מומחים מזהירים מפני הערכת סיכון של רק 5 עד 10 שנים לבחינת גורמי סיכון למחלות לב
Lifetime Risks of Cardiovascular Disease
מחקר חדש המפורסם ב-NEJM טוען שהגישה המקובלת למניעת מחלת לב כלילית המבוססת על הערכת סיכון לטווח קצר בלבד (5 או 10 שנים), עלולה לטעת תחושה כוזבת של ביטחון, במיוחד באנשים בשנות ה-40 וה-50 לחייהם.
במחקר נערכה מטה-אנליזה מתוך נתונים של יותר מ-254,000 נשים וגברים, לבנים ושחורים, ב-18 מקרי עוקבה, ב-50 השנים האחרונות.
נמצא כי לאנשים בגיל העמידה בעלי שני גורמי סיכון ומעלה היה סיכון רב יותר לתמותה קרדיו-וסקולארית, אוטם שריר הלב ושבץ מוחי במהלך חייהם.
לבעלי פרופיל מיטבי של גורמי סיכון בגיל 55 (רמת כולסטרול כללי מתחת ל-180 מ"ג/דציליטר, לחץ דם נמוך מ-120/80 מ"מ כספית, היעדר עישון והיעדר סוכרת) נמצא סיכון נמוך משמעותית למוות קרדיו-וסקולארי עד גיל 80, לעומת בעלי שני גורמי סיכון ומעלה (4.7% לעומת 29.6% בגברים, 6.4% לעומת 20.5% בנשים). כמו כן, לבעלי הפרופיל מיטבי נמצא סיכון נמוך למחלת לב כלילית ולשבץ מוחי, לעומת בעלי שני גורמי סיכון ומעלה.
המחקר הראה גם כי הירידה בשיעור התחלואה הקרדיו-וסקולארית בעשורים האחרונים נובעת משינוי בשכיחות גורמי הסיכון, ולא מטיפול טוב יותר. עישון ורמות כולסטרול פחתו בתקופה זו בשל שינויים התנהגותיים של האוכלוסייה. אולם בתוך הקבוצה בעלת גורמי הסיכון לא השתנה במשך הזמן הסיכון ארוך הטווח למחלה קרדיו-וסקולארית, ולכן מניעת התפתחות גורמי הסיכון יעילה יותר מטיפול בתוצאותיהם.
http://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMoa1012848
קבצים מצורפים:
|
|
|
|
|
|
|
תגובות:
|
|
|