שלום אורח, התחבר לאתר!, שכחת את הסיסמה?
  דוא"ל:
סיסמה:
טופס רישום לאתר | הוסף למועדפים | קבע כדף הבית
WWW.MedicalMedia.co.il
אודות אינדקס קישורים עדכוני רישום חיפוש תרופות כתבי עת כינוסים דף ראשי
yoman.co.il - תוכנה לזימון תורים
Medical Search Engine
לקביעת פגישה וירטואלית עם נציג, לחצו כאן
Skip Navigation Linksראשי > רשימת כתבי עת > Eye Update - גליון מס' 3 > רפואת עיניים במזרח התיכון בתקופה המודרנית
מרץ 2007 March | גיליון מס' 3 .No
צור קשר
חברי מערכת
רשימת גליונות קודמים
שער הגליון
היסטוריה של הרפואה
רפואת עיניים במזרח התיכון בתקופה המודרנית




בהמשך למאמרים שאותם פרסמנו במהדורות קודמות בנושא רפואת עיניים במזרח התיכון בימי קדם ובימי הביניים (1,2), מתוך סדרת מאמרים על ההיסטוריה של רפואת העיניים באזורנו, אנו מביאים בפניכם מאמר זה המתייחס לתקופה המודרנית שבה החלה הרפואה בכלל ורפואת העיניים בפרט לתפוס תאוצה משמעותית באירופה, ובמקביל התפתחו ניצני רפואת העיניים המודרנית באזורנו.
תושבי המזרח התיכון בתקופה זו סבלו באופן כללי מתנאי תברואה ירודים בעיקר מהסיבות הבאות: מחלות שכיחות באזור זה, כגון: מלריה, שחפת וגרענת, מערכת בריאותית לא מפותחת, היגיינה לקויה, תנאי מחיה צפופים, תת תזונה, אקלים חם ויבש ועוד..
מצרים
אלמוסולי עבד במצרים וכתב את ספרו על מחלות עיניים "כיתאבול מונתאכאב פי עילאג'ול עין" (ספר אפשרויות הטיפול במחלות העין), בנוסף למדו בספרו של עלי אבן עיסא "תזקיראתול כחאלין" (רישומי רופאי העיניים) (2). כתביהם של היפוקרטס וגלינוס היו מוכרים בתרגום לערבית. עם עזיבת הכובשים הצרפתים את אדמת מצרים השמידו העות'מאנים, הממלוקים והבדואים את כל המתקנים הרפואיים. מטיילים במצרים בתחילת המאה ה-19 תיארו את התנאים כמצערים.
בשנת 1827 מוחמד עלי פאשה (1769-1848), הנחשב ל "מייסד מצרים המודרנית" הקים בית ספר לרפואה לאחר עזיבת צבא נפוליון. לבית הספר התקבלו מאה תלמידים אשר למדו בעזרת ספרים צרפתיים המתורגמים לערבית, דוגמת ספרו של Sichel. הוא הזמין למצריים את הרופא הצרפתי Clot, אשר נקרא מאוחר יותר Clot-Bey, על מנת לחשוף אותם לרפואה האירופאית. Clot עסק ברפואת עיניים ותיאר את ניסיונו במונוגרף "Ophthalmia, Trichiasis, Entropion and Cataract in Egypt" (1864). הוא טיפל בגרענת (Trachoma), ובשנת 1833 הכניס לשימוש את משחת ה-Silver Nitrate וה-Pencil (3). Franz Pruner (1808-1882), אשר עבד במצרים, כתב ספר בשנת 1847 על מחלות העיניים במזרח. הוא לא האמין כי גרענת הנה מחלה מדבקת. בנוסף, מצא שם שכיחות גבוהה של גלאוקומה. מספר רב של רופאים אירופאים נקראו למצרים. Wilhelm Griesinger הגיע בשנת 1850. Theodor Bilharz עבד במצרים בין השנים 1851-1862 וגילה את הבילהרציה. Hartmann הגיע בשנת 1860 ותיאר מחלות עיניים במצרים. האיטלקי Donofrio Abbate הקים עיתון לרפואת עיניים, אך עיתון זה לא שרד להרבה זמן. בשנת 1869 Tachau מהמבורג קנה לעצמו שם במצרים עד כי כינו אותו "אל העיניים" (4). בשנת 1878 Alexander Brugsch, עוזרו של Leber, הגיע לקהיר. Brugsch עצמו התעוור מזיהום מדיפתריה ונפטר ממחלה לבבית בשנת 1894. בשנת 1863 נבנה בית חולים גרמני באלכסנדריה ובשנת 1869 נבנה אחד בקהיר. Dutrieux כתב בשנת 1878 ספר על מחלות עיניים במצרים. בשנת 1883 חקר Robert Koch את הכולרה. Max Meyerhoff (1874-1945), בקטריולוג גרמני, עבר לקהיר בשנת 1902 והיה לאחד ממייסדי איגוד רופאי העיניים המצרי EOS (Egyptian Ophthalmological Society). Meyerhoff הפך לנשיא האיגוד בשנת 1908.
פלסטינה
בתקופה העות'מאנית בפלסטינה (1917-1516) הערבים פנו בעיקר למרפאים עממיים. הרפואה לא הייתה מפותחת. מחלות כמו מלריה, שחפת וגרענת היו נפוצות מאוד. מחלת העיניים הנפוצה ביותר באותה תקופה הייתה "Egyptian Ophthalmia" שהינה שילוב של גרענת, זיבה ודלקת הלחמית אשר פגעה בעיקר בצעירים. גרענת הייתה מדבקת מאוד בעיקר עקב תנאי מחיה צפופים ובורות של הציבור בענייני היגיינה. במאמרו של ד"ר עארף אבו רביעה, מצוינים תיאורים מפורטים של הטיפולים העממיים במחלות עיניים אשר היו קיימים בפלסטינה בתקופת המנדט והגורמים הסביבתיים והחברתיים אשר גרמו להתפשטות מחלות אלו (5). ממשלת בריטניה בתקופת המנדט השקיעה מאמצים רבים על מנת למגר מחלות אלו. טרום פריצת מלחמת העולם הראשונה היו בפלסטינה אחד עשר בתי חולים בריטיים, עשרה צרפתיים, ארבעה גרמניים ושלושה איטלקיים אשר שרתו את האוכלוסייה המקומית. בשנת 1944 פתחה מערכת הבריאות של המנדט ארבעים ואחת מרפאות עיניים. בשנת 1920 מנתה האוכלוסייה בפלסטינה 700,000 תושבים (10% יהודים). בתום המנדט הבריטי בשנת 1948 מנו הערבים 1,300,000 והיהודים 600,000. רופאים יהודים טיפלו באוכלוסייה הערבית בעיקר באמצעות מוסדות כמו "הדסה" וקופת חולים (5). בשנת 1882 הקימו הבריטים את בית החולים לעיניים "St. John's" בירושלים (6). חלק מהרופאים שעבדו בבית החולים "St. John's" לפני מלחמת העולם הראשונה היו Ogilvie ,Kaut ו-Hiron. Kaut עבד בשנים 1911-1887. עד לשנת 1914 הגיע מספר הניתוחים עד ל-2,500 בשנה. העות'מאנים סגרו את בית החולים במהלך מלחמת העולם הראשונה. בית החולים נפתח בחזרה בשנת 1918 ושימש כבית מרקחת בניהולו של Sir J. C. Strathearn. בבית החולים היו חמישים מיטות ובית מרקחת. בשנת 1933 היו בבית החולים שלושה רופאי עיניים ושלוש אחיות. בשנת 1932 הגיע מספר המטופלים בבית החולים עד ל-20,000 מהם 18,000 מוסלמים ורק 700 יהודים. מספר הניתוחים נע בין 4,000-3,000. ההיסטוריה של בית החולים מעניינת מאוד וחוזרת לשנת 400 לספירה אז הוא נבנה במטרה לשרת את עולי הרגל הנוצרים. בשנת 1187 הועבר לקפריסין ורודוס ונבנה בחזרה בשנת 1882, כאמור בירושלים. בשנת 1948 נסגר עקב המלחמה ונפתח בשנית בשנת 1960. בשנת 1963 ייסד David Paton את בנק העיניים של ירדן כדי לעזור לבית החולים בביצוע ניתוחי השתלות הקרנית. חולי הגרענת טופלו באנטיביוטיקות רחבות טווח. בשנת 1908 נפתח בית חולים לעיניים בירושלים על ידי אגודת "למען ציון" שבפרנקפורט בניהולו של ד"ר משה ארלנגר, שכיהן בתפקיד זה עד שנת 1910. בין השנים 1912-1910 נסגר בית החולים ונפתח בחזרה בשנת 1912 בניהולו של ד"ר אברהם טיכו עד שנת 1917. בשנת 1913 נוסדה המחלקה למלחמה בגרענת על ידי ארגון "נתן שטראוס", נדבן ציוני מארצות הברית שעל שמו קרויה העיר נתניה אשר הוקמה מאוחר יותר בשנת 1929. בשנת 1918 לקחה ההסתדרות המדיצינית "הדסה" את בית חולים רוטשילד בחיפה והרחיבה אותו ל-112 מיטות, בהמשך נחנכה מחלקת עיניים ונוסד בית הספר לאחיות. הדסה הקימה בנוסף בתי חולים עם מחלקות עיניים ביפו (הועברה מאוחר יותר לתל אביב בשנת 1921), בטבריה ובצפת. האוניברסיטה העברית בירושלים הוקמה בשנת 1925. ההסתדרות המדיצינית "הדסה" גייסה לשורותיה את ד"ר אריה פייגנבאום שהקים את מרפאות העיניים של הדסה, וב-1922 מונה לרופא העיניים הראשי של הדסה בפלסטינה ומנהל מחלקת העיניים בבי"ח רוטשילד (הדסה כיום) בירושלים. בשנת 1931 נבחר לנשיא איגוד רופאי העיניים, אותו ייסד בשנת 1925 עם קרינקין ופרידמן יחדיו. בשנת 1939 מונה לפרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים. פייגנבאום כתב בשנת 1949 מאמר אשר בו סיכם חמישים שנות רפואת עיניים בפלסטינה (7). בנוסף לאמור לעיל היו מספר מחלקות עיניים קטנות: בחיפה בשנת 1920 בניהולו של שימקין, ולאחר מכן טבורי, ומחלקה שנייה בניהולו של פייג, בתל-אביב בניהולו של ראובצ'ק, ולאחריו כהן, באיכילוב בניהולו של סיני, ובטבריה בניהולו של בלומנטל.
סוריה ולבנון
שכיחות מחלות העיניים בשתי מדינות אלו הייתה גדולה (8). אחוז גבוה חלה בגרענת ודלקת לחמית פורולנטית אשר גרמו לשיעורי עיוורון גבוהים. לפי דיווחים של בגדסריאן וטובארה משנת 1975 בהסתמך על תוצאות מחקר שביצעו באוניברסיטה האמריקאית בביירות, 77% מהעיוורון בילדות בלבנון נגרם כתוצאה ממחלות גנטיות, כאשר שני שליש ממקרי העיוורון מורשים בצורה אוטוזומלית רצסיבית. מצב זה יכול להיות מוסבר באמצעות אחוז נישואי קרובי משפחה בלבנון אשר מגיע עד 20%. לפי דיווחים של טבג'אן משנת 1957 סיבות העיוורון העיקריות בסוריה היו: גלאוקומה ומחלות עיניים חיצוניות. הצרפתים פתחו בשנת 1918 מרפאות עיניים ששירתו את האוכלוסייה המקומית. לפני עידן האנטיביוטיקה 90%-60% מהחולים סבלו מגרענת. בסביבות שנת 1948 הראה הטיפול תוצאות נאותות ונצפתה צניחה בשיעור הגרענת עד 20%. בקרב תלמידי בתי ספר הייתה הצניחה אף משמעותית יותר (עד 5.3%) בעיר חלב (Aleppo). בכפרים היה השיעור עדיין גבוה (60%). ל-UNRWA היה תפקיד חשוב במלחמה במחלות עיניים. רופא עיניים מפורסם ומסור בדמשק היה ג'אסם רשאד (1955-1908) בוגר הפקולטה לרפואה בווינה בשנת 1945. הוא פרסם עבודה על גרענת.
מדינות המפרץ
בכווית בוצעו מדי שנה ניתוחי עיניים שונים: 140 ניתוחי גלאוקומה, 72 ניתוחי פטיריגיום ו-12,000 ניתוחי הוצאת ירוד. עיקר מחלות העיניים שם נגרמו מזיהומים הפוגעים בלחמית ובקרנית. שיטת ה-couching בניתוחי ירוד הייתה עדיין בשימוש. באזור הנמל בעדן נבנה בית חולים ממשלתי לעיניים. ד"ר ליאל ערך סקר על האוכלוסייה בעדן ומצא ששכיחותה של מחלת הגרענת נעה בין 90%-0%, בתלות במקורות מים זמינים לשטיפה ולרחצה. הוא תיאר חמישה שלבים של גרענת בנוסף תיאר דלקות קרנית, צורות שונות של ירוד, גלאוקומה פתוחת זווית ואבסולוטית, ומעט מאוד מקרים של גלאוקומה סגורת זווית. בנוסף בדק כ-2,500 תלמידי בית ספר מחמישה אזורים שונים במסגרת סקר שביצע. התושבים השתמשו בכחל לקישוט העיניים ובנוסף לצורכי
ריפוי (1). האוכלוסייה בסעודיה מנתה אז כשישה מיליון תושבים. היה מחסור גדול במים וכתוצאה מכך התרבו מחלות כגון מלריה, מחלות מין ושחפת. בבירה ריאד נבנתה אוניברסיטה גדולה עם בתי חולים ובתי מרקחת נלווים, בתי חולים אלה אפשרו להשתלט על האפידמיות שנגרמו כתוצאה ממיליוני עולי הרגל שהגיעו למכה מדי שנה. בשנת 1958 תיאר מוחמד איבראהים את פיזור מחלות העיניים בעיר חיג'אז, החלק המפותח ביותר דאז בסעודיה. הגרענת שם הייתה פחות אלימה, עם שיעור של כ-50%-40% נגועים. דת האסלאם מחייבת חמש תפילות ביום, כאשר לפני כל תפילה ישנו תהליך של טיהור הגוף באמצעות רחצה במים של אזורי גוף שונים: כפות הידיים והרגליים, אמות, ראש ופנים (פה, אף, עיניים, אוזניים ומצח). תהליך זה כמובן תורם להרגלי היגיינה טובים ובריאים ומוריד באופן ניכר את שכיחות המחלות הזיהומיות. בהשוואה למדינות ערב, בסעודיה הייתה שכיחות הגלאוקומה הגבוהה ביותר והיא נצפתה יותר אצל גברים מאשר אצל נשים.
ירדן
מחלות עיניים חיצוניות היו נפוצות. חולים טופלו בבית חולים "St. John's" שבמזרח ירושלים. בנוסף הם קיבלו עזרה רפואית מ-WHO. בשנת 1955 דיווח ג'מאל עבדין על 77% גרענת בכל המדינה כאשר האחוזים הגבוהים ביותר כ-90% נמצאו בקראק ובחברון. בשנת 1960 בוצע סקר מקיף על 10,000 תלמידי בית ספר שהראה שכיחות של 12% בלבד.

References
1. Abbasi AH, Garzozi H. "Ophthalmology in the middle east in antiquity". EYE Eye Update 2005;1:43-44
2. Abbasi AH, Garzozi H. "Ophthalmology in the middle east in middle ages". EYE Eye Update 2006;2:51-54
3. Gorin G.: History of ophthalmology, publish or perish, Inc, Wilmington, Delaware (1982)
4. Hirschberg J. "Geschichte der Augenheikunde (1898-1918), 10 vols. In "Greafe-Saemisgch Handbuch der gesamten Augenheikunde" 2nd edition. Wilhelm Engelman, Leipzig, 1918
5. Abu-Rabia A. Indigenous practices among Palestinians for healing eye diseases and inflammations. Dynamis 2005;25:383-401
6. Gurd DP The Ophthalmic hospital of st. John's in Jerusalem Med Press 1955;234:116
7. Feigenbaum A. Fifty years of ophthalmology in Palestine. Harefuah 29;1949
8. Mann I. Culture, race, climate and eye disease. Charles C. Thomas, Springfield, Ill 1960

תגובות:



דף ראשי | כינוסים רפואיים | כתבי עת רפואיים | חיפוש תרופות | תנאי שימוש | אודות מדיקל מדיה | צור קשר | קוסמטיקה ואסתטיקה רפואית | קוסמטיקה רפואית
המידע המופיע באתר זה מיועד לצוות רפואי בלבד. המידע באתר אינו מהווה בשום אופן ייעוץ רפואי ו\או משפטי.
שימוש או צפייה באתר זה מעידים על הסכמתך לתנאי השימוש.
תנאי שימוש באתר זה:
ידוע לי שעל ידי שימוש באתר זה, פרטיי שמסרתי יאספו ע"י חברת מדיקל מדיה על מנת ליצור איתי קשר בנוגע לאירוע זה ולאחרים. מדיקל מדיה אף רשאית להעביר את פרטי הקשר שלי מעת לעת לחברות קשורות אליה ו/או צדדים שלישיים כחלק מהמודל העסקי שלה לשימוש בכיווני שיווק עבור לקוחותיה שכולל ניוזלטר מדעי לרופאים, מידע על עידכוני רישום של תרופות וציוד רפואי, נושאים מקצועיים, פרסומים שונים, הזמנות לכנסים, הזמנות למפגשים עם נציגי פארמה וכיוצ״ב. ידוע לי כי אני זכאי לבקש מחברת מדיקל מדיה לחדול משימוש במידע בכל עת ע"י שליחת הודעה כתובה לחברה ובמקרה זה תתבטל הסכמתי לעיל מיום שהתקבלה ההודעה.

לצפייה בתנאי השימוש לחץ\' כאן
Powered by Medical Media Ltd.
כל הזכויות שמורות לי.ש. מדיקל מדיה בע"מ ©