|
מה ידוע על קנביס כטיפול לחולי סרטן
ד"ר גיל בר-סלע
מנהל היחידה לטיפול תומך אונקולוגי, מערך אונקולוגי, רמב"ם, הקריה הרפואית לבריאות האדם, חיפה
תקציר
מקור צמח הקנביס הוא במרכז אסיה, והוא אחד מן הסמים הפסיכוטרופיים העתיקים ביותר הידועים לאנושות. עדויות על שימוש בו למטרות רפואיות קיימות זה קרוב ל-4,000 שנה. ב-1942 הוצא הקנביס מהפרמקופאה של ארה"ב, וכך הופסק השימוש הרפואי החוקי שלו. בתחילת שנות ה-90 זוהו בגוף האנדוקנבינואידים, נגזרות של חומצה ארכידונית, הנקשרים לקולטני הקנבינואידים בגוף. האנדוקנבינואידים פועלים במערכת העצבים המרכזית כנוירומודולטורים, המדכאים הפרשה של נוירוטרנסמיטרים אחרים במרווח הסינפטי. קיימים בגוף שני קולטנים שונים לקנבינואידים:
CB1 ו-CB2 -Cannabinoid Receptor Type 1 & Type 2
לצד עדויות על עלייה בסיכון לסרטן הריאה והנזופרינקס מעישון ממושך של תוצרי הצמח, קיימות עדויות מעבדתיות על השפעות נוגדות סרטן של מרכיבי הצמח, ללא מחקר קליני בכיוון זה. התרומה של טיפול בצמח או תרופות המופקות ממרכיביו קשורה לתסמיני המחלה הכוללים: כאב, בחילה והקאה, חוסר תיאבון וירידה במשקל. ההוכחות הקליניות ליעילות הטיפול בהתוויות אלו קיימות רק בצורה חלקית. כמו כן, מדווח על שיפור במצב הרוח ובהפרעות שינה, אף שלא היו מטרות מחקר שנבדקו.
השימוש בצמח הקנביס להתוויות רפואיות שונות נמצא בעלייה משמעותית בשנים האחרונות בישראל ובארצות נוספות. העלייה בשימוש מגיעה מתוך דרישה של הציבור ולא מתוך ביסוס מדעי. קיים קושי בביצוע מחקרים בתכשירים שאינם תרופה, אך יש חשיבות למחקרים אלו לצורך קביעת התוויות ברורות לטיפול.
רקע
מקור צמח הקנביס הוא במרכז אסיה, והוא גדל באזורים טרופיים ומשווניים. ידועים מספר מינים של הצמח. המוכרים הם: Cannabis Indica, Cannabis Ruderalis והנפוץ ביותר Cannabis Sativa. ההשערה היא שמקור השם Cannabis הוא מצירוף של סנסקריט ועברית ופירושו "קנה ריחני". Sativa פירושו "מתורבת" בלטינית. שני התוצרים העיקריים המתקבלים מן הצמח הם: מריחואנה (Marijuana) – עלים ופרחים מיובשים של הצמח, וחשיש (Hashish) – שרף צמיג של הצמח (1). הצמח הוא אחד מן הסמים הפסיכוטרופיים העתיקים ביותר הידועים לאנושות. עדויות על שימוש בו למטרות טקסיות ורפואיות קיימות קרוב ל-4,000 שנה. קיסר סין, Shen Nung, היה הראשון שתיאר את התכונות והשימושים הרפואיים של הקנביס בספרו על הצמחים הרפואיים שנכתב ב-2737 לפנה"ס. ידוע כי השימוש בצמח התפשט גם להודו. חוקר הצמחים הבריטי Culpeper (1616-1654) התייחס בספרו, The English Physitian (sic), לתכונות נוגדות הכאב של הקנביס, וכך כתב שהחשיש מפחית את "הדלקת בראש", כאבי הגאוט וטוב לבעיות מפרקים, גידים ושרירים (1). ב-1839 גילה Sir William O'Shaughnessy (1809-1889), רופא ומנתח בריטי שעבד בהודו, את התכונות הרפואיות הרבות של הצמח, ואף פרסם את המחקר הקליני הראשון בצמח (2). בזכות פרסומו התפשט השימוש הרפואי בצמח במהרה גם לאירופה. הצמח אפילו נרשם למלכה ויקטוריה להקלה על כאבי מחזור. ב-1854 קנביס מופיע ב-United States Dispensatory, ונמכר בצורה חופשית בבתי מרקחת במדינות מערביות. הוא הופיע גם בפרמקופאה הבריטית כטינקטורה ומיצוי במשך יותר מ-100 שנה. ב-1942 הוצא הקנביס מהפרמקופאה של ארה"ב וכך הופסק השימוש הרפואי החוקי שלו. רק בשנת 1971 בריטניה ורוב מדינות אירופה הוציאו את הקנביס מחוץ לחוק, לפי המלצות אמנת האו"ם לחומרים פסיכוטרופיים (3). למרות זאת, מספר עולה של מדינות בארה"ב ומספר ארצות באירופה מאפשרות מתן קנביס למטרות רפואיות על פי המלצת רופא. דיווחים רפואיים על תרומת הקנביס קיימים ביחס לכאב נוירולוגי עמיד בטרשת נפוצה או בפגיעות בעמוד שדרה, אנורקסיה על רקע AIDS, בחילות והקאות כתוצאה מתרופות ל-HIV, מחלת Crohn's וסינדרום טורט. בהקשר האונקולוגי קיימים דיווחים על יעילות בהקשר של אנורקסיה, בחילה והקאה מאוחרת על רקע כימותרפיה או קרינה. כמו כן, יש דיווחים ללא בסיס מחקרי על שיפור בהפרעות שינה, שיפור במצב הרוח והגברת התיאבון (4).
בידוד המרכיב הפעיל ביותר בקנביס, Tetrahydrcannabinol-Trans-?9, בוצע לראשונה בישראל בשנות השישים (5). בהמשך בודדו כ-66 C Terpenophenols מצמח הקנביס, שונים זה מזה במיקום ומספר הפחמנים. מרכיבים אלו חולקו למספר קבוצות:
THC, ?8-THC, Cannabidol-9? Cannbinol, Cannabicyclol,, השונים זה מזה במידה ובאופי השפעתם על האדם. בתחילת שנות ה-90 זוהו בגוף האנדוקנבינואידים הנקשרים לקולטני הקנבינואידים בגוף. האנדוקנבינואידים הם נגזרות של חומצה ארכידונית. עד כה זוהו כחמישה, הראשון שבודד ומצוי בכמויות הגדולות ביותר בגוף הוא Anandamide, שבידודו בוצע לראשונה גם על ידי פרופסור משולם וחב'. האנדוקנבינואידים פועלים במערכת העצבים המרכזית כנוירומדולטורים, המדכאים הפרשה של נוירוטרנסמיטרים אחרים במרווח הסינפטי (6). עד כה ידוע על 2 קולטנים שונים לקנבינואידים:
CB1 ו-CB2 -Cannabinoid Receptor Type 1 & Type 2 . שניהם זוהו בתחילת שנות ה-90. הזהות ביניהם היא רק של 48%. קולטני CB1 מצויים בריכוז גבוה במוח, אך ניתן לאתרם בריכוז נמוך באיברים נוספים רבים בגוף דוגמת לב, ריאות, כבד וגניטליה. קולטני CB2 מתבטאים בעיקר על תאי מערכת החיסון עם ריכוז גבוה בטחול, תימוס ושקדים. כמו כן ריכוזם גבוה על תאי סרטן שונים (7).
קנביס ומחלות הסרטן
העלייה הניכרת בשימוש בקנביס להתוויות רפואיות שונות רק מחדדת את הבעייתיות הקיימת בצריכת הקנביס כתופעה חברתית. לצד תופעות לוואי יחסית קלות בשלב המיידי שלאחר הלקיחה, קיימות תופעות לוואי לטווח הארוך הנגרמות משימוש ממושך בתוצרי הצמח. לאחרונה, פורסמו מספר מחקרי אוכלוסייה שנערכו בארצות המגרב והראו קשר ישיר בין צריכת קנביס לסרטן הנזופרינקס, ללא תלות בעישון סיגריות (8) ועלייה ניכרת בשכיחות סרטן הריאה בשילוב של עישון סיגריות ועישון קנביס לעומת כ"א מהם בנפרד (9). לצד מחקרים אלו, מתקיים מחקר מעבדתי נרחב, הבודק את האפשרות של טיפול בתוצרי הצמח או בקנבינואידים סינתטיים למחלות סרטן שונות. רוב המחקר הוא מחקר מעבדתי. עבודות על השפעות נוגדות סרטן של תוצרי הצמח התפרסמו החל משנות ה-70. במהלך השנים התפרסמו עבודות המראות פעילות נגד חלוקת התא, שליחת גרורות ויצירת כלי דם בתרביות תאי סרטן שונות, לצד פעילות המעודדת מוות תאי מתוכנן (אפופטוזיס). לאחרונה נמצא קשר בין שני מסלולים מרכזיים בהעברת אותות בתא הסרטני -MAPK Signaling Pathway and PI3K/Akt Pathway לקולטני הקנבינואידים. נמצא שאגוניסטים סינתטים מגבירים את הפעילות של מסלולים אלו ואילו אנטגוניסטים חוסמים אותם (10).
מספר אגוניסטים סנתטיים נוסו במגוון רחב של מחקרי מעבדה. מביניהם ניתן לציין את JWH-133, חוסם סלקטיבי של CB2 ו-WIN 55,212-2, חוסם לא סלקטיבי של CB2/CB1. תכשירים אלו נוסו בתרביות תאי גידול שונים, אך חלק גדול מהמחקרים בוצע בתרביות שונות של תאי גליובלסטומה, עם השריית מוות תאי מתוכנן באחוז ניכר מתאי הגידול. למרות מחקרי המעבדה המראים השפעות נוגדות סרטן, יש גם מחקרים סותרים, בעיקר מחקרים בחיות מעבדה, המראים עלייה בגודל הגידול במתן ריכוזים גבוהים מאוד של
THC -9?, לעומת הקטנה שלו בריכוזים נמוכים. השפעה זו מיוחסת לדיכוי מערכת החיסון על ידי קישור לקולטני CB2 (10).
עד כה פורסם רק מחקר קליני אחד שבדק כמחקר פאזה ראשונה, מתן תוך-גולגולתי של THC-9? לתשעה חולים עם הישנות של גליובלסטומה, לאחר שמיצו את הטיפולים המקובלים למחלתם. חולים אלו עברו ניתוח נוסף שבו הוצא חלק מהגידול ונפער חלל בתוך הגידול לתוכו הוכנסה צינורית שהובילה למכל אחסון של THC -9? שהושתל מתחת לעצם הקלוויקולה. הטיפול ניתן במינונים עולים של התכשיר, במשך שבועיים. בשני החולים הראשונים בוצעה ביופסיה נוספת שהראתה ירידה במדדי פרוליפרציה וירידה בכלי הדם בגידול. החולים שרדו 54-9 שבועות. לא נמצא קשר בין מידת הביטוי של קולטני הקנבינואידים בגידול להישרדות. מתן הטיפול היה בטוח, ללא תופעות לוואי משמעותיות על מערכת העצבים או ביתר הגוף (11).
הזמינות הביולוגית (Bioavailability) של קנביס בנטילה דרך הפה היא נמוכה (20%-6%). ריכוז השיא של THC בדם נמדד לאחר 6-1 שעות. זמן מחצית החיים הסופי מתארך
ל-30-20 שעות. בלקיחה דרך הפה THC עובר מטבוליזם בכבד ל-11-OH-THC, מטבוליט פסיכואקטיבי מאוד. לעומת זאת בעישון, ריכוז השיא בפלזמה נמדד לאחר 10-2 דקות, ודועך לאחר 30 דקות בקירוב. כמו כן, רמת המטבוליט הפסיכואקטיבי נמוכה הרבה יותר. הקנבינואידים עוברים מטבוליזם במערכת הציטוכרום P450 בכבד. מחקר שבדק הפרעה אפשרית לתרופות כימותרפיות שעוברות דרך הציטוכרום, דוגמת Irinotecan ,Docotaxel, לא הראה פגיעה ברמות בדם או בפינוי התרופות, כאשר נלקחו עם קנביס בצורה של שתיית תה מהצמח (12).
למרות מספר מחקרים גדולים שבדקו מתן קנבינואידים סינתטיים, במיוחדTHC -9?, בצורת כדורים לתופעות לוואי של הטיפול האונקולוגי או לתסמיני מחלה מתקדמת, מדדי מחלה ישירים דוגמת זמן להתקדמות המחלה או הישרדות, לא נבדקו כחלק משאלות המחקרים.
תכשירי קנביס כטיפול לתסמיני מחלה או תופעות לוואי לטיפול אונקולוגי
הפופולריות שלה זוכה הקנביס, כתכשיר יעיל לשיפור תסמיני מחלה בחולה האונקולוגי ולהתוויות שונות שאינן קשורות לחולי סרטן, רחוקה מביסוס מדעי מקובל. יש לציין שקיים קושי בסיסי בקיום מחקר אקראי, כפול-סמיות עם כוח סטטיסטי מספק בתכשירים שהם מיצוי צמחי. הקושי נובע מהיעדר כוח כלכלי מניע ומקושי להגיע לסטנדרטים קבועים לגבי התכשיר ואיכותו לאורך זמן, צורת הלקיחה ושונות האוכלוסייה. כתוצאה מכך, אף שהמשתמשים בקנביס מציינים השפעה טובה יותר למיצוי הצמח בהשוואה לתכשירים הסינתטיים, הרי שהמחקרים שבוצעו עד כה, נערכו עם אחד משלושת התכשירים הסינתטיים המצויים בשוק שעברו אישורי רשויות בין-לאומיות בארה"ב, קנדה או אירופה. שני תכשירים הנלקחים כטבליות אושרו בארה"ב: הראשון אושר ב-2003 לשיפור אנורקסיה וקחקציה בחולי AIDS וכטיפול לבחילה והקאה בחולי סרטן
Dronabinol (Synthetic THC) - Marinol (Mariette, GA). השני אושר ב-2006 כטיפול לבחילה והקאה בחולי סרטן
Nabilon (Dronabinol Analogue) - Cesamet (Aliso Viejo, CA). התכשיר השלישי נלקח כספריי, בהתזה של כמות מבוקרת, מתחת ללשון. תכשיר זה הוא תערובת של THC ושל Cannabidiol) CBD). בניגוד ל-THC, ל-CBD אין השפעה פסיכו אקטיבית, ומיוחסות לו תכונות נוגדות חרדה, נוגדות פסיכוזה ומפחיתות התכווצות יתר של מערכת השרירים (ספזם). שילוב שני מרכיבים אלו בא למנוע חלק מתופעות הלוואי המיוחסות ל-THC כשניתן לבד. כמו כן, המתן בספריי אמור לחקות את הספיגה המהירה לדם הקיימת בעקבות עישון קנביס, לעומת לקיחה דרך הפה שמביאה להשפעה מאוחרת ומופחתת בעקבות מעבר ראשוני בכבד (First Past Metabolizem). תכשיר זה
((GW Pharmacceuticals Salisbury, UK Sativex, אושר לשימוש בקנדה ובצורה חלקית אף באנגליה ובספרד בהתוויה של הקלת כאב עצבי בחולי טרשת נפוצה (13).
המחקר שנערך לגבי השפעת הקנביס על הפחתת הכאב בחולי סרטן הוא דל. מחקרי מעבדה בבעלי חיים מראים הפחתה בכאב נוציצפטיבי באמצעות קולטני CB1 פרה-סינפטיים המדכאים שחרור נוירוטרנסמיטרים לסינפסה. מתן קנבינואידים הפחית בצורה יעילה מאוד את הכאב במודלים של בע"ח, כולל אפקט סנרגיסטי עם מורפין. מצד שני, עד לאחרונה מחקרים קליניים בנושא כאב נוציצפטיבי היו שליליים או לא חד-משמעיים לגבי השפעה על כאב. יש לציין שמחקרים אלו כללו מספר מועט של משתתפים, וחלקם היו מחקרים תצפיתיים (14,12). מחקר אקראי שפורסם לאחרונה, בדק תוספת של THC+CBD לעומת THC לבד לעומת תרופת דמה בחולי סרטן, המקבלים תרופות אופיאטיות במינון גבוה, אך לא מגיעים לאיזון תרופתי טוב. המחקר הראה שיפור ברמת הכאב בזרוע של הטיפול בתכשיר המשולב לעומת תרופת הדמה, וחוסר שיפור במתן THC בלבד. לא נצפתה ירידה בצריכת התרופות האופי אטיות, כולל אלו בשחרור מהיר, ותופעות הלוואי לתכשיר היו קלות-בינוניות בלבד (15). תרומה לטיפול בקנביס נמצאה גם בטיפול בכאב נוירופטי בחולים שאינם אונקולוגיים. מחקר אקראי סמוי השווה מיצוי של צמח הקנביס, לתכשיר סינתטי של THC ולתרופת דמה לשיפור ספסטיות וכאב בחולי טרשת נפוצה. המחקר כלל 667 חולים, לא נמצא הבדל משמעותי בין הקבוצות במדידה אובייקטיבית על פני סקלה מוכרת. מצד שני, נמצא שיפור סובייקטיבי ברמת הכאב והספסטיות המדווחת ושיפור בתנועתיות במהלך שנת מעקב, בחולים שקיבלו קנביס. החוקרים מציינים שהסמיות בזרועות הטיפול לא הצליחה להישמר באופן מלא, אך עדיין מציינים השפעה חיובית לקנביס בהתוויה זו (16). מחקר נוסף וייחודי השווה עישון קנביס לעישון תרופת דמה בחולי AIDS הסובלים מכאב נוירופטי כרוני, כהתערבות קצרת טווח. נכללו 50 חולים במחקר, ונראה שיפור משמעותי ברמת הכאב, כולל ברמת הגירוי להיפראלגזיה באמצעות גירוי חום. ירידה של לפחות 30% ברמת הכאב נצפתה אצל 52% בקבוצת הקנביס לעומת 24% בקבוצת תרופת הדמה (17).
אחת ההתוויות לשימוש בקנביס היא למניעת בחילה והקאה בחולים המקבלים טיפול כימותרפי. המחקרים נערכו ברובם בשנות ה-80 לקראת אישור התרופות בהתוויה זו, והשוו לתרופת דמה או לתרופות נוירולפטיות שונות. ה- Dronabinolהראה יעילות לעומת תרופת דמה. כל אחד מתכשירי הקנביס שנבדק בנפרד לעומת נוירולפטיקה הראה יעילות שלא הגיעה למשמעות סטטיסטית מובהקת. במטה-אנליזה שאיחדה את תכשירי הקנביס השונים בהשוואה לנוירולפטיקה וכללה יותר מ-1,100 חולים מ-18 מחקרים, נמצאה מובהקות חזקה של 0.0001<p ורווח בר-סמך של 0.22-0.44 לטובת הקנבינואידים (18). יש לציין שתרופות אלו לא הושוו לאף אחת מהתרופות החדשות נוגדות הבחילה, כמו כן אף מחקר לא בדק את מיצוי הצמח על צורות הלקיחה השונות שלו בהתוויה זו.
התוויה נוספת למתן הקנביס לחולי סרטן היא סינדרום איבוד התיאבון וירידה במשקל (אנורקסיה וקחקציה). התוויה זו נכנסה לאונקולוגיה לאחר מחקרים שהראו שיפור במשקל בקרב חולי AIDS. במחקר מבוקר, אקראי שנערך בשנות ה-90, מתוך 139 משתתפים, נכללו 88 בהערכה הסופית. המחקר השווה מתן Dronabinol לתרופת דמה, והראה שיפור בתיאבון ב-38% לעומת 8%, שיפור במצב הרוח ב-10% לעומת 2% ובבחילה ב-20% לעומת 7% בסקלות מדידה מקובלות. לעומת זאת, בממד אובייקטיבי של שיפור במשקל היה הבדל לטובת תכשיר הקנביס (22% לעומת 10%) עלו במשקל מעל 2 ק"ג, אך נתון זה לא קיבל משמעות (19). בחולי סרטן 2 מחקרים גדולים היו שליליים. מחקר אקראי, סמוי השווה Dronabinol למגסטרול אצטט (Magece) או לשניהם יחד. המחקר כלל 469 חולי סרטן מתקדם שסבלו מירידה משמעותית בתיאבון. שיפור בתיאבון דווח על ידי 75% מהחולים שקיבלו מגסטרול לעומת 49% שקיבלו דרונבינול (p=0.001). מדד ההערכה של המחקר היה עלייה של 10% לפחות במשקל הגוף, והוא נצפה ב-11% לעומת 3% לטובת המגסטרול. לא היה שום הבדל בזרוע המשולבת בהשוואה למתן מגסטרול בלבד (20). במחקר נוסף שכלל 243 חולים, נבדקו מתן שילוב של THC+ CNB לעומת THC לבד, לעומת תרופת דמה. יש לציין שמינוני הקנבינואידים שניתנו במחקר היו נמוכים, גם יחסית למחקרים אחרים. לא נצפה הבדל בין הקבוצות ביחס לשיפור התיאבון או לעלייה במשקל, והקבוצה החוקרת החליטה לסיים את המחקר לפני השלמת גיוס החולים (21). יש לציין שבשני מחקרים אלו לא נצפו תופעות לוואי משמעותיות לתכשירי הקנביס בהשוואה ליתר הזרועות, וייתכן שהדבר קשור למינוני התרופות שניתנו. לאחרונה, התפרסם מחקר חיובי, אם כי הוא כלל פחות מ-50 חולים בשתי הזרועות יחד. מחקר זה הראה שיפור בתפיסות החושים (ריח, טעם) בחולים בטיפול כימותרפי, שיפור בתיאבון ובכמות הקלוריות במזון, בזרוע שקיבלה דרונבינול לעומת תרופת דמה (22).
שיפור בשינה הוא תסמין נוסף שמדווח בעקבות לקיחת תכשירי קנביס. עד כה לא היה מחקר שבדק זאת באופן ישיר, אך בחלק מהמחקרים שצוטטו בסקירה, היה שיפור משמעותי סטטיסטי במדד זה כחלק משאלוני איכות החיים שמולאו על ידי משתתפי המחקרים.
תופעות לוואי
צמח הקנביס והתרופות הסינתטיות על בסיס הצמח נחשבות בטוחות מבחינה רפואית. הסיבה העיקרית לכך היא היעדר קולטנים לקנביס בגזע המוח, דבר המונע תופעות לוואי מסכנות חיים שקיימות למשל בתרופות על בסיס מורפין. ניתן לחלק את תופעות הלוואי לחריפות ולכרוניות הנובעות משימוש ממושך בקנביס. תופעות הלוואי החריפות מדווחות במחקרים השונים שנערכו עם תרופות על בסיס הצמח והן תלויות מינון. מכיוון שקיימים קולטנים לקנביס במרבית רקמות הגוף, מתוארות תופעות לוואי של אודם בעיניים, האצת קצב הלב, התרחבות הסימפונות, רפיון שרירים, ירידה בתנועתיות המעיים (12). עיקר תופעות הלוואי קשורות להיות הצמח והתרופות פסיכואקטיביות, בעיקר כתלות בריכוז ובמינון ה-THC. עם התופעות שנמנו היו סחרחורת, אופוריה, קושי בריכוז, הפרעות בחשיבה, ירידה בזיכרון, ירידה בקואורדינציה. תופעות אלו דווחו כקלות בלבד כאשר המינון שניתן היה 5-2.5 מ"ג ברוב המחקרים הגדולים. על פי הספרות, קיימת תסמונת תלות לקנביס. הפסקה פתאומית של שימוש בקנביס יכולה להביא לתופעות של גמילה, דוגמת חוסר שקט, חוסר שינה, גלי חום, בחילה, אך תופעות אלו בדרך כלל מדווחות כקלות בלבד וזאת עקב הצטברות הקנבינואידים ברקמת השומן בגוף ושחרור איטי שלהם לפלזמה שנמשך על פני ימים.
לצד תופעות הלוואי בשלב החריף מתוארים סיכונים לטווח הארוך כתלות במשך ובכמות השימוש. יכולות להופיע הפרעות נפשיות של החמרה בחרדה, תגובות פאניקה ופסיכוזות. התכשירים לא מומלצים לחולים עם רקע של סכיזופרניה או הפרעות פסיכוטיות הקשורות לקבוצת מחלות אלו. בטווח הארוך בשימוש ממושך על ידי אנשים צעירים, דווח על עלייה בסיכון להתפרצות מחלת סכיזופרניה בהמשך (23).
סיכום
השימוש בצמח הקנביס להתוויות רפואיות שונות נמצא בעלייה משמעותית בשנים האחרונות בישראל ובארצות נוספות. העלייה בשימוש מגיעה מתוך דרישה של הציבור ולא מתוך ביסוס מדעי. הביסוס המדעי להתוויות השונות הוא דל, אך כאמור קיים קושי בביצוע מחקר בתכשיר שאינו תרופה. בימים אלו נערך מחקר-סקר, הבודק את יעילות הטיפול בקנביס להתוויות השונות, ותופעות הלוואי לטיפול. המחקר מבוצע באמצעות ראיונות בעת קבלת הרישיון ובמהלך תקופת הטיפול בצמח. יש חשיבות למחקרים אלו, בעיקר לצורך תיאום ציפיות בין הממסד הרפואי לציבור וכעזרה בקבלת החלטות ע"י הצוות הרפואי.
References
1. Booth M. Cannabis. New-York US. Bantam books 2003
2. O'Saghanessy WB. On the cannabis indica or Indian hemp. Pharmacol J 1843;2:599
3. http://www.unodc.org/pdf/convention_1961_en.pdf
4. Engels FK, de Jong FA, Mathijssen RH, et al. Medicinal cannabis in oncology. Eur J Cancer 2007;43(18):2638-2644
5. Gaoni D, Mechoulam R. Isolation structure and partial synthesis of an active constituent of hashish. J Am Chem Soc 1964;86:1646-1647
6. Wilson RI, Nicoll RA. Endocannabinoid signaling in the brain. Science 2002;296:678-682
7. Munro S, Thomas KL, Abu-Sheer M. Molecular characterization of a peripheral receptor for cannabinoids. Nature 1993;365:61-65
8. Feng BJ, Khyatti M, Ben-Ayoub W, et al. Cannabis, tobacco and domestic fumes intake are associated with nasopharyngeal carcinoma in North Africa. Br J Cancer 2009;101(7):1207-1212
9. Berthiller J, Straif K, Boniol M, et al. Cannabis smoking and risk of lung cancer in men: a pooled analysis of three studies in Maghreb. J Thorac Oncol 2008;3(12):1398-1403
10. Alexander A, Smith PF, Rosengren RJ. Cannabinoids in the treatment of cancer.Cancer Lett 2009;285(1):6-12
11. Guzmán M, Duarte MJ, Blázquez C, et al. A pilot clinical study of Delta9-tetrahydrocannabinol in patients with recurrent glioblastoma multiforme. Br J Cancer 2006;95(2):197-203
12. http://www.cancer.gov/cancertopics/pdq/cam/cannabis/healthprofessional
13. Engels FK, de Jong FA, Mathijssen RH, et al. Medicinal cannabis in oncology. Eur J Cancer 2007;43(18):2638-2644
14. Hosking RD, Zajicek JP. Therapeutic potential of cannabis in pain medicine. Br J Anaesth 2008;101(1):59-68
15. Zajicek J, Fox P, Sanders H, et al, UK MS Research Group. Cannabinoids for treatment of spasticity and other symptoms related to multiple sclerosis (CAMS study): multicentre randomised placebo-controlled trial. Lancet 2003;362(9395):1517-1526
16. Johnson JR, Burnell-Nugent M, Lossignol D, et al. Multicenter, double-blind, randomized, placebo-controlled, parallel-group study of the efficacy, safety, and tolerability of THC: CBD extract and THC extract in patients with intractable cancer-related pain. J Pain Symptom Manage 2010;39(2):167-179
17. Abrams DI, Jay CA, Shade SB, et al. Cannabis in painful HIV-associated sensory neuropathy: a randomized placebo-controlled trial. Neurology 2007;68(7):515-521
18. Machado Rocha FC, Stéfano SC, De Cássia Haiek R, et al. Therapeutic use of Cannabis sativa on chemotherapy-induced nausea and vomiting among cancer patients: systematic review and meta-analysis. Eur J Cancer Care 2008;17(5):431-443
19. Beal JE, Olson R, Laubenstein L, et al. Dronabinol as a treatment for anorexia associated with weight loss in patients with AIDS. J Pain Symptom Manage 1995;10(2):89-97
20. Jatoi A, Windschitl HE, Loprinzi CL, et al. Dronabinol versus megestrol acetate versus combination therapy for cancer-associated anorexia: a North Central Cancer Treatment Group study. J Clin Oncol 2002;20(2):567-573
21. Strasser F, Luftner D, Possinger K, et al. Comparison of orally administered cannabis extract and delta-9-tetrahydrocannabinol in treating patients with cancer-related anorexia-cachexia syndrome: a multicenter, phase III, randomized, double-blind, placebo-controlled clinical trial from the Cannabis-In-Cachexia-Study-Group. J Clin Oncol 2006;24(21):3394-400
22. Brisbois TD, de Kock IH, Watanabe SM, et al. Delta-9-tetrahydrocannabinol may palliate altered chemosensory perception in cancer patients: results of a randomized, double-blind, placebo-controlled pilot trial. Ann Oncol 2011. Epub ahead of print
23. Moore TH, Zammit S, Lingford-Hughes A, et al. Cannabis use and risk of psychotic or affective mental health outcomes: A systematic review. Lancet 2007;370(9584):319-328
קבצים מצורפים:
|