שלום אורח, התחבר לאתר!, שכחת את הסיסמה?
  דוא"ל:
סיסמה:
טופס רישום לאתר | הוסף למועדפים | קבע כדף הבית
WWW.MedicalMedia.co.il
אודות אינדקס קישורים עדכוני רישום חיפוש תרופות כתבי עת כינוסים דף ראשי
yoman.co.il - תוכנה לזימון תורים
Medical Search Engine
לקביעת פגישה וירטואלית עם נציג, לחצו כאן
Skip Navigation Linksראשי > רשימת כתבי עת > ISRAELI Journal ADHD - גליון מס' 1 > ADHD- אימון אישי וטיפולים לא-תרופתיים אחרים ל
ISRAELI Journal ADHD
אוקטובר 2012 October | גיליון מס' 1 .No
צור קשר
חברי מערכת
רשימת גליונות קודמים
שער הגליון

ADHD- אימון אישי וטיפולים לא-תרופתיים אחרים ל


יעל שטיינברג

רקע

הפרעת קשב וריכוז (Attention Deficit Hyperactivity Disorder – ADHD) היא הפרעה פסיכיאטרית בעלת מקור נוירו-ביולוגי וגנטי. זוהי ההפרעה ההתפתחותית הנפוצה ביותר בעולם ובעלת שיעור התורשתיות הגבוה ביותר: 0.77. שיעור המבוגרים באוכלוסייה הלוקים בה עומד על כ-4%, ומרביתם אינם מאובחנים ואינם מטופלים.(6-1) הסימפטומים העיקריים של ההפרעה הם חוסר קשב, היפראקטיביות ואימפולסיביות.(5,4,2)

הפרעה זו בקרב מבוגרים מהווה נטל עצום על הפרט הלוקה בה ועל החברה. נטל זה מתבטא במונחים של מחיר כלכלי, חוסר העסקה, תפוקה נמוכה במקום העבודה, תת-הישגיות אקדמית, בעיות התנהגותיות, נהיגה לא בטוחה וריבוי תאונות דרכים. הלוקים בהפרעה משתמשים בתדירות גבוהה פי שניים מהממוצע בשירותי הבריאות, בעלויות גבוהות מהממוצע, וזאת נוסף על הטיפול בהפרעה עצמה.

נוסף על המחיר החברתי, הסובלים מההפרעה שאינם מטופלים משלמים מחיר אישי כבד, המתבטא בקושי לשמור על מקום עבודה, לתפקד במקום העבודה, לתפקד בחיי היומיום, לנהל זמן, להתמודד עם רשויות, ליצור קשרים חברתיים וקשרים זוגיים ולשמור עליהם.(3-1, 7-5) אפשר לצמצם את כל אלה באופן משמעותי באמצעות טיפול נכון, ולכן יש הצדקה לכך שאת הטיפול יממנו החברה והממשל הנושאים בתוצאות ובעלויות הנגרמות בשל חוסר טיפול.

הטיפול התרופתי הוא הטיפול הראשוני המוצע לטיפול בהפרעה, המשפיע ביותר על מופעיה והיעיל ביותר בטיפול רב-ממדי.(5,2) תרופות בעלות השפעה לשעות רבות מצמצמות את האפשרות שהמטופל ישכח לקחת את התרופה, ומובילות לשיפור הדרגתי ונוח יותר של התסמינים. נוסף על הטיפול התרופתי, קיימות שיטות טיפול שונות המתאימות לטיפול בהפרעת קשב וריכוז כגון נתינת מידע למטופל על ההפרעה,(8,5) קבוצת תמיכה,(8,6,5,3,2) טיפולים קוגניטיביים-התנהגותיים,(5,2) אימון אישי(8,3) וטיפול פסיכודינמי.(8,4,3)

ממחקרים עולה כי רוב המטופלים זקוקים לטיפול רב-מערכתי כדי ליצור שינוי מהותי. הוכח כי שילוב של טיפול תרופתי וטיפול נוסף (לרוב טיפול קוגניטיבי-התנהגותי) אפקטיבי ביותר לטיפול בהפרעה, וגם לטיפול בתחלואה נלווית של חרדה ודיכאון.(5-2) כדי שהטיפול יהיה יעיל, יש צורך במעקב אחר המטופל.(3) ארגונים פסיכיאטריים מאנגליה, מארצות הברית ומקנדה ממליצים על טיפול משולב הכולל חמישה מרכיבים: מתן מידע, התאמה תרופתית, התאמת מינון, הערכת הסימפטומים הנותרים ומעקב בקהילה.(6)

ברוב המדינות שבהן מוצע טיפול, מספקות הממשלות טיפול תרופתי בלבד. ברוב המדינות שבהן יש מרפאות לטיפול בהפרעת קשב וריכוז במבוגרים (כגון ארצות הברית, אנגליה, הולנד, גרמניה וקנדה), מומחים מספקים אבחנה והמלצות לטיפול, ורופא המשפחה המקומי מבצע מעקב אחר הטיפול המתמשך.(6)

מאמר זה מסכם מחקר ראשון מסוגו בארץ, שחקר את המבנה הארגוני המטפל בהפרעות קשב וריכוז במבוגרים בישראל כיום, ונערך בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים בהנחיית פרופ' אשר אור-נוי ופרופ' דויד חיניץ. המחקר מגדיר את המערכת המטפלת על שלל הזרועות והכוחות הפועלים בה, הנמצאת בהתפתחות מואצת, בשל העלייה במודעות להפרעה ובמספר המבוגרים הפונים לטיפול.

במחקר רואיינו בעלי תפקידים שונים שיש להם קשר לנושא, במטרה לאפיין את המערך המטפל, על יתרונותיו ועל כשליו. זאת כדי לאפשר שימוש במידע לשיפור המערך המטפל בהפרעות קשב וריכוז במבוגרים בישראל, ובכך להיטיב את מצבם של הלוקים בהפרעה ולהקטין את הנטל שהם יוצרים על החברה בישראל.

שאלות והשערות המחקר

המחקר בחן אילו טיפולים קיימים ומוצעים כיום בישראל לטיפול במבוגרים הלוקים בהפרעת קשב וריכוז וכיצד טיפולים אלה מאורגנים מבחינה מערכתית במגזרים השונים. מחקר זה שם דגש על קיומה של עבודת צוות בין מטפלים שונים במסגרות השונות, מתוך הנחה כי שילוב טיפולים ומטפלים דורש תיאום וארגון.

יעד המחקר: תיאור וניתוח ארגון הטיפול בהפרעת קשב וריכוז במבוגרים בישראל כיום, תוך יצירת הבנה מעמיקה של אופן פעילותו ותפקודו.

מטרת המחקר: תיאור הבעיות והתהליכים הארגוניים הפוקדים את המערך המטפל בהפרעת קשב וריכוז במבוגרים בישראל כיום.

שאלות המחקר

# מה הם הטיפולים ומה הן מסגרות הטיפול הקיימים במגזרים השונים כדי לטפל בהפרעת קשב וריכוז במבוגרים בישראל כיום?

# עד כמה מתקיימת בהם עבודת צוות ומה מידת חשיבותה?

# עד כמה מוצלחים מערכי הטיפול ולפי אילו מדדים מוערכת הצלחתם?

# אילו גופים מממנים את הטיפולים? אילו טיפולים הם מממנים ובאיזו מידה?

# מה מידת הנגישות של המידע על ההפרעה ועל הטיפולים הקיימים?

# האם קיימת הסכמה על מידת חשיבותם של הטיפולים השונים?

השערות המחקר:

# קיימים טיפולים שונים המטפלים בהיבטים שונים של הפרעת קשב וריכוז

# קיימים מעט מערכים המטפלים בהפרעה

# מרבית הטיפולים והמערכים הקיימים מצויים במגזר הפרטי, ולא במגזר הציבורי, ולא קיים מנגנון ארגון או פיקוח עליהם

# בעוד מרבית המטפלים תומכים בעבודת צוות, לא נראה שיתוף פעולה בין מטפלים שאינם עובדים במערך

# הצלחת הטיפול במגזר הציבורי אינה משביעת רצון

# המימון לטיפול בהפרעה מועט ביותר, וברובו מיועד לטיפול התרופתי

# לא קיימת מערכת מידע או הכוונה מוסדרת על ההפרעה ועל הטיפולים הקיימים

# יש מודעות נמוכה וידע מועט על ההפרעה ועל הטיפולים השונים באוכלוסייה, ומטפלים בה כאלו שאינם מתמחים בטיפול בהפרעה

# מרואיינים העוסקים במקצועות הרפואה תומכים בטיפול התרופתי, בעוד מרבית המרואיינים תומכים בשילוב הטיפול התרופתי עם טיפול נוסף.

שיטות עבודה

תבנית המחקר

המחקר הוא מחקר ניתוח מדיניות איכותני. הבחירה בחקירה איכותנית נעשתה מכיוון שזהו מחקר ראשון מסוגו בתחום ארגון הטיפול בהפרעת קשב וריכוז בכלל, ובמבוגרים בפרט. מבנה המחקר האיכותני מאפשר איסוף נרחב של מידע ממרואיינים שונים, ומאפשר למרואיינים להעלות נושאים חדשים בעלי חשיבות. שיטת מחקר איכותנית נפוצה במחקרים העוסקים בהתנהגות ארגונית.(9)

שיטות איסוף נתונים

לאחר סקירה ספרותית, גובש שאלון המחקר. במחקר נעשה שימוש בשאלון חצי מובנה, המורכב משאלות מרכזיות מוגדרות מראש המשקפות את השערות המחקר ומאפשר גמישות בנוגע לשאלות משניות. מבנה זה מאפשר למרואיינים להביע דעה בחופשיות ולהעלות רעיונות חדשים שהחוקר לא העלה. מבנה שאלון חצי מובנה מתאים למחקר זה שבו המידע ממחקרים קודמים דל ואין תמונה ברורה שלפיה אפשר לגבש שאלון סגור.

בחירת המרואיינים

המרואיינים במחקר מהווים מדגם מכוון המתמקד בבחירת אינפורמנטים המייצגים באופן הטוב ביותר את האוכלוסייה שממנה נבחרו.(10) רשימת המרואיינים גובשה בתהליך הנקרא "כדור השלג", ושבו המרואיינים ממליצים על מרואיינים אחרים לפי ראות עיניהם ולפי הכוונת החוקר. מבין המרואיינים שעליהם התקבלה המלצה, נבחרו מרואיינים בעלי ראייה מערכתית ונגיעה אישית לנושא. בקביעת הראיונות הייתה היענות גבוהה מאוד (רק שלושה לא השתתפו), והמועמדים הביעו עניין רב בנושא המחקר.

המערך המטפל בהפרעת קשב וריכוז במבוגרים בישראל מורכב ממטפלים מתחומים שונים המועסקים בדרגות שונות במגזרים השונים. כדי לקבל תמונה רחבה ומעמיקה של ארגון המערך המטפל בהפרעה, רואיינו למחקר מטפלים ממגוון רחב ככל האפשר של שלושת המדדים האלה תוך מאמץ לייצג שילובים שונים של מדדים אלה על תת הקטגוריות שבהם. רואיינו מרואיינים מהתחומים הבאים:

# מטפלים משבעה תחומי טיפול: פסיכיאטרים, פסיכולוגים, נוירולוגים, מאמנים, עובדים סוציאליים, רופאי ילדים ונוירו-פסיכולוגים. כמו כן, רואיינו חוקרים שתחום מחקרם הוא הטיפול בהפרעת קשב וריכוז

# מרואיינים העובדים בדרגים שונים: עצמאיים, שכירים, מנהלים וקובעי מדיניות

# מרואיינים מהמגזרים השונים: המגזר הפרטי, המגזר הציבורי ועמותות.

ביצוע הראיונות וניתוחם

הראיונות נערכו על ידי החוקרת. כל המרואיינים הביעו נכונות גבוהה לחלוק מידע בנושא והביעו עניין במחקר. הם סיפקו מידע רב בנושאים שעליהם נשאלו, ובמקרים רבים אף הרחיבו בנושאים נוספים הנוגעים לנושא המחקר ולתחום עבודתם, שעליהם לא נשאלו ישירות. לצורך דיוק בניתוח הממצאים הוקלטו כל הראיונות (באישור המרואיינים).

בסיום כל ראיון תומללה הקלטת הראיון על ידי איש מקצוע, ובמהלך הניתוח הראשוני נעשתה חלוקה של הראיונות ליחידות משמעות, ונעשתה התאמה של יחידות משמעות אלו לקטגוריות. לאחר גיבוש קטגוריות וקטגוריות-על ושיבוץ יחידות המשמעות מכל הראיונות בתוכן, נעשה עיבוד נוסף של המידע הגולמי שנאסף, כדי להציג את הרעיונות העיקריים ואת הדעות השונות.

ממצאים

אמנם מחקר זה עוסק בטיפול בהפרעה, אך המרואיינים הדגישו את חשיבותו של אבחון מקיף להצלחת כל טיפול ואת חשיבות מסירת מידע למטופל על ההפרעה כבסיס חשוב וחיוני לטיפול.

כפי שהונח בהשערת המחקר, אף גוף ציבורי אינו לוקח אחריות לארגון ולהפצת מידע מהימן על ההפרעה. ככלל, לא קיים מידע כתוב ומסודר על ההפרעה שאפשר למסור למטופלים. קופות החולים נמנעות מלהפיץ חוברות מידע בשל עלותן הגבוהה. על אף החוק המחייב רופא לתת למטופל את כל המידע, לא כל הרופאים מספקים מידע למטופלים. הסבר חלקי לכך הוא כי לרוב הרופאים אין די ידע בנושא, ורופאים בקופות החולים מקצרים את פגישותיהם עם המטופלים בשל שיטת התשלום הנהוגה בקופות. בהיעדר מקורות מידע מוסדרים, הלוקים בהפרעה מקבלים מידע מאתרי אינטרנט שאין עליהם פיקוח, מאמצעי התקשורת, מפה לאוזן ומעמותות.

כל עוד אמצעי התקשורת אחראים למידע הניתן לציבור, המידע אינו מפוקח, אינו אמין ולעתים אף מוטעה. אמנם מודעות הציבור לנושא עלתה, אך נוצר מצב אבסורדי שלפיו אם לא תעלה המודעות הציבורית לנושא ויועשר הידע הציבורי בנושא, לא תהיה הכרה בחשיבות ההפרעה במגזר הציבורי, והוא לא ייקח אחריות על העלאת המודעות לנושא.

כפי שהונח בהשערת המחקר, המרואיינים הדגישו את המחסור בהכוונה לטיפולים ולמטפלים המתמחים בטיפול בהפרעה במבוגרים במגזרים השונים. בהיעדר הכוונה הלוקים בהפרעה "הולכים לאיבוד" בחיפוש טיפול מתאים, ומגיעים למטפלים שאינם מבינים בטיפול בהפרעת קשב.

בניגוד להשערת המחקר כי רק מרואיינים העוסקים במקצועות הרפואה תומכים בטיפול התרופתי, יש הסכמה גורפת בקרב המרואיינים על חשיבות הטיפול התרופתי ועל הצלחתו בטיפול בהפרעה במבוגרים. בהתאם, זהו גם הטיפול הזוכה להתייחסות הרחבה ביותר.

רוב המבוגרים המטופלים בהפרעה מטופלים תרופתית. פסיכיאטרים ונוירולוגים מוסמכים לקבוע טיפול תרופתי להפרעה, ורופאי משפחה מוסמכים לבצע מעקב ולספק מרשמים להמשך הטיפול. שירותי בריאות כללית נמצאת בתהליך שבו הטיפול הפסיכיאטרי עובר לאחריות רופאי המשפחה.

מרבית המרואיינים הדגישו כי הרופאים המתאימים ביותר לקבוע טיפול תרופתי להפרעה במבוגרים הם פסיכיאטרים, כיוון שזו הפרעה פסיכיאטרית, ובשל השכיחות הגבוהה של תחלואה פסיכיאטרית נלווית במבוגרים. לדברי המרואיינים הטיפול בהפרעה על ידי נוירולוגים אינו מתאים להכשרתם, והוא תולדה של אבחון ההפרעה בעבר על ידי בדיקת EEG. העדפת נוירולוגים על ידי מטופלים ורופאי משפחה תיתכן בשל הסטיגמה הקיימת בנוגע לפנייה לפסיכיאטר, שאינה קיימת בפנייה לנוירולוג. לדברי המרואיינים נוירולוגים אינם נותנים יחס אישי למטופלים ואינם מבצעים מעקב אחר הטיפול התרופתי, ולפיכך הטיפול שהם נותנים אינו מוצלח. יש לציין כי מספר הפסיכיאטרים ומספר הנוירולוגים התומכים בטיפול על ידי פסיכיאטר זהה, וכך גם התומכים בטיפול על ידי נוירולוג.

בהתאם להשערת המחקר ולמחקרים קודמים בתחום קיימת הסכמה גורפת בין המרואיינים על חשיבות שילוב טיפול נוסף עם הטיפול התרופתי. הטיפול התרופתי מספק מענה רק לכמחצית מתסמיני ההפרעה ומשפיע רק לזמן הקצוב שבו משפיעה התרופה, בעוד שלרוב לטיפולים שאינם תרופתיים, יש השפעה בין מפגשי הטיפול וזמן רב לאחר הפסקתו.

בהתאם להשערת המחקר קיימים טיפולים שונים המטפלים בהיבטים שונים של הפרעת קשב וריכוז. השיטה הקוגניטיבית-התנהגותית זכתה להתייחסות המרבית ונחשבה כמוצלחת לטיפול בהפרעה במבוגרים, אך כמוצלחת יותר בשילוב טיפול תרופתי. טיפולים אלו הוזכרו כטיפולים היחידים המטפלים בהפרעה עצמה ולא רק בהשלכותיה. למרות זאת, רוב המטופלים אינם מטופלים בשיטה זו ומטפלים מעטים מתמחים בה. המטפלים בשיטה הם לרוב פסיכולוגים ומאמנים. גם נוירו-פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ומרפאים בעיסוק הוזכרו כמטפלים בשיטה זו. רוב הפסיכולוגים אינם מבינים את התפישה הקוגניטיבית-התנהגותית ופסיכולוגים ותיקים מתנגדים ללמוד את השיטה. תחום האימון אופנתי ונמצא בצמיחה, והוא התחום המבוקש ביותר על ידי מטופלים. לדברי המרואיינים הוא מוצלח ויעיל בטיפול בהפרעה. הבעייתיות בתחום האימון היא שהוא אינו מבוסס על מחקרים ואין פיקוח על הכשרתם של המאמנים.

שיטת טיפול נוספת שהעלו המרואיינים היא שיטת הטיפול הפסיכודינמי. שיטה זו אינה מתאימה, ולא הוכחה במחקר כיעילה לטיפול בהפרעת הקשב והריכוז עצמה. בשל כך יש לשלבה בטיפול תרופתי או בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי.

מדברי המרואיינים עולה הצורך בטיפול זוגי או בהתייחסות לזוגיות של המטופל כחלק מהטיפול בהפרעה, וצוינה גם חשיבות הטיפול המשפחתי. הצורך בייעוץ תעסוקתי עולה מיחס המרואיינים להשפעות ההפרעה הפוגמות ביכולת לשמור על מקום עבודה לאורך זמן ולתפקד בו. הייעוץ התעסוקתי משתמש גם בשיטה הקוגניטיבית-התנהגותית כדי לסייע ללוקה בהפרעה להתארגן במקום עבודתו.

בהתאם להשערת המחקר ובלי שנשאלו על נושא זה, כל המרואיינים חזרו והדגישו את המחסור במטפלים בעלי הכשרה מתאימה לטיפול בהפרעת קשב וריכוז במבוגרים ואת הפגיעה המהותית בהצלחת הטיפול בשל כך. מחסור זה ניכר בכל תחומי הטיפול שאליהם התייחסו המרואיינים. טיפול שנותן מטפל שאינו מתמחה בטיפול בהפרעה, פעמים רבות נכשל וגורם נזק למטופל. המחסור בהכשרה מתאימה חמור יותר במגזר הציבורי מאשר במגזר הפרטי. אמנם נעשים ניסיונות להעלאת המודעות בכנסים ובהרצאות, אך לדברי המרואיינים, מטפלים אינם מגיעים לכנסים אלה.

מידת התמחותם של רופאים בטיפול בהפרעה דלה ביותר. מספר הפסיכיאטרים המתמחים בטיפול בהפרעה קטן, ומספר הנוירולוגים קטן עוד יותר. כפי שהונח בהשערת המחקר רוב הרופאים המתמחים בטיפול בהפרעה עובדים במגזר הפרטי. בהיעדר הכשרה מתאימה, רופאים מטפלים תרופתית בלבד בהפרעה, ואינם מודעים לצורך בטיפול נוסף.

לדברי המרואיינים רופאי משפחה הם בעלי ידע מועט ביותר על ההפרעה ועל הטיפול התרופתי בה. בשל כך הם מטעים מטופלים, אינם יודעים להתאים תרופות ומינונים ואינם מכירים את תופעות הלוואי של הטיפול התרופתי. המחסור בידע ובמודעות בקרב רופאים משפיע ומושפע ממודעות הממסד ומנכונותו לטפל בהפרעה. יש אמנם פסיכולוגים מעטים המתמחים בטיפול בהפרעה ומטפלים בה בהצלחה, אך רוב הפסיכולוגים אינם מתמחים בטיפול בה, אינם בעלי ידע בנושא, ולכן אינם מטפלים נכון בהפרעה. הם מטפלים בלי להתייחס להפרעה גם אם אובחנה, ודבר זה מביא לפירוש שגוי של התנהגות המטופל ולבניית תפישה עצמית מעוותת של המטופל.

קיים מחסור במטפלים המתמחים בטיפול משפחתי בלוקים בהפרעה. קיים מחסור ביועצים תעסוקתיים בכלל, ובכאלה המתמחים בהפרעה בפרט. האימון הוא התחום היחיד שיש בו הכשרה מסודרת לטיפול בהפרעת קשב וריכוז. עם זאת מעלים המרואיינים ביקורות על היעדר פיקוח על איכות הכשרתם של מאמנים, שבמקרים רבים אינה מספקת לטיפול. היעדר הכשרה מתאימה למטפלים היא תוצר של חוסר הבנה של הממסד הציבורי את חשיבות ההכשרה ואת מידת השפעתה על הצלחת הטיפול בהפרעה. בעקבות זאת לא מוגדר מקצוע רפואי שיהיה אחראי על הטיפול בהפרעה במבוגרים, ואין הכשרה מתאימה בלימודי הרפואה והפסיכולוגיה. ברופאי משפחה ניכר כי העניין בתהליך. קופות החולים השונות מספקות מיוזמתן השתלמויות בנושא, אך הכשרה זו אינה מספקת, ועדיין ניכרת בורות בקרב רופאי המשפחה בנושא.

כל המרואיינים הדגישו את חשיבות המעקב אחר הטיפול כחיוני להצלחתו, אף שלא נשאלו על כך. לדבריהם הצורך במעקב אחר הטיפול נובע מאופי ההפרעה הגורמת לקשיים בסדר ובארגון, ובעקבות כך לקושי בשימוש קבוע ומסודר בטיפול התרופתי. ללא מעקב מטופלים מפסיקים את הטיפול התרופתי עקב תופעות לוואי או מינון שאינו מתאים.

ניכר כי הרופאים המטפלים בהפרעה במבוגרים במגזרים השונים אינם מבצעים מעקב אחר הטיפול התרופתי. מחסור במעקב אחר הטיפול ניכר גם במערכים השונים. לדברי המרואיינים חוסר מעקב אחר הטיפול הוא נקודת תורפה במערכת הבריאות בישראל. הם מציעים כי המעקב אחר הטיפול התרופתי יתבצע על ידי פסיכולוג, מאמן או רופא משפחה, הנמצאים בקשר רציף ועמוק עם המטופל.

בהתאם להשערת המחקר המרואיינים מצדדים בטיפול רב-מערכתי המשלב טיפולים שונים לטיפול בהפרעה במבוגרים. הם מתייחסים לעבודת צוות כחשובה, חיונית ומוצלחת לטיפול בהפרעה. היא מאפשרת טיפול נכון ומעקב, אינטגרציה של ידע, אינטגרציה של ניסיון ושילוב גישות טיפוליות של מטפלים מתחומי טיפול שונים. לדבריהם הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה רב-מערכתית הדורשת טיפול רב-מערכתי. כמו כן, בשל מאפייני ההפרעה מתקשים המטופלים לתאם ולגשר בין מספר מטפלים. המודעות לצורך בשילוב מטפל נוסף בטיפול עולה בקרב מטפלים אך היא עדיין נמוכה.

בפועל, כפי שהונח בהשערת המחקר, בשל שיקולים כלכליים רוב המטפלים במגזר הפרטי ובקופות החולים מטפלים עצמאית, אינם מספקים טיפול משולב למטופלים ואינם מפנים מטופלים לטיפול נוסף. המרואיינים מציינים כי טיפול פרטני בלא התייעצות עם מטפלים נוספים אינו לטובת המטופל.

ניכר גם כי לא קיים מענה מספק לטיפול בהפרעה במבוגרים במערכים הקיימים. כפי שהונח בהשערת המחקר, מספר המערכים קטן ביותר, רובם אינם מיועדים לטיפול במבוגרים, אינם ממומנים ומספקים טיפול יקר. נוסף על כך, לא בכל המערכים ניתן טיפול רב מקצועי בעבודת צוות. לעומת זאת, בעקבות עלייה במודעות לנושא, ישנה מגמה להקמת מערכים נוספים וישנה עלייה בכמות המערכים המציעים טיפול רב-תחומי. המערכים במגזרים השונים אינם מאורגנים על ידי גוף מרכזי, והמטפלים שמנהלים אותם או שעובדים בהם מטפלים לפי ראות עיניהם.

בתחנות לבריאות הנפש מתקיימת עבודת צוות של צוות מטפלים רב מקצועי של פסיכיאטרים, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים ומתקיימות בהן ישיבות צוות. התחנות אינן מיועדות לטיפול בהפרעת קשב וריכוז ומידת התמחותם של המטפלים בתחנות בטיפול בהפרעה אינה מפוקחת ושונה מתחנה לתחנה. בשל היעדר תקציבים, הנגישות לטיפול בתחנות נמוכה, מכיוון שהן מצויות במרכזי אוכלוסייה גדולים בלבד ויש תורים ארוכים לקבלת טיפול בתחנות. נוסף על כך, קיימת סטיגמה בציבור בנוגע לפנייה לתחנות. רוב המרואיינים התנגדו לטיפול בהפרעה בתחנות.

בתי החולים השונים מספקים טיפול בהפרעה למבוגרים ביחידות הנוירולוגיות ובמערכים המיועדים לטיפול בהפרעה בילדים, אך טיפול זה תרופתי בלבד וקיימת סטיגמה בנוגע לפנייה לטיפול בבית חולים. בבתי החולים קיימים מערכים המיועדים לטיפול בהפרעה במבוגרים, אך מערכים אלה אינם מסובסדים והטיפול בהם יקר. רובם מציעים טיפול תרופתי וטיפול אחד נוסף (לרוב פסיכולוגי), אך אינם מציעים טיפול רב-מערכתי.

במגזר הציבורי קיים מערך אחד בלבד לטיפול בהפרעה במבוגרים המציע טיפול רב-תחומי בעבודת צוות, זוהי מרפאת קשב וריכוז של שירותי בריאות כללית. במרפאה ניתן טיפול רב-מערכתי על ידי פסיכיאטרים, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים, ומתקיימות בה השתלמויות וקשרי עבודה עם רופאי משפחה בקהילה. המרפאה אמנם ציבורית, אך הטיפול בה כרוך בתשלום גבוה.

עמותת "ניצן" ועמותת "לשם" מספקות טיפול להפרעת קשב וריכוז במבוגרים. לעמותת "לשם" מרכזי תמיכה ברוב המוסדות להשכלה גבוהה. היא מתוקצבת, בין היתר, מתקציב ההשכלה הגבוהה. מרכזים אלו מספקים טיפול קבוצתי לליקויי למידה, הפניה למטפלים מחוץ לעמותה במקרה הצורך וסיוע בבקשת הקלות מהמוסדות השונים ללא תשלום.

בהתאם להשערת המחקר רוב הטיפולים ומערכי הטיפול נמצאים במגזר הפרטי, ולא קיים מנגנון לארגון הטיפולים ולפיקוח עליהם. בניגוד לטיפול בהפרעה בילדים, משרד הבריאות לא קבע מי מוסמכים לטפל בהפרעה במבוגרים. המטפלים והמערכים במגזר הפרטי פועלים משיקולים כלכליים שאינם מקצועיים, הגוררים שימוש בבדיקות מיותרות ופגיעה באיכות הטיפול. טיפולים אלו יקרים ויוצרים עומס כלכלי על המטופלים. המטפלים במגזר הפרטי מעדיפים שהמגזר הציבורי לא יממן את הטיפול בהפרעה. למרות כל זאת, במגזר הפרטי יש יותר מטפלים המתמחים בהפרעה ומספקים טיפול מוצלח מאשר במגזר הציבורי.

הצלחת הטיפול על פי המרואיינים נקבעת על פי שלושה מדדים: שיפור בחוויית המטופל, שיפור בתסמיני ההפרעה ושיפור בתפקוד המטופל בתחומי החיים השונים. מדדים אלו מסתמכים בעיקר על דיווח המטופל, ועל כן הם סובייקטיביים ואיכותניים. מורכבות ההערכה של הצלחת הטיפול בהפרעה מספקת תוקף נוסף לשימוש בשיטת מחקר איכותנית לבחינת ארגון הטיפול בהפרעה במבוגרים.

המגזר הציבורי אינו לוקח אחריות על המערך המטפל בהפרעה במבוגרים. בשל כך קיים מחסור במימון הטיפול, בארגון הטיפול, בהפצת מידע בנושא, בהכשרת מטפלים ובהכוונה לטיפולים מתאימים. בנוסף ישנו מחסור במימון ובהקמה של מערכים מטפלים במגזר הציבורי. בעקבות זאת, עולה מהמרואיינים תחושה קשה של מחסור בטיפול בהפרעה במבוגרים במגזר הציבורי וחוסר שביעות רצון ממנו.

כפי שהונח בהשערת המחקר, המגזר הציבורי משקיע משאבים מעטים בטיפול בהפרעה במבוגרים. זאת על אף העומס הערכי והכלכלי הרב שנגרם למערכת הציבורית בעקבות התנהגות מבוגרים הלוקים בהפרעה שאינם מטופלים. משום שהמחיר החברתי והכלכלי של ההפרעה במבוגרים אינו ברור ומוגדר כפי שהוא בילדים, יש קושי בהצגת הצדקה פוליטית לצורך גיוס תקציבים ממשלתיים לטיפול בהפרעה במבוגרים.

בהתאם להנחת המחקר, הטיפול התרופתי הוא הטיפול היחיד המיועד להפרעת קשב וריכוז במבוגרים הזוכה למימון של המגזר הציבורי, וגם הוא חלקי ביותר. הממשלה מממנת במסגרת סל התרופות טיפול תרופתי רק למבוגרים שאובחנו כלוקים בהפרעה לפני גיל 18. זאת למרות שתי בקשות למימון הטיפול התרופתי גם למי שאובחן אחרי גיל 18, שהוגשו עד כה לוועדת הסל ונדחו בשל עלותן הגבוהה, שהוערכה בעשרות מיליוני שקלים. חשוב לציין כי בשל המודעות הנמוכה לקיומה של ההפרעה בעבר, מרבית המבוגרים אובחנו לאחר גיל 18. בעקבות מאבק בשירותי בריאות כללית, היא מממנת באופן מלא ריטלין עד גיל 25. צה"ל מממן את הטיפול התרופתי לחיילים שטופלו תרופתית לפני שירותם הצבאי.

המימון הממשלתי לטיפול התרופתי הוא בעבור הריטלין הרגיל, המשפיע לארבע שעות בלבד, למרות שבקרב מבוגרים יש חשיבות רבה לטיפול בתרופות בעלות השפעה לשעות רבות. במסגרת הביטוחים המשלימים מממנות קופות החולים למבוגרים תרופות בעלות השפעה לזמן קצר וארוך, אך זהו מימון חלקי בלבד. בשל עלויות הטיפול הגבוהות, מטופלים רבים אינם מטופלים תרופתית או מטופלים בטיפול שאינו מתאים לצורכיהם. הטיפול התרופתי ניתן במגזר הציבורי כתחליף לטיפולים הלא תרופתיים שאינם ממומנים.

משרד הבריאות מממן באופן עקיף את הטיפול בהפרעת קשב וריכוז במבוגרים, בכך שהוא מממן את התחנות לבריאות הנפש, אך, כפי שהוסבר לעיל, טיפול זה אינו נגיש והסטיגמה שלו בעייתית.

הטיפול הפסיכולוגי הפסיכודינמי ממומן באופן חלקי במסגרת הביטוחים המשלימים של קופות החולים השונות לעשרה מפגשים בממוצע. מימון זה הוא אחוז קטן מכלל הוצאות הטיפול. טיפול בשיטה הפסיכודינמית אינו מתאים לטיפול בהפרעה, וניתן בקופת חולים על ידי מטפלים שלא הוכשרו לטיפול בהפרעה.

מסקנות

כיום אין במדינת ישראל גוף המרכז ומארגן את הטיפול בהפרעת קשב וריכוז במבוגרים. המימון היחיד שנותן המגזר הציבורי לטיפול בהפרעה במבוגרים הוא לטיפול תרופתי בריטלין למבוגרים שאובחנו לפני גיל 18. היעדר מימון לטיפול תמוה בראי ממצאי מחקר זה ומחקרים קודמים, המדגישים את העלות הכלכלית והחברתית הגבוהה בהיעדר טיפול בהפרעה במבוגרים.

המרואיינים במחקר מעלים היבטים רבים של הטיפול הנפגעים מהיעדר מימון לטיפול בהפרעה:

אפשור הטיפול: קיים מחסור מהותי ובולט במטפלים בעלי הכשרה מתאימה לטיפול בהפרעה במבוגרים בכל תחומי הטיפול בכל המגזרים. הכשרה כזו דורשת ממשרד הבריאות להגדיר מי מוסמך לטפל בהפרעה במבוגרים. הגדרה כזו טרם נעשתה.

בהיעדר גוף מפקח יש מחסור במקורות מידע מהימנים על ההפרעה ויש מחסור בהכוונת מטופלים לטיפולים מתאימים ולמטפלים המתמחים בטיפול בהפרעה. בהיעדר מימון ציבורי קופות החולים מתנערות מלקיחת אחריות על מתן מידע והכוונה.

מעקב אחר הטיפול בכלל, ואחר הטיפול התרופתי בפרט, אינו קיים במערכת הבריאות הפרטית והציבורית, והיעדרו הוא הגורם העיקרי להפסקת טיפולים ולכישלונם.

הטיפול: הפרעת קשב וריכוז מצריכה טיפול המשלב טיפול תרופתי וטיפול נוסף (לרוב התנהגותי). בשל היעדר מימון לטיפולים הלא תרופתיים קיים שימוש יתר בטיפול התרופתי כתחליף לטיפולים אלו. עלויות הטיפול הגבוהות יוצרות נטל כלכלי על הלוקים בהפרעה, ובעקבות כך מבוגרים רבים אינם מטופלים, ומרבית המטופלים הם משכבה סוציו-אקונומית גבוהה.

ארגון הטיפול: קיימת חשיבות רבה בהתערבות של מספר מטפלים בטיפול בהפרעה במבוגרים. תיאום ועבודת צוות חיוניים להצלחת הטיפול המשולב. מכיוון שהטיפול אינו מאורגן, מטפלים עצמאיים בקופות החולים ובמגזר הפרטי מציעים טיפול פרטני בלא עבודת צוות. קיימים מערכים מעטים המיועדים לטיפול בהפרעה במבוגרים, והמגזר הציבורי אינו מממן אותם.

היעדר מימון של המגזר הציבורי מוביל לכך שרוב הטיפולים ומערכי הטיפול נמצאים במגזר הפרטי. מטפלים ומערכים במגזר הפרטי מונעים מאינטרסים כלכליים, המייקרים את עלויות הטיפול, ופעמים רבות פוגמים באיכות הטיפול הניתן למטופלים.

היעדר המימון נובע מקושי בגיוס תקציבים ממשלתיים, שכן המחיר החברתי והכלכלי של ההפרעה במבוגרים אינו ברור ומוגדר, מכיוון שבעבר הפרעה זו הוגדרה כהפרעה הקיימת בילדים בלבד ומכיוון שיש מודעות נמוכה בקרב האוכלוסייה ובקרב מהטפלים לחשיבות הטיפול בהפרעה במבוגרים.

ללא לקיחת אחריות מצד המגזר הציבורי להעלאת המודעות לנושא, לטיפול ולארגון הטיפול בהפרעה במבוגרים, יישאר המצב כפי שהוא כיום, מצב שהמרואיינים הגדירו כ"לא מוצלח וכלוקה בחסר".


תגובות:



דף ראשי | כינוסים רפואיים | כתבי עת רפואיים | חיפוש תרופות | תנאי שימוש | אודות מדיקל מדיה | צור קשר | קוסמטיקה ואסתטיקה רפואית | קוסמטיקה רפואית
המידע המופיע באתר זה מיועד לצוות רפואי בלבד. המידע באתר אינו מהווה בשום אופן ייעוץ רפואי ו\או משפטי.
שימוש או צפייה באתר זה מעידים על הסכמתך לתנאי השימוש.
תנאי שימוש באתר זה:
ידוע לי שעל ידי שימוש באתר זה, פרטיי שמסרתי יאספו ע"י חברת מדיקל מדיה על מנת ליצור איתי קשר בנוגע לאירוע זה ולאחרים. מדיקל מדיה אף רשאית להעביר את פרטי הקשר שלי מעת לעת לחברות קשורות אליה ו/או צדדים שלישיים כחלק מהמודל העסקי שלה לשימוש בכיווני שיווק עבור לקוחותיה שכולל ניוזלטר מדעי לרופאים, מידע על עידכוני רישום של תרופות וציוד רפואי, נושאים מקצועיים, פרסומים שונים, הזמנות לכנסים, הזמנות למפגשים עם נציגי פארמה וכיוצ״ב. ידוע לי כי אני זכאי לבקש מחברת מדיקל מדיה לחדול משימוש במידע בכל עת ע"י שליחת הודעה כתובה לחברה ובמקרה זה תתבטל הסכמתי לעיל מיום שהתקבלה ההודעה.

לצפייה בתנאי השימוש לחץ\' כאן
Powered by Medical Media Ltd.
כל הזכויות שמורות לי.ש. מדיקל מדיה בע"מ ©