שלום אורח, התחבר לאתר!, שכחת את הסיסמה?
  דוא"ל:
סיסמה:
טופס רישום לאתר | הוסף למועדפים | קבע כדף הבית
WWW.MedicalMedia.co.il
אודות אינדקס קישורים עדכוני רישום חיפוש תרופות כתבי עת כינוסים דף ראשי
yoman.co.il - תוכנה לזימון תורים
Medical Search Engine
Skip Navigation Linksראשי > רשימת כתבי עת > Israel Journal of Dermatologic Surgery and Dermatology - גליון מס' 8 > דלקת עור ממגע – ביטויים חדשים לאלרגנים ותיקים
דצמבר 2010 December | גיליון מס' 8 .No
צור קשר
חברי מערכת
רשימת גליונות קודמים
שער הגליון
דרמטולוגיה
דלקת עור ממגע – ביטויים חדשים לאלרגנים ותיקים


ד"ר דני סלודובניק המרפאה לדלקת עור ממגע ורפואת עור תעסוקתית, מחלקת עור, מרכז רפואי הדסה עין כרם, ירושלים

אורח החיים המודרני מוביל לתמורות גם בתחום דלקת העור ממגע (דע"מ). אלרגנים חדשים מפציעים חדשות לבקרים, וחלק מהאלרגנים הישנים והמוכרים כגורמים לדע"מ נמוגים. מגמה אפשרית אחרת הנה הופעה של תצוגות קליניות שונות מהמקובל בתגובה לחשיפה לאלרגן מוכר. בסקירה זו אתמקד בביטויים חדשים לאלרגיה לניקל. נוסף על כך ייסקרו על קצה המזלג תגובות למגע באלרגנים שמקורם באורח החיים המודרני.

אלרגיה לניקל
ניקל הנו בעל פוטנציאל אלרגני משמעותי (1), הן בשל המבנה המולקולרי שלו והן בשל העובדה שניקל נפוץ בסביבה היום יומית. כדי שתהיה רגישות לניקל יש צורך במגע הדוק ומתמשך שלו עם עור הגוף. החשיפות הרלבנטיות כוללות מגע עם מתכות אל-חלד, בעיקר תכשיטים, כפתורי בגדים וכלי עבודה. חשיפה לניקל אפשרית במגוון מקצועות הכרוכים במגע עם מתכות. נוכח השכיחות של אפשרות מגע עם ניקל, אין זה מפתיע כי ניקל הנו האלרגן השכיח ביותר (3,2): כחמישה עשר אחוז מקרב הנשים וכשני אחוזים מקרב הגברים לוקים בדע"מ מניקל. נוכח נתונים אלו עשה האיחוד האירופי מעשה, ופרסם ב-1994 תקנה מחייבת בקרב מדינות האיחוד בדבר סף מרבי לשחרור יוני ניקל ממוצרים מתכתיים הבאים במגע הדוק ומתמשך עם העור (4). לאחר 15 שנות פיקוח (ואף למעלה מזה בדנמרק) כבר ניתן לסכם כי ניכרת ירידה משמעותית בשכיחות דע"מ מניקל. לא זו בלבד, אלא שגם עצמת התגובתיות, כפי שמתבטאת בתבחיני המטלית, אף היא נמצאת בנסיגה (6,5).
אולם, כפי שטבע המצביא הדגול דאגלס מקארתור, חיילים ותיקים אינם מתים לעולם. לאחרונה אנו עדים לביטויים חדשים לאלרגיה למגע לניקל, השונים מאלו שהורגלנו אליהם בעבר.

דלקת עור ממגע מטלפון נייד
בשנים האחרונות התרבו הדיווחים על רבדים דלקתיים חד-צדדיים על פני עור הפנים באזור הלחי והאוזן. הרבדים הגיבו באופן חלקי לטיפול מקומי סטרואידלי. בתבחיני מטלית עלתה רגישות לניקל. בתחילה, התחבטו הרופאים באשר לרלבנטיות התגובה לניקל, אך עד מהרה התברר כי מדובר במגע עם הפאנל המתכתי של הטלפון הנייד, המצוי במגע הדוק, ממושך וחוזר עם העור (8,7). בעשור האחרון הפך המכשיר הנייד למוצר צריכה שכיח ומצוי בכל בית (בדרך כלל יש כבר כמה טלפונים ניידים בכל בית), והדבר הביא למימוש הפוטנציאל האלרגני הטמון במכשיר. יתרה מכך, עם ירידת גיל השימוש, כל ילד כמעט נושא ברשותו מכשיר נייד, והסיכוי למגעים חוזרים עם האלרגן מתרחש בגיל צעיר יותר, ועמו עולה הסיכוי לפתח אלרגיה. הוזלת השימוש היום יומי תורמת אף היא למגע ארוך יותר עם העור.
בשני מאמרים שפורסמו לפני כשלוש שנים ומקורם בקנדה ובדנמרק (10,9), נבדקו חלקי הפאנל המתכתי של המכשירים הניידים השכיחים בשוק המקומי באמצעות תבחין הבודק נוכחות ניקל. כעשרים אחוז מהמכשירים הכילו ניקל בריכוז גבוה מהמותר. לפיכך פרסם האיחוד האירופי ב-2009 תיקון לתקנת הניקל, וכלל גם את הטלפונים הניידים במוצרים החייבים פיקוח על תכולת הניקל.

חזייה
דלקת עור ממגע מסוגרי המתכת בחזייה מוכרת היטב לקהילת רופאי העור, אולם קיים צד אחר מוכר פחות המצריך ידע באפנת החזיות: החל משנות החמישים של המאה הקודמת נכנסה לשימוש רצועת המתכת מתחת ל-Cup, כדי להגביר את התמיכה ולשפר את המנח של השד בתוך החזייה. בשנים האחרונות שיעור החזיות בעלות רצועת תמיכה הוא עד 70% מכלל ייצור החזיות (11). ברצועות תמיכה אלו ניקל הוא מרכיב חשוב, וכפועל יוצא דע"מ מניקל באזור הקפל התחתוןן מתחת לשדיים אינה בגדר הפתעה. קיימים שני גורמים המזרזים היווצרות דע"מ: האחד, קרעים בבד העוטף את הרצועה, והשני הוא דליפה מוגברת של יוני ניקל באמצעות הזיעה, בייחוד בתנאי אקלים חמים ולחים. חשוב להיות מודע לאפשרות של דע"מ על רקע אלרגי באזור שמתחת לשד. דלקת כזו מצויה באבחנה המבדלת של אינטרטריגו באותו האזור, בייחוד כזו העמידה לטיפול או החוזרת לעתים קרובות. יש לציין שגם המתכת כרום, המצויה ברצועה, עשויה לגרום לדע"מ.

תומכונים וסקולריים
לפני כ-20 שנה הוכנסו התומכונים הוסקולריים לשימוש. עם הזמן הלך והתרחב השימוש, וכיום הם שייכים לקו ראשון בטיפול בהיצרות כלילית. קיימת מחלוקת, ועדיין אין הסכמה, אם רגישות לניקל או למתכות אחרות מצויה במתאם עם היצרות מחודשת של חלל התומכון: ב-2000 ראה אור מאמר בעיתון היוקרתי Lancet (12), ובו הדגימו החוקרים לראשונה שכיחות גבוהה יותר של היצרות מחודשת בחלל התומכון הקורונרי בחולים הסובלים מרגישות יתר מושהית למתכות, בייחוד ניקל ומוליבדנום, בהשוואה לחולים ללא אלרגיה למתכות אלו. הם חשדו כי התהליך האלרגי גורם לתהליך דלקתי וליצירת רקמה סביב התומכון, וכפועל יוצא להיצרות מחודשת. שנתיים לאחר פרסום זה, פרסמו Hillen וחב' (13) מחקר. מחקר זה חלק על מסקנותיהם של Koster וחב', ובו לא הודגם הבדל משמעותי בשכיחות היצרות מחודשת של חלל התומכון בקרב חולים הסובלים מרגישות יתר למתכות, לעומת חולים ללא רגישות יתר למתכות. בהמשך, Iijima וחב' (14) הראו שלא קיים מתאם בין שיעור ההיצרות מחדש בחלל התומכון בפעם הראשונה שבה מתבצע צנתור כלילי לאחר השתלות התומכון, לבין שיעור הנבדקים הרגישים למתכות. עם זאת, הם הראו שקיים מתאם חיובי בין שיעור ההיצרות המחודשת החוזרת בעקבות הרחבה על ידי בלון של היצרות בחלל התומכון, לבין שיעור הנבדקים האלרגיים למתכות. טרם נאמרה המילה האחרונה על היקף תפקיד מנגנון רגישות היתר המושהית בהיווצרות מחודשת של היצרות, ודרושים מחקרים נוספים. בשולי הדברים אציין כי במשתלים מתכתיים, דוגמת אלו שבשימוש אורתופדי או דנטלי, קיים קשר ברור בין רגישות לניקל ולמתכות אחרות הקיימות בסגסוגת לבין הנטייה להתרופפות המשתל.

טיפולים אורתודונטיים
עובדה מעניינת וידועה בספרות כבר יותר מעשרים שנה היא, כי טיפולים אורתודונטיים שבוצעו בגיל צעיר יחסית (בין גילי 12-8 שנים) גורמים דווקא לסבילות חיסונית לניקל, כנראה באמצעות ספיגה בריריות ושפעול מערכת תאיT סופרסוריים. אולם, בשנים האחרונות טיפולים אורתודונטיים אינם שמורים רק לאוכלוסייה נבחרת בעלת ליקויים מבניים ניכרים, אלא הפכה להיות נחלת נתח רחב מהאוכלוסייה, בגילים מבוגרים יותר מאלה שהורגלנו בהם. פועל יוצא מכך הנו ביטויים מקומיים של אלרגיה למתכת, לרבות Stomatitis, תגובה ליכנואידית בחלל הפה, צריבה בפה, Cheilitis ודרמטיטיס של עור הפנים (15).
דוגמה נוספת לתופעה אלרגית מחפצים מודרניים שבשימוש נפוץ היא דלקת עור ממגע משימוש בציוד היקפי של המחשב. בשנים האחרונות דווחו מקרים של דע"מ מציוד היקפי של המחשב. שתי דוגמאות בולטות הן דע"מ לעכבר ודע"מ לפד שעליו מונח העכבר. הדיווחים הראשונים היו בהקשר התעסוקתי באנשי מחשבים, אך עם חדירת המחשב הביתי כמעט לכל בית ועליית משך השימוש היום יומי במחשב, הופיעו דיווחים גם באוכלוסייה הכללית. גם כאן מתקיימת הדרישה למגע מתמשך והדוק.
פד העכבר עשוי מסוג של גומי הקרוי נאופרן. האלרגנים הקשורים לנאופרן הם מקבוצת Thiourea. גם אלרגיה למאיצים בגומי, דוגמת תיורם או קבוצת המרקפטו, דווחו כגורמים אפשריים לתגובות מגומי בפד.
דע"מ מעכבר המחשב נובעת מתגובה לחומרי פלסטיק. החומר העיקרי בפלסטיק של העכבר, הגורם לתגובות ממגע, שייך לקבוצת Phtalates. מבחינה קלינית עיקר הביטוי הוא רובד דלקת עור פלמרי או דלקת בשורש כף היד, בעיקר ביד הדומיננטית.


סיכום
לדלקת עור ממגע ביטויים שונים בהתאם לרוח התקופה. מכשור מודרני (טלפונים סלולריים) או שינויי אפנה (רצועות תומכות בעלות ניקל בחזיות) עלולים לגרום לחשיפה לניקל באזורים שאיננו רגילים לפגשו. במאמר זה סקרתי ביטויים חדשים לדע"מ, הנגרמת מניקל ומאלרגנים נוספים הקשורים בחשיפה לאמצעים מודרניים.


הערת המערכת
ידוע כי בין ציבור הנשים כ-10% אלרגיות לניקל. סביר שיש מקרים רבים של מגע מתמשך עם הפאנל המתכתי של הטלפון הנייד. אם כך, מדוע איננו רואים הרבה יותר אלרגיות לניקל מטלפונים ניידים? לי נראה שהתשובה לכך היא שיש מקרים רבים שאינם מאובחנים. לעתים קרובות יש דלקת קלה, המתגברת ונחלשת לסירוגין לפי דרגת המגע ומזג האוויר (כשחם ומזיעים הסיכוי גבוה יותר להתעוררות דרמטיטיס ממגע).
כך הדבר גם באשר לדלקת מרצועות תומכות לחזיות (רצועות תומכות המכילות ניקל). רבים מהמקרים של אלרגיה לניקל מרצועות אלו מאובחנים כ-Intertrigo (עם או בלי קנדידיאזיס).
במקרים של דלקות חד-צדדיות לא מאובחנות באזור הפנים (לחי ו/או אוזן) או של דלקת עקשנית מתחת לשדיים, כדאי לברר ולשאול את המטופל אם הוא סובל מאלרגיה לניקל באזורים אחרים בגוף. אם כן (כגון דלקת מעגילים בנשים או דלקת מאבזם של שעון או של חגורה בגברים), כדאי לבדוק אם הדלקת בפנים או מתחת לשדיים נובעת גם היא מאלרגיה למגע לניקל.


References
1. Spiewak R, Pietowska J, Curzytek K. Nickel: a unique allergen – from molecular structure to European legislation. Expert Rev Clin Immunol 2007;3:851859
2. Thyssen JP, Menne T. Metal allergy--a review on exposures, penetration, genetics, prevalence, and clinical implications. Chem Res Toxicol 2010;23:309-318
3. Uter W, Ramsch C, Aberer W, et al. The European baseline series in 10 European Countries 2005-2006- results of the European Surveillance System on Contact Allergies (ESSCA). Contact Dermatitis 2009;61:31-38
4. http://www.teg.co.uk/nickel/94-27-EC.htm. Last accessed 14.12.2010
5. Thyssen JP, Ross- Hansen K, Menne T, et al. Patch test reactivity to metal allergens following regulatory interventions: a 33-year retrospective study. Contact Dermatitis 2010;63:102-106
6. Schnuch A, Uter W. Decrease in nickel allergy in Germany and regulatory interventions. Contact Dermatitis 2003:49:107-108
7. Pazzaglia M, Pasquale L, Colombina V, et al. Contact dermatitis from nickel in mobile phone. Contact Dermatitis 2000:42:362-363
8. Rajpara A, Feldman SR. Cell phone allergic contact dermatitis: case report and review. Dermatol Online J 2010;16:9
9. Thyssen JP, Johansen JD, Zachariae C, et al. The outcome of dimethylglyoxime testing in a sample of cell phones in Denmark. Contact Dermatitis 2008;59:38-42
10. Livideanu C, Giordano-Labadie F, Paul C. Cellular phone addiction and allergic contact dermatitis to nickel. Contact Dermatitis 2007:57;130-131
11. http://en.wikipedia.org/wiki/Underwire_bra. Last accessed 14.12.2010
12. Koster R, Vieluf D, Kiehn M, et al. Nickel and molybdenum contact allergies in patients with coronary in-stent restenosis. Lancet 2000;356:1895-1897
13. Hillen U, Haude M, Erbel R, et al. Evaluation of metal allergies in patients with coronary stents. Contact Dermatitis 2002;47:353-356
14. Iijima R, Ikari Y, Amiya E, et al. The impact of metallic allergy on stent implantation: metal allergy and recurrence of in-stent restenosis. Int J Cardiol 2005;104:319-325
15. Kolokitha OE, Chatzistavrou EA. Allergic reactions to nickel-containing orthodontic appliances: clinical signs and treatment alternatives. World J Orthod 2008;9:399-406

תגובות:



דף ראשי | כינוסים רפואיים | כתבי עת רפואיים | חיפוש תרופות | תנאי שימוש | אודות מדיקל מדיה | צור קשר | קוסמטיקה ואסתטיקה רפואית | קוסמטיקה רפואית
המידע המופיע באתר זה מיועד לצוות רפואי בלבד. המידע באתר אינו מהווה בשום אופן ייעוץ רפואי ו\או משפטי.
שימוש או צפייה באתר זה מעידים על הסכמתך לתנאי השימוש.
תנאי שימוש באתר זה:
ידוע לי שעל ידי שימוש באתר זה, פרטיי שמסרתי יאספו ע"י חברת מדיקל מדיה על מנת ליצור איתי קשר בנוגע לאירוע זה ולאחרים. מדיקל מדיה אף רשאית להעביר את פרטי הקשר שלי מעת לעת לחברות קשורות אליה ו/או צדדים שלישיים כחלק מהמודל העסקי שלה לשימוש בכיווני שיווק עבור לקוחותיה שכולל ניוזלטר מדעי לרופאים, מידע על עידכוני רישום של תרופות וציוד רפואי, נושאים מקצועיים, פרסומים שונים, הזמנות לכנסים, הזמנות למפגשים עם נציגי פארמה וכיוצ״ב. ידוע לי כי אני זכאי לבקש מחברת מדיקל מדיה לחדול משימוש במידע בכל עת ע"י שליחת הודעה כתובה לחברה ובמקרה זה תתבטל הסכמתי לעיל מיום שהתקבלה ההודעה.

לצפייה בתנאי השימוש לחץ\' כאן
Powered by Medical Media Ltd.
כל הזכויות שמורות לי.ש. מדיקל מדיה בע"מ ©