונה.
משרד הבריאות המליץ כבר מ-2001 על קבלת החיסון, אך הוא לא פעל לקדם את השימוש בו ולא יידע את הציבור על המלצתו אלא ב-2007. לכן, עידוד קבלת החיסון נעשה דרך רופאי קופות חולים ולא באמצעות אחיות טיפת חלב. תחנות טיפת חלב הן המערכת החזקה המשפיעה יותר על ערבים בנושא חיסונים והיא לא הופעלה לגבי חיסון זה עד 2007. החוקרת משערת שאילו היה המשרד מיידע את האוכלוסייה על קיום החיסון מן ההתחלה על ידי צוותי תחנות טיפת חלב, צפוי היה שימוש שוויוני יותר. לשם קבלת שיעורי שימוש שוויוניים ככל שאפשר יש צורך בפעולות ייחודיות לכל קבוצה. מכיוון שערבים (במיוחד מבוגרים) חשופים יותר לרדיו מאשר לעיתונות הכתובה, יש לכלול פרסום ברדיו עבורם. הצורך בפעולה ייחודית עלה גם מסקר צורכי מטופלי טיפת חלב.
עבודת הגמר לתזה של ויליאם כסאברי, אח בבית החולים האנגלי בנצרת, חקרה את שיעור קבלת חיסון נגד שפעת אצל עובדי בית החולים האנגלי בנצרת (5). בוצע סקר חתך שכלל שאלון אנונימי למילוי עצמי. נכללו במחקר כל 386 העובדים אשר באים במגע עם מטופלי בית החולים. את השאלון מילאו 66.3% מעובדיו. שיעור קבלת החיסון בחורף 2005-2004 היה רק 16.4%. זה שיעור הדומה לשיעור שפורסם לגבי קבלת החיסון בבתי החולים בחיפה ובבתי החולים האחרים בארץ (6).
אך בעוד בבתי החולים בחיפה נשארו תוצאות המחקר כאבן שאין לה הופכין, הן יושמו על ידי מנהל בית החולים האנגלי בנצרת להפעלת תוכנית התערבות מתאימה שהעלתה ב-2008 את שיעור כיסוי החיסון ל-50%.
עבודת התזה של סאהר סרור, אח בבית החולים עפולה, עסקה בתחלואה בדלקת כבד נגיפית A חדה בשנים 2004-2003 בישראל: מי חולה ומדוע בעידן תוכנית החיסון השגרתית של פעוטות (7). לא נמצאו הבדלים בשיעורי היארעות בין יהודים לערבים, הבדלים שהיו ניכרים מאוד לפני הפעלת תוכנית החיסון.
רק 29% מן הרשויות המקומיות מספקות כיום שירותי בריאות שיניים לתלמידים. באופן יחסי, רשויות מקומיות ערביות התאמצו יותר מן הרשויות המקומיות היהודיות לשמור על שירות זה: 46% מן הרשויות הערביות לעומת 18% בלבד של הרשויות היהודיות.
רק ביישובים הערביים הקצה משרד הבריאות ב-15 השנים האחרונות תקציבים מיוחדים לבניית תחנות טיפת חלב חדשות. הוקמו כך עשרות תחנות. הייתה זו אחת מהפעולות של “אפליה מתקנת“ שלא רק צמצמה את הפער אלא הפכה אותו לטובת הערבים.
רוב הרשויות המקומיות היהודיות מתנערות מתפקידן המסורתי לתחזק תחנות טיפת חלב ולשפצן. לעומת זאת, רוב הרשויות המקומיות הערביות ממשיכות בכך.
דיון
ידוע שמדדי הבריאות של יהודים בישראל ברובם טובים יותר משל הערבים. בולטים שיעור תמותת התינוקות הנמוכים יותר ביהודים ותוחלת החיים הארוכה יותר בקרבם. הוצגו תוצאות 6 מחקרים שונים שבוצעו בשבע השנים האחרונות, 5 מהם כעבודות תזה לתואר שני בבריאות הציבור בבית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת חיפה. המסקנות המשותפות מהם:
1. לתחנות טיפת חלב מעמד חשוב ביותר ביישובים הערביים. הן מתאימות יותר לצרכים של הערבים. שיעור ההיענות לביצוע המלצות אחיות טיפת חלב בתחומים שונים גבוה יותר מזה שבקרב יהודים (תנוחת השכבת התינוק, מתן חיסונים). מעמדן של אחיות טיפת חלב גבוה במיוחד. הוא גבוה ממעמדן של אחיות קופת חולים. רצוי לנצל יותר את אחיות התחנות להשגת יעדי בריאות ייחודיים בקרב ערבים, למשל חינוך לבריאות בתחום ריסון נכון של ילדים במכוניות לצמצום השיעורים הגבוהים פי 2.8 של היפגעות ילדים בתאונות.
2. המחקרים שהוצגו מדגימים אפשרויות והזדמנויות לשיפור הבריאות של האוכלוסייה הערבית דרך מקורות השפעה מתאימים (תחנות טיפת חלב) או שיווק נכון (למשל, של חיסון חדש שעדיין לא ניתן בטיפת חלב). מומלץ שמערכת הבריאות תלמד מהם ותנסה להפעילם על התנהגויות בריאותיות נוספות בעלות משמעות. רצוי לבדוק אם ניתן להשתמש בתחנות טיפת חלב לשם פעולות לחינוך לבריאות של גברים, למשל זה הנדרש לצמצום שיעורי עישון גברים ערבים.
3. אם בעתיד תוגשם מדיניות משרד האוצר להעביר את טיפת חלב לקופות החולים יהיה צורך לבחון את ההשפעה שתהיה לכך על השירות לערבים ולמצוא מנגנוני תיקון.
4. כדי להגשים את ערך השוויון חשוב שמשרד הבריאות ישתמש באמצעי תקשורת מתאימים לערבים (למשל, לשים דגש על רדיו בערבית עבור ערבים מבוגרים) וכן שיוציא דפי ידע מעודכנים בערבית שייצאו עם אלו שבעברית. במחוז חיפה אנו פועלים כך.
5. הכללת חיסונים חדשים בתוכנית חיסוני השגרה הניתנת ללא תשלום בטיפת חלב, מצמצמת ביעילות פערי בריאות. הכללה זו חשובה יותר בערבים גם בגלל השיעור הנמוך יותר של מתן חיסון באופן פרטי בקרבם.
References
1.    Inbar Z, Meibar R, Rubin L, et al. Preventive Medicine 2005;40:(6)765-768
2.    Rishpon S, Kachel T, Shehada S, et al. Parental Smoking in the Haifa District, Israel, 2001(Hebrew). Accepted to Kidum Briut
3.    Stolerman I, Eppel Bar On O, Majar B, et al. Needs assessment of the Family Health Centers‘ clients in Haifa District 2005-2006.(in preparation)
4.    Miron E, Abufol N, Rishpon S. Factors affecting Varicella vaccine uptake among children 1-17 years old in the Haifa District in 2007 (in preparation)
5.    Dubnov I, Kassabri W, Bisharat B, et al. Influenza vaccination coverage among employees of Nazareth Hospital in the winter of 2004-2005. Accepted to IMAJ
6.    Habib S, Rishpon S, Rubin L. Influenza vaccination among healthcare workers. Israel Medical Association Journal 2000:12:899-901
7.    Mor Z, Srur S, Dagan R, et al. Hepatitis A disease after implementation of universal vaccination: Who is at risk? Accepted to Journal of Viral Hepatitis

תגובות:



דף ראשי | כינוסים רפואיים | כתבי עת רפואיים | חיפוש תרופות | תנאי שימוש | אודות מדיקל מדיה | צור קשר | קוסמטיקה ואסתטיקה רפואית | קוסמטיקה רפואית
המידע המופיע באתר זה מיועד לצוות רפואי בלבד. המידע באתר אינו מהווה בשום אופן ייעוץ רפואי ו\או משפטי.
שימוש או צפייה באתר זה מעידים על הסכמתך לתנאי השימוש.
תנאי שימוש באתר זה:
ידוע לי שעל ידי שימוש באתר זה, פרטיי שמסרתי יאספו ע"י חברת מדיקל מדיה על מנת ליצור איתי קשר בנוגע לאירוע זה ולאחרים. מדיקל מדיה אף רשאית להעביר את פרטי הקשר שלי מעת לעת לחברות קשורות אליה ו/או צדדים שלישיים כחלק מהמודל העסקי שלה לשימוש בכיווני שיווק עבור לקוחותיה שכולל ניוזלטר מדעי לרופאים, מידע על עידכוני רישום של תרופות וציוד רפואי, נושאים מקצועיים, פרסומים שונים, הזמנות לכנסים, הזמנות למפגשים עם נציגי פארמה וכיוצ״ב. ידוע לי כי אני זכאי לבקש מחברת מדיקל מדיה לחדול משימוש במידע בכל עת ע"י שליחת הודעה כתובה לחברה ובמקרה זה תתבטל הסכמתי לעיל מיום שהתקבלה ההודעה.

לצפייה בתנאי השימוש לחץ\' כאן
Powered by Medical Media Ltd.
כל הזכויות שמורות לי.ש. מדיקל מדיה בע"מ ©