שלום אורח, התחבר לאתר!, שכחת את הסיסמה?
  דוא"ל:
סיסמה:
טופס רישום לאתר | הוסף למועדפים | קבע כדף הבית
WWW.MedicalMedia.co.il
אודות אינדקס קישורים עדכוני רישום חיפוש תרופות כתבי עת כינוסים דף ראשי
yoman.co.il - תוכנה לזימון תורים
Medical Search Engine
Skip Navigation Linksראשי > רשימת כתבי עת > Israeli Journal of Family Practice - גליון מס' 165 > אי ספיקת כליה מתקדמת בקשישים: יעילות טיפול תזונתי ושמרני מול יעילות טיפול RRT ((Renal Replacement Therapy בקשישים
October 2011 אוקטובר | גיליון מס' 165 .No
צור קשר
חברי מערכת
רשימת גליונות קודמים
שער הגליון
תזונה ומחלות כרוניות ברפואה הראשונית
אי ספיקת כליה מתקדמת בקשישים: יעילות טיפול תזונתי ושמרני מול יעילות טיפול RRT ((Renal Replacement Therapy בקשישים


ענת תירוש, גל רוב, ד"ר אבנר שחר

מבוא
אחוז חולי ESRD (End Stage Renal Disease) בכלל, ואלה המטופלים בטכניקת דיאליזה, RRT (Renal Replacement Therapy) בפרט, עלה בשנים האחרונות בצורה דרמטית. עלייה משמעותית במיוחד ניכרת בקרב קבוצת הקשישים (אחרי גיל 75) (2,1). במקביל לעלייה זו התפרסמו בשנים האחרונות מספר עבודות שהצביעו על כך כי ייתכן שחלק מן קשישים אינם משפרים את תוחלת או את איכות חייהם בזכות הדיאליזה, וייתכן כי אף להפך הוא הנכון (6-3). עדויות אלה, נוסף על העובדה שטיפולי דיאליזה הם נטל כבד על המטופל ועל משפחתו ועל מערכת הבריאות בכללותה, מחייבים בחינה מעמיקה של יעילות וכדאיות טיפולי RRT בקשישים.

שיעור קשישים המטופלים ב-RRT
שיעור חולי ESRD בעולם המערבי עלה במהלך 30 השנים האחרונות בקצב של 7%-6% לשנה, ובמקביל חלה עלייה במספר החולים המטופלים ב-RRT (2). בשנת 2009 היו בישראל יותרמ-5,000 מטופלי דיאליזה לעומת כ-3,000 מטופלים בלבד בשנת 1999 (7). שיעור הגידול הגבוה ביותר הוא בקרב קבוצת הקשישים, ועל פי נתוני משרד הבריאות האמריקאי, אחד מכל ארבעה מטופלים גילו גבוה מ-75 - כמעט פי 3 לעומת גילאי 59-50 (1). בשנים 2009-2000 חלה עלייה של 11% במספר הקשישים המטופלים בדיאליזה, ואחוזים גבוהים עוד יותר נצפו בגילאי 80 ו-90 (2). לא ניתן להסביר עלייה דרמטית זו רק בעלייה בתוחלת החיים ובאחוז האוכלוסייה הקשישה, או בעלייה בשיעור CKD, סוכרת ושיפור בהישרדות חולי לב וסרטן. נראה כי נוסף על אלה קיימת מגמה של הפניה נרחבת ומוקדמת יותר של קשישים לטיפולי RRT (8).

השפעות נלוות של טיפולי דיאליזה
לטיפולי דיאליזה יש השפעות מרחיקות לכת על המטופל ועל איכות חייו. השפעות אלה כוללות אובדן שארית תפקודית של הכליה, ירידה באיכות החיים של המטופל ומשפחתו (2), פגיעה ביכולות תפקודיות (6), עלייה בסיכון לאשפוזים ולסיבוכים (כמו Access Complications) (9) ופגיעה בתוחלת החיים (8). השפעות אלה ניכרות ביתר שאת בקרב קבוצת הקשישים והופכות את ההחלטה, אם להפנות קשיש לטיפולי דיאליזה או לטיפול שמרני, לסבוכה במיוחד. נפרולוגים ברחבי העולם המערבי כולו מתמודדים, אם כך, לא רק עם סוגיות רפואיות אלא גם עם סוגיות אתיות ומוסריות, וכל זאת ללא קריטריונים ברורים (1). קווים מנחים להפניית קשישים לטיפולי דיאליזה, שפורסמו על ידי הגופים הרשמיים בארצות הברית ובאירופה, הם קווים כלליים המשאירים מקום נרחב לשיקול הדעת של הרופא המטפל. עקב כך, במקרים רבים קווים מנחים אלה אינם מסייעים בקבלת החלטה מורכבת זו (9).

טיפול שמרני ב-ESRD
בטיפול שמרני לחולי ESRD (פליאטיבי או תזונתי) קיים דגש על שיפור איכות חייו של החולה ולא על ניסיון להאריכם, ובמקביל נעשים מאמצים לשלוט בסימפטומי המחלה (אנמיה, אצידוזיס, מאזן נוזלים וכו') ולהקל את סבלו של החולה (8,5). משמעות הפנייתו של קשיש לטיפול שמרני אינה החלטה פסיבית המתמקדת באי הפנייתו לדיאליזה. טיפול שמרני הוא טיפול אקטיבי שעשוי לדחות את מועד תחילת הדיאליזה או לאפשר לחולה איכות חיים טובה יותר בזמן הנותר (3).
בעבודות שהתפרסמו עוד בתחילת שנות השמונים של המאה הקודמת, ושעסקו בטיפול תזונתי לחולי כליה, נבחנה יעילותה של דיאטה דלת חלבונים,? VLPD (Very Low Protein Diet) כטיפול ב-ESRD (10). הדיאטה נמצאה כבטוחה לשימוש וכבעלת יכולת להאט את התקדמותה של המחלה ואת התפתחות הסימפטומים המאפיינים אותה. השימוש בטיפול תזונתי כתחליף לדיאליזה, לעומת זאת, לא נבחן רבות ונכון להיום, אינו משמש כאופציה טיפולית רלוונטית (11).

שיקולים בהחלטה לבחור בדיאליזה או בטיפול שמרני
קיימים גורמים רבים שצריכים להילקח בחשבון על ידי הרופא בבואו להחליט לגבי הטיפול הרצוי לקשיש. נכון להיום, לא קיימת מגבלת גיל בהפניה ל-RRT, אולם ידוע כי עלייה בגיל היא מדד פרוגנוסטי שלילי (8). נוסף על כך, קשישים רבים סובלים מסטטוס תפקודי ו/או קוגניטיבי לקוי וממספר רב של מחלות נלוות. אלה, נוסף על משקל גוף נמוך ודיאליזה לא מתוכננת, הם מדדים פרוגנוסטיים שליליים לתמותה, וצריכים להילקח בחשבון (1). שיקולים נוספים הצריכים להיכלל בהחלטה, הם איכות החיים הצפויה למטופל, ההכבדה שבטיפולי הדיאליזה על המטופל ועל משפחתו (כשלושה טיפולים בשבוע, 84-4 שעות בכל פעם) והעדפתו האישית של החולה (3). שיקול אחרון, אך חשוב לא פחות, הוא השיקול הכלכלי. הוצאות המדינה לטיפולי דיאליזה עלו, לפי דו"ח של משרד הבריאות, מ-678 מיליון שקל ב-1999, ל-1,058 מיליארד שקל ב-2009 ועומדות על יותר מ-200,000 אלף דולר לשנה, למטופל (7). באירופה מוערך טיפול דיאליזה בכ-25,000 אירו לשנה, זאת לעומת כ-5,000 אירו בלבד לטיפול שמרני (תזונתי או פליאטיבי) (8). מן הראוי כי הוצאה אדירה זו תיעשה בכובד ראש, תוך בדיקה מעמיקה של יעילות וכדאיות השיטה לעומת שיטות טיפול אחרות.

חסרונות מחקרים שבחנו יעילות של טיפולי דיאליזה בקשישים
השפעת טיפולי דיאליזה על איכות חיי המטופל ועל תוחלת חייו נבדקה במספר רב של מחקרים ובמרביתם הוצגו תוצאות לפיהן טיפול דיאליזה מעלה את תוחלת חיי החולים (8,1). לעומת זאת, לא קיים מספיק מידע לגבי שיעור הישרדותם של קשישים המטופלים שמרנית ומעט מאוד עבודות הישוו בין הישרדותם של מטופלי דיאליזה להישרדותם של המטופלים באופן שמרני (8). מתוך המחקרים שבהם הושוו שיעורי הישרדות אלה, קיים קושי בהסקת מסקנות כוללות, מאחר שהם נבדלים זה מזה בדמוגרפיית הנחקרים, ברמת ה-GFR שבה החולה מופנה לדיאליזה ובנקודה שממנה מחושבת תוחלת החיים (מרגע תחילת דיאליזה, כאשר GFR מתחת ל-10 וכו') (1). במחקרים אלה קיימת, גם הטיה חמורה בבחירת קבוצת המחקר (Bias), מאחר שההחלטה להפנות קשיש לטיפול שמרני ולא לדיאליזה נובעת מקיומן של מחלות נלוות, מתפקוד מנטלי או פיזיולוגי לקוי ומגיל מבוגר. בשל כך, קיים הבדל משמעותי בין קשישים המופנים לדיאליזה לבין אלה שלא, והבדל זה אינו מאפשר לקבוע אם שיעור הישרדותם הנמוך של המטופלים שמרנית נובע מאי הפנייתם לדיאליזה או מנתוני בסיס אלה (2).
בשנים האחרונות פורסמו מספר מחקרים שבהם הושוותה תוחלת החיים של מטופלי דיאליזה לזו של המטופלים שמרנית, תוך התייחסות להבדלים הדמוגרפיים בין שתי קבוצות אלה. להלן נסקור מספר עבודות שעסקו בנושא יעילות טיפולי דיאליזה בקשישים וקיומן של אופציות טיפול חלופיות.

יעילות טיפולי דיאליזה בקשישים וקיומן של אופציות טיפול חלופיות
העבודה הראשונה שהראתה כי בקרב אוכלוסיית הקשישים נדרשת התייחסות פרטנית, בהתאם למאפייני המטופל, מורכבות מצבו ונוכחות תחלואה נלווית וחומרתה, פורסמה ב-2007 ע"יMurtagh  ןחב' (4). מחקר עוקבה זה, שנערך באנגליה, מטרתו לתאר ולהשוות שרידות בין דיאליזה לטיפול שמרני בחוליCKD  שלב 5 מבוגרים מגיל 75, ולזהות משתנים המשפיעים באופו עצמאי על השרידות בטיפול. המחקר כלל 52 מטופלי דיאליזה ו-77 מטופלים שמרנית באמצעות דיאטה. אומנם המחקר כלל מדגם מצומצם יחסית, אך תוצאותיו היוו אבן דרך בביסוס המידע לגבי אפשרויות הטיפול ב-ESRD בקשישים. כאשר החולים מגיעים לCKD- בשלב 5, לרוב עולה סוגיית המשך הטיפול. החוקרים ביקשו לתאר ולהשוות שרידות בחולים המגיעים לשלב זה, ולזהות משתנים הקשורים באופן עצמאי לשרידות, כדי שיוכלו לספק בסיס מדעי להמלצתם למטופליהם. במחקר זה נכללו 125 חולים מעל גיל 75, מתוכם 52 טופלו בדיאליזה ו-77 טופלו בטיפול שמרני, והמעקב נעשה לתקופה של 18 חודשים מעת הגיוס למחקר (כלומר בהגעה ל-GFR<15 mL/min/1.73 m2). התוצא העיקרי שהוגדר הוא שרידות. מטופלים אלו גויסו ממרפאות פרה-דיאליזה שכללו טיפול מולטידיסציפלינרי של רופאים, אחיות מוסמכות, דיאטנים ויועצים. אף שהחלוקה לקבוצות הניסוי לא נעשתה באופן רנדומלי, שכן אופי הטיפול נקבע ע"י המטופל בייעוץ הנפרולוג במרפאה, קבוצות הניסוי לא נבדלו במאפייניהם, פרט לגיל. קבוצת הטיפול השמרני הייתה מבוגרת יותר באופן מובהק. כאשר השוו בין שיעורי השרידות בין 2 הקבוצות, ניכר כי בקבוצה שטופלה באמצעות דיאליזה שיעור השרידות היה גבוה יותר. אך כאשר תקננו לפי ציון קו-מורבידיות גבוה (המחלות הספציפיות הוגדרו מראש ולמידת חומרת המחלה ניתן ציון), ראו כי אין יתרון מובהק לטיפול בדיאליזה, בפרט במקרים של מחלת לב איסכמית.
[גרף 1 המצורף, PIC1.eps + pic1A.eps, עם הכיתוב המתאים  ]
גרף 1: עקומות שרידות לכל המדגם (שמאל) ועקומות שרידות לאחר תקנון לציון קו-מורבידיות גבוה (ימין)

 

גרף 2: עקומות שרידות ללוקים במחלת לב איסכמית (עליון) ולנטולי מחלת לב איסכמית (תחתון)

[גרף 2 המצורף, pic2.eps, עם הכיתוב המתאים  ]

מנתונים אלו עולה כי אף שלחולים שבחרו בדיאליזה יתרון הישרדותי מובהק לרוב, יתרון זה אינו נשמר כאשר מדובר בקשישים עם תחלואה נרחבת משמעותית. יתר על כן, המליצו החוקרים לשקול טיפול שמרני הכולל ייעוץ ותמיכה של צוות רב מקצועי, בקשישים מבוגרים מגיל 75 בעלי קו-מורבידיות גבוהה, ובפרט מחלת לב איסכמית.
בשנת 2010 פורסם באנגליה מחקר עוקבה עם מספר רב, יחסית, של משתתפים. המחקר השווה שיעור הישרדות (תוצא עיקרי) בין 689 קשישים המטופלים ב-RRT לעומת 155 קשישים המטופלים בטיפול שמרני, CM (Conservative Management) (5). הנחקרים נכללו במחקר לאחר הגעה ל-eGFR 10-15 mL/min/1.73 m2. קבוצת ה-CM הייתה מבוגרת באופן מובהק מקבוצת ה-RRT, וסבלה ממחלות נלוות חמורות יותר ו/או רבות יותר (High Comorbidity). מתוך השוואת שיעור ההישרדות בין שתי קבוצות אלה עלה כי בקבוצת ה-RRT שיעור ההישרדות היה גבוה בהרבה לעומת קבוצת ה-CM (67.1 לעומת 21.2 חודשים, p< 0.001). אולם, כאשר בוצע ניתוח סטטיסטי לקבוצת הקשישים בלבד, גם במחקר זה ניתן היה לראות כי אלה מהם שאובחנו כ-High Comorbidity לא נהנו משיעור הישרדות גבוה יותר בטיפולי RRT ושיעור ההישרדות היה דומה לזה שבטיפולי CM (גרף 1). הבדל זה בין שתי הקבוצות היטשטש עוד יותר לאחר תיקנון לגיל, למין, לסוכרת ולחומרת מחלות נלוות (גרף 2).
[גרף 3 המצורף, pic3.eps, עם הכיתוב המאים  ]
גרף 3: שיעור הישרדות מעל גיל 75- השוואת High Comorbidity ל-Low Comorbidity


גרף 4: שיעור הישרדות מעל גיל 75 - השוואת מטופלי RRT למטופלי CM עם תקנון לגיל, למין, לסוכרת ולמחלות נלוות

[גרף 4, pic4.eps, עם הכיתוב המתאים  ]
מסקנות המחקר היו כי בעוד לחולים רבים דיאליזה היא טיפול יעיל העשוי להציל ולהאריך חיים, הרי שלקשישים הסובלים ממספר רב של מחלות נלוות, הדיאליזה אינה טיפול יעיל ברמה המצדיקה את הפגיעה באורח החיים הכרוכה בכך.
לעומת המחקרים הקודמים שפורסמו בתחום, רובם בעלי מדגמים קטנים או מעקבים קצרי טווח, קוהורט מסיבי ומבוקר היטב סיפק תוצאות מרשימות שעשויות לסייע הן למטופלים והן לנפרולוגים בקבלת החלטות הנוגעות לגיבוש אסטרטגיית טיפול מתאימה.

מחקר פורץ דרך (2007 Brunori  וחב')
מחקר אחר ופורץ דרך בתחום, ביקש לקחת את הטיפול השמרני צעד אחד קדימה, ובמקום לספק טיפול פליאטיבי שנועד בעיקרו לתמוך בחיים ולא בהכרח להאריכם, ביקש להציע את הטיפול השמרני כאלטרנטיבה טיפולית שוות ערך לדיאליזה. בשנת 2007 פרסמוBrunori  וחב' (11) עבודה שנעשתה באיטליה ובה השוו טיפול באמצעות דיאליזה לטיפול באמצעות דיאטה דלת חלבון, sVLPD (Supplemented Very Low Protein Diet) בחולים בעלי eGFR=5-7 mL/min/1.73 m2. המחקר תוכנן כמחקר מקרה-בקרה התערבותי פרוספקטיבי ללא סמיות (מכיוון שהטיפולים היו ידועים לכל) ומטרתו הייתה להוכיח את אי נחיתותה של הדיאטה בהשוואה לדיאליזה בטווח של שנה. הרציונל לביצוע המחקר נבע מההנחה לפיה ניתן להוריד את הסף הרצוי להתחלת הדיאליזה כל עוד המצב התזונתי טוב, לחץ הדם מאוזן ואין סימפטומים אורמיים. המחקר כלל 112 קשישים מבוגרים מגיל 70 שחולקו רנדומלית לאחת משתי הקבוצות. המעקב התבצע לתקופה של 4 שנים, והתוצא העיקרי שבדקו היה שיעורי תמותה בטווח של שנה מהתחלת הטיפול. המטופלים הונחו לדיאטה שכללה 35 קק"ל לק"ג. קבוצת הדיאליזה הונחתה לצרוך חלבון בכמות של 1.2 גר' לק"ג, ואילו קבוצת הטיפול השמרני הונחתה לצרוך חלבון בכמות של 0.3 גר' לק"ג. לנוכח ההגבלה החמורה בכמות החלבון, הנחקרים בקבוצה זו תוספו בקטואנלוגים וחומצות אמינו חיוניות (לפי משקל גוף), המספקות 37 מ"ג חנקן. קבוצה זו אף קיבלה העשרה של ויטמינים מקבוצה B והנחיה להגבלת נתרן עד 3 גר' ביום. כדי לשמור על היענות לדיאטה, אפשרו לנחקרים לאכול 2 ארוחות חופשיות בשבוע. ההיענות לדיאטה נבדקה גם לפי רמות BUN בסרום. עלייה ברמות אלו העידה על צריכת חלבון מעבר להגבלה בדיאטה. ערכי ה-BUN ירדו משמעותית בחצי השנה הראשונה לטיפול, ונשארו קבועות ונמוכות לכל אורך תקופת המעקב. דבר המעיד כאמור, על היענות טובה לדיאטה. כמו כן, רמות האלבומין נותרו שמורות כל תקופת המעקב ורמות הכוסטרול אומנם ירדו באופן המובהק סטטיסטית, אך ללא משמעות קלינית (183 מ"ג לד"צ בתחילת המעקב לעומת 172 מ"ג לד"צ במדידה האחרונה לפני התחלת הדיאליזה, p=0.04). נתונים אלו מעידים שלא הייתה הידרדרות בסטטוס התזונתי בעקבות צריכת sVLPD.
[טבלה 1 עם הכיתוב המתאים ]

טבלה 1: תוצאים, שיעורי אשפוז וסיבות מוות

קבוצת דיאליזה
קבוצת דיאטה
ערך p
מספר מטופלים
56
56
0.7
ממוצע משך מעקב (חודשים)
25.5
27.4

טווח משכי המעקב (חודשים)
15.9-55.2
16.2-56
0.6
מעבר לדיאליזה

18

מספר נפטרים
31
28

גיל בעת הפטירה
79.9±4
82.9±6.1
0.04
סיבת הפטירה
* לבבי
* שיטיון/כחשון (Cachexia)
* דמם
* אירוע מוחי
* אחר

16
7
2
2
4

12
2
4
3
7

מעקב אחר ימי אשפוז
* משך מעקב מצטבר (שנות חולה)
* מספר אשפוזים לשנה
* ימי אשפוז לשנה


99
0.6
5.2


69
0.5
3



0.001
0.02


ניתן לראות כי חציון השרידה ללא דיאליזה היה 10.7 חודשים (טבלה 1). משמעותם קרוב ל-11 חודשים של התנהלות אמבולטורית תוך ניהול חיים פונקציונליים רגילים. מדובר ב-11 חודשים עם פחות סיכון לסיבוכים שנגרמים לרוב מהפעולה הכירורגית לפתיחת כלי דם לדיאליזה, פחות סיכון לאשפוז בבית חולים ופחות טרחה ופגיעה באיכות החיים בקרב המטופלים ומשפחותיהם.
לא נמצאו הבדלים בשיעורי התמותה, אך ניכר כי מטופלי קבוצת הדיאטה מתו בחציון גילאים מאוחר יותר (טבלה 1). נשאלת השאלה אם תקופה זו ללא הטיפול בדיאליזה הייתה אכן נטולת כל המגרעות שצוינו לעיל. בחלקה התחתון של הטבלה ניתן לראות שהמטופלים בקבוצת הדיאטה אושפזו פחות בבתי חולים, ושסך ימי האשפוז שלהם היה נמוך משמעותית מאשר בקבוצת הדיאליזה. למעשה, בקבוצת הדיאטה היו 57% פחות אשפוזים ו-66% פחות ימי אשפוז בממוצע.
כאשר נבדק שיעור השרידות עם חלוף זמן, לא נמצא יתרון משמעותי לשיטת טיפול אחת על פני האחרת. כאשר נבדקו שיעורי השרידות בטווח של שנה (התוצא העיקרי של המחקר), נמצא כי שיעורי השרידות היו 83.7 (95% CI, 74.5- 94.0) בקבוצת הדיאליזה ו-87.3 (95% CI, 78.9- 96.5) בקבוצת הדיאטה.
החוקרים הסיקו כי כאשר ה-GFR יורד מעבר לרמה המומלצת להתחלת דיאליזה, צריכת sVLPD בטוחה לצורך דחיית הטיפול בדיאליזה לתקופת חציון של 10.7 חודשים, וכי ייתכן שדווקא התחלת הדיאליזה ב-GFR גבוה קשורה בפרוגנוזה פחות טובה. חשוב לציין כי נגד הטענה שייתכן כי האפקט המיטיב היה בגלל טיפול אינטנסיבי יותר בקבוצת הדיאטה, קבוצה זו נפגשה עם הצוות הרפואי אחת ל-35-30 ימים, בעוד מטופלי הדיאליזה נבדקו ע"י רופא בכל טיפול. עם זאת, המחקר אינו טוען כי יש לדחות דיאליזה בכל המטופלים הקשישים, אלא מציע כי שימוש ב-sVLPD בתנאים מסוימים יכול למנוע טיפול בדיאליזה לתקופה של כשנה, ללא הגברת הסיכון לאשפוז או למוות, וללא פגיעה באיכות החיים. החוקרים מציעים כי בהיעדר תחלואות ספציפיות, כגון סוכרת, שאינה מאפשרת ביצוע דיאטה זו על רקע אחוז הפחמימות הגבוה מהאנרגייה, ובהינתן מסגרת פסיכו-סוציאלית מתאימה לביצוע דיאטה כה קפדנית, דיאטה זו עשויה להיות פתרון של מה בכך לדחיית דיאליזה.
סיכום
העלייה החדה בשיעור החולים במחלות כליה ובשימוש בדיאליזה ככלי טיפולי בשנים האחרונות הביאה לבחינה מחודשת של יעילות טיפול זה בקרב אוכלוסיית הקשישים (8,2). במחקרים, שבחנו סוגיה זו, הועלתה ההשערה כי יש קשישים שאינם מפיקים תועלת מן הטיפול, וייתכן כי אף יוצאים נפסדים ממנו (11,6-3). לנוכח ממצאים אלה הולכת ומתפתחת כיום מגמה בעולם הנפרולוגיה לפיה יש להתייחס לקשישים כאוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים, ולפתח למענם אסטרטגיית אבחון וטיפול ייחודית, Geriatric Nephrology. בבואם לקבוע תוכנית טיפול לקשיש, על הנפרולוגים להתייחס לסממנים קליניים שונים, כגון תת-תזונה וכחשון (Cachexia), ליקויים קוגניטיביים, מגבלות ניידות ודיכאון. נוסף על כך, דרושה התייחסות לקיומן של תחלואות נלוות (כגון: סוכרת, מחלות לב וכלי דם), מצבו הנפשי והסוציאלי של הקשיש ואיכות החיים הצפויה לו (12).
במקביל לטיפולי הדיאליזה, שחולים רבים עשויים להפיק ממנה תועלת, נבחנות אופציות טיפוליות חלופיות. נראה כי מעבר לטיפול שמרני פליאטיבי, המעניק איכות חיים טובה יותר למטופל אך לא גורם להארכתם, ייתכן שניתן להשתמש גם באסטרטגיות תזונתיות שיביאו להאטה בקצב התקדמות המחלה ולדחיית מועד תחילת הדיאליזה (11,6,1).
כיום, שיטות אלטרנטיביות אלה אינן נמצאות בשימוש נרחב. ייתכן כי חוסר מתן דגש בחינוך צוותים רפואיים ברפואה פליאטיבית ובמקביל מתן תמריצים כלכליים לטיפולי RRT הם חלק מן הסיבות לכך (1). כדי לאפשר את הרחבת האפשרויות הטיפוליות המוצעות לקשיש הסובל מ-CKD, ייתכן שיש צורך בשינוי שיטת התגמול הכלכלי הקיימת כיום במחלקות הדיאליזה, תגמול מכונים נפרולוגיים על מטופלים שמרנית/תזונתית, ולא רק על מטופלי דיאליזה, עשוי להיות תמריץ כלכלי שיעודד מכונים אלה להפניית חולים לטיפולים חלופיים. שינוי כזה יאפשר הרחבה של המסגרות הטיפוליות הקיימות כיום, תוך התמקדות באיכות חייו של המטופל. שילוב צוות רב מקצועי, המציע תמיכה באפשרויות טיפול מגוונות תוך מתן התייחסות פרטנית ואישית, יאפשר תכנון טיפול המותאם לכל חולה באופן אישי, בהתאם למצבו הבריאותי, הנפשי והסוציאלי.
בכך, ייתכן כי תתאפשר לקשישים רבים יותר ההזדמנות לסיים את חייהם בשקט ובכבוד, תוך שמירה על איכות חייהם, ככל הניתן.


תגובות:



דף ראשי | כינוסים רפואיים | כתבי עת רפואיים | חיפוש תרופות | תנאי שימוש | אודות מדיקל מדיה | צור קשר | קוסמטיקה ואסתטיקה רפואית | קוסמטיקה רפואית
המידע המופיע באתר זה מיועד לצוות רפואי בלבד. המידע באתר אינו מהווה בשום אופן ייעוץ רפואי ו\או משפטי.
שימוש או צפייה באתר זה מעידים על הסכמתך לתנאי השימוש.
תנאי שימוש באתר זה:
ידוע לי שעל ידי שימוש באתר זה, פרטיי שמסרתי יאספו ע"י חברת מדיקל מדיה על מנת ליצור איתי קשר בנוגע לאירוע זה ולאחרים. מדיקל מדיה אף רשאית להעביר את פרטי הקשר שלי מעת לעת לחברות קשורות אליה ו/או צדדים שלישיים כחלק מהמודל העסקי שלה לשימוש בכיווני שיווק עבור לקוחותיה שכולל ניוזלטר מדעי לרופאים, מידע על עידכוני רישום של תרופות וציוד רפואי, נושאים מקצועיים, פרסומים שונים, הזמנות לכנסים, הזמנות למפגשים עם נציגי פארמה וכיוצ״ב. ידוע לי כי אני זכאי לבקש מחברת מדיקל מדיה לחדול משימוש במידע בכל עת ע"י שליחת הודעה כתובה לחברה ובמקרה זה תתבטל הסכמתי לעיל מיום שהתקבלה ההודעה.

לצפייה בתנאי השימוש לחץ\' כאן
Powered by Medical Media Ltd.
כל הזכויות שמורות לי.ש. מדיקל מדיה בע"מ ©