שלום אורח, התחבר לאתר!, שכחת את הסיסמה?
  דוא"ל:
סיסמה:
טופס רישום לאתר | הוסף למועדפים | קבע כדף הבית
WWW.MedicalMedia.co.il
אודות אינדקס קישורים עדכוני רישום חיפוש תרופות כתבי עת כינוסים דף ראשי
yoman.co.il - תוכנה לזימון תורים
Medical Search Engine
לקביעת פגישה וירטואלית עם נציג, לחצו כאן
Skip Navigation Linksראשי > רשימת כתבי עת > ISRAELI Journal ADHD - גליון מס' 1 > שאינן רשומות בישראל ADD- סקירת תרופות ל
ISRAELI Journal ADHD
אוקטובר 2012 October | גיליון מס' 1 .No
צור קשר
חברי מערכת
רשימת גליונות קודמים
שער הגליון

שאינן רשומות בישראל ADD- סקירת תרופות ל


חגאי שור

 

בישראל רשומה רק תרופה אחת ל-ADHD Attention Deficit / Hyperactivity Disorder והיאMethylphenidate (MPH) בצורותיה השונות: ריטלין 10 מ"ג, ריטלין SR LA וקונצרטה. זהו המצב גם ברוב מדינות אירופה. בארצות הברית לעומת זאת המגוון רחב בהרבה. עד כמה שזה יישמע מוזר, דווקא העובדה שרוב התרופות האחרות התגלו לפני כ-0 שנה מונעת כיום את רישומן בישראל ובאירופה, שכן הן גנריות ואין תמריץ לחברה המקורית לרשום את התכשי

 

בישראל רשומה רק תרופה אחת ל-ADHD Attention Deficit / Hyperactivity Disorder והיאMethylphenidate (MPH) בצורותיה השונות: ריטלין 10 מ"ג, ריטלין SR LA וקונצרטה. זהו המצב גם ברוב מדינות אירופה. בארצות הברית לעומת זאת המגוון רחב בהרבה. עד כמה שזה יישמע מוזר, דווקא העובדה שרוב התרופות האחרות התגלו לפני כ-0 שנה מונעת כיום את רישומן בישראל ובאירופה, שכן הן גנריות ואין תמריץ לחברה המקורית לרשום את התכשיר. במאמר זה אסקור את מגוון התרופות ל-ADD שאינן רשומות בארץ, אך מיובאות בייבוא אישי. אפשר לחלק את התרופות ל-Stimulants ולתרופות אחרות. בתרשים המצורף משורטטת מפת התרופות ל-ADD.

 

  1. Stimulants

    1. Amphetamines:

      1. אדרל (Adderall)
        מכיל: תערובת של 4 מלחים שונים של אמפתמינים. אדרל הוא התכשיר הנפוץ ביותר לטיפול ב-ADD בארצות הברית. האמפתמינים פועלים בדומה לריטלין על המנגנון הדופמינרגי במוח. כל אחד מארבעת המרכיבים פועל בתזמון שונה, חלקם מהר יותר והאחרים לאט יותר. להרכב כמה יתרונות: פעילות ארוכת טווח. שש שעות לאדרל רגיל ו-12 שעות לאדרל XR.
        פחות תופעות לוואי, היות שהמינון של כל חומר נמוך יותר, יש פחות תופעות לוואי מריטלין. שכיחות נמוכה יותר של תופעות לוואי. במקרים שבהם הריטלין גרם לתופעות לוואי - האדרל לא גרם לתופעות אלו.
        תופעות הלוואי כשהן קורות הן מאותו סוג כמו של ריטלין, אך כאמור, עוצמתן ושכיחותן נמוכות יותר.
        המינון של אדרל דומה לריטלין, בעיקר בעובדה שאין אפשרות לקבוע אותו מראש אלא צריך לטטר כל מטופל בהדרגה.
        המינון המרבי הרשום הוא 40 מ"ג אך (כמו בריטלין) בארצות הברית משתמשים גם במינונים גבוהים יותר.

 

      1. דקסדרין (Dexedrine)
        מכיל Dextroamphetamine שהוא אחד הרכיבים של האדרל, לכן אין לו יתרון על פני אדרל.

 

      1. ויואנס (Vyvanse)
        מכיל Lisdexamfetamine dimesylate, נגזרת של אמפתמין, אשר הוסיפו לה עוד "זנב מולקולרי". החומר כשלעצמו אינו חומר פעיל. לכן אי אפשר לעשות בו שימוש לרעה כמו הסנפה. החומר עובר תהליך פירוק אנזימטי ומפריד את ה"זנב" מהחומר הפעיל. היות שהתהליך רציף והדרגתי, אין קפיצות ברמתו בדם. רוב תופעות הלוואי שהסטימולנטים גורמים הן תוצאה של שינויים חדים ברמת החומר בגוף. לויואנס גרף שטוח מאוד מבחינת העלייה והירידה של רמתו בדם. כתוצאה מכך פעילותו עדינה ביחס ליתר הסטימולנטים, תופעות הלוואי שלו לרוב מעטות יותר בהשוואה ליתר התרופות במשפחה. ויואנס פועל 12-10 שעות.

    1. MethylPheniade

      1. פוקלין (Focalin)
        מכיל Dexmethylphenidate. החומר הוא איזומר אופטי שלMethylphenidate (MPH) . ל-MPH שתי אפשרויות של סידור האטומים במרחב. האחת היא איזומר פעיל ואילו השנייה אחראית לחלק מתופעות הלוואי. בפוקלין האיזומר הפעיל הוא D לכן אפשר לתת מינון שהוא מחצית ממינון MPH. כתוצאה מכך תופעות הלוואי קלות באופן משמעותי. פוקלין רגיל פועל כ-4 שעות בדומה ל-MPH רגיל. קיים פוקלין XR שמגיע בקפסולות המכילות כדוריות, בדומה לריטלין LA אך הוא פועל 12 שעות. המינון של פוקלין הוא בדיוק מחצית המינון של ריטלין. הוא מגיע בכדורים של 5 ו-10 מ"ג ובקפסולות של 10, 15, 20, 25, 30 ו-40 מ"ג.

      2. דיטרנה (Daytrana)
        דיטרנה הן מדבקות של Methylphenidate. למדבקה ארבע תכונות בעלות יתרונות לסובלים מתופעות לוואי של MPH.
        1.
        היתרון הגדול של המדבקה נובע מכך שהחומר הפעיל נספג היישר מהעור למחזור הדם. כאשר מקבלים MPH באופן פומי, החומר הפעיל עובר קודם כול לכבד ומתפרק בו. במקרה של MPH תוצרי המטבוליזם גורמים לתופעות לוואי משל עצמם. יתר על כן, כדי להתגבר על הפירוק הזה אנו נזקקים למינון מוגדל של החומר.
        2.
        המדבקות מכילות 80% איזומר D Dexmethylphenidate שהוא האיזומר הפעיל (ראו פוקלין). לכן אנו נזקקים למינון נמוך עוד יותר.
        3.
        אופן הספיגה של תרופות הניטלות כמדבקות מעניק להן יתרון גדול. לא בכדי, כמות התרופות המשווקות כמדבקות גדלה. שכבת העור משמשת כ-Buffer שאוגר את החומר ומשחרר אותו לדם. שחרור זה הוא אטי והדרגתי. ההדרגתיות משטיחה את גרף רמת החומר בפלסמה ומונעת תופעות לוואי. יתרון זה חשוב במיוחד ב-MPH.
        4.
        יש אפשרות להסיר את המדבקה בכל עת, ובכך להשיג שליטה על משך פעילותה. תכונה זו חשובה במיוחד במקרים שבהם רוצים שילדים יוכלו לאכול אחר הצהריים. בכל תרופה פומית אי אפשר לשלוט על משך הטיפול לאחר המתן.
        יתרונות אלו מביאים לכך שהמדבקה פועלת עד 12 שעות, עם מעט תופעות לוואי.
        יש מקרים שבהם הדבק של המדבקה גורם לאלרגיה, גירוד ואדמומיות ואינו מאפשר להשתמש בה.
        מינונים משווקים: 10, 15, 20, 30 מ"ג ל-9 שעות. המדבקה פועלת עוד כשעתיים אחרי הסרתה. יש לטטר את המינונים בהדרגה לכל מטופל.

 

  1. SNRI Selective Norepinephrine Reuptake Inhibitor –

    1. Atomoxetine
      בשמו המסחרי Strattera. זו משפחה שונה לחלוטין וחדשה בהשוואה לסטימולנטים ששלטו בטיפול ב-ADD עשרות שנים. הסיטמולנטים פועלים על המנגנון הדופמינרגי, בעוד ה-SNRI פועל על המנגנון האדרנרגי. ה-Atomoxetine פותח מ-Reboxetine שמשמש לטיפול בדיכאון, אחרי שמצאו שה-Reboxetine פועל (אם כי באופן חלש) גם נגד ADD. ה-Atomoxetine הוא המולקולה הראשונה והיחידה שפותחה מראש לטיפול ב-ADD.
      הטיפול ב-Atomoxetine שונה מהותית מהטיפול בסטימולנטים. יש ליטול את התרופה מדי יום, ובדומה ל-SSRI היא מתחילה להשפיע רק אחרי כ-3 שבועות.
      היתרונות של Atomoxetine לעומת הסיטימולנטים הם:
      1.
      אין מגבלת שעות של טיפול.
      2.
      אין אובדן תיאבון.
      3.
      כמעט שאין טיקים, ויש אפילו פעילות נגד טיקים קיימים.
      החסרונות העיקריים הם:
      1.
      התרופה משפיעה רק על כ-60% מהאוכלוסייה.
      2.
      יש צורך בנטילה יומיומית רצופה.
      3.
      תופעות הלוואי הן בעיקר כאבי בטן וראש, התקפי זעם ותופעות אחרות.
      4.
      התרופה פועלת פחות על הריכוז ויותר על הפן ההתנהגותי.

  2. Selective α Receptor Agonist

    1. Guanfacine
      בשמו המסחריIntunive . Guanfacine פותח כתרופה ליתר לחץ דם. היא משווקת בארצות הברית למטרה זו בשם Tenex וקיימים תכשירים גנריים נוספים. המגרעת של התרופה היא משך פעולה הקצר. Intunive היא תרופה בשחרור מושהה שפותחה לטיפול ב-ADD. הפעילות הישירה שלה על ADD אינה גבוהה במיוחד, אך היא מפחיתה טיקים, משפרת התנהגות אימפולסיבית ומסייעת בשינה. לכן פעמים רבות משלבים אותה עם סטימולנטים.

 

האתגר בבחירת התרופה המתאימה ביותר לטיפול ב-ADD

 

אכן מדובר באתגר לא פשוט. לא בכדי יש ל-MPH, לדוגמה, 11 מינונים שונים, וגם ליתר התרופות מגוון מינונים רחב.

תהליך בחירת התרופה הוא לעתים ארוך ומייגע, ועליו להיות מלווה בדו-שיח מתמשך בין הרופא למטופל. טעות נפוצה של מטופלים היא לנטוש את הטיפול אחרי כישלון עם תרופה אחת. הרופא חייב לתאם ציפיות עם המטופל ולהסביר לו שזהו תהליך ארוך ולא חד-פעמי.

טעות נפוצה נוספת היא לוותר על מולקולה אחרי כישלון עם צורת מינון אחת שלה. כלומר, לא לנסות קונצטרה אחרי כישלון עם LA. או לוותר על סטימולנטים בכלל אחרי כישלון עם ריטלין. הבעיה מחמירה אף יותר שכן תת-מינון של MPH גורם אף הוא לתופעות לוואי, ולעתים קשה להבחין אם תופעת הלוואי היא כתוצאה מתת-מינון או ממינון יתר. תופעה נפוצה בטיפול בריטלין היא שהילד הוא "זומבי", כלומר אדיש. זוהי תופעה שעשויה להיגרם כתוצאה מתת-מינון, ולעתים חל שיפור עם הגדלת המינון.

התחלת תהליך התאמת הטיפול היא בריטלין רגיל 10 מ"ג. קל לחתוך אותו ולהסביר למטופל לעלות במינון ברבעי כדור. בשלב זה לא מתייחסים לריבאונד, אלא רק לפעילות ותופעות הלוואי ב-4-3 שעות שאחרי הנטילה. לאחר מכן אפשר להמיר את המינון ל-LA או לקונצרטה. השיקול העיקרי הוא משך הפעילות הנדרש. לעתים נשנה את התרופה כדי להתגבר על תופעות לוואי. יש חולים שסובלים מתופעות לוואי קשות שה-LA גורם אך אינם סובלים מקונצרטה. אך יש חולים שיעדיפו LA.

המרת המינון צריכה לקחת בחשבון את משך ההשפעה ואובדן של עד 20% מהחומר שלא נספג במינונים הגבוהים. כלומר, קונצרטה 36 מ"ג דומה לשלוש מנות של ריטלין 10 מ"ג.

אם MPH אינו משפיע, או שתופעות הלוואי בלתי נסבלות, צריך לחפש תרופה אחרת. פרט למקרים שבהם תופעות הלוואי חריגות ביותר, ואז כדאי להישאר עם הסטימולנטים. הסיבה לכך היא שהם יעילים יותר ואחוזי ההצלחה בטיפול איתם גבוהים.

אי אפשר לקבוע מי התרופה הטובה מבין הסטימולנטים. לכל אחת יתרונות וחסרונות משלה. מבחינת עלות-תועלת כדאי להתחיל באדרל כי היא זולה יחסית ופועלת כ-6 שעות. אם גם תכשיר זה ייכשל, או שנרצה משך פעילות ארוך יותר, אפשר לעבור לסטימולנטים אחרים. לסטרטרה יתרונות משלה ואם היא עובדת, היא חלופה טובה. לעתים משלבים אותה עם מינון נמוך של סטימולנטים.

 

 

 

ריכוז של יתרונות וחסרונות של תרופות ל-ADD

 

התרופה

יתרונות

חסרונות

Adderall IR

  1. פועלת 6 שעות.

  2. עלות לא גבוהה.

  3. אפשר לחלק את הכדור

  1. תופעות לוואי בשכיחות נמוכה יותר מריטלין אבל עדיין משמעותיות.

Adderall XR

  1. עד 12 שעות פעילות.

  2. ריבאונד מופחת.

  1. עלות גבוהה.

  2. מינון מרבי 30 מ"ג שקול כנגד IR 15 שאינו מספיק לבוגרים.

Focalin IR

  1. מינון נמוך נותן אפקט

  2. עלות לא גבוהה

  1. פעילות 4 שעות בלבד

Focalin XR

  1. פעיל עד 12 שעות

  2. ריבאונד מופחת

  1. עלות גבוהה

Vyvanse

  1. תופעות לוואי מעטות יחסית.

  2. לרוב אין ריבאונד

  3. אפשר להתאים את המינון בדירוגים קצרים מאוד.

  4. נמס – אין בעיית בליעה.

  5. מחיר נמוך יחסית לתרופה ארוכה.

 

  1. אף שזוהי תרופה עדינה מאוד יש מקרים של תופעות לוואי משמעותיות.

Daytrana

  1. שליטה על משך הפעילות.

  2. מיעוט תופעות לוואי.

  3. אין בעיית בליעה.

  4. משך פעילות ארוך.

  5. אין ריבאונד.

  1. עלות גבוהה.

  2. לעתים הרגישות והגירוי בעור גבוהים מאוד.

Strattera

  1. פועלת כל היום

  2. תופעות לוואי שונות מסטימולנטים.

  3. אין ריבאונד.

  4. עלות נמוכה יחסית לתכשיר ארוך.

  1. תופעות לוואי שונות.

  2. משפיע יותר על התנהגות ופחות על קשב.

 

 

 

סיווג התרופות ל-ADD

 

 

ר. במאמר זה אסקור את מגוון התרופות ל-ADD שאינן רשומות בארץ, אך מיובאות בייבוא אישי. אפשר לחלק את התרופות ל-Stimulants ולתרופות אחרות. בתרשים המצורף משורטטת מפת התרופות ל-ADD.

 

  1. Stimulants

    1. Amphetamines:

      1. אדרל (Adderall)
        מכיל: תערובת של 4 מלחים שונים של אמפתמינים. אדרל הוא התכשיר הנפוץ ביותר לטיפול ב-ADD בארצות הברית. האמפתמינים פועלים בדומה לריטלין על המנגנון הדופמינרגי במוח. כל אחד מארבעת המרכיבים פועל בתזמון שונה, חלקם מהר יותר והאחרים לאט יותר. להרכב כמה יתרונות: פעילות ארוכת טווח. שש שעות לאדרל רגיל ו-12 שעות לאדרל XR.
        פחות תופעות לוואי, היות שהמינון של כל חומר נמוך יותר, יש פחות תופעות לוואי מריטלין. שכיחות נמוכה יותר של תופעות לוואי. במקרים שבהם הריטלין גרם לתופעות לוואי - האדרל לא גרם לתופעות אלו.
        תופעות הלוואי כשהן קורות הן מאותו סוג כמו של ריטלין, אך כאמור, עוצמתן ושכיחותן נמוכות יותר.
        המינון של אדרל דומה לריטלין, בעיקר בעובדה שאין אפשרות לקבוע אותו מראש אלא צריך לטטר כל מטופל בהדרגה.
        המינון המרבי הרשום הוא 40 מ"ג אך (כמו בריטלין) בארצות הברית משתמשים גם במינונים גבוהים יותר.

 

      1. דקסדרין (Dexedrine)
        מכיל Dextroamphetamine שהוא אחד הרכיבים של האדרל, לכן אין לו יתרון על פני אדרל.

 

      1. ויואנס (Vyvanse)
        מכיל Lisdexamfetamine dimesylate, נגזרת של אמפתמין, אשר הוסיפו לה עוד "זנב מולקולרי". החומר כשלעצמו אינו חומר פעיל. לכן אי אפשר לעשות בו שימוש לרעה כמו הסנפה. החומר עובר תהליך פירוק אנזימטי ומפריד את ה"זנב" מהחומר הפעיל. היות שהתהליך רציף והדרגתי, אין קפיצות ברמתו בדם. רוב תופעות הלוואי שהסטימולנטים גורמים הן תוצאה של שינויים חדים ברמת החומר בגוף. לויואנס גרף שטוח מאוד מבחינת העלייה והירידה של רמתו בדם. כתוצאה מכך פעילותו עדינה ביחס ליתר הסטימולנטים, תופעות הלוואי שלו לרוב מעטות יותר בהשוואה ליתר התרופות במשפחה. ויואנס פועל 12-10 שעות.

    1. MethylPheniade

      1. פוקלין (Focalin)
        מכיל Dexmethylphenidate. החומר הוא איזומר אופטי שלMethylphenidate (MPH) . ל-MPH שתי אפשרויות של סידור האטומים במרחב. האחת היא איזומר פעיל ואילו השנייה אחראית לחלק מתופעות הלוואי. בפוקלין האיזומר הפעיל הוא D לכן אפשר לתת מינון שהוא מחצית ממינון MPH. כתוצאה מכך תופעות הלוואי קלות באופן משמעותי. פוקלין רגיל פועל כ-4 שעות בדומה ל-MPH רגיל. קיים פוקלין XR שמגיע בקפסולות המכילות כדוריות, בדומה לריטלין LA אך הוא פועל 12 שעות. המינון של פוקלין הוא בדיוק מחצית המינון של ריטלין. הוא מגיע בכדורים של 5 ו-10 מ"ג ובקפסולות של 10, 15, 20, 25, 30 ו-40 מ"ג.

      2. דיטרנה (Daytrana)
        דיטרנה הן מדבקות של Methylphenidate. למדבקה ארבע תכונות בעלות יתרונות לסובלים מתופעות לוואי של MPH.
        1.
        היתרון הגדול של המדבקה נובע מכך שהחומר הפעיל נספג היישר מהעור למחזור הדם. כאשר מקבלים MPH באופן פומי, החומר הפעיל עובר קודם כול לכבד ומתפרק בו. במקרה של MPH תוצרי המטבוליזם גורמים לתופעות לוואי משל עצמם. יתר על כן, כדי להתגבר על הפירוק הזה אנו נזקקים למינון מוגדל של החומר.
        2.
        המדבקות מכילות 80% איזומר D Dexmethylphenidate שהוא האיזומר הפעיל (ראו פוקלין). לכן אנו נזקקים למינון נמוך עוד יותר.
        3.
        אופן הספיגה של תרופות הניטלות כמדבקות מעניק להן יתרון גדול. לא בכדי, כמות התרופות המשווקות כמדבקות גדלה. שכבת העור משמשת כ-Buffer שאוגר את החומר ומשחרר אותו לדם. שחרור זה הוא אטי והדרגתי. ההדרגתיות משטיחה את גרף רמת החומר בפלסמה ומונעת תופעות לוואי. יתרון זה חשוב במיוחד ב-MPH.
        4.
        יש אפשרות להסיר את המדבקה בכל עת, ובכך להשיג שליטה על משך פעילותה. תכונה זו חשובה במיוחד במקרים שבהם רוצים שילדים יוכלו לאכול אחר הצהריים. בכל תרופה פומית אי אפשר לשלוט על משך הטיפול לאחר המתן.
        יתרונות אלו מביאים לכך שהמדבקה פועלת עד 12 שעות, עם מעט תופעות לוואי.
        יש מקרים שבהם הדבק של המדבקה גורם לאלרגיה, גירוד ואדמומיות ואינו מאפשר להשתמש בה.
        מינונים משווקים: 10, 15, 20, 30 מ"ג ל-9 שעות. המדבקה פועלת עוד כשעתיים אחרי הסרתה. יש לטטר את המינונים בהדרגה לכל מטופל.

 

  1. SNRI Selective Norepinephrine Reuptake Inhibitor –

    1. Atomoxetine
      בשמו המסחרי Strattera. זו משפחה שונה לחלוטין וחדשה בהשוואה לסטימולנטים ששלטו בטיפול ב-ADD עשרות שנים. הסיטמולנטים פועלים על המנגנון הדופמינרגי, בעוד ה-SNRI פועל על המנגנון האדרנרגי. ה-Atomoxetine פותח מ-Reboxetine שמשמש לטיפול בדיכאון, אחרי שמצאו שה-Reboxetine פועל (אם כי באופן חלש) גם נגד ADD. ה-Atomoxetine הוא המולקולה הראשונה והיחידה שפותחה מראש לטיפול ב-ADD.
      הטיפול ב-Atomoxetine שונה מהותית מהטיפול בסטימולנטים. יש ליטול את התרופה מדי יום, ובדומה ל-SSRI היא מתחילה להשפיע רק אחרי כ-3 שבועות.
      היתרונות של Atomoxetine לעומת הסיטימולנטים הם:
      1.
      אין מגבלת שעות של טיפול.
      2.
      אין אובדן תיאבון.
      3.
      כמעט שאין טיקים, ויש אפילו פעילות נגד טיקים קיימים.
      החסרונות העיקריים הם:
      1.
      התרופה משפיעה רק על כ-60% מהאוכלוסייה.
      2.
      יש צורך בנטילה יומיומית רצופה.
      3.
      תופעות הלוואי הן בעיקר כאבי בטן וראש, התקפי זעם ותופעות אחרות.
      4.
      התרופה פועלת פחות על הריכוז ויותר על הפן ההתנהגותי.

  2. Selective α Receptor Agonist

    1. Guanfacine
      בשמו המסחריIntunive . Guanfacine פותח כתרופה ליתר לחץ דם. היא משווקת בארצות הברית למטרה זו בשם Tenex וקיימים תכשירים גנריים נוספים. המגרעת של התרופה היא משך פעולה הקצר. Intunive היא תרופה בשחרור מושהה שפותחה לטיפול ב-ADD. הפעילות הישירה שלה על ADD אינה גבוהה במיוחד, אך היא מפחיתה טיקים, משפרת התנהגות אימפולסיבית ומסייעת בשינה. לכן פעמים רבות משלבים אותה עם סטימולנטים.

 

האתגר בבחירת התרופה המתאימה ביותר לטיפול ב-ADD

 

אכן מדובר באתגר לא פשוט. לא בכדי יש ל-MPH, לדוגמה, 11 מינונים שונים, וגם ליתר התרופות מגוון מינונים רחב.

תהליך בחירת התרופה הוא לעתים ארוך ומייגע, ועליו להיות מלווה בדו-שיח מתמשך בין הרופא למטופל. טעות נפוצה של מטופלים היא לנטוש את הטיפול אחרי כישלון עם תרופה אחת. הרופא חייב לתאם ציפיות עם המטופל ולהסביר לו שזהו תהליך ארוך ולא חד-פעמי.

טעות נפוצה נוספת היא לוותר על מולקולה אחרי כישלון עם צורת מינון אחת שלה. כלומר, לא לנסות קונצטרה אחרי כישלון עם LA. או לוותר על סטימולנטים בכלל אחרי כישלון עם ריטלין. הבעיה מחמירה אף יותר שכן תת-מינון של MPH גורם אף הוא לתופעות לוואי, ולעתים קשה להבחין אם תופעת הלוואי היא כתוצאה מתת-מינון או ממינון יתר. תופעה נפוצה בטיפול בריטלין היא שהילד הוא "זומבי", כלומר אדיש. זוהי תופעה שעשויה להיגרם כתוצאה מתת-מינון, ולעתים חל שיפור עם הגדלת המינון.

התחלת תהליך התאמת הטיפול היא בריטלין רגיל 10 מ"ג. קל לחתוך אותו ולהסביר למטופל לעלות במינון ברבעי כדור. בשלב זה לא מתייחסים לריבאונד, אלא רק לפעילות ותופעות הלוואי ב-4-3 שעות שאחרי הנטילה. לאחר מכן אפשר להמיר את המינון ל-LA או לקונצרטה. השיקול העיקרי הוא משך הפעילות הנדרש. לעתים נשנה את התרופה כדי להתגבר על תופעות לוואי. יש חולים שסובלים מתופעות לוואי קשות שה-LA גורם אך אינם סובלים מקונצרטה. אך יש חולים שיעדיפו LA.

המרת המינון צריכה לקחת בחשבון את משך ההשפעה ואובדן של עד 20% מהחומר שלא נספג במינונים הגבוהים. כלומר, קונצרטה 36 מ"ג דומה לשלוש מנות של ריטלין 10 מ"ג.

אם MPH אינו משפיע, או שתופעות הלוואי בלתי נסבלות, צריך לחפש תרופה אחרת. פרט למקרים שבהם תופעות הלוואי חריגות ביותר, ואז כדאי להישאר עם הסטימולנטים. הסיבה לכך היא שהם יעילים יותר ואחוזי ההצלחה בטיפול איתם גבוהים.

אי אפשר לקבוע מי התרופה הטובה מבין הסטימולנטים. לכל אחת יתרונות וחסרונות משלה. מבחינת עלות-תועלת כדאי להתחיל באדרל כי היא זולה יחסית ופועלת כ-6 שעות. אם גם תכשיר זה ייכשל, או שנרצה משך פעילות ארוך יותר, אפשר לעבור לסטימולנטים אחרים. לסטרטרה יתרונות משלה ואם היא עובדת, היא חלופה טובה. לעתים משלבים אותה עם מינון נמוך של סטימולנטים.

 

 

 

ריכוז של יתרונות וחסרונות של תרופות ל-ADD

 

התרופה

יתרונות

חסרונות

Adderall IR

  1. פועלת 6 שעות.

  2. עלות לא גבוהה.

  3. אפשר לחלק את הכדור

  1. תופעות לוואי בשכיחות נמוכה יותר מריטלין אבל עדיין משמעותיות.

Adderall XR

  1. עד 12 שעות פעילות.

  2. ריבאונד מופחת.

  1. עלות גבוהה.

  2. מינון מרבי 30 מ"ג שקול כנגד IR 15 שאינו מספיק לבוגרים.

Focalin IR

  1. מינון נמוך נותן אפקט

  2. עלות לא גבוהה

  1. פעילות 4 שעות בלבד

Focalin XR

  1. פעיל עד 12 שעות

  2. ריבאונד מופחת

  1. עלות גבוהה

Vyvanse

  1. תופעות לוואי מעטות יחסית.

  2. לרוב אין ריבאונד

  3. אפשר להתאים את המינון בדירוגים קצרים מאוד.

  4. נמס – אין בעיית בליעה.

  5. מחיר נמוך יחסית לתרופה ארוכה.

 

  1. אף שזוהי תרופה עדינה מאוד יש מקרים של תופעות לוואי משמעותיות.

Daytrana

  1. שליטה על משך הפעילות.

  2. מיעוט תופעות לוואי.

  3. אין בעיית בליעה.

  4. משך פעילות ארוך.

  5. אין ריבאונד.

  1. עלות גבוהה.

  2. לעתים הרגישות והגירוי בעור גבוהים מאוד.

Strattera

  1. פועלת כל היום

  2. תופעות לוואי שונות מסטימולנטים.

  3. אין ריבאונד.

  4. עלות נמוכה יחסית לתכשיר ארוך.

  1. תופעות לוואי שונות.

  2. משפיע יותר על התנהגות ופחות על קשב.

 

 

 

סיווג התרופות ל-ADD

 


תגובות:



דף ראשי | כינוסים רפואיים | כתבי עת רפואיים | חיפוש תרופות | תנאי שימוש | אודות מדיקל מדיה | צור קשר | קוסמטיקה ואסתטיקה רפואית | קוסמטיקה רפואית
המידע המופיע באתר זה מיועד לצוות רפואי בלבד. המידע באתר אינו מהווה בשום אופן ייעוץ רפואי ו\או משפטי.
שימוש או צפייה באתר זה מעידים על הסכמתך לתנאי השימוש.
תנאי שימוש באתר זה:
ידוע לי שעל ידי שימוש באתר זה, פרטיי שמסרתי יאספו ע"י חברת מדיקל מדיה על מנת ליצור איתי קשר בנוגע לאירוע זה ולאחרים. מדיקל מדיה אף רשאית להעביר את פרטי הקשר שלי מעת לעת לחברות קשורות אליה ו/או צדדים שלישיים כחלק מהמודל העסקי שלה לשימוש בכיווני שיווק עבור לקוחותיה שכולל ניוזלטר מדעי לרופאים, מידע על עידכוני רישום של תרופות וציוד רפואי, נושאים מקצועיים, פרסומים שונים, הזמנות לכנסים, הזמנות למפגשים עם נציגי פארמה וכיוצ״ב. ידוע לי כי אני זכאי לבקש מחברת מדיקל מדיה לחדול משימוש במידע בכל עת ע"י שליחת הודעה כתובה לחברה ובמקרה זה תתבטל הסכמתי לעיל מיום שהתקבלה ההודעה.

לצפייה בתנאי השימוש לחץ\' כאן
Powered by Medical Media Ltd.
כל הזכויות שמורות לי.ש. מדיקל מדיה בע"מ ©