שלום אורח, התחבר לאתר!, שכחת את הסיסמה?
  דוא"ל:
סיסמה:
טופס רישום לאתר | הוסף למועדפים | קבע כדף הבית
WWW.MedicalMedia.co.il
אודות אינדקס קישורים עדכוני רישום חיפוש תרופות כתבי עת כינוסים דף ראשי
yoman.co.il - תוכנה לזימון תורים
Medical Search Engine
Skip Navigation Linksראשי > רשימת כתבי עת > Israeli journal of Ob/Gyn - גליון מס' 75 > מצבי עקה מיילדותיים: מחקר איכותני בקרב מיילדות בישראל
October 2011 אוקטובר | גיליון מס' 75 .No
צור קשר
חברי מערכת
רשימת גליונות קודמים
שער הגליון
מיילדות - הרואות את הנולד
מצבי עקה מיילדותיים: מחקר איכותני בקרב מיילדות בישראל


עופרה הלפרין PhD, NM1; הדס גולדבלט PhD2; אניטה נובל CNM, DNSc, CTN–A, IBCLC3; איריס רז MA, 4NM; אירית זבולונוב MA, NM5; מיכל ליברגל-וישניצר PhD, NM6 1חברה בכירה במכללה האקדמית עמק יזרעאל ע"ש מקס שטרן, מחלקת הסיעוד, עמק יזראל 2חברה בכירה במחלקה לסיעוד, אוניברסיטת חיפה, חיפה 3חברה בכירה בבית הספר לסיעוד הדסה, האוניברסיטה העברית, ירושלים 4נשיאת ארגון המיילדות בישראל, המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, באר שבע 5מיילדת, מרכז רפואי מאיר, כפר סבא 6חברה בכירה בבית הספר לסיעוד הדסה, האוניברסיטה העברית, ירושלים

Stressful Childbirth Situations: A Qualitative Study of Midwives
Halperin O, PhD, NM; Golblatt H, PhD; Noble A, CNM, DNSc, CTN-A, IBCLC; Raz I, MA, NM; Zvulunov I, MA, NM; Liebergall Wischnitzer M, PhD, NM
Journal of Midwifery &Women's Health 2011;56:388-394

הקדמה למדור
תחום המיילדות הוא ייחודי בין תחומים קליניים אחרים במידת שיתוף הפעולה והשילוב שבין עבודת הרפואה ועבודת הסיעוד. הרופאים/ות והמיילדות עובדים במשותף יותר מכל תחום קליני אחר. הכרת עולם התוכן, הדילמות וההתלבטויות של תחום אחד על ידי התחום האחר ישפר את ההבנה ההדדית ובעקבות זאת את שיתוף הפעולה.
מדור זה בא לתת במה לפרסומים מיילדותיים-סיעודיים. מצאנו שיש מקום לשלב בכתב העת מאמרים מתחום הסיעוד המיילדותי מתוך ההבנה והאמונה שהצגת הנושאים שמעסיקים את עולם המיילדות ייצור ידע משותף לשני התחומים, הרפואה והסיעוד, ויעלה את ההבנה ההדדית של שני התחומים.
המאמר הראשון שנבחר לפתוח את המדור מציג עבודת מחקר שנעשתה בארץ ואשר בודקת לאו דווקא תחום קליני אלא אותנו, את המטפלים עצמם. אין לי ספק שאף על פי שמשתתפות המחקר הן מיילדות, מסקנות המחקר רלוונטיות גם לרופאים/ות שנחשפים גם הם לאותם מצבי קיצון בחדרי הלידה.
אני מקווה שכל הקוראים ימצאו עניין במאמר זה ובמאמרים הבאים.
אורנה זינגר MA,CNM
מיילדת אחראית חדר לידה, מרכז רפואי מאיר, כפר סבא

תקציר
ארגון המיילדות בישראל ערך מחקר שהתמקד במיילדות עצמן. המחקר התמקד באירועים שמוגדרים על ידי המיילדות כאירועים טעוני עקה, ובדק כיצד המיילדות מתמודדות עם אירועים אלו.
המחקר הוא מחקר איכותני שבמהלכו רואיינו שמונה עשרה מיילדות משישה בתי חולים שונים בארץ. הראיונות היו ראיונות עומק מובנים בחלקם, ובמהלכם התבקשו המיילדות לספר על אירועי עקה שבהם נתקלו במסגרת עבודתן, על הרגשות שעוררו בהן, דרכי ההתמודדות שהפעילו וההשפעה שהייתה לאירועים אלו על חייהן האישיים והמקצועיים. בניתוח הממצאים זוהו שני תחומים עיקריים: תגובות למצבי עקה והתמודדות עם מצבים אלו. בכל תחום זוהו ארבע קטגוריות. התחומים והקטגוריות מוצגים בטבלה 1. 



תוצאות המחקר הראו שמצבי עקה משפיעים על הזהות האישית והמקצועית של המיילדות, וכדי לסייע להן להתמודד בצורה טובה עם הרגשות וההשלכות של אירועים אלו, יש צורך במתן תמיכה, הן על ידי עמיתים והן על ידי ממונים, וכן יש מקום להדרכה ובקרה מקצועיים ומובנים כדי להפוך את הטיפול במצבי עקה במיילדות לחלק בלתי נפרד מהעשייה המחלקתית.

רקע
הסטנדרט המקצועי שנדרש מהמיילדות מחייב אותן להעמיד בראש סדר העדיפויות את הטיפול האיכותי בכל מצב, גם במצבים מורכבים וקשים (1). ידוע כיום שעבודה עמוסת מצבי עקה משפיעה על מצב הבריאות – הן פיזית והן נפשית - וכן יש לה השפעה עצומה על תסמונת השחיקה בעבודה (2).
בדומה למקצועות סיעוד אחרים, חשופות המיילדות לאין-ספור גורמי עקה בעבודתן בחדרי הלידה. הגורמים שמעצימים את תחושת העקה הם שעות עבודה ארוכות, עמימות תפקיד, תנאים סביבתיים וחברתיים. מחקר שנערך בקרואטיה הצביע על כך שחוסר כוח אדם ומשאבים נוספים, חוסר ארגון בעבודה ותקשורת לקויה עם ממונים משפיעים במידה רבה על בעיות בעבודת המיילדות בחדרי לידה בבתי חולים (3).
אירועים שמשמעותם היא איום על החיים – חיי האם או העובר - מתרחשים בחדר לידה בדרך קבע, והמיילדות מוצאות את עצמן בהתמודדות מתמדת עם ההשפעות הנפשיות והפיזיות של אירועים אלו עליהן. ההשפעות הן ארוכות טווח, ומחלחלות גם לחייהן האישיים של המיילדות. נמצא כי האירועים משפיעים על התפישה המקצועית ועל התפישה העצמית של מיילדות. תפישה זאת נמשכת ימים ואף שנים (5,4), ומעוררת שאלות שנוגעות לגבולות אחריותן, למקצועיותן ולמקומן של המיילדות בין שאר שותפי התפקיד. מאפייני התרבות המיילדותית הם מוסר שירותי גבוה, הקרבה עצמית, שמרנות והיעדר מודעות לצורכי התמיכה של עצמן, כל אלו עם העובדה שמערכת התמיכה העיקרית של המיילדות הם העמיתים לעבודה, מובילים לכך שהמיילדות חוות רגשות אשם, האשמה עצמית וקושי רב להתמודד עם מצבי העקה.

תיאור המחקר
המחקר הוא מחקר איכותני, השתתפו בו 18 מיילדות שהביעו את הסכמתן להשתתף בו לאחר קבלת הסבר על מטרותיו. המחקר נבנה מראיונות עומק אישיים, הריאיון היה מובנה בחלקו, ועורכי המחקר הסכימו ביניהם על שאלות פתוחות שהוצגו למשתתפות ואפשרו לכל אחת מהן לספר את סיפורה, לתאר את רגשותיה, את דרכי ההתמודדות שבהן היא השתמשה ואת התמיכה שקיבלה (או לא קיבלה) בעקבות האירוע.
גילי המשתתפות הם 30 עד 60 ורובן המכריע היו אימהות לילדים (16/18). המיילדות עבדו בשישה חדרי לידה שונים מאזורים שונים בארץ. מספר הלידות היה 350 עד 1,200 לידות בחודש, וטווח הניסיון המקצועי היה משנתיים עד ארבעים שנה.
האירועים העיקריים שציינו המיילדות כמצבי עקה היו מות תינוק, מות יולדת, קרע דרגה שלישית או רביעית, כריתת רחם, פרע כתפיים ולידות מורכבות אחרות.

תוצאות המחקר
מעיבוד הנתונים שעלו מתוך הראיונות התגבשו שני תחומים עיקריים של מידע שבכל אחד מהם ארבע קטגוריות.
תחום ראשון: תגובות למצבי עקה שכולל את הקטגוריות של פתאומיות, תחושת כישלון, תגובות פיזיות ותגובות ארוכות טווח.
תחום שני: התמודדות עם מצבי עקה ובו הקטגוריות של קשיי התמודדות, תגובות של עמיתים, תמיכת ממונים והמלצות להתערבות. 

תחום ראשון
התחום הראשון מתייחס לכישורים שהפעילו המיילדות במצבי העקה, הרגשות שמצבים אלו עוררו בהן והאמצעים שבהם השתמשו כדי לבצע את המוטל עליהן.
1. פתאומיות: אירועים בלתי צפויים מעמידים במבחן את היכולת המקצועית של המשתתפים. ציטוטים מדברי המשתתפות: "פתאום, בבת-אחת, היא התקדמה מאוד מהר. ניסיתי להתארגן הכי מהר שיכולתי, אבל היא לחצה כל כך חזק והתינוק עף החוצה", "קראתי לרופא ולמרות שהראש היה ב-S-0 הוא החליט על ואקום. ביקשתי שיפסיק ויעבור לניתוח קיסרי. הוא כעס עלי. הייתי בטוחה שעשיתי את המעשה הנכון... זה אחריות שלו ואני הייתי חסרת אונים... את מעורבת אבל לא יכולה לעשות כלום".
מספר מאפיינים חוזרים בדברי המשתתפות: המרחק הדק כחוט השערה בין חיים ומוות בין לידה תקינה לפתולוגית, התסכול המקצועי בין האחריות המקצועית והסמכות שלמעשה נלקחת מהן ברגע שהרופא נקרא לנהל את הלידה. כל זאת כאשר ברקע נמצאת התפישה המקצועית של המיילדות שעל פיה אומדן מיידי והתערבות מיידית במצבי חירום הם מדדים מרכזיים של איכות מקצועית במיילדות.
2. תגובות רגשיות: תחושת כישלון. ציטוטים מדברי המשתתפות: "הרגשתי נורא. איזה אובדן. הייתי מאוד עצובה. בכיתי עם היולדת – זה מה שהיה. עצב עמוק מאוד. גם המיילדת השנייה בכתה איתנו", "אמרתי ליולדת מזל טוב, אבל לא בשמחה... היה קרע דרגה רביעית וחבל הטבור היה מונח ברקטום. הייתי מאוד מאוכזבת מעצמי. הייתי מבועתת. הרגשתי כישלון. הרגשתי שכולם חושבים שאני כישלון".
התחושות העיקריות שביטאו המשתתפות היו של עצב עמוק, חוסר אונים, תחושת אובדן, ערעור של יכולתן המקצועית והאישית. הן הרגישו בודדות, הן הרגישו כישלון והן הרגישו שהן כורעות תחת עוצמת הרגשות. כל המיילדות בהיותן מקצועניות חשות אמפתיה עם היולדות. המיילדות שהן גם אימהות (16/18) חשו נוסף על האמפתיה הזדהות שהעצימה עוד יותר את האמפתיה.
3. תגובות פיזיות: המשתתפות תיארו סימפטומים גופניים שהתלוו לאירועי העקה. "הקושי הוא גם פיזי וגם נפשי. הדם ממש רותח... ולא מגיע למוח. כל הגוף משותק מהלם. הייתי ממש בהלם. הרגשתי ממש כאב פיזי... לא יכולתי לאכול... חולשה, רעד בידיים ... דפיקות לב, סחרחורת. היה לי כאב ראש וכאב פיזי בקיבה וברגליים".
אין זה מפתיע שהמשתתפות חוו תגובות פיזיות ולא רק רגשיות בהכירנו את הקשר גוף-נפש.
4. השפעה לטווח ארוך: השפעת אירועים אלו נמשכה תקופות ארוכות, והמשתתפות ציינו קושי להתגבר על ההשלכות של עוצמת האירועים.
פרטי האירועים נחקקו בבהירות בזיכרונן ולא קהו עם השנים. לרבות מהן זו הייתה נקודת מפנה שהשפיעה גם על יכולתן לשוב לעבודה.
"הרגשות האלו נמשכו תקופה ארוכה ולא יכולתי לחזור לעבודה", "זה משהו שאני אקח איתי לכל החיים. אני זוכרת את המקרה... התינוק היה צריך להיות היום בן 9". 

תחום שני
התחום השני מתייחס לקריטריונים של קשיי התמודדות, תגובות עמיתים, תמיכת ממונים והצעות למפגשי תמיכה.
1. קשיי התמודדות: "זה סימן שנשאר לכל החיים". השפעת האירועים הן על חייהן המקצועים והן על חייהן האישיים שלהמשתתפות במחקר אילצה אותן להתמודד עם קשיים בשני מישורים אלו, ואף על פי שחלקו את מצוקתן בשיחות עם עמיתים ובני משפחה, לא הרגישו הקלה בהתמודדויות אלו. המשתתפות השתמשו בביטויים, כמו: "לא הצלחתי להפריד בין העבודה והבית...", "איבדתי את כל הביטחון המקצועי שלי...", "לא רציתי ליילד יותר".
2. תמיכת עמיתים: "הייתי זקוקה לתמיכה של חברותי לעבודה". תגובות העמיתים השפיעו מאוד על תפישת האירוע על ידי המשתתפות. חלק מהתגובות היו תגובות של תמיכה וחלקן תגובות של האשמת המיילדת בתוצאות הקשות של האירוע. המיילדות חוו תחושות של הדרה, דחייה ובדידות, ותחושת המצוקה המתמשכת פגעה ביכולת התפקוד שלהן.
"דיברתי עם הרופא, אבל הייתי זקוקה לתמיכה של החברות שלי... באתי למחרת לעבודה ואחת המיילדות שאלה אותי מתי אני אפסיק לגרום לקרעים ליולדות שלי, כי היא שמעה שאני עושה את זה כל הזמן... היא אמרה שאני צריכה לחזור לקורס מיילדות... הבנתי שכולם מרכלים עלי ואף אחת לא באה לשאול אם אני צריכה משהו".
3. תמיכת הממונים: חלק מהמיילדות זכו לתמיכה מהממונים וחלקן נאלצו להתמודד עם היעדר כל תמיכה. קבלת תמיכה העצימה את המיילדות, בעוד היעדר תמיכה העמיק את תחושת הבדידות, הנטישה והטראומה. "גם המיילדת האחראית וגם הסגנית וגם אחראית המשמרת - כאילו החרימו אותי".
4. התערבות כמו בתסמונת פוסט-טראומטית: הצעות של המיילדות להתערבות. "אנחנו צריכים לשחזר את האירוע, להבין אותו לעכל אותו, להחזיר לעצמנו את השליטה... לדבר עליו... שיהיה לנו איזשהו מנחה... ונטילציה, זה היה טוב לדבר עם מישהו ולא רק לחפור במה שהיה. אוורור רגשות צריך להיות משהו קבוע אולי עם איש מקצוע".
המשתתפות הביעו צורך בטיפול מובנה, אפילו בעזרת מנחה מקצועי, לאחר כל אירוע טראומטי, ובדרך זו לקבל תמיכה בצורכיהן הן במישור המקצועי והן במישור האישי.

דיון
אחד הממצאים החשובים שעולה מהמחקר הוא הפער שבין הציפיות מהמיילדות למתן טיפול מקצועי תומך למטופלות שלהן ובין התמיכה שהן מקבלות מעמיתים ומהממונים עליהן.
חסר זה בתמיכה מספקת דווח גם על ידי Kirkham ו-Stapelton (6) שמצאו שצורכי התמיכה של המיילדות באנגליה לא זוכים להתייחסות מספקת, וזאת למול הציפיות של שירותי הבריאות הממלכתיים מהן למתן טיפול ותמיכה ליולדות.
תמיכה של עמיתים וממונים משפיעה על התפישה המקצועית והעצמית של המיילדות. קבלת תמיכה תסייע למיילדות להתמודד בהצלחה עם האירוע הטראומטי ולחזק את תחושת המקצועיות שלהן.
המחקר מצביע על מספר מצבים שיש להם השפעה על מצבן הפיזי והרגשי של המיילדות. המיילדות הזדהו עם מצוקת היולדות בהיותן נשים ואימהות בעצמן. האמפתיה, הדאגה והאכפתיות הן בסיס עבודת הסיעוד, והן אלו שמעוררות את תחושות ההזדהות שמקשות על ההתמודדות של המיילדות.
אף שהאירועים מתאפיינים בהיותם בלתי צפויים ומוגבלים בזמן ובמקום, השפעתם מעיבה על חיי המיילדות זמן ממושך, והם משפיעים על המשך הקריירה שלהן ועל חייהן האישיים. ממצאים אלו מתאימים לממצאים במקצועות בריאות אחרים (7).
הממצא העיקרי שעולה שוב ושוב מתוך מסקנות המחקר שמתבססות על דברי המשתתפות, הוא הצורך במתן תמיכה למיילדות בעזרת כלי מובנה של פיקוח קליני שכולל בתוכו למידה תוך התנסות ותוך יחסי גומלין. תהליך זה יכול להיות גורם מעצים לעובדי בריאות, הוא מאפשר למידה וצמיחה מקצועית, מאפשר למיילדות להסתכל על האירועים מזווית מרוחקת, ולהבין את יחסי הגומלין שלהן עם מטופלות ועם עמיתים.

סיכום
מחקר זה מעלה אספקט חשוב מאוד בעבודת המיילדות – ההשפעות הרגשיות של אירועים טעוני עקה על המיילדות. הבנת השפעות אלו מחייבת הכנסת שינויים הן במישור הפיקוח הקליני והן בתוכנית ההכשרה. ההמלצה היא לשלב בפיקוח הקליני את האספקט האישי. העוסקים בפיקוח הקליני צריכים להיות בעלי הכשרה במתן תמיכה והעצמה למיילדות, ולאפשר עיבוד אירועים טעוני עקה והתמודדות איתם. תוכנית ההכשרה צריכה לכלול גם הכשרה להתמודדות עם מצבים מיילדותיים טעוני עקה.
אין ספק, שהתמודדות עם סוגיה זו תתרום לשיפור התפקוד המקצועי של מיילדות. כפועל יוצא ממחקר זה וממסקנותיו, נפתח קורס הכשרה למיילדות בחסות ארגון המיילדות בישראל שבמסגרתו רוכשות המשתתפות כלים להתמודדות עם מצבי עקה במיילדות. מטרת הקורס לבנות קבוצה של מיילדות שתהיינה מקור סיוע לעמיתים בהתמודדות עם מצבים אלו.


References
1. American College of Nurse Midwives. Standards for the practice of Midwifery. Washington, DC: American College of Nurse Midwives 2003
2. Hunter B. Emotion work and boundary maintenance in hospital- based midwifery. Midwifery 2005;21:253-266
3. Knezevic B, Milosevic M, Golubic R, et al. Work – related stress and work bility among Croatian university hospital midwives. Midwifery 2009
4. Mollart L, Newing C, Foureur M. Midwives' emotional wellbeing: impact of conducting a structured antenatal psychosocial assessment (SAPSA) Women's birth 2009;22:82-88
5. Stordeur S, D'Hoore W, Vanderberghe C. leadership, organizational stress, and emotional exhaustion among hospital nursing staff. J Adv Nurs 2001;35:533-542
6. Kirkham M, StapletonH. Midwives' support needs as childbirth changes. J Adv Nurs 2000;32:465-472
7. Ortlepp K, Freidman M. Prevalence and correlates of secondary traumatic stress in workplace lay trauma counselors. J Traum Stress 2002;15:213-222


תגובות:



דף ראשי | כינוסים רפואיים | כתבי עת רפואיים | חיפוש תרופות | תנאי שימוש | אודות מדיקל מדיה | צור קשר | קוסמטיקה ואסתטיקה רפואית | קוסמטיקה רפואית
המידע המופיע באתר זה מיועד לצוות רפואי בלבד. המידע באתר אינו מהווה בשום אופן ייעוץ רפואי ו\או משפטי.
שימוש או צפייה באתר זה מעידים על הסכמתך לתנאי השימוש. לצפייה בתנאי השימוש לחץ\' כאן
Powered by Medical Media Ltd.
כל הזכויות שמורות לי.ש. מדיקל מדיה בע"מ ©