שלום אורח, התחבר לאתר!, שכחת את הסיסמה?
  דוא"ל:
סיסמה:
טופס רישום לאתר | הוסף למועדפים | קבע כדף הבית
WWW.MedicalMedia.co.il
אודות אינדקס קישורים עדכוני רישום חיפוש תרופות כתבי עת כינוסים דף ראשי
yoman.co.il - תוכנה לזימון תורים
Medical Search Engine
לקביעת פגישה וירטואלית עם נציג, לחצו כאן
Skip Navigation Linksראשי > רשימת כתבי עת > ISRAELI Journal ADHD - גליון מס' 1 > נהיגה והפרעות קשב וריכוז
ISRAELI Journal ADHD
אוקטובר 2012 October | גיליון מס' 1 .No
צור קשר
חברי מערכת
רשימת גליונות קודמים
שער הגליון

נהיגה והפרעות קשב וריכוז


ד"ר אסנת צפריר

נהיגה היא משימה מורכבת שיכולה להוות אתגר משמעותי לאנשים עם הפרעות קשב וריכוז (ADHD - Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder). מחקרים מצאו כי שכיחות המעורבות בתאונות דרכים ובעברות תנועה גבוהה משמעותית בקרב נהגים שיש להם ADHD. (1)

אין זה מפתיע לאור העובדה שבנהיגה אנו מפעילים מיומנויות רבות שאינן תקינות כשיש הפרעות קשב וריכוז, כמו למשל מיקוד קשב, שיפוט, תשומת לב לפרטים ותפקודים של תכנון ובקרה. עומס הפרטים הרב על הכביש, כמות הגירויים שעלולים להסיח את דעתו של הנהג, הצורך בפיצול קשב בין דברים שונים שקורים בכביש, וגם מה שקורה בתוך המכונית, ולעתים קרובות האימפולסיביות והמוסחות של הנהג עצמו - כל אלה מגבירים את הסיכון.

הנהיגה היא תפקוד חשוב לאדם בעולם המודרני. היא מאפשרת עצמאות וניידות, ובמקומות רבים היא חיונית להשתלבות בחיי היומיום, כולל תעסוקה, טיפול במשפחה, קניות, בילויים וכיוצא באלה. פגיעה במיומנות זו עלולה להיות משמעותית מאוד בכל תחומי החיים.

 

הפרעת קשב כגורם סיכון בנהיגה

הפרעת קשב וריכוז מופיעה בילדות, אך לרוב אינה נעלמת עם הגיל. הסימפטומים המאפיינים אותה ממשיכים להופיע גם בתקופת הבגרות, ולכל אורך מעגל החיים. כ-66% עד 80% מהאנשים המאובחנים עם קשיי קשב וריכוז ימשיכו להראות את הסימפטומים של ההפרעה במהלך חייהם הבוגרים.

 

הפרעת קשב וריכוז היא גורם סיכון משמעותי לנהיגה לקויה. לעתים קרובות הנושא אינו נידון כלל בסיטואציה הקלינית, בין הרופא לחולה, וההתייחסות אל הנהיגה היא כאל מיומנות מובנת מאליה. אולם חשוב לזכור כי זוהי מיומנות מורכבת, הדורש יישום בו-זמני של כמה משימות ((Multitasking, כמו מיומנויות טכניות של הפעלת המכונית, תשומת לב למה שקורה בדרך, יישום חוקי התנועה ועוד. שילוב זה מהווה אתגר לא פשוט לנהגים עם ADHD. (2)

וויס ועמיתיו מצאו כי נהגים עם ADHD מעורבים יותר בתאונות דרכים. (1) כמו כן יש להם סיכון גבוה יותר לגרום נזק לרכב שלהם בהשוואה לבני גילם. (3) ברקלי מצא שבקבוצת מתבגרים עם הפרעות קשב הייתה נטיית יתר לנהוג באופן לא חוקי, בטרם קיבלו רישיון נהיגה, הם קיבלו יותר קנסותף בעיקר בשל מהירות מופרזת, והיו יותר אירועים של שלילת רישיון. תוצאות דומות התקבלו גם במחקרים של קבוצות מבוגרים עם הפרעות קשב. (1) למברט מצאה קשר בין חומרת הפרעת הקשב לתדירות עברות התנועה, וכן שנהגים עם ADHD נוטים לחזור שוב ושוב על אותה עברה. (4)

 

מהם המאפיינים של ADHD המשפיעים על נהיגה?

  1. קשיי קשב וחוסר תשומת לב – ידוע כי אחד הגורמים המרכזיים לתאונות דרכים הוא חוסר תשומת לב של הנהג. תסמין הליבה הראשון בהפרעת קשב הוא חוסר תשומת לב. בהפרעת קשב יש נטיית יתר למוסחות, וזו יכולה להיות מוחמרת מגורמים שבתוך הרכב (נוסעים אחרים, רדיו, טלפון סלולרי ועוד), או מגורמים שמחוץ לרכב (שלטי חוצות, פרסומות, תמרורים ורמזורים, הולכי רגל, מכוניות אחרות ועוד). ( 5) מעבר למוסחות, גם תפקודי הקשב לקויים, כולל מרכיבים של מיקוד קשב, פיצול קשב, קשב סלקטיבי, קשב מתחלף, ולמעשה כל מה שקשור להפניית קשב לכמה גירויים. מרכיב חשוב נוסף שעלול להיפגע בהפרעת קשב היא הערנות. (1) במאמר משנת 2012 נמצא שהגורם המנבא החזק ביותר לקשיים בנהיגה כמו מעורבות בתאונות דרכים, טעויות בנהיגה, עברות תנועה וקנסות הוא ליקוי בקשב. (7)

  2. אימפולסיביות – גם אימפולסיביות היא אחד מתסמיני הליבה של הפרעת קשב. מתבגרים עם הפרעות קשב נוטים יותר להתנהגות מסתכנת, קבלת החלטות אימפולסיביות וקושי בעיכוב תגובה. (1) פגיעה ביכולת השיפוט, הערכה לא נכונה של מצבי סיכון, קושי לשלוט בדחפים וקושי בהתמדה הם כולם גורמי סיכון שליליים לנהיגה. אימפולסיביות והיפראקטיביות יכולות לגרום לקבלת החלטות שגויה במהלך נהיגה כגון, נהיגה ללא אורות, הידחפות לתוך פקק תנועה. (7)

  3. פגיעה בתפקודים הניהוליים ובזיכרון – ליקוי נוסף המלווה הפרעת קשב הוא פגיעה בתפקודים הניהוליים (Executive Functions). קושי זה, המתבטא בתכנון, בקבלת החלטות, בביצוע ובבקרה עלול להשפיע ישירות על תפקוד הנהיגה. (8) קשיים בזיכרון חזותי ומרחבי וכן בזיכרון עבודה מהווים גם הם גורם שלילי בנהיגה. (2)

  4. שונות בתהליכים קוגניטיביים – ידועים ליקויים קוגניטיביים נוספים הנלווים להפרעת קשב ושיכולים להשפיע על איכות הנהיגה, כמו מהירות עיבוד מידע, זמן תגובה אטי יותר או וריאבילי, קושי בעיבוד מידע סנסורי/חזותי, קושי למלא רצף של הוראות (חוקים), מודעות עצמית נמוכה יותר, קשיים בקואורדינציה ועוד. (1) ריימר מצא כי נהגים עם ADHD מתעייפים מהר יותר, בייחוד בנהיגה מונוטונית. (9) וויפר השווה נהיגה של אנשים עם וללא הפרעות קשב, פיכחים ולאחר שתיית אלכוהול. הוא מצא שקבוצת הנהגים הפיכחים עם ADHD, תפקדה באופן דומה לקבוצת נהגים ללא הפרעת קשב לאחר ששתו, מבחינת תפקודים כמו סטייה מהנתיב, תנודות במהירות הנסיעה והסטה מהירה של ההגה. תוספת האלכוהול בנהגים עם ADHD החמירה מאוד את הליקויים הקיימים. (2)

 

  1. הפרעות קומורבידיות הפרעות קומורבידיות נלוות להפרעות קשב בשכיחות גבוהה. הפרעות אלה כשלעצמן יכולות להוות גורם סיכון של עד פי 6 למעורבות בתאונות גם כשאין הפרעות קשב. ההפרעות הנלוות המשמעותיות ביותר בהקשר זה הן הפרעת התנהגות (Conduct Disorder), סימפטומים אנטי-סוציאליים והפרעות התמכרות שונות, בעיקר צריכת אלכוהול. (1) תומפסון מצא במחקרו שהורים למתבגרים עם הפרעת קשב וריכוז, בעלי סימפטומים של בעיות התנהגות (Conduct Disorder=CD) והתנהגות התנגדותי (ODD=Oppositional Defiant Disorder) מדווחים שנהיגת ילדיהם אינה זהירה והם מסגלים לעצמם דפוסי נהיגה שליליים, מקבלים יותר דוחות ומעורבים בתאונות דרכים, בהשוואה לקבוצת הביקורת. (7)

  2. מאפיינים אישיותיים – בהפרעת קשב יש מאפיינים אישיותיים העלולים לתרום לסיכון למעורבות בתאונות. מחקרים אחדים .מצאו כי תוקפנות, כעס ותסכול במהלך נהיגה נחשבים לאחד ממנבאי הסיכון המשמעותיים ביותר לתאונות דרכים (10) ידוע כי אנשים עם ADHD נוטים יותר לסבול ממאפיינים כמו תוקפנות, כעס, התנהגות מסתכנת, לחץ ((Stress, קשיים התנהגותיים ורגשיים. (1) כמו כן מחקרים אלה מצאו נטייה מוגברת לשימוש בחומרים ובאלכוהול ולהתנהגות מסתכנת. כל אלה תורמים לנהיגה אגרסיבית יותר, ומהווים גורם סיכון נוסף בנהיגה.

כיצד אפשר להפחית את הסיכונים בנהיגה עם ADHD?

בשנים האחרונות נערכו כמה מחקרים שבדקו כיצד אפשר להפחית את הסיכונים של נהגים עם הפרעות קשב וריכוז. מחקרים אלה התרכזו בטיפול תרופתי ובהתערבויות שאינו תרופתיות. הצורך בטיפול ברור, והופך לעוד יותר משמעותי בסיטואציות שיכולות לגרום לתאונת דרכים, כמו נהיגה מונוטונית, וכשאין אדם נוסף במכונית פרט לנהג, מישהו שיוכל להתערב במקרה הצורך.

 

טיפול תרופתי ב-ADHD ונהיגה
אחת הדרכים להתמודד עם קשיי הפרעת הקשב בנהיגה היא טיפול תרופתי. התרופות שנבחנו במחקרים השונים הן התרופות המקובלות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז בכלל, והשכיחות שבהן – מתילפנידאט, אמפטמינים ואדרל. באופן כללי, נמצא כי התועלת המרובה ביותר היא בתרופות מעוררות, בעיקר מתילפנידאט, ובעיקר ארוך טווח.

בבחינת המחקר העוסק בהשפעת הטיפול התרופתי על אופן הנהיגה של אנשים עם הפרעת קשב וריכוז אפשר למצוא סקירה משנת 2006 שמצאה השפעה מיטיבה ועקבית של מתילפנידאט על בטיחות הנהיגה. (11) משתמע מכך שהשיפור בתסמיני הפרעת הקשב בעקבות טיפול תרופתי מתורגם באופן ישיר לנהיגה טובה יותר. שני מחקרים נוספים שבוצעו בתנאי אמת, בכביש, ומחקר נוסף בתנאי מעבדה, מצאו תועלת גם כן, לטיפול בתרופות מעוררות. מחקר הולנדי הראה תועלת בשימוש במתילפנידאט בשחרור מיידי (ריטלין IR) בתפקודים כמו שמירה על נתיב הנסיעה, שמירה על המהירות והסטות של ההגה. (2) Cox ואח' בדקו השפעה של ריטלין ארוך טווח במדבקה –Daytrana . (12) במחקר זה נבדקו נהגים עם ADHD שעברו עברת תנועה או קיבלו קנס במהלך השנה שקדמה למחקר. הותקנה מצלמת וידאו במכוניתם למשך 6 חודשים. באופן אקראי צפו בנהיגתם 3 חודשים ללא תרופה, ו-3 חודשים עם מדבקת דייטראנה למשך 15 שעות ביום. בשלב הטיפול, דיווחו הנבדקים על שיפור ניכר בתסמיני ADHD, וכן על הפחתה בנהיגה מסתכנת. בתקופת הטיפול לא הייתה אף התנגשות לעומת 8 התנגשויות בתקופה שללא טיפול. קיי ואח' השוו טיפול באדרל ארוך טווח לעומת אטומוקסטין (סטרטרה) בתנאי מעבדה (סימולטור). הם מצאו שהאמפטמינים שיפרו באופן משמעותי את תפקודי הנהיגה בסימולטור, אך האטומוקסטין לא הראה תוצאה דומה. אולם מחקר אחר, (2) הראה כי בשימוש באדרל XR, ארוך טווח, בבדיקה לאחר 16 שעות מנטילת התרופה, הייתה ירידה ביעילות ונצפו יותר טעויות בנהיגה לעומת פלצבו, תופעה שיוחסה לאפקט ריבאונד. בשימוש במתילפנידאט ארוך-טווח, קונצרטה, לא נצפתה ירידה בתפקוד לאחר 16 שעות. (13)

לסיכום, נראה כי התרופה המועילה ביותר לשיפור תפקודי נהיגה בנהגים עם הפרעות קשב וריכוז היא מתילפנידאט ארוך טווח.

 

התערבויות שאינן תרופתיות

הטיפול התרופתי יעיל לשיפור תפקודי הנהיגה כל זמן שהנהג עם ה-ADHD נמצא תחת השפעת התרופה. אך לא תמיד זה רלוונטי, וגם לא ניתן לבדיקה או לאכיפה. לכן רצוי לחפש אסטרטגיות נוספות לשיפור הנהיגה באנשים עם ADHD.

מה עוד אפשר לעשות כיום כדי להפחית מעורבות נהגים עם ADHD בעברות תנועה ובתאונות דרכים?

בסקירת ספרות מצאתי 3 מחקרים שהצליחו להדגים תועלת באסטרטגיות לא תרופתיות.

במחקר הראשון,Cox הראה כי נהיגה ברכב עם הילוכים ידניים משפרת את תפקודי הנהיגה של נהגים עם ADHD. (2)

במחקר השני, Poulsen הראה תועלת בתוכנית אימון ממוקדת ללימוד השתלבות בתנועה, זיהוי מצבי סיכון וחיזוי תגובות של נהגים אחרים. (14)

במחקר שלישי בדק Markham שימוש במכשיר GPS שנותן התראות חיוביות ושליליות בעת נהיגה במהירות מופרזת, ומצא כי שיטה זו יעילה להפחתת מהירות הנהיגה בנהגים עם ADHD. (15)

, ADHD הרופא ורישיון הנהיגה

נושא הנהיגה מחדד את השאלות האתיות הקשורות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז במבוגרים. כרופאים חשוב לפתוח את הנושא מול המטופל ולדון בו ובהשלכותיו. די במעידה קטנה אחת בקשב, התנהגות אימפולסיבית בודדה, או טעות אחת בשיפוט כדי לגרום לתאונה קשה והרסנית. יש לכך השלכות אישיות, אך גם חברתיות וכלכליות מרחיקות לכת.

נשאלת השאלה האם המחוקק יכול להתערב? האם אפשר להתנות מתן רישיון נהיגה לאדם עם הפרעת קשב וריכוז בכך שייטול תרופה לפני שהוא עולה על הכביש?

יש מחלות המונעות על פי חוק קבלת רישיון נהיגה. האם נכון לנהוג כך גם לגבי הפרעות קשב?

הנושא בעייתי מכמה בחינות, כמו פגיעה בחופש הפרט, קושי בפיקוח ולמעשה היעדר כלים לבדיקה של נהגים. ועדה שדנה בנושא במשרד הבריאות, הגיעה למסקנה כי התנאים עדיין אינם בשלים לאכיפה כזו, וכי נחוצה חקיקה.

תפקידנו כרופאים להגביר מודעות ולחנך לאבחון ולטיפול. אך מתי עלינו גם להתריע ולדווח כאשר המטופל אינו נענה לטיפול? האם כל הנהגים עם ADHD צריכים ליטול תרופות מעוררות בעת הנהיגה, או רק כאלה שנקנסו בעבר או שהיו מעורבים בתאונות? שאלות אלה, ושאלות רבות נוספות בנושא זה, עדיין אינן פתורות כיום.

מה נוכל להמליץ למטופל עם ADHD לגבי נהיגה?

  1. נטילת תרופה לפני שיוצאים לנהיגה. הפעלת שיקול דעת ואחריות אישית של הנהג לגבי השימוש בתרופות כאשר הוא נוהג.

  2. הימנעות מגורמים מסיחים בתוך המכונית:

  • שמיעת מוזיקה בעוצמה נמוכה והימנעות מהתעסקות עם הרדיו - כיוון והחלפת תחנות תוך כדי נסיעה.

  • כיבוי הטלפון הסלולרי

מחקר מעניין בנושא חלוקת הקשב, הוכיח כי אנשים (ללא ADHD) שמדברים בטלפון הנייד (גם אם באמצעות דיבורית) בזמן נסיעה, לא רק סוטים ממסלול הנהיגה, אלא גם פוגעים במכוניות אחרות ובהולכי רגל. על פי המחקר מתברר שהמוח לא יכול להקדיש תשומת לב מלאה גם למשימת הנהיגה (שהיא בעיקרה חזותית) וגם למשימת השיחה (שהיא שמיעתית).

החוקרים הסיקו שראייה בו-זמנית של אובייקטים (נוף וכביש, שילוט וכביש) אינה מפריעה כל כך לנהיגה כיוון שכל הגירויים שייכים לאותו חלק במוח, מרכז הראייה. לעומת זאת, ראייה ושמיעה סימולטניות פוגעות בנהיגה כיוון שהגירויים שייכים למרכזים שונים במוח.

מובן מאליו שבאנשים עם הפרעות קשב נושא זה מקבל העצמה פי כמה וכמה. (9) נמצא גם שהקושי גובר דווקא בנהיגה שמוגדרת כ"משעממת", שאין בה הרבה גירויים (נהיגה בכביש מהיר לעומת נהיגה עירונית למשל, שבה יש הרבה יותר אתגרים).

לכן, למרות העובדה שהדיבור בטלפון הנייד באמצעות דיבורית מותר בחוק, מומלץ להימנע משיחות ארוכות או מהפיכת הרכב למשרד נייד. כדאי מאוד לחשוב על זה במיוחד לאור העובדה שאחת הפעולות הראשונות שאנו עושים בעלייה לרכב היא למקם את הסלולרי בדיבורית. באנשים עם ADHD מומלץ פשוט לסגור את הנייד לפני תחילת הנסיעה.

 

  • תכנון תוואי הנסיעה מראש, כך שהדרך תהיה ידועה ולא יהיה צורך להתעסק תוך כדי הנסיעה בהחלטות או במכשיר ניווט.

 

  • צמצום מספר הנוסעים במכונית, רצוי רק נוסע אחד, כדי לצמצם את מספר המסיחים.

 

סיכום

נהגים עם ADHD הם קבוצת סיכון למעורבות בתאונות דרכים ולטעויות בנהיגה. הסיכון גדל כאשר הנהיגה מונוטונית, כשיש גם פגיעה בתפקודים הניהוליים וכשיש קושי בוויסות הכעסים. מובן ששתיית אלכוהול מחריפה אף היא את הליקויים. שימוש בתרופות מעוררות מפחית את הסיכון ומשפר את תפקודי הנהיגה, כפי שהודגם במחקרים שונים הן בסימולטורים והן בתנאי כביש אמיתיים. תשומת לב מיוחדת צריכה להינתן לנהגים בני נוער עם הפרעות קשב, שבהם הבעיה עלולה להיות חמורה יותר, והקניית כלים נכונים בשלב המוקדם, תוכל כנראה למנוע הסתבכויות בעתיד.

 

References

1. Barkley RA. Driving impairments in teens and adults with ADHD. Pshychiatr Clin N Am 2004;27:233-260.

2. Cox DJ, Madaan V,Cox BS. Adult ADHD and driving : why and how to manage it . Curr Psychiatry Rep 2011;13(5):345-50.

3. Hechtman L., Weiss G., Perlman T., Tuck D. Hyperactives as young adults: various clinical outcomes. Adolesc Psychiatry 1981;9:295-306.

4. Lamm LT. Distractions and the risk of car crash injury: the effect of driverss’ age. J Safety Res 2002;33:411-9.

5. Lambert NM. Analysis of driving histories of ADHD subjects. Final report to the National Highway Traffic Safety Administration, Washington DC June 1995.

6. Garner et al.. Symptom dimensions of disruptive behavior disorders in adolescent drivers. Journal of Attention Disorders 2012;20:1-20.

7. Thompson, A. L., Molina, B. S. G., Pelham, W.Jr., & Gnagy, E. M.. Risky Driving in Adolescents and Young Adults with Childhood ADHD. Journal of Pediatric Psychology 2007;32:745-759.

8. Seidman LJ, Biederman J, Faraone SV,Weber W, Ouellette C. Toward defining a neuropsychology of ADHD: performance of children and adolescence from a large clinically referred sample. J Consult Clin Psychol 1997;65:150-60.

9. Reimer B, Mehler B, D’Ambrosio LA, Fried R. The impact of distractions on young adult drivers with attention deficit hyperactivity disorder (ADHD). Accid Anal Prev 2010;42:842-851.

10. Barkley, R. A., & Cox, D.. A review of driving risks and impairments associated with attention-deficit/hyperactivity disorder and the effects of stimulant medication on driving performance. Journal of Safety Research 2007;38:113-128.

11. Jerome L, Habinsky L, Segal A. ADHD and driving risk: a review of the literature and methodological critique. Curr Psychiatry Rep 2006;8:416-426.

12. Cox DJ, Davis M, Mikami AY. Long-acting methylphenidate reduces collision rates of young adult ADHD drivers. J Clin Psychopharmacol .2011, in press.

13. Barkley, R. A., Murphy, K., O`Connell, T., & Connor, D. Effects of two doses of methylphenidate on simulator driving performance in adults with attention deficit hyperactivity disorder . Journal of Safety Research, 2005;36:121-129.

14. Poulsen AA, Horswill MS, Wetton MA, Hill A, Lim SM. A brief office-based hazard perception intervention for drivers with ADHD symptoms. Aust N Z J Psychiatry 2010;44:528-534.

15. Markham PT, Porter BE, Ball JD. Effectiveness of a program using a vehicle tracking system to reduce the speeding behavior of drivers with ADHD. J Attention Disorders 2011, epub ahead of print.

 

 

לסטלה - לסדר את השאלות לפי הפורמה הקבועה. התשובה צריכה להיות במהופך!

שאלות

(התשובה הנכונה מסומנת בכוכבית)

  1. הטיפול התרופתי שנמצא במחקרים כיעיל ביותר לשיפור תפקודי הנהיגה בנהגים עם ADHD הוא:

  1. סטימולנטים מכל הסוגים – ריטלין ואדרל

  2. כל התרופות המקובלות לטיפול ב-ADHD

  3. סטימולנטים וסטרטרה

  4. *מתילפנידאט ארוך טווח (קונצרטה)

  5. כל התשובות נכונות

 

2. ליקוי הנהיגה של נהגים עם ADHD:

  1. דומה לליקוי נהיגה של נהגים פיכחים לאחר שתיית אלכוהול

  2. מוחמר לאחר שתיית אלכוהול

  3. משתפר לאחר טיפול תרופתי

  4. ב+ג

  5. * כל התשובות נכונות

 

3. מחויבות הרופא בטיפול בנהג עם ADHD:

  1. חובה לדווח למשרד הרישוי בטופס הירוק על כל נהג עם ADHD

  2. להמליץ על טיפול תרופתי לפני תחילת הנהיגה

  3. להדריך את המטופל לגבי שיטות לצמצום המסיחים

  4. *ב+ג

  5. כל התשובות נכונות


תגובות:



דף ראשי | כינוסים רפואיים | כתבי עת רפואיים | חיפוש תרופות | תנאי שימוש | אודות מדיקל מדיה | צור קשר | קוסמטיקה ואסתטיקה רפואית | קוסמטיקה רפואית
המידע המופיע באתר זה מיועד לצוות רפואי בלבד. המידע באתר אינו מהווה בשום אופן ייעוץ רפואי ו\או משפטי.
שימוש או צפייה באתר זה מעידים על הסכמתך לתנאי השימוש.
תנאי שימוש באתר זה:
ידוע לי שעל ידי שימוש באתר זה, פרטיי שמסרתי יאספו ע"י חברת מדיקל מדיה על מנת ליצור איתי קשר בנוגע לאירוע זה ולאחרים. מדיקל מדיה אף רשאית להעביר את פרטי הקשר שלי מעת לעת לחברות קשורות אליה ו/או צדדים שלישיים כחלק מהמודל העסקי שלה לשימוש בכיווני שיווק עבור לקוחותיה שכולל ניוזלטר מדעי לרופאים, מידע על עידכוני רישום של תרופות וציוד רפואי, נושאים מקצועיים, פרסומים שונים, הזמנות לכנסים, הזמנות למפגשים עם נציגי פארמה וכיוצ״ב. ידוע לי כי אני זכאי לבקש מחברת מדיקל מדיה לחדול משימוש במידע בכל עת ע"י שליחת הודעה כתובה לחברה ובמקרה זה תתבטל הסכמתי לעיל מיום שהתקבלה ההודעה.

לצפייה בתנאי השימוש לחץ\' כאן
Powered by Medical Media Ltd.
כל הזכויות שמורות לי.ש. מדיקל מדיה בע"מ ©