שלום אורח, התחבר לאתר!, שכחת את הסיסמה?
  דוא"ל:
סיסמה:
טופס רישום לאתר | הוסף למועדפים | קבע כדף הבית
WWW.MedicalMedia.co.il
אודות אינדקס קישורים עדכוני רישום חיפוש תרופות כתבי עת כינוסים דף ראשי
yoman.co.il - תוכנה לזימון תורים
Medical Search Engine
לקביעת פגישה וירטואלית עם נציג, לחצו כאן
Skip Navigation Linksראשי > רשימת כתבי עת > Israeli Journal of Family Practice - גליון מס' 162 > שברים סובטרוכנטריים וטיפול בביספוספונטים
מאי 2011 May | גיליון מס' 162 .No
צור קשר
חברי מערכת
רשימת גליונות קודמים
שער הגליון

שברים סובטרוכנטריים וטיפול בביספוספונטים


ד"ר מירי שטייר מומחית ברפואת המשפחה, יועצת במרפאת אוסטאופורוזיס, מרפאה מקצועית לין, חיפה

ביספוספונטים הם היום קו ראשון לטיפול באוסטאופורוזיס עם שברים וללא שברים בנשים פוסטמנופאוזליות, בגברים ובאוסטאופורוזיס על רקע טיפול בסטרואידים (1). בשנים האחרונות תוארו מקרים קליניים המצביעים על קשר בין טיפול בביספוספונטים להיארעות שברים לא טיפוסיים (אטיפיים), רובם באזור סובטרוכנטרי של הפמור (2).

מהם שברים סובטרוכנטריים לא טיפוסיים?
לרוב, המיקום האופייני של השבר הוא סובטרוכנטרי או ב-Femoral Shaft. היארעות השבר תיתכן מחבלה קלה או ללא חבלה, שבר ספונטני שקדם לו כאב פרודרומלי או אי נוחות באזור השבר כ-2-1 חודשים. לרוב השבר דו-צדדי (3). כוח המשימה האמריקאי מגדיר מאפייניים מג'וריים הכוללים: מיקום השבר - סובטרוכנטרי, מתחת ל-Trochanter Lesser. ברנטגן מופיע קו שבר רוחבי או אלכסוני, והקצה המדיאלי של השבר מחודד בצורת חרב (Mid Spike). ההיארעות היא ללא חבלה או חבלה קלה. מאפיינים מינוריים כוללים עיבוי הקורטקס של הדיאפיזה, כאב פרודרומלי, שבר דו-צדדי, איחור בריפוי השבר. תחלואה נלווית ברקע, כמו ראומטואיד ארתריטיס, חסר של ויטמין D, טיפול בתרופות פוגעות עצם כגלוקוקורטיקואידים, ביספוספונטים, מעכבי ) PPI15(. מראה השבר והכאב המקדים דומים למקרה של שבר מאמץ, אך לשבר מאמץ קשר לפעילות גופנית מאומצת. 


אפידמיולוגיה
בארה"ב שכיחות שברי ירך בשנים 2006-1996 הייתה 400-600/100,000/שנה. שכיחות שברים סובטרוכנטריים לא טיפוסיים 20/100,000/שנה )4). מדובר בשברים נדירים יחסית.
כללית, שברים סובטרוכנטריים/בדיאפיזה הם כ-10%-7% מסך השברים בירך. סך השברים בירך מלווים בתחלואה ותמותה. כ-25% מהם ימותו תוך כשנתיים מהשבר, כ-50% לא יגיע לתפקוד שהיה לפני השבר. שכיחות השברים עולה עם הגיל. מאז הטיפול בביספוספונטים יש ירידה בשכיחות שברי ירך בכ-12.8% ללא ירידה בשכיחות שברים סובטרוכנטריים לא טיפוסיים (15).
בסקירה אפידיולוגית של Nieves באוכלוסיית ארה"ב מעל גיל 50 שנה במשך 11 שנים, היו 3% מסך השברים בפמור סובטרוכנטריים, 5% ב-Femoral Shaf, 5% בפמור הדיסטלי ו-87% בפמור הפרוקסימלי. נצפתה עלייה בשברים סובטרוכנטריים עם הגיל ב-2 המינים. כל השברים היו שכיחים יותר בנשים מאשר בגברים, אך חלוקת השברים הייתה רק עפ"י מיקומם ולא עפ"י מראם הרנטגני (5).
במעקב רטרוספקטיבי של חמש שנים בקרב מאושפזים עם שברים בהונג קונג, נמצאו 3.9% שברים סובטרוכנטריים לא טיפוסיים מסך השברים האוסטאופורוטיים (6).
תיאורי מקרים נוספים מצביעים על שכיחות נמוכה מאוד של שברים סובטרוכנטריים לא טיפוסיים, כ-3%, אבל בניגוד למגמת הירידה בשכיחות שברי ירך, בשברים אלה לא נצפית ירידה בשכיחות. רוב המידע מסתמך על תיאורי מקרים ולא תמיד ההתייחסות לשברים מדויקת מבחינת מיקום ומאפיינים רנטגניים.

שברים סובטרוכנטריים והקשר לטיפול בביספוספונטים
כעשרים ושישה תיאורי מקרה פורסמו המתארים קשר בין טיפול בביספוספונטים לשברים. התיאור הראשון היה של Odvina ב-2005 המתארת 9 מקרים עם אוסטאופורוזיס או אוסטאופניה שטופלו באלנדרונט 8-3 שנים, וחוו שבר ללא סיפור של טראומה, 3
ב-Femoral Shaf ו-4 בפמור הפרוקסימלי. במעקב אחר 4 מה-9 היה עיכוב בריפוי השבר עם טיפול באלנדרונט (7).
תיאור מקרה של חולה בראומטואיד ארתריטיס עם גורמי סיכון רבים לשברים, מטופל באלנדרונט 8 שנים. חולה זה פיתח שברים ספונטניים סובטרוכנטריים דו-צדדיים. בביופסיית עצם של הפמור והקרסט האיליאקי נמצאה עדות לפירוק עצם מוגבר והפחתה בבניית עצם (10).
רוב תיאורי המקרים המתוארים היו על טיפול באלנדרונט, חמישה מקרים תוארו במטופלים עם ריזדרונט. ממוצע הטיפול בביספוספונט היה 7.3 ו-7.5 שנים. רוב המטופלים היו עם שבר חד-צדדי.
מחקרים מבוקרים
מחקר תצפיתי גדול של אברהמסון מהמאגר הלאומי של דנמרק בדק היארעות שברי ירך טיפוסיים מול שברים לא טיפוסיים במטופלים באלנדרונט מול אוכלוסיית ביקורת. הוא מצא שבתחילת הטיפול באלנדרונט שכיחות השברים הטיפוסיים גבוהה יותר ושכיחות השברים הלא טיפוסיים נמוכה. ככל שמתארך הטיפול באלנדרונט, שכיחות השברים הטיפוסיים פוחתת ושכיחות השברים הלא טיפוסיים נותרת כפי שהייתה נמוכה אך בולטת יותר לנוכח השכיחות הנמוכה של השברים הטיפוסיים (8).
מחקרים מבוקרים אקראיים
באנליזה של Black וחב' על היארעות שברים סובטרוכנטריים בקרב הנבדקים במחקרי ה-FIT, והרחבתו, FLEX, על אלנדרונט, ובמחקר ה-HORIZON על חומצה זולנדרואית (אקלסטה), לא נמצאה עלייה בסיכון לשברים סובטרוכנטריים לא טיפוסיים בקרב המטופלים לעומת קבוצת הביקורת. יש לציין שמספר האירועים היה קטן עם CI רחב ( 0.1-16.5(CI לאלנדרונט ו-0.1-14.7CI לחומצה זולנדרואית (9). מגבלות המחקר - אין מידע רנטגני המאשר קיום מאפיינים רנטגניים של שבר לא טיפוסי. רק אחוז קטן מהמטופלים קיבל טיפול בביספוספונטים מעל 4 שנים. חלק מהמטופלים קיבלו מינון נמוך – 5 מ"ג אלנדרונט (15).
מחקר של Laura וחב' בקנדה בדק את הקשר בין טיפול ממושך בביספוספונטים לשברים טיפוסיים, ולסיכון מוגבר לשברים בלתי טיפוסיים. נעשה איסוף נתונים מאוכלוסייה של יותר מ-52,500 נשים מגיל 68 ומעלה שטופלו בביספוספונטים יותר מ-5 שנים. עבור כל שבר לא טיפוסי הותאמו 5 נשים כביקורת. הממצאים היו: 716 נשים עם שבר לא טיפוסי ו-9,723 עם שבר טיפוסי בירך.
בהשוואה לטיפול קצר בביספוספונטים, טיפול 5 שנים ומעלה נמצא קשור לסיכון מוגבר לשבר לא טיפוסי (יחס סיכויים מתוקנן של 2.74 (95% CI, 1.25-6.02 - ולירידה בסיכון לשבר אוסטאופורוטי טיפוסי (יחס סיכויים מתוקנן של 0.76: 0.63-0.9395% CI, ). כלומר, הסיכון לשבר סובטרוכנטרי לא טיפוסי עולה בטיפול ממושך בביספוספונטים, 5 שנים ומעלה, אך הסיכון האבסולוטי נמוך מאוד (11).
ה-HMO האמריקאי אסף נתונים של 15,000 מטופלים עם שברי ירך בשנים 2009-2007. לאחר זיהוי מיקום השבר כסובטרוכנטרי. 600 מקרים עברו צילום רנטגן. ל-17% היו מאפיינים של שבר לא טיפוסי. רובם טופלו בביספוספונטים. נמצאה עלייה בשכיחות ככל שעלה מספר הנשים בטיפול בביספוספונטים. יש לציין את הנתונים ללא השוואה לקבוצת ביקורת ללא טיפול בביספוספונטים. ייתכן שמדובר במגמת עלייה בשכיחות סך השברים עם העלייה בגיל ללא קשר לטיפול בביספוספונטים (15).
באיסוף נתונים של כוח המשימה האמריקאי היו רוב השברים במטופלים באלנדרונט במשך שבע שנים בממוצע. ב-70% מהמקרים קדם כאב פרודרומלי, ב-34% - טיפול קודם בגלוקוקורטיקואידים, ב-28% - שבר דו-צדדי. גורמי סיכון נוספים היו ראומטואיד ארתריטיס פעילה, טיפול ב-PPI, חסר בוויטמין D ושבר קודם. בדיקות צפיפות עצם בירך היו תקינות או נמוכות מעט (אוסטאופניה לא אוסטאופורוזיס). סימני שחלוף עצם היו לרוב לא מדוכאים, בתווך הפרה-מנופאוזלי. בביופסיות מאזור האיליאק קרסט או סמוך לשבר נמצאה ירידה ביצירת עצם (15).
רוב המחקרים, כולל תיאורי מקרים, היו על טיפול באלנדרונט. בסקירת 10 שנות טיפול בריזדרונט הייתה היארעות שבר סובטרוכנטרי נמוכה מ-0.1/100,000 מטופלים/שנות טיפול (12). גם בטיפול בחומצה זולנדרואית יש היארעות נמוכה של 3/1,000,000 מטופלים/שנות טיפול.

סיכום המידע הקיים
מהמידע הקיים על הקשר בין טיפול בביספוספונטים לשברים לא טיפוסיים אין עדות מספיקה שטיפול ממושך בביספוספונטים הוא הסיבה היחידה לשברים מסוג זה. לנתונים הקיימים גם מגבלות של מספר מקרים קטן, רובו מתיאורי מקרה או ממחקרים תצפיתיים. לחלק מהמקרים גורמי סיכון נוספים לשברים, כמו טיפול בסטרואידים ברקע. המידע ממחקרים רנדומליים אקראיים אינו מראה קשר בין טיפול בביספוספונטים לשברים לא טיפוסיים עקב משך זמן מחקר קצר, זמן חשיפה קצר לטיפול בביספוספונטים ושכיחות נמוכה מאוד של שברים אלו (13). יש לציין, שרוב המידע הקיים הוא על אלנדרונט, מעצם היותה התרופה הוותיקה והנפוצה ביותר לטיפול באוסטאופורוזיס.
ה- CHMP (Committee for Medicinal Products for Human Use)המליץ על הוספת מידע על שברים לא טיפוסיים לאלנדרונט. הוא מדגיש כי אין מספיק מידע על ביספוספונטים אחרים, ושולל לכן החלפת טיפול לביספוספונט אחר. ה- FDAהצהיר ב-03/2010 כי אין בנתונים הקיימים מידע על קשר ישיר בין השימוש בביספוספונטים לסיכון לשברים לא טיפוסיים (13).

פתופיזיולוגיה
הפתופיזיולוגיה להתפתחות שבר לא טיפוסי סובטרוכנטרי לא ידועה. קיימות מספר השערות, עפ"י המחקרים הקיימים, על השפעת ביספוספונטים על העצם. ייתכן שיש לתרופה זאת השפעה שלילית על קולגן העצם, על פיזור צפיפות מסת העצם. בשל עיכוב שחלוף העצם מסת העצם הומוגנית יותר, נוטה יותר לסדקים, פחות ריפוי ומכאן נטייה גדולה יותר לשברים (12).
בסיכום מחקרים פרה-קליניים ע"י כוח המשימה האמריקאי, כפי שהוצג בכנס ה-ASBMR האחרון (09/2010), נחשפת תמונה מעורבת של השפעת הביספוספונטים על העצם. ביספוספונטים מפחיתים את יחידות שחלוף העצם, ובכך מעלים צפיפות ומינרליזציה של העצם. נוסף על כך הם גורמים למינרליזציית עצם הומוגנית יותר, דבר שתורם לעלייה בנוקשות העצם והצטברות נזקים Micro Damafges. ייתכן שהם גורמים גם להפחתה בווסקולריזציה ולהשפעה אנטי-אנגיוגנזית. בעיון בביופסיות עצם ברובן עדות לירידה בבניית עצם, בחלק דיכוי יתר של העצם. הם מציינים שדיכוי שחלוף העצם אינו הפתוגנזה היחידה לשברים אלו (15), וייתכן שיש פגיעה באיכות העצם. בביופסיית עצם של מטופלים באלנדרונט לאחר שבר מחוץ לעמוד שדרה נמצא דיכוי משמעותי של יצירת עצם עם מספר אוסטאובלסטים מופחת וגם פחות אוסטאוקלסטים (7).
פתופיזיולוגיה שונה מוצעת ע"י Somford וחב'. עפ"י ביופסיות עצם של מטופלים באלנדרונט 8 שנים, שפיתחו שברים לא טיפוסיים סובטרוכנטריים, ספונטניים, דו-צדדיים, נמצאה ירידה ניכרת ביצירת עצם שלא לוותה בירידה נלווית של פירוק עצם. להפך, מספר האוסטאוקלסטים היה גבוה משמעותית, ונוסף על כך, לא נמצאה עדות להיפרמינרליזציה של העצם. כלומר, התקבלה תמונה המשקפת חוסר שיווי משקל בין בנייה לפירוק עצם באזור השבר. הסיבה לכך עדין לא ברורה (10).
בכנס ה-Osteoporosis Foundation) IOF (Internationalהאחרון (03/2011), מציינת Compston ששברים לא טיפוסיים לא שכיחים יותר במטופלים במינונים גבוהים של ביספוספונטים כמו אלו עם ממאירות בעצם. שברים אלה אינם מתוארים בתרופות אחרות, לא ממשפחת הביספוספונטים, המדכאות פירוק עצם. היא מנסה להסביר את ההבדלים בממצאים ההיסטולוגיים בביצוע הביופסיות עצם במיקומים שונים ובזמנים משתנים לאחר היארעות השבר, ומציינת שלא בכל הביופסיות התקבלה תמונה של דיכוי יתר של שחלוף העצם. מכאן שלא ברורה הפתופיזיולוגיה של שברים אלו (14).

מסקנות
טיפול ממושך בביספוספונטים אינו חובה להופעת שבר סובטרוכנטרי לא טיפוסי. בחישוב הסיכון לשבר טיפוסי בצוואר הירך בנשים פוסטמנופאוזליות עם אוסטאופורוזיס, מול הסיכון לשבר לא טיפוסי סובטרוכנטרי, אם טיפול בביספוספונט מעלה אותו, עדיין יחס סיכון מול תועלת תומך בטיפול בביספוספונטים. משך הטיפול האופטימלי בביספוספונטים לא ידוע. בהסתמך על מחקרים על טיפול באלנדרונט וריזדרונט הגישה היא לטיפול במשך 5 שנים. בהתאם למחקר ה-FLEX יש לשקול משך טיפול ארוך יותר באלו עם סיכון גבוה לשבר. לא ידוע אם הפסקת טיפול אחר 5-4 שנים תפחית סיכון לשבר לא טיפוסי.
ללא קשר לחשיפה לביספוספונטים, שבר סובטרוכנטרי צפוי בחולים באוסטאופורוזיס. שבר לא טיפוסי נדיר מאוד, עדיין ללא מאפיינים, והקשר בינו לבין טיפול בביספוספונטים עדיין בגדר השערה. בירור מעבדתי לא תורם להערכת הסיכון לשבר, ודיכוי שחלוף העצם אינו הפתוגנזה היחידה לשברים מסוג זה.

המלצות
להמשיך מתן ביספוספונטים לטיפול ולמניעה של שברים אוסטאופורוטיים. יש להסביר למטופלים תופעות לוואי וסיכונים בטיפול. יש להתאים את משך הטיפול בהתאם לסיכון לשבר אוסטאופורוטי. בכל תלונה על כאבים בירך, פמור או במפשעה יש להפנות לצילום רנטגני, כולל הגפה השנייה לשם בדיקת שבר. בחשד קליני גבוה לשבר לא טיפוסי ובהיעדר עדות לשבר בצילום רנטגני, יש להפנות למיפוי עצם או לבדיקת MRI. בקיום שבר חשוד לשבר לא טיפוסי, להפסיק טיפול בביספוספונטים, לעשות הערכה של משק הסידן, ולטפל בהתאם בתוספי סידן וויטמין D, ולשקול טיפול בונה עצם (15).

סיכום
תרופות ממשפחת הביספוספונטים יעילות מאוד בהפחתת סיכון לשברים אוסטאופורוטיים בעמוד השדרה ומחוצה לו. יש עדויות לקשר בין טיפול בתרופות אלו להיארעות שברים לא טיפוסיים סובטרוכנטריים בפמור, אך הקשר עדיין לא הוכח. שברים אלו גם ייתכנו ללא טיפול בביספוספונטים. השברים מסוג זה נדירים מאוד, יש להם מאפיינים קליניים ורנטגניים. הפתוגנזה שלהם עדיין לא ברורה, ואין מאפיינים מעבדתיים. יחס סיכון תועלת תומך בטיפול בביספוספונטים למניעת שברים אוסטאופורוטיים, אך יש להיות מודעים וערניים לנוכחות שברים אלו ולטפל בהתאם.

References
1. Murray J. Favus. NEJM 2010;363:2027-2035
2. Kim SY, et al. JBMR 2010
3. Watt NB, et al. JCEM 2010;95:4:1555-1565
4. Papapoulos S. IOF 2010 Firenze
5. Nieves, et al. Ost Int 2010;21:299-408
6. Leung, et al. BMJ 2009 Case Reports
7. Odvina, et al. JCEM 2005;90:1294-1301
8. Abrahamson, et al. JBMR 2009;24:1095-1102. ECTS 2010
9. Black, et al. NEJM 2010;362:1761-1771
10. Somford MP, et al. JBMR 2009;24(10):1736-1740
11. LauraY, et al. JAMA 2011;305:783-789
12. Bilezikian, et al. ASBMR 09/2010
13. Rizolli R, et al. Ost Int 2011;22(2):373-390
14. Compston JE. IOF Valencia 03/2011
15. Shane E, et al. JBMR 2010;25:11:2267-2294


תגובות:



דף ראשי | כינוסים רפואיים | כתבי עת רפואיים | חיפוש תרופות | תנאי שימוש | אודות מדיקל מדיה | צור קשר | קוסמטיקה ואסתטיקה רפואית | קוסמטיקה רפואית
המידע המופיע באתר זה מיועד לצוות רפואי בלבד. המידע באתר אינו מהווה בשום אופן ייעוץ רפואי ו\או משפטי.
שימוש או צפייה באתר זה מעידים על הסכמתך לתנאי השימוש.
תנאי שימוש באתר זה:
ידוע לי שעל ידי שימוש באתר זה, פרטיי שמסרתי יאספו ע"י חברת מדיקל מדיה על מנת ליצור איתי קשר בנוגע לאירוע זה ולאחרים. מדיקל מדיה אף רשאית להעביר את פרטי הקשר שלי מעת לעת לחברות קשורות אליה ו/או צדדים שלישיים כחלק מהמודל העסקי שלה לשימוש בכיווני שיווק עבור לקוחותיה שכולל ניוזלטר מדעי לרופאים, מידע על עידכוני רישום של תרופות וציוד רפואי, נושאים מקצועיים, פרסומים שונים, הזמנות לכנסים, הזמנות למפגשים עם נציגי פארמה וכיוצ״ב. ידוע לי כי אני זכאי לבקש מחברת מדיקל מדיה לחדול משימוש במידע בכל עת ע"י שליחת הודעה כתובה לחברה ובמקרה זה תתבטל הסכמתי לעיל מיום שהתקבלה ההודעה.

לצפייה בתנאי השימוש לחץ\' כאן
Powered by Medical Media Ltd.
כל הזכויות שמורות לי.ש. מדיקל מדיה בע"מ ©