שלום אורח, התחבר לאתר!, שכחת את הסיסמה?
  דוא"ל:
סיסמה:
טופס רישום לאתר | הוסף למועדפים | קבע כדף הבית
WWW.MedicalMedia.co.il
אודות אינדקס קישורים עדכוני רישום חיפוש תרופות כתבי עת כינוסים דף ראשי
yoman.co.il - תוכנה לזימון תורים
Medical Search Engine
Skip Navigation Linksראשי > רשימת כתבי עת > COPD - גליון מס' 1 > ספירומטריה - המצב המצוי, המצב הרצוי והדרך ביניהם
COPD
דצמבר 2013 Decembere | גיליון מס' 1 .No
צור קשר
חברי מערכת
רשימת גליונות קודמים
שער הגליון

ספירומטריה - המצב המצוי, המצב הרצוי והדרך ביניהם


דוד שגב, אמנון אריאל

תקציר

חסמת הריאות היא סיבה מובילה לתחלואה ולתמותה ברחבי העולם. איתור המחלה לוקה בתת אבחנה ובאבחנת יתר, שניהם בשיעור של כ-50%. הפער האבחנתי מעלה את הצורך הבלתי מתפשר להטמעת ספירומטריה כבדיקה חיונית לאבחון ולמעקב אחר החולים במחלות דרכי אוויר בכלל, ובחסמת הריאות בפרט. מטרת הספירומטריה היא לאבחן מחלות חסימתיות של דרכי הנשימה בחולים עם סימפטומים וגורמי סיכון למחלות ריאה. עלות המכשירים המתאימים לשימוש בקהילה הוא כ-5,000 ₪. משך הבדיקה עם בדיקה לאחר מרחיב סמפונות היא 30 דקות, ובלעדיו היא אורכת 15 דקות. קיימות התוויות נגד מועטות לביצוע הבדיקה, שמפעיל מיומן יכול לבצעה כהלכה.

הפרעה אוורורית חסימתית מאופיינת בירידת הזרימה הנשיפתית. תנאי סף המגדיר התרוקנות איטית של הריאות בשל ההפרעה החסימתית הוא FEV1/FVC<0.70. ספירומטריית סקירה אינה מומלצת בבריאים, אלא רק לאיתור מקרים בנבדקים עם גורמי סיכון.

בכ-50% מהחולים אבחנת מחלת ריאות חסימתית נעשית ללא ספירומטריה, במהימנות נמוכה של כ-50%. חולים אלה "זוכים" באבחנה מוטעית, אינם מטופלים למחלתם האמתית, ונחשפים לטיפול תרופתי מיותר שאינו מועיל, ולעתים אף מזיק.

העובדה כי הבדיקה מצריכה שיתוף פעולה של הנבדק יחד עם חוסר היכרות של רופאי הקהילה עם הבדיקה ופענוחה, יצרו רתיעה שמנעה את הטמעת הבדיקה ברפואת הקהילה. הניסיונות לתת לרופאי קהילה ספירומטרים נכשלו כצפוי. לפיכך אין לתת לרופאי הקהילה ספירומטרים, אלא ספירומטריה זמינה ומפוענחת. מומלץ להקים תחנות ספירומטריה שיופעלו על ידי אחיות נשימה או טכנאים מיומנים ויתנו שירותי ספירומטריה על בסיס אזורי, במרפאות קהילה ראשוניות מרכזיות גדולות. מומלץ כי הספירומטריה תוזן למסד הנתונים הממוחשב ולרשומה הממוחשבת, כדי לשפר את איכות האבחנה והטיפול במחלות דרכי אוויר בקהילה.

 

מילות מפתח

חסמת הריאות (COPD), אסתמה, ספירומטריה, אבחנה, תפקודי ריאות, FVC, FEV1, FEV1/FVC

 

 

 

 

 

 

מסרים עיקריים

- כ-50% מחולי חסמת הריאות בקהילה מאובחנים קלינית ללא ספירומטריה – אבחנה בעלת אמינות של כ-50%

- ספירומטריה הכרחית לביסוס האבחנה של חסמת הריאות (COPD), וחשובה ביותר במחלות חסימתיות אחרות כגון אסתמה

- הניסיון לתת ספירומטרים לרופאי הקהילה לא צלח, בשל חוסר זמן וחוסר מיומנות של רופאי הקהילה

- נדרשת הכשרה של אחיות וטכנאים בקהילה לביצוע ספירומטריה, רצוי במרכזי שירות אזוריים.

 

חסמת הריאות (COPD) והפער הספירומטרי

חסמת הריאות היא סיבה מובילה לתחלואה ולתמותה ברחבי העולם. המחלה שכיחה יותר בקרב מעשנים מעל גיל 40. שכיחות המחלה צפויה לעלות בעשורים הבאים, בשל העלייה בחשיפה המתמשכת לגורמי סיכון, וביניהם אוכלוסייה מזדקנת, עישון וחשיפה לגזי פליטה, הממשיכים להוות בעיה בחלקים גדולים של העולם. החולים בחסמת הריאות מרבים לבקר אצל רופאי המשפחה, פונים יותר לחדרי מיון ומתאשפזים יותר. התחלואה עולה עם הגיל, ומושפעת מתחלואה נלווית כמו מחלות לב וכלי דם וסוכרת. המחלה גורמת לעומסים חברתיים וכלכליים הולכים וגדלים. חסמת הריאות דורגה בשנות התשעים כסיבה השישית לתמותה באוכלוסייה, וההערכה היא שהיא תהפוך לסיבה השלישית או הרביעית לתמותה בשנת 2030.(1)

איתור המחלה לוקה בתת אבחנה ובאבחנת יתר, שניהם בשיעור של כ-50%. בשל הרזרבה התפקודית של הריאות, בשל ההתפתחות ההדרגתית של קוצר הנשימה ובשל הסתגלות והדחקה של החולה, רוב החולים מאובחנים כאשר סמן החומרה העיקרי, ה-FEV1 (נפח הנשיפה המרבי בשנייה הראשונה לנשיפה מאומצת), יורד לכ-50% מערכו החזוי. לפיכך ההערכה הרווחת היא שרק כמחצית מחולי חסמת הריאות בקהילה מאובחנים, תת אבחנה של כ-50%, ורק כ-50% מהחולים שאובחנו קלינית כחולי חסמת ריאות בקהילה, עברו ספירומטריה, כלומר אבחנה מוטעית של כ-50%.

הפער האבחנתי המתואר (הפער הספירומטרי) מעלה את הצורך הבלתי מתפשר להטמיע את הספירומטריה כבדיקה חיונית לאבחון ולמעקב אחר החולים במחלות דרכי אוויר בכלל, וחסמת הריאות בפרט. במאמר קצר זה נתאר את הבדיקה, נסביר ונגדיר את מקומה הראוי באבחון ובמעקב אחר מחלות ריאה ונסקור את המכשולים והאתגרים בהנגשת הספירומטריה לרפואת הקהילה.

ספירומטריה – מהי?

הספירומטריה (ביוונית "מדידת הנשימה") תוארה לראשונה בשנת 1846 על ידי Hutchinson.(2) שביצע כ-4,000 בדיקות של קיבולת חיונית נשיפתית מאולצת (Forced Vital Capacity – FVC), הדגים לראשונה את הקשר בין גובה הנבדק לערך המתקבל, וטען כי מדד זה מנבא הישרדות.

מטרת הספירומטריה היא לאבחן מחלות חסימתיות של דרכי הנשימה בחולים עם סימפטומים וגורמי סיכון למחלות ריאה. זו הבדיקה הנגישה ביותר והיעילה ביותר מבין בדיקות תפקודי הריאה.

 

תיאור המכשיר והבדיקה: הבדיקה מבוצעת בדרך כלל באמצעות מכשירים מבוססי מד זרימה המחובר למחשב (תמונה מספר 1). המכשיר כולל אלגוריתם בקרת ביצוע, ופעמים רבות גם אלגוריתם פענוח ידידותי למשתמש. עלות המכשירים המתאימים לשימוש בקהילה הוא כ-5,000 ₪. משך הבדיקה עם מרחיב סמפונות היא 30 דקות, ובלעדיו 15 דקות. קיימות התוויות נגד מועטות לביצוע הבדיקה, ומפעיל מיומן (טכנאי, אחות, רופא) יכול לעשותה.

תמונה מספר 1

בבדיקת הספירומטריה על החולה לשתף פעולה באופן פעיל בשאיפה מרבית ובנשיפה מהירה מאולצת ומלאה, לריקון מלא של הריאות בפרק זמן קצר ככל האפשר. רמת שיתוף הפעולה הנדרשת מהנבדק מאפשרת ביצוע מוצלח ברוב החולים בגיל 7–80. בבדיקה זו נמדדים ערכים של נפח נשיפה מאולצת בשנייה הראשונה (Forced Expiratory Volume in One Second – FEV1) וקיבולת חיונית מאולצת (Forced Vital Capacity – FVC) והיחס ביניהם (FEV1/FCV).

שלבי הבדיקה: על החולה לשאוף מלוא נפח ריאותיו, ומיד לנשוף חזק ומהר לפיית המכשיר במשך שש שניות לפחות עד התרוקנות מלאה של ריאותיו. כדי לוודא שהתוצאה מייצגת ואמינה, יש לבצע את הבדיקה לפחות שלוש פעמים.

הרקע לפענוח הבדיקה: ההפרעה המכנית לאוורור מחולקת לשתי קבוצות (תרשים מספר 1);

1. הפרעה חסימתית (אסתמה, חסמת הריאות)מאופיינת בירידה בזרימה הנשיפתית. תנאי סף המגדיר התרוקנות איטית של הריאות בשל ההפרעה החסימתית הוא FEV1/FVC<0.70

2. הפרעה רסטריקטיבית (ריאתית כמו בפיברוזיס ריאתי או חוץ ריאתית כמו בעקמת ובהשמנה חולנית) – מאופיינת בירידה בנפח הריאות ללא ירידה בזרימות. FVC<80%p מרמז על ירידה בנפחים, אך ההוכחה הסופית מחייבת תפקודי ריאות מלאים, הכוללים בדיקת כל נפחי הריאה והוכחה לירידה משמעותית בקיבולת ריאה כללית, TLC<80%p.

מובן שקיימים מצבים מעורבים (למשל בחולה עם השמנה חולנית קשה ואסתמה).

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תרשים מספר 1

פענוח התוצאות: פענוח התוצאה מתחיל בהתייחסות לאיכות הטכנית של הבדיקה, כדי לוודא ביצוע נאות כתנאי לאמינות האבחנתית של התוצאות. באופן כללי התחלת הנשיפה צריכה להיות מהירה ועוצמתית, והמשך המאמץ הנשיפתי ממושך, לפחות שש שניות, שלם (להתרוקנות מלאה של הריאות) וללא שיעול. המדדים נגזרים משלושה מאמצים נשיפתיים או יותר לפי הדרוש להגיע לתוצאה מייצגת.

תוצאות המדידה מוצגות ביחס לערך נורמלי חזוי, הנקבע לפי משוואות חיזוי באוכלוסיית ייחוס בריאה. הערך הנבדק נרשם בערכו המוחלט ובאחוזים מהערך החזוי לפי מגדר, גיל וגובה הנבדק. טווח הערכים התקין מוגדר באופן מיטבי לפי פרמטרים סטטיסטיים (95% Confidence Interval, Lower & Upper Limits of Normal), אך באופן מעשי ברוב המדדים קיימת התייחסות לטווח שבין 80% ל-120% מהערך החזוי.

אלגוריתם הפענוח (תרשים מספר 2) מתייחס לשלושה מדדים לפי הסדר להלן:

1. המדד הראשון: ערך היחס FEV1/FVCהיחס בין ערכים של נפח נשיפה מאולצת בשנייה הראשונה (FEV1) וקיבולת חיונית מאולצת (FVC). יחס זה מייצג את קצב התרוקנות הריאות. באופן תקין יידרש FEV1/FVC≥0.70. כאשר יחס זה קטן מ-0.70 בערכו המוחלט, קיים חשד למחלת ריאות חסימתית

2. המדד השני: ערך הקיבולת החיונית המאולצת (FVC) ביחס לערך חזוי – מדד זה מייצג את ההערכה הספירומטרית לנפח הריאות. באופן תקין יידרש FVC≥80%p. ערך קטן מ-80% מהחזוי מעלה חשד למחלת ריאות רסטריקטיבית, שנדגים בה ירידה בקיבולת חיונית כוללת (TLC), שאינה נמדדת במדידה ספירומטרית ישירה, ומחייבת ביצוע תפקודי ריאות מלאים. יש לזכור שירידה ב-FVC תיתכן גם בהפרעה חסימתית עם לכידת אוויר. אבחנה מבדלת זו מחייבת השלמת תפקודי ריאות מלאים, ובמקרה של הפרעה חסימתית עם לכידת אוויר תודגם קיבולת ריאה כללית תקינה או גבוהה מהחזוי, עקב לכידת אוויר ועלייה בנפח השרידי (Residual Volume) הלכוד בריאות

3. המדד השלישי: ערך הנפח המרבי הננשף בשנייה הראשונה (FEV1)ערך זה חשוב לקביעת החומרה של הפרעה חסימתית או רסטריקטיבית (ראה תרשים 2). כאשר יש ירידה משמעותית בערך FEV1, יכולת הנשיפה המאומצת נפגמת, וכך היכולת לבצע מאמץ, ובמקרים של ירידה קשה יש גם פגיעה ביכולת להשתעל באופן יעיל.

תרשים מספר 2

מקומה של הספירומטריה באבחון מחלות נשימה – התוויות והמצב הרצוי

ההתוויות המרכזיות לביצוע ספירומטריה הן בירור תסמינים נשימתיים (שיעול, קוצר נשימה), אבחנת מחלות ריאה (התוויה מוחלטת במחלות ריאה חסימתיות: אסתמה וחסמת הריאות), מעקב מחלות ריאה, מעקב אחר חולים בסיכון למחלת ריאה או סיבוכים נשימתיים (התוויה יחסית). ספירומטריית סקירה (Screening) אינה מומלצת בבריאים, אלא רק בגישה של איתור מקרים (Case Finding) בנבדקים בעלי גורמי סיכון של גיל מעל 40 ועישון משמעותי ועם תסמינים של שיעול כרוני, קוצר נשימה והתקררויות תכופות.(1)

במצב הרצוי שיעור האבחנה הספירומטרית בקרב המאובחנים בקהילה כלוקים בחסמת הריאות או באסתמה צריך להיות בין 80% ל-100%, אולם שיעור החולים עם אבחנה מבוססת ספירומטריה בעולם והארץ נע בין 30% ל-60%. כלומר בכ-50% מהחולים אבחנת מחלת ריאות חסימתית נעשית על בסיס תסמינים וגורמי סיכון (אבחנה קלינית ללא ספירומטריה), ולאבחנה זו מהימנות נמוכה של כ-50%, כמו הטלת מטבע. החולים ה"זוכים" לאבחנה מוטעית אינם מטופלים למחלתם האמתית, ונחשפים לטיפול תרופתי מיותר ולא מועיל, ולעתים אף מזיק.(3)

לכן הספירומטריה מהווה כלי חיוני לאבחנה ולמעקב של מחלות ריאה המאופיינות במגבלה אוורורית-מכנית, והיא בדיקת עזר בסיסית נדרשת לבירור תסמינים נשימתיים שכיחים כמו שיעול וקוצר נשימה. הבדיקה זולה (עלותה כ-100 ₪), קצרה ומצריכה ציוד זמין וזול. ביצועה במיומנות מצריך הכשרה בסיסית וביצוע תדיר כדי לרכוש מיומנות ("משתמש מיומן" להבדיל מ"משתמש מזדמן").

ללא ספירומטריה אי אפשר לאבחן ולטפל במהימנות במחלת ריאות בכלל, ובמחלת ריאות חסימתית בפרט. הדבר דומה לאבחנת יתר לחץ דם וטיפול בו ללא מדידתו או לטיפול בסוכרת ללא מדידת רמת גלוקוז בדם.

לקראת הנגשת הספירומטריה לרפואת הקהילה – מהמצוי לרצוי

מחקרים רבים הדגימו את השפעת ביצוע ספירומטריה בקהילה על השיפור באבחנה ובניהול המחלה,(4) כולל הטיפול התרופתי,(5). אחד האתגרים הגדולים ביותר בעשור הקרוב הוא הטמעת ספירומטריה כחלק בלתי נפרד מהרפואה הראשונית בקהילה, ולא רק במסגרת מרפאות מומחים.

לפני עשרים שנה ויותר מומחים למחלות ריאה המליצו לרופאים ראשוניים לרכוש מכשירי ספירומטריה ולבצע את הבדיקה בעצמם. ברם למרות הירידה במחיר במכשירי הספירומטריה, פשטות ההפעלה והעלייה באיכות המכשירים הניידים, שיעורי השימוש בקרב רופאים ראשוניים בכל העולם נמוכים מאוד.(6) המאמצים להטמיע את בדיקת הספירומטריה כבדיקת שגרה ברפואת המשפחה לא צלחו כמותית (מספר בדיקות נמוך) ואיכותית (איכות הבדיקות ירודה). יתרה מכך, גם כאשר הבדיקה בוצעה, תוצאותיה אינן נהירות לרופאי הקהילה ואינן זמינות כחלק ממסד הנתונים או הרשומה הרפואית הראשונית הממוחשבת. רובם המוחלט של רופאי המשפחה מאבחנים קלינית ללא ספירומטריה באורח בלתי אמין, ורק כאשר החולה מגיע לשלב מתקדם, פונים לקבלת המלצה של רופא מומחה. נטל הפענוח, האבחנה וההמלצות לטיפול מוטל בעיקר על רופאי הריאות, שמספרם קטן מדי מכדי לתת מענה זמין לספירומטריה בקהילה.

במערכת הבריאות הישראלית הבדיקה אינה מתבצעת במרפאות הראשוניות בקהילה, ורופאים עצמאיים אינם מבצעים ספירומטריה בעצמם. ברוב המכריע של המקרים הספירומטר נשאר צמוד לרופא הריאות או למרפאת הריאות, ולכן הבדיקה אינה זמינה ואינה מוטמעת ברפואה הראשונית.

העובדה כי הבדיקה מצריכה שיתוף פעולה של הנבדק יחד עם חוסר היכרות של רופאי הקהילה עם הבדיקה ופענוחה, יצרו רתיעה מהטמעת הבדיקה בקהילה, והניסיונות לתת לרופאי קהילה ספירומטרים נכשלו כצפוי. רופאי הקהילה אינם יכולים להתפנות לביצוע בדיקה זו, ובוודאי שלא לרכוש מיומנות המותנית בביצוע תדיר של הבדיקה. יש לזכור שרופאי קהילה אינם מבצעים בדרך כלל גם בדיקת אק"ג, אלא מפנים את החולה לביצוע בדיקה אצל טכנאי או אחות. לפיכך אין לתת לרופאי הקהילה ספירומטרים, אך יש לתת להם ספירומטריה זמינה ומפוענחת.(6) ראוי שזמינות הספירומטריה לרופא קהילה תהיה דומה לזמינות של בדיקת אק"ג.

המכשולים העיקריים ביישום הטמעת הספירומטריה ברפואה הראשונית מסוכמים בטבלה מספר 1 לצד הצעות לפתרון בעיות אלה.

 

 

טבלה מספר 1:

 

הבעיה/המכשול

האתגר לפתרון מוצע

1

רופא ראשוני אינו מכיר את הבדיקה

הדרכה, הטמעת התוצאות לרשומה ממוחשבת

2

רופא ראשוני אינו מסוגל לבצע את הבדיקה

פתרון על בסיס אזורי – ביצוע הבדיקה בידי טכנאי או אחות במרפאות קהילתיות גדולות, לאחר הכשרתם ותוך ניסיון בביצוע בדיקות לרופאים רבים על בסיס אזורי

3

בדיקה לאחר מרחיב סמפונות

תתבצע במרפאת ריאות בלבד, הבדיקה בקהילה תיעשה ללא מרחיב סמפונות.

Exclusion Spirometry – אם הבדיקה תקינה (FEV1/FVC, FVC ו-FEV1 בתחום התקין), אין צורך בדרך כלל בהפניה למרפאת ריאות בקהילה או למרכז ספירומטריה מיומן. הפנייה זו מתבצעת כאשר הבדיקות אינן תקינות, בחלקן מן הסתם יוכח שהבעיה היא בביצוע הטכני של הבדיקה

4

הבדיקות בקהילה באיכות נמוכה

הדרכת טכנאים ואחיות, ציוד עם משוב איכות, ובכל מקרה הספירומטריה בקהילה היא Exclusion Spirometry, ואם היא תקינה, בדרך כלל די בכך. אך אם היא אינה תקינה, תידרש בדיקת אשרור (Validation) לאבחנה חדשה במרפאת ריאות

5

הבדיקה אינה זמינה לרשומה

הזנת ערכים אנתרופומטריים (מגדר, גיל וגובה מדויק) וארבע מדידות: FVC, FEV1 , זרימת שיא נשיפתית – PEF וזמן נשיפה – FET לרשומה הממוחשבת. התוכנה תבצע חישובים ופענוח

6

פענוח לא זמין ולא אחיד

פענוח ממוחשב לפי הנחיות ATS ERS 2005, בקרת רופא ריאות לאבחנה ראשונה (פענוח ראשון)

7

מעקב איכות במסד הנתונים

הזנת התוצאות (סעיף 5 לעיל) למסד הנתונים הממוחשב.

שילוב מדדי איכות באבחנה ובטיפול במחלות דרכי אוויר

ספירומטריה מרכזית

ב-1999 נעשה בפולין ניסיון לפתור את הבעיה שהוצגה לעיל באמצעות הקמת מרכזים שבהם יבוצעו תפקודי ריאות, בעיקר ספירומטריה, על ידי צוות מיומן, במקומות נגישים ובזמינות טובה. דבר זה הביא לעלייה משמעותית בשיעורי האבחון. מחקרים משלימים בפולין הוכיחו כי אפשר לסמוך על איכות הבדיקות, ותוצאותיהן היו אמינות. הבדיקות בוצעו על ידי אחיות שעברו הכשרה מיוחדת.(7)

אחד היתרונות הבולטים בהפעלת המרכזים הללו היה שיעורים גבוהים מאוד של ביצוע ספירומטריה אחרי מרחיבי סמפונות. מתכונת זו אפשרה גם מתן ייעוצים משלימים כמו הדרכה בלקיחת התרופות והמשאפים השונים, העברת תשובות חריגות ישירות לרופאים המפנים ותמיכה במאמצים בהפסקת עישון.

הפעלת מודל דומה של מרכז להערכת תפקוד ריאתי, שהוקם בקהילה ונתן שירות ל-33 רופאים כלליים בלונדון גרמה לשביעות רצון גבוהה מאוד בקרב אותם רופאים.(8) בהולנד הוקמו מרכזים המתמחים בביצוע ספירומטריה בלבד בנפרד מהמרפאות הראשוניות, אך לא בצמוד למחלקות ריאה או למרפאות מומחים. גם במרכזים אלו הבדיקות בוצעו על ידי כוח אדם מיומן, שבחלקו כלל גם מומחים למחלות ריאה. בחלק מהמרכזים ניתנו שירותים משלימים של תפקודי ריאות נוספים, צילומי חזה, מערכות ממוחשבות לאיסוף נתונים ועוד. חולים נשלחו למרכזים אלו לביצוע ספירומטריה, ותוצאותיה הועברו חזרה לרופא הראשוני עם תוצאות פענוח איכותיות.

סיכום

ספירומטריה היא בדיקה פשוטה, היכולה לאבחן בפשטות יחסית את קיומה של מחלת ריאות חסימתית. הבדיקה הכרחית לאבחון חסמת הריאות, וחשובה ביותר לאבחון מחלות חסימתיות נוספות, וביניהן אסתמה.

במצב הנוכחי לאבחנת חסמת הריאות בקהילה אמינות של כ-50%, עם שיעורי אבחנה מוטעית חסרי תקדים והשלכות משמעותיות על בריאות המטופלים ובזבוז משאבי בריאות.

כדי לאשר אבחנה ראשונה של מחלה חסימתית, יש לבצע ספירומטריה במיומנות לפני ואחרי מרחיבי סמפונות. ייחודה של הבדיקה הוא בכך שהיא מצריכה שיתוף פעולה פעיל של הנבדק, ועובדה זו מרתיעה מפעילים לא מנוסים של ספירומטר ומונעת הטמעה של הבדיקה בקהילה, וכך המפעילים מבצעים מספר מועט של בדיקות ולא מתאפשר להם לרכוש את הניסיון הנדרש לביצוע הבדיקה.

ניסיון לתת לרופאים ראשוניים ספירומטר לשימושם נכשל, אולם הטמעת ספירומטריה בקהילה במרכזים אזוריים הצליחה בכמה ארצות (פולין, אנגליה, הולנד). לפיכך מומלץ להקים תחנות ספירומטריה שיופעלו על ידי אחיות נשימה או טכנאים מיומנים, במרפאות קהילה ראשוניות מרכזיות גדולות שיתנו שירות ספירומטריה, ייעוץ לגמילה מעישון והדרכה על משאפים על בסיס אזורי, בדומה לאחיות מרכזות סוכרת בקהילה. מומלץ כי הספירומטריה תוזן למסד הנתונים הממוחשב ולרשומה הממוחשבת, כדי לשפר את איכות האבחנה והטיפול במחלות דרכי אוויר בקהילה.

 

References

  1. Global initiative for Obstructive Lung Disease 2013

  2. Hutchinson J. Lancet. 1844;1:567-70, 594-597

  3. Walker PP, Mitchell P, Diamantea F, et al. Effect of primary care spirometry on the diagnosis and management of COPD. Eur Respir J. 2006;28:945-952

  4. Griffiths C, Feder G, Wedzicha J, Foster G, Livingstone A, Marlowe GS. Feasibility of spirometry and reversibility testing for the identification of patients with chronic obstructive pulmonary disease on asthma registers in general practice. Respir Med. 1999;93:903-908

  5. Calverley P. Fulfilling the promise of primary care spirometry. ERJ. 2008;31:8-10

  6. Enright P. Provide GPs with spirometry, not spirometers. Thorax. 2008:63(5):387-8

  7. Bednarek M, Maciejewski J, Wozniak M, et al. Prevalence, severity and underdiagnosis of COPD in the primary care setting. Thorax. 2008;63:402-7

  8. Hassett R, Meade K, Partridge MR. Enhancing the accuracy of respiratory diagnoses in primary care: a report on the establishment of a Community Respiratory Assessment Unit. Prim Care Respir J. 2006;15:354-61


תגובות:



דף ראשי | כינוסים רפואיים | כתבי עת רפואיים | חיפוש תרופות | תנאי שימוש | אודות מדיקל מדיה | צור קשר | קוסמטיקה ואסתטיקה רפואית | קוסמטיקה רפואית
המידע המופיע באתר זה מיועד לצוות רפואי בלבד. המידע באתר אינו מהווה בשום אופן ייעוץ רפואי ו\או משפטי.
שימוש או צפייה באתר זה מעידים על הסכמתך לתנאי השימוש.
תנאי שימוש באתר זה:
ידוע לי שעל ידי שימוש באתר זה, פרטיי שמסרתי יאספו ע"י חברת מדיקל מדיה על מנת ליצור איתי קשר בנוגע לאירוע זה ולאחרים. מדיקל מדיה אף רשאית להעביר את פרטי הקשר שלי מעת לעת לחברות קשורות אליה ו/או צדדים שלישיים כחלק מהמודל העסקי שלה לשימוש בכיווני שיווק עבור לקוחותיה שכולל ניוזלטר מדעי לרופאים, מידע על עידכוני רישום של תרופות וציוד רפואי, נושאים מקצועיים, פרסומים שונים, הזמנות לכנסים, הזמנות למפגשים עם נציגי פארמה וכיוצ״ב. ידוע לי כי אני זכאי לבקש מחברת מדיקל מדיה לחדול משימוש במידע בכל עת ע"י שליחת הודעה כתובה לחברה ובמקרה זה תתבטל הסכמתי לעיל מיום שהתקבלה ההודעה.

לצפייה בתנאי השימוש לחץ\' כאן
Powered by Medical Media Ltd.
כל הזכויות שמורות לי.ש. מדיקל מדיה בע"מ ©