שלום אורח, התחבר לאתר!, שכחת את הסיסמה?
  דוא"ל:
סיסמה:
טופס רישום לאתר | הוסף למועדפים | קבע כדף הבית
WWW.MedicalMedia.co.il
אודות אינדקס קישורים עדכוני רישום חיפוש תרופות כתבי עת כינוסים דף ראשי
yoman.co.il - תוכנה לזימון תורים
Medical Search Engine
Skip Navigation Linksראשי > רשימת כתבי עת > בריאות האוכלוסייה הערבית - גליון מס' 1 > בריאות האוכלוסייה הערבית בציר הזמן
ינואר 2010 January | גיליון מס' 1 .No
צור קשר
חברי מערכת
רשימת גליונות קודמים
שער הגליון
בריאות הציבור
בריאות האוכלוסייה הערבית בציר הזמן


ד“ר בשארה בשאראת

בריאות האוכלוסייה הערבית נמצאת מאז קום המדינה בשלבי מעבר ממאפייני בריאות של ארצות מתפתחות, כמו תמותת תינוקות גבוהה ומחלות זיהומיות, למאפייני בריאות של ארצות מפותחות, כמו מחלות לב וכלי דם, אך בשנים אחרונות ועם ה“מערביזציה“ של אורח החיים, יש יותר ויותר עלייה במאפייני הבריאות הדומים לעולם המערבי.
בריאות האוכלוסייה נמדדת באופן כללי לפי מספר מדדים, העיקריים ביניהם הם: תמותת תינוקות ותוחלת חיים. כשבוחנים שני מדדים אלה, יש פער משמעותי בין האוכלוסייה היהודית לערבית, אך יש לציין כי חל שיפור ניכר בתוחלת החיים של האוכלוסייה הערבית מאז קום המדינה ועד היום וכך גם בתמותת תינוקות. בשני מדדים אלה נמצאת האוכלוסייה הערבית בראש המדינות המתפתחות ומדינות האזור, אך בתחתית המדינות המפותחות המערביות.
תמותת תינוקות
תמותת תינוקות בקרב ערבים בארץ היא בשיעור 8.6 ל-1,000 לידות חי לשנה (אומדן לשנים
2005-2000), לעומת 9 בכווית, 21 בערב הסעודית, 29 במצריים, מצד אחד, ומצד שני, שיעור של 3 ל-1,000 לידות חי במדינות כמו דנמרק, פינלנד, שוודיה ואיטליה (4). גרף 1 מתאר את הפער הגדול שהיה קיים בשנות ה-70 בין שתי האוכלוסיות ואת הצמצום בפער בשנים האחרונות (גרפים 2,3).
לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 10 היישובים שבהם שיעורי תמותת תינוקות הם הגבוהים ביותר, כולם יישובים ערביים. לעומת זאת, 10 היישובים שבהם שיעורי תמותת תינוקות הם הנמוכים ביותר, כולם יישובים יהודיים (ביניהם עיר מעורבת אחת, עכו).


פגיעות מתאונות
רוב האוכלוסייה הערבית מאופיינת בריבוי ילדים והיישובים הערביים מאופיינים בתשתיות רעועות עם מודעות שעדיין נמוכה בנושא הזהירות והמניעה של תאונות.
אנו רואים שיעור גבה של פגיעות רבות מתאונת דרכים, תאונת בית ואחרות, הגורמים לתחלואה ולתמותה משמעותית באוכלוסייה הערבית במיוחד בקרב הילדים. דוגמה לכך היא תמותת ילדים בגילים 1 עד 14 שנים מפגיעות, הינו: כמעט פי 3 באוכלוסייה הערבית מאשר ביהודית (גרף 4).
תוחלת חיים
בגרף 5 רואים ששתי קבוצות האוכלוסייה (יהודית וערבית) שיפרו את מצבן מבחינת תוחלת חיים מלידה מאז שנות ה-70 ועד היום, אך אם נדמה שלקראת שנות ה-90 הפער הולך ומצטמצם, זאת טעות, ובשנים האחרונות רואים שהפער הולך וגדל. למשל, הפער בקרב גברים בין יהודים לערבים עלה בשנת 2008 ל-4 שנים לעומת פער של שנתיים בלבד בשנת 1988.

סיכום מאפייני בריאות האוכלוסייה הערבית היום
1. טרם הבראנו בקרב הערבים בארץ את המחלות האופייניות לתחלואת העולם השלישי, מחלות כמו ברוצילוזיס, דלקת כבד נגיפית (חיסוני חובה בדלקת כבד נגיפית נכנסו רק בעשור אחרון).
2. מערביזציה של האוכלוסייה הערבית מעלה את שיעור מחלת הסוכרת, מחלות לב וכלי דם ומחלות סרטן (יש לציין, למשל, שהגבר הערבי עובר את התקף הלב הראשון שלו בגיל צעיר יותר ב-10 שנים מגיל הגבר היהודי).
3. איזון של מחלות כרוניות, כמו סוכרת, איננו באותה רמה של איזון המחלה באוכלוסייה היהודית (נתוני מדדי איכות של הקופות).
4. קיים אורח חיים לא בריא בחלקים רבים של האוכלוסייה הערבית, כמו שיעור מעשנים גבוה (45% מהגברים הערבים לעומת 28% אצל גברים יהודים), השמנת יתר ומיעוט פעילות גופנית.
מה אפשר לעשות?
1. יש צורך בתוכנית התערבות לצמצום הפערים ולשיפור מצב בריאות האוכלוסייה הערבית בארץ.
2. תוכנית התערבות שתהיה מכוונת למאפייני התחלואה המובילים, לגורמי הסיכון ומותאמת לצרכים, לתרבות ולאורח החיים של האוכלוסייה. דוגמה לכך היא תוכנית סקר מחלות גנטיות שנערכה במספר יישובים בצפון הארץ בשנים האחרונות.
3. האם יש מקום להעדפה מתקנת בהקצאת המשאבים?!
4. לרופאים העובדים בתוך היישובים שלהם, יש השפעה משמעותית על החברה. יש לחזק את המנהיגות הרפואית לקידום בריאות האוכלוסייה.
References
1.    Khatib M, Efrat S, Deeb D. Knowledge, beliefs, and economic barriers to healthcare: a survey of diabetic patients in an Arab-Israeli town. J Ambul Care Manage 2007;30(1):79-85
2.    Kark JD, Fink R, Alder B, et al. The incidence of coronary heart disease among Palestinians and Israelis in Jerusalem. International Journal of  Epidemiology 2006;35:448-457
3.    Green MS, Aharonowitz G, Shohat T, et al. The Changing Epidemiology of Viral Hepatitis A in Israel. Israel Center for Disease Control, Ministry of Health, Tel-Hashomer, and Sackler Faculty of Medicine, Tel Aviv University, and Department of Epidemiology, Ministry of Health, Jerusalem
4.    WHOSIS – WHO Statistical Information System. World Health Organization
5.    Amad S, Rosenthal T, Crossman E. The prevalence and awareness of Hypertention among Israeli Arabs. Journal of Human Hypertention 2010;24

תגובות:



דף ראשי | כינוסים רפואיים | כתבי עת רפואיים | חיפוש תרופות | תנאי שימוש | אודות מדיקל מדיה | צור קשר | קוסמטיקה ואסתטיקה רפואית | קוסמטיקה רפואית
המידע המופיע באתר זה מיועד לצוות רפואי בלבד. המידע באתר אינו מהווה בשום אופן ייעוץ רפואי ו\או משפטי.
שימוש או צפייה באתר זה מעידים על הסכמתך לתנאי השימוש.
תנאי שימוש באתר זה:
ידוע לי שעל ידי שימוש באתר זה, פרטיי שמסרתי יאספו ע"י חברת מדיקל מדיה על מנת ליצור איתי קשר בנוגע לאירוע זה ולאחרים. מדיקל מדיה אף רשאית להעביר את פרטי הקשר שלי מעת לעת לחברות קשורות אליה ו/או צדדים שלישיים כחלק מהמודל העסקי שלה לשימוש בכיווני שיווק עבור לקוחותיה שכולל ניוזלטר מדעי לרופאים, מידע על עידכוני רישום של תרופות וציוד רפואי, נושאים מקצועיים, פרסומים שונים, הזמנות לכנסים, הזמנות למפגשים עם נציגי פארמה וכיוצ״ב. ידוע לי כי אני זכאי לבקש מחברת מדיקל מדיה לחדול משימוש במידע בכל עת ע"י שליחת הודעה כתובה לחברה ובמקרה זה תתבטל הסכמתי לעיל מיום שהתקבלה ההודעה.

לצפייה בתנאי השימוש לחץ\' כאן
Powered by Medical Media Ltd.
כל הזכויות שמורות לי.ש. מדיקל מדיה בע"מ ©