שלום אורח, התחבר לאתר!, שכחת את הסיסמה?
  דוא"ל:
סיסמה:
טופס רישום לאתר | הוסף למועדפים | קבע כדף הבית
WWW.MedicalMedia.co.il
אודות אינדקס קישורים עדכוני רישום חיפוש תרופות כתבי עת כינוסים דף ראשי
yoman.co.il - תוכנה לזימון תורים
Medical Search Engine
Skip Navigation Linksראשי > רשימת כתבי עת > הפרעות שינה - גליון מס' 1 > חסך שינה כמחלה
פברואר 2010 February | גיליון מס' 1 .No
צור קשר
חברי מערכת
רשימת גליונות קודמים
שער הגליון
הפרעות שינה במבוגרים
חסך שינה כמחלה


ד"ר דליה שכטר-עמיר רפואת שינה, מומחית בנוירולוגיה, המכון לרפואת שינה ועייפות, המרכז הרפואי ע"ש ח' שיבא, תל השומר

אחת התלונות השכיחות ביותר בקרב הפונים לייעוץ במכון שינה היא עייפות וישנוניות במשך היום. אחת הסיבות השכיחות ביותר לסימפטומים אלו היא חסך שינה. חסך שינה יכול להיות מוחלט, כלומר הימנעות משינה לפרק זמן ארוך, משתנה או חלקי, כלומר: שעות שינה קצרות מהנחוץ לתפקוד תקין. בשנים האחרונות פורסמו עבודות רבות המראות קשר בין חסך שינה חלקי או מלא לתחלואה.
המנגנונים שקובעים את משך השינה מורכבים מאוד וקיימת שונות רבה בצורכי השינה בקרב אנשים שונים, כמו גם בתגובה לחסך שינה. משך השינה בפועל בבני אדם נקבע במידה רבה ע"י אילוצי היום-יום.
נתונים אפידמיולוגיים באוכלוסיות גדולות הראו ששנת לילה של 8-7 שעות היא אופטימלית לתפקוד תקין.
בעבודה גדולה נסקרו יותר ממיליון אמריקאים מבוגרים מגיל 30 שנה (ממוצע 57 עבור נשים ו-58 עבור גברים) על הרגלי השינה בתחילת שנות ה-80 (העבודה פורסמה ב-2002). נמצא שכ-52% מהם דיווחו על פחות מ-7.5 שעות שינה בלילה. 19.7% דיווחו על פחות מ-6.5 שעות שינה, ו-4% דיווחו על פחות מ-5.5 שעות שינה בלילה. מנגד, כ-9% דיווחו על יותר מ-8.5 שעות שינה בלילה, וכ-3% - על יותר מ-9.5 שעות. לא היה הבדל משמעותי בין גברים לנשים. בעבודה זו נמצא שהסיכון לתמותה תוך 6 שנים גבוה בכ-15% באוכלוסייה שדיווחה על יותר מ-8.5 שעות שינה בלילה בהשוואה לאלה שישנו 7.5-6.5 שעות. כדי להגיע לעלייה דומה בתוספת הסיכון לתמותה בתקופה מקבילה, "נדרש" חסך שינה משמעותי מאוד, של 4.5 שעות שינה בלילה בלבד בגברים ו-3.5 שעות שינה בלילה בלבד לנשים. חסך שינה מתון יותר היה קשור בעלייה מתונה יותר בשיעורי תמותה בגברים ובנשים (כ-7%).
קשר זה, בעל צורת האות U בין משך שנת לילה לבין התמותה, נמצא גם בעבודות נוספות. במחקר בזוגות תאומים בפינלנד שפורסם ב-2007 נמצאה עלייה בתמותה בקרב אלה שישנו פחות מ-7 שעות בלילה (עלייה של 21% ו-26% בתמותה בנשים ובגברים, בהתאמה), ובקרב אלה שישנו יותר מ-8 שעות בלילה (17% ו-24%, בהתאמה). בעבודה זו לא רק משך השינה היה קשור בתמותה עודפת, גם לשינוי במשך השינה הייתה השפעה משמעותית: לקיצור משך השינה מתקין (8-7 שעות) לקצר (פחות מ-7 שעות), או להארכתו מתקין לארוך (מעל 8 שעות) היה קשר לתמותה עודפת ביותר מ-20% בשני המינים.
עבודה פרוספקטיבית גדולה נוספת לגבי הקשר בין השינוי במשך השינה פורסמה ב-2007. עבודה זו הקיפה כ-10,000 עובדי ממשלה בבריטניה, וכללה מעקב פרוספקטיבי של 17-12 שנה אחרי תמותה. התברר כי קיצור שעות השינה מהערך התקין של 8-6 שעות בלילה בעת כניסה למחקר לפחות מ-5 שעות שינה בסיומו היה קשור בתמותה עודפת של 110% (!) מסיבות קרדיו-וסקולריות, במעקב של 17-12 שנים. גם הארכת שעות השינה אל יותר מ-9 שעות שינה הייתה קשורה בתמותה עודפת בשיעור דומה מסיבות שאינן קרדיו-וסקולריות.
סקר שנערך בשנת 2005 בקרב 1,500 נבדקים מעל גיל 18 שנה (ממוצע 49) הראה שמשך השינה הממוצע בימות השבוע היה 6.8 שעות בלילה, ובסופי השבוע – 7.4 שעות בלילה. עוד נמצא שבשנים 1998–2005 פלח האוכלוסייה שדיווח על פחות מ-6 שעות שינה בלילה עלה ב-4%, בעוד פלח האוכלוסייה שדיווח על יותר מ-8 שעות שינה בלילה ירד ב-9%. המגמה של צמצום שעות השינה במהלך השנים אובחנה כבר בשנת 1975, ובסקירה מקיפה נמצא שאמריקאים בוגרים ישנו כשעה וחצי פחות ביממה בהשוואה לאמריקאים בוגרים בתחילת המאה העשרים.
בסקירה שנערכה בשנת 1994 נמצא שכשליש מהבוגרים הצעירים סבלו מעייפות וישנוניות עקב חסך שינה חלקי: 2% מהנסקרים סבלו מעייפות וישנוניות עקב עבודת משמרות ו-7% מהנסקרים בגיל העמידה סבלו מהסימפטומים הנ"ל עקב הפרעות שינה.
הסיבות לחסך שינה שונות, ובהן נדודי שינה עקב עוררות נפשית גבוהה או סיבות אחרות, הפרעות שינה ראשוניות דוגמת תסמונת הפסקות נשימה בשינה, גורמים תרבותיים-חברתיים (טלוויזיה, סרטים, מחשב), עבודת משמרות וגורמים סביבתיים (שעות ארוכות יותר של חשיפה לאור).
זמן השינה חיוני לתהליכים רבים, כמו הפרשת הורמונים, ויסות רמת הסוכר, פעילות המערכת הקרדיו-וסקולרית, עיבוד זיכרון ועוד. שעות שינה לא אופטימליות עלולות להיות גורם סיכון לתחלואה ולתמותה.
בעוד המנגנון של עלייה בתמותה בקרב אוכלוסייה בעלת שעות שינה ארוכות מהנורמה אינו ברור, עבודות שונות הראו קשר בין חסך שינה מוחלט או חלקי לבין תחלואה מוגברת.

חסך שינה ותפקוד קוגניטיבי
בעבודות מוקדמות עד תחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת דובר על כך שלחסך שינה כרוני מתון (7-4 שעות שינה בלילה) אין כמעט השלכות קוגניטיביות, למעט ישנוניות סובייקטיבית. מסקנה זו נבעה מליקויים מתודולוגיים בעיצוב מחקרים אלה, ובעשור האחרון ההערכה לגבי השלכות חסך שינה כרוני השתנתה מאוד.
חסך שינה מסכן את האדם העייף והישנוני ועלול לסכן בני אדם נוספים ואת הסביבה עקב נטייה מוגברת לתאונות דרכים ותאונות עבודה. בשנת 1993 הועלתה סברה ע"י ה-National Commission on Sleep Disorders בארה"ב שמספר תאונות גדולות שזעזעו את העולם (כמו אסון אסדת הקידוח Exxon Valdez, התפוצצות מעבורת החלל צ'לנג'ר, אסון צ'רנוביל) אירעו בגלל עייפות וחוסר ריכוז של העובדים.
שני מחקרים מקיפים על חסך שינה כרוני בבוגרים בריאים, שפורסמו בשנת 2003, הראו שרמת הערנות הולכת ופוחתת בעקביות כאשר משך שנת הלילה הוא 3 עד 7 שעות. רמת הערנות נמדדה בעזרת מבחנים פסיכו-מוטוריים
Psychomotor Vigilance Tasks) PVT) המעריכים מהירות תגובה או מספר החמצות (Lapses).
במחקר אחד שבו השתתפו נהגי משאיות, חולקו הנבדקים ל-4 קבוצות, וכל קבוצה הוגדרה על פי משך השינה בלילה, במשך שבוע: 3, 5, 7 או 9 שעות שינה. הנהגים שלהם הוקצבו 3 או 5 שעות שינה, הראו ירידה הדרגתית בתוצאות ה-PVT. גם בקבוצת 7 השעות הייתה ירידה במהירות התגובה, בעוד בקבוצה שלה הוקצבו 9 שעות שינה נשמרה רמת ביצוע יציבה במשך שבוע הניסוי.
במחקר אחר שבו נבדקו בוגרים צעירים בריאים הוקצבו 4, 6 או 8 שעות שינה למשך 14 לילות עוקבים. PVT והערכת תפקודי זיכרון (Working Memory) נבדקו כל שעתיים במשך היום. תוצאות הבדיקות הראו ליקוי בתפקודים שנבדקו בקבוצות ה-4 וה-6 שעות לעומת ערכים תקינים בקבוצה של 8 שעות שינה. הליקויים גברו בהתמדה ככל שמשך חסך השינה גדל, ואלה שישנו 4 שעות נפגעו קשה יותר מאלה שישנו 6 שעות. התפקוד הקוגניטיבי המשיך להידרדר ככל שתקופת חסך השינה החלקי התארכה, עד 14 ימים לפחות. נוסף על כך, נערכה השוואה של התפקודים הקוגניטיביים לאחר חסך שינה חלקי ולאורך זמן לעומת חסך שינה מוחלט ללילה אחד, 2 לילות ו-3 לילות. נמצא שחסך שינה חלקי לאורך זמן גרם לתוצאות לקויות כמו לאחר חסך שינה מוחלט במשך לילה אחד עד 3 לילות.
במאמר שפורסם בשנת 2004 נבדק זמן התגובה (Reaction Time) בקרב צעירים
(בני 25-20) ובקרב מבוגרים (בני 63-52) לאחר שינה רגילה ומספקת ולאחר חסך שינה של 24 שעות. לאחר שינה רגילה נמצא הבדל בשתי קבוצות הגיל, עם הארכת זמן התגובה בקרב המבוגרים, כמצופה. לאחר חסך שינה, זמן התגובה בקרב הצעירים התארך, בעוד זמן התגובה בקרב המבוגרים לא השתנה. מעניין שתחושת העייפות והתפקוד כפי שנחוו סובייקטיבית לא היו שונים בשתי הקבוצות. הארכת זמן התגובה בצעירים לאחר חסך שינה עשויה להסביר מעורבות גבוהה יותר של אוכלוסייה זו בתאונות דרכים.
בשנת 2007 פורסם מאמר סקירה מקיף שדן בהשפעה של חסך שינה מוחלט וחסך שינה חלקי כרוני על התפקוד הקוגניטיבי. נמצא שגם חסך שינה מוחלט וגם חסך שינה חלקי השפיעו על התפקוד הקוגניטיבי. חסך שינה מוחלט גרם במיוחד להפרעה בקשב וב-Working Memory, אם כי הייתה פגיעה גם בזיכרון לטווח ארוך וביכולת לקבל החלטות. חסך שינה חלקי השפיע יותר על רמת הערנות (Vigilance). נמצא שעם העלייה בגיל התפקוד הקוגניטיבי נפגע פחות עקב חסך שינה. ממצא נוסף היה שהתפקוד הקוגניטיבי בנשים נפגע פחות בהשוואה לגברים במצב של חסך שינה, אם כי ההתאוששות הפיזיולוגית מחסך שינה הייתה איטית יותר.

חסך שינה ושינויים פיזיולוגיים ומטבוליים
כבר בשנות השישים פורסמו שתי עבודות שבהן נבדקו שינויים נוירולוגיים לאחר חסך שינה ממושך (כ-205 שעות של חסך שינה רצוף) בנבדקים בריאים. הממצאים בבדיקה נוירולוגית היו ניסטגמוס, רעד בידיים, דיבור לא ברור, צניחת עפעפיים, שינוי בהחזרים הגידיים ועלייה ברגישות לכאב. ממצאים אלו נעלמו לאחר שינה מספקת.
בשנת 2004 פורסמה סקירת ספרות שדנה בהשפעת משך השינה על הבריאות, ונמצא קשר בין חסך שינה לשינויים פיזיולוגיים (עלייה בלחץ הדם, פעילות יתר של מערכת העצבים הסימפתטית), שינויים מטבוליים (איזון לקוי של רמת הסוכר בדם) ושינויים דלקתיים.
תופעה מוכרת לכולנו היא הנטייה להרבות באכילה כאשר אנו עייפים.
בשנים האחרונות, עקב בעיית ההשמנה הכלל עולמית, נושא האכילה נחקר רבות. לאחרונה נמצא שתאי שומן מפרישים את הורמון הלפטין (Leptin) שמדכא תיאבון, ואילו בקיבה מופרש פפטיד הגרלין (Ghrelin) שמעורר תיאבון.
בסוף שנת 2004 פורסם מאמר שדן בקשר בין חסך שינה, תחושת רעב, תיאבון, לפטין וגרלין. נבדקה קבוצה של 12 גברים צעירים, שנחשפו לחסך שינה חלקי במשך יומיים רצופים ואח"כ לתנאי שינה תקינים במשך יומיים רצופים, בתנאים מבוקרים של תזונה ופעילות. נמצא שבתנאים של חסך שינה חלקי הייתה ירידה ברמות הלפטין, עלייה ברמות הגרלין ועלייה בתחושת הרעב והתיאבון. תוצאות דומות נמצאו גם לגבי חסך שינה מוחלט.
ב-Wisconsin Sleep Cohort Study שכלל 1,024 נבדקים, נערכה בדיקת שינה ולמחרת נלקחו דגימות דם ללפטין, גרלין, אדיפונקטין, אינסולין, גלוקוז ופרופיל שומנים. נמצא קשר בין משך השינה למדד מסת הגוף (BMI). בנבדקים שישנו פחות מ-8 שעות בלילה ה-BMI עלה בצורה יחסית לירידה במשך השינה. שעות שינה קצרות היו קשורות ברמת לפטין נמוכה ורמת גרלין גבוהה, דבר שיכול להסביר את העלייה ב-BMI עם קיצור שעות השינה.
ממצאים אלה מסבירים בהחלט את הנטייה לאכול כאשר עייפים.
בעבודה שפורסמה בשנת 2008 נמצא שבאוכלוסייה עם חסך שינה כרוני (6-5 שעות שינה בלילה) היה סיכון של 35% לעלייה של כ-5 ק"ג בתקופת מעקב של 6 שנים, לעומת קבוצת ביקורת עם 8-7 שעות שינה בלילה.

חסך שינה, מערכת החיסון ותהליכים דלקתיים
מספר מחקרים הראו שמצב של חסך שינה גורם לשינוי בתגובות של מערכת החיסון, וחלה עלייה ברמות של סמני דלקת דוגמת:
(Interleukin-6) IL6 ,IL1 ,IL8 ,(Tumor Necrosis Factor-Alpha) TNF-α
ו-(C-Reactive Protein) CRP. נמצא עוד שחסך שינה גורם לשפעול
Nuclear Factor-Kappa B, פקטור בעל תפקיד מפתח בתגובה הדלקתית.
אחד ממרכיבי מערכת החיסון שנחקר יותר הוא IL6, המעודד תגובה דלקתית, והינו בעל תפקיד מכריע בתפקוד תאי דם לבנים בהגנה בפני זיהומים. נוסף על כך, IL6 חיוני בוויסות הפרשת קורטיזול והורמון הגדילה. נמצא שהרמה המקסימלית של IL6 בדם קיימת בזמן השינה. מיעוט שעות שינה עלול לגרום לירידה ברמת IL6 ובכך להשפיע על פעילות המערכת החיסונית.
בעבודה שפורסמה בשנת 2002 נמצא שבמצב של חסך שינה חלקי הייתה ירידה של כ-50% בייצור נוגדנים 10 ימים לאחר מתן חיסון לשפעת, בהשוואה למצב של שינה מספקת.
כיום ידוע שרמה גבוהה של CRP בדם מעידה על סיכון מוגבר ללקות במחלות קרדיו-וסקולריות (יתר לחץ דם, מחלות לב, שבץ מוחי). עבודות אפידמיולוגיות שונות הראו שמשך שינה קצר והפרעות שינה היו קשורים בסיכון מוגבר למחלות קרדיו-וסקולריות. בשנת 2004 פורסם מחקר על השפעת חסך שינה חלקי וחסך שינה מוחלט על רמות CRP בדם. במחקר השתתפו שתי קבוצות נבדקים: בקבוצה אחת נבדקו רמות CRP במהלך חסך שינה מוחלט עד 88 שעות, ובקבוצה שנייה נבדקו רמות CRP בחסך שינה חלקי (4.2 שעות שינה ביממה), במשך 10 ימים עוקבים. נעשתה השוואה לקבוצת ביקורת שלה הותר לישון 8.2 שעות בלילה, במשך תקופת המחקר. למרות קבוצות המחקר הקטנות, הממצאים היו ברורים: רמת ה-CRP עלתה בשתי הקבוצות של חסך השינה, ונותרה יציבה בקבוצת הביקורת. בקבוצה הראשונה אף נמדדה עלייה בערכי לחץ הדם הסיסטולי, ובקבוצה השנייה נרשמה האצה של קצב הלב בזמן המחקר.

סיכום
בתקופה המודרנית חלק ניכר מהאוכלוסייה מועסק בתנאים שמעודדים מיעוט שעות שינה (שעות עבודה ארוכות במיוחד, עבודת משמרות, עבודה באזורי זמן משתנים ועוד). מעבר לכך, רבים האנשים שבוחרים לחיות בחסך שינה כרוני, לפחות חלק מהשבוע, מתוך מחשבה ששינה היא מותרות, או מתוך אילוצים שונים.
בסקירה הנ"ל הובאו מספר מחקרים שעסקו בהשפעה של חסך שינה על תפקוד קוגניטיבי ועל תהליכים פיזיולוגיים, מטבוליים ואימונולוגיים שונים. הועלה קשר אפשרי בין חסך שינה לאכילה לא מאוזנת התורמת להשמנה. הועלה הקשר שבין חסך שינה לתהליכים דלקתיים, דבר שיכול להסביר חשיפה מוגברת למחלות זיהומיות, גידולים ממאירים והשפעה על מהלך של מחלות דלקתיות.
הטיפול בחסך שינה הוא בראש וראשונה שעות שינה מספיקות ומסודרות ככל שניתן, מדי לילה. אם קיים חשד קליני להפרעת שינה ראשונית, יש לאבחן ולטפל בצורה מיטבית.
מעבר לרמת ערנות טובה יותר במשך היום, שינה טובה ומספקת מבטיחה גם בריאות טובה, וכפי שמתברר לאחרונה, גם חיים ארוכים יותר.

References
1. Alhola P, Polo-Kantola P. Sleep deprivation: Impact on cognitive performance. Neuropsychiatr Dis Treat 2007;3:553-567

2. Banks S, Dinges DF. Behavioral and Physiological Consequences of Sleep Restriction. J Clin Sleep Med 2007;3:519-528

3. Bixler E. Sleep and society: An epidemiological perspective. Sleep Med 2009;10 (Suppl 1):3-6

4. Bulkin TJ, Rupp T, Picchioni D, et al. Sleep Loss and Sleepiness. Current Issues. Chest 2008;134:653-660

5. Dinges DF, Rogers NL, Baynard MD. Chronic sleep deprivation. In: Kryger MH, Roth T, Dement WC – editors. Principles and practice of sleep medicine. 4th ed. Philadelphia: Elsevier 2005:67-76

6. Ferrie JE, Shipley MJ; Cappuccio FP, et al. A prospective study of change in sleep duration; associations with mortality in the Whitehall II cohort. Sleep 2007;30:1659-1666

7. Hublin C, Partinen M; Koskenvuo M, et al. Sleep and mortality: a population-based 22-year follow-up study. Sleep 2007;30:1245-1253

8. Irwin MR, Wang M, Ribeiro D, et al. Sleep Loss Activates Cellular Inflammatory Signaling. Biol Psychiatry 2008;64:538-540

9. mKripke DF, Garfinkel L, Wingard DL, et al. Mortality Associated With Sleep Duration and Insomnia. Arch Gen Psychiatry 2002;59:131-136

10. Meier-Ewert HK, Ridker PM, et al. Effect of sleep loss on C-reactive protein, an inflammatory marker of cardiovascular risk. J Am Coll Cardiol 2004;43:678-683

11. Spiegel K, Tasali E, et al. Brief communication: sleep curtailment in healthy young men is associated with decreased leptin levels, elevated ghrelin levels, and increased hunger and appetite. Ann Intern Med 2004;141:846-850

תגובות:



דף ראשי | כינוסים רפואיים | כתבי עת רפואיים | חיפוש תרופות | תנאי שימוש | אודות מדיקל מדיה | צור קשר | קוסמטיקה ואסתטיקה רפואית | קוסמטיקה רפואית
המידע המופיע באתר זה מיועד לצוות רפואי בלבד. המידע באתר אינו מהווה בשום אופן ייעוץ רפואי ו\או משפטי.
שימוש או צפייה באתר זה מעידים על הסכמתך לתנאי השימוש.
תנאי שימוש באתר זה:
ידוע לי שעל ידי שימוש באתר זה, פרטיי שמסרתי יאספו ע"י חברת מדיקל מדיה על מנת ליצור איתי קשר בנוגע לאירוע זה ולאחרים. מדיקל מדיה אף רשאית להעביר את פרטי הקשר שלי מעת לעת לחברות קשורות אליה ו/או צדדים שלישיים כחלק מהמודל העסקי שלה לשימוש בכיווני שיווק עבור לקוחותיה שכולל ניוזלטר מדעי לרופאים, מידע על עידכוני רישום של תרופות וציוד רפואי, נושאים מקצועיים, פרסומים שונים, הזמנות לכנסים, הזמנות למפגשים עם נציגי פארמה וכיוצ״ב. ידוע לי כי אני זכאי לבקש מחברת מדיקל מדיה לחדול משימוש במידע בכל עת ע"י שליחת הודעה כתובה לחברה ובמקרה זה תתבטל הסכמתי לעיל מיום שהתקבלה ההודעה.

לצפייה בתנאי השימוש לחץ\' כאן
Powered by Medical Media Ltd.
כל הזכויות שמורות לי.ש. מדיקל מדיה בע"מ ©