עדכוני חדשות - סיכום הנחיות לאבחון וטיפול בהתלקחויות של COPD

סיכום הנחיות לאבחון וטיפול בהתלקחויות Chronic Obstructive Pulmonary Disease - COPD -
ע"פ הנחיות ה-Global Initiative for Chronic Obstructive Lung Disease - GOLD - וקבוצות נוספות. הקבוצות מסכימות כי התלקחות ב-COPD מוגדרת כהחמרה בקוצר נשימה, שיעול ו/או ליחה שהיא מעבר לווריאציות נורמליות מיום ליום, שמתחילה באופן חריף ועשויה להצריך שינוי בטיפול. ההמלצות לבדיקות אבחנתיות הן דומות בהנחיות השונות. כולן ממליצות על בדיקת Pulse Oximetry. לפי ה-GOLD חשובות בדיקות צילום חזה, אק"ג ובדיקת גזים עורקיים במאושפזים. הם ממליצים נגד שימוש שגרתי בספירומטריה וב-PEF.
המלצות ה-Department of Veterans Affairs, Department of Defense - VA/DoD - מורות על ספירומטריה אם יש ערך להשוואה והמטופל מסוגל לבצעה. יש הסכמה כי צביעות גראם ותרביות ליחה לא מומלצות באופן שגרתי, אך יכולות לסייע במטופלים שלאחרונה או כעת מטופלים באנטיביוטיקה. כולם מסכימים לגבי אבחנה מבדלת בעת התלקחות, הכוללת דלקת ריאות, חזה אוויר, אי ספיקת לב, תסחיף ריאתי, הפרעת קצב לב, תפליט ריאתי - תסמינים שנובעים מהיענות לקויה לתרופות או לטיפול בחמצן. VA/DoD מוסיף גם איסכמיה לבבית, זיהום או חסימת דרכי נשימה עליונות ואספירציות חוזרות. יש הסכמה כי יש להשיג סטורציית חמצן של 90% ומעלה. באשפוז יש לנטר רמת CO2 בגזים עורקיים, למניעת צבירתו.
רק ה-GOLD, שמתייחס למאושפזים, דן בהנשמת NIV (לא חודרנית) ככלי לשיפור חמצת, הפחתת צורך באינטובציה, הורדת PaCO2 וקצב נשימה, קיצור משך אשפוז והפחתת תמותה.
אינדיקציות להפניה לחדר מיון כוללות: מחלה בסיסית חמורה, התלקחויות תכופות, מחלות נוספות, גיל מבוגר, אבחנה מעורפלת, שינוי במצב המנטלי, אפשרויות דלות לטיפול בקהילה, היפוקסמיה או היפרקפניה, קוצר נשימה חמור ואי יציבות סימנים חיוניים. יש הסכמה כי מרחיבי סימפונות הם קו ראשון לטיפול, בעיקר מהסוג של אגוניסטי בטא קצרי טווח. בעת התלקחות יש להעלות מינון טיפול קודם.
אנטיכולינרגים נשאפים (כמו איפטרופיום) ניתנים לשילוב עם אגוניסטי בטא קצרי טווח, אולם לא ברורה יעילותם בעת התקף חריף. אין הבדל מבחינת יעילות מרחיבי הסימפונות אם הם ניתנים ע"י Nebulizer או ע"י MDI עם Spacer.
כל הקבוצות מציינות שיש לשקול טיפול בסטרואידים בשילוב עם מרחיבי סימפונות. UMHS ו-VA/DoD מציעות מינון יומי של 40-30 מ"ג ליום פומית למשך 14-10 יום.
ה-GOLD מציע אותו מינון ל-10-7 ימים. הוא מציע גם לשקול טיפול ב-Budesonide לבד או בשילוב Formoterol כחלופה לסטרואיד פומי. יש הסכמה לגבי צורך באנטיביוטיקה אם קיימים לפחות 2 מה-3 הבאים: קוצר נשימה מוגבר, הגברה בכמות הליחה והגברה במוגלתיות הליחה. ה-GOLD וה-UMHS מציינים שאחד משני הסימפטומטים לעיל חייב להיות הגברה במוגלתיות הליחה.
אם אין גורמי סיכון או ההתלקחות פחות חמורה, האנטיביוטיקה המומלצת היא: TMP/SMX, צפלוספורין מדור 2 או 3, טטרציקלין (חלק מפרטים דוקסילין) ומקרוליד (UMHS מפרט אזניל).
Beta-Lactams/Beta-Lactamase Inhibitors ו-Fluoroquinolones מתאימים למטופלים בעלי גורמי סיכון או התלקחות חמורה.
הן ה-GOLD והן ה-VA/DoD מציינים כי אינם ממליצים על טיפול ב-Methylxanthines בעת התלקחות.

http://guidelines.gov/syntheses/synthesis.aspx?f=rss&id=34431