שלום אורח, התחבר לאתר!, שכחת את הסיסמה?
  דוא"ל:
סיסמה:
טופס רישום לאתר | הוסף למועדפים | קבע כדף הבית
WWW.MedicalMedia.co.il
אודות אינדקס קישורים עדכוני רישום חיפוש תרופות כתבי עת כינוסים דף ראשי
yoman.co.il - תוכנה לזימון תורים
Medical Search Engine
לקביעת פגישה וירטואלית עם נציג, לחצו כאן
Skip Navigation Linksראשי > רשימת כתבי עת > Israeli Journal of Family Practice - גליון מס' 178 > גישה לפצע לחץ: זיהוי, אבחון, טיפול ומניעה
דצמבר 2013 Decembere | גיליון מס' 178 .No
צור קשר
חברי מערכת
רשימת גליונות קודמים
שער הגליון
הגריאטר שברופא המשפחה
גישה לפצע לחץ: זיהוי, אבחון, טיפול ומניעה


ד"ר בוריס פונצ'יק

תקציר

פצע לחץ זו פגיעה בשלמות העור או ברקמות רכות, לרוב מעל בליטת העצם, הנובעת מלחץ ישיר, מכוח גזירה או משילוב של שני הגורמים. קיימים גורמים רבים המעלים סיכון להתפתחות פצעי לחץ, ביניהם גורמים פנימיים הקשורים למצבו של המטופל וגורמים חיצוניים כמו כוחות המופעלים על העור, מצבו וטיפול לא אופטימלי בו. מניעת פצעי לחץ וטיפול בהם כדאיים מבחינת עלות-תועלת ומבחינת שיפור איכות חיים ומניעת תמותה. עקרונות בסיסיים לטיפול בפצעי לחץ הם לשמור על לחות הפצע, לטפל ברקמת נמק וזיהום בפצע, למנוע סיבוכים מקומיים וכלליים ולהביא לריפוי מלא של הפצע. שימוש בחבישות שונות נעשה על פי דרגת הפצע ועל פי מדדים נוספים כמו לחות, זיהום, הפרשות, מיקום וכו'. מניעת פצעי לחץ וטיפול בהם יכולים לשפר באופן משמעותי תחלואה, תמותה ואיכות החיים של המטופלים ומסוגלים להציל חיים.

 

פצע לחץ

פגיעה בשלמות העור או ברקמות רכות, לרוב מעל בליטת העצם, הנובעת מלחץ ישיר, מכוח גזירה או משילוב של שני הגורמים.(1) שכיחות פצעי לחץ נע בין 0.4% ל-38% באשפוז, בין 2.3% ל-28% בבתי אבות ובין 0% ל-17% בקהילה.(24)

סיווג פצעים

מקובל לסווג פצעי לחץ על פי סולם National Pressure Ulcer Advisory Panel (NPUAP)(5) (ראה ציור מספר 1).(6) דרגות פצעי הלחץ הן:

דרגה 1 אודם שאינו חולף לאחר הקלה בלחץ, יש מעורבות של אפידרמיס, אין פגיעה בשלמות העור;

דרגה 2 איבוד חלקי של הרקמות, יש שפשוף או שלפוחיות ויש מעורבות של האפידרמיס;

דרגה 3 איבוד רקמות בשכבות עור עמוקות יותר עם איבוד שכבה תת עורית (לעתים אפשר לראות שומן תת עורי ללא גידים או שרירים), לעתים נוצר גלד שחור;

דרגה 4 הרס עמוק ורחב של כל שכבות העור, יש מעורבות של שריר או עצם.

בארה"ב קיימים שני סוגים נוספים של פצעי לחץ, שמשתמשים בהם לקביעת מצב הפצע אם אי אפשר לזהות את עומק הפגיעה. הסוג הראשון הוא במקרה שיש איבוד של כל שכבות העור ופצע מכוסה בגלד (Unstageable/Unclassified: Full Thickness Skin or Tissue Loss – Depth Unknown), שלא מאפשר קביעה של עומק הפצע עד שהגלד מוסר. הסוג השני הוא במקרה שיש חשד לנזק של רקמות עמוקות (Suspected Deep Tissue Injury – Depth Unknown), לנזק של רקמות רכות מכוחות לחץ ו/או גזירה, העור בצבע סגול או חום, ללא פגיעה בשלמות העור, ולפעמים יש שלפוחית עם דם. העור במקום יכול להיות רגיש, כואב, בוצי, חם או קר.

גורמי סיכון וסיבוכים

קיימים גורמים רבים המעלים את הסיכון להתפתחות פצעי לחץ (טבלה מספר 1), ביניהם יובש בעור הנובע מהזדקנות העור, ממוגבלות,(7) מאי שליטה בשתן או בצואה,(810) מתת תזונה,(12,11) מבעיות נירולוגיות וממחלות כרוניות.

הכוחות החיצוניים העיקריים הגורמים להתפתחות פצעי לחץ (טבלה מספר 2) הם לחץ ישיר הגורם לפגיעה באספקת הדם, היפוקסיה (ירידה בחמצון) ונזק של רקמות(14,13) וכוח גזירה.(15) חיכוך ולחות משפיעים פחות על התפתחות פצעי לחץ. לירידה בפרפוזיה של העור כביטוי למחלות כרוניות שונות יש תפקיד חשוב בהתפתחות פצעי לחץ.(17,16)

סיבוכים שכיחים של פצעי לחץ הם זיהומים מקומיים וסיסטמיים, בקטרמיה, ספסיס ואוסטיומיאליטיס,(19,18) כאבים באזור הפצע, פגיעה באיכות החיים ותמותה מוגברת.

פעולות למניעת פצעי לחץ

מניעה וטיפול בפצעי לחץ כדאיים מבחינת עלות-תועלת ומבחינת שיפור איכות חיים ומניעת תמותה.(2022) בשנים האחרונות פורסמו הנחיות של ארגונים שונים בנושא המניעה.(2325) הכלים העיקריים לאיתור אוכלוסייה בסיכון מוגבר לפתח פצעי לחץ הם סולמות Norton(26) ו-Braden.(27)

מניעת פצעי לחץ מבוססת על העקרונות הבאים:

1. הפחתת לחץ ישיר על רקמות הגוף – שינוי תנוחה כל שעה-שעתיים בהתאם למיקום הפצע ולסוג המשטח.(2833) בזמן שינוי התנוחה מומלץ להימנע מהפעלת כוחות חיכוך או גזירה על העור. מומלץ לתעד את מועד שינוי התנוחה. מומלץ להשכיב מטופל במיטה על הגב או על הצד בזווית עד 30 מעלות, כדי למנוע לחץ ישיר על הטרוכנטר. יש להניח כריות בין הברכיים והקרסוליים, כדי למנוע לחץ ישיר. יש להניח כריות מתחת לשוקיים, כדי להפחית לחץ על העקבים. מטופלים בכיסא גלגלים זקוקים לשינוי תנוחה בכל שעה, אין להשאיר מטופל בכיסא יותר משעתיים רצופות

2. שימוש באמצעי הפחתת לחץ – מזרנים וכריות מסוגים שונים.(34) קיימים סוגים רבים של אמצעים להפחתת לחץ, אך לא נמצאו הבדלים משמעותיים ביניהם. כל האמצעים המתקדמים עדיפים על פני מזרנים רגילים למניעת פצעים.(35) הסוג השכיח ביותר הנמצא בשימוש בקהילה הוא מזרן אוויר או כרית ישיבה במילוי ג'ל או קצף. כרית ישיבה בצורת טבעת נמצאה לא יעילה במניעת פצעים ואינה מומלצת לשימוש(34-36)

3. טיפול באי שליטה בסוגרים ובמניעת החמרה של פצע והיווצרות זיהום בפצע – באמצעות שימוש באמצעי ספיגה (פדים, טיטולים, תחתונים סופגים וכו')

4. אומדן מצב תזונתי – יכלול הערכת כמות חלבונים וקלוריות, כמות שתייה, רמת אלבומין ו/או Prealbumin בדם וכמות לימפוציטים.(36) אפשר לאתר מטופלים בסיכון מוגבר לתת תזונה באמצעות שימוש בכלים כמו The Malnutrition Universal Screening Tool (MUST)(37) או Mini Nutritional Assessment (MNA).(38) מטופלים בסיכון מוגבר לפתח פצע לחץ צריכים לקבל 3035 קק"ל/ק"ג ליממה וכמות חלבון יומית של 1.21.5 גר'/ק"ג ליממה,(40,39) ושתייה ותוספת ויטמינים ומינרלים בכמות מספקת

5. טיפול בעור – בדיקה יומית של כל הגוף ותיעוד מתאים, ניקיון ושמירה על עור נקי ויבש (להימנע מיובש יתר), שימוש בקרם לחות לשימון עור יבש (בעיקר באזור העכוז). יש להימנע ממים חמים מדי ומעיסוי מעל בליטות העצמות

6. הדרכת אנשי הצוות המטפל והמטפל העיקרי מפחיתה את שיעור פצעי הלחץ וסיבוכיהם.(41)

טיפול בפצעי לחץ

טיפול בפצע לחץ צריך להתבצע על ידי צוות רב מקצועי (רופא, אחות, דיאטנית ומרפא בעיסוק).

במהלך הטיפול יש לבצע הערכה מתמשכת של מצב הפצע ושל הרקמות מסביב, כמות ההפרשות, זיהום או סיבוכים אחרים, כאב ועצמתו. התקדמות ריפוי פצע אפשר לתעד בעזרת כלים כמו Pressure Sore Status Tool (PSST)(42) ו-Pressure Ulcer Scale for Healing (PUSH Tool).(43)

איזון כאבים – פצעי לחץ כואבים מאוד.(45,44) הערכת כאב צריכה להתבצע בשיטתיות, ויש לתעד את הממצאים (אפשר להשתמש בסרגל כאב). יש להתייחס לגורמים רלוונטיים לכאב באזור הפצע כמו זיהום, התפוררות העור מסביב לפצע או איסכמיה של הרקמות, ולתת מענה בהתאם. מומלץ לטפל בכאב הקשור בפצע לחץ בצורה מתמשכת "מסביב לשעון", כמו בכל כאב כרוני, ולדאוג למניעת כאבים לפני ביצוע הטריה (אפשר לעשות זאת באמצעות מתן משככי כאבים כמו אקמול, אופטלגין וכו' לכאב קל ובאמצעות מתן אופיאטים לכאב בינוני עד קשה).

שמירה על לחות הפצע זהו העיקרון הבסיסי בטיפול בפצע לחץ. יובש יתר או הפרשות מרובות מעכבים ריפוי. יש לטפל ברקמת נמק וזיהום בפצע ולמנוע סיבוכים מקומיים וכלליים.(1, 4654) פצע מכוסה בחבישה השומרת על לחות מתרפא ב-40% מהר יותר מפצע פתוח.(50)

ניקוי הפצע – ייעשה במים עם סבון או בתמיסת NACL 0.9%.(46)

הטריה ישנם סוגים שונים של הטריה (טבלה מספר 3). יש לבחור בסוג המתאים לפי מצב הפצע, זמינות החומרים ומיומנות הצוות המטפל. יש להפסיק ביצוע הטריה כשכל הרקמה הנקרוטית הוסרה והופיעה רקמת גרעון.

שימוש בחבישות שונות ("אוגרות לחות") בהתאם לדרגת הפצע

פצע דרגה 1הטיפול העיקרי הוא מניעה. נוסף על פעולות המניעה, אפשר להשתמש בחבישות שקופות (Transparent) או בחבישות הידרוקולואידיות (Hydrocolloids), כדי להגן על העור במקום.(1)

פצע דרגה 2טיפול בחבישות מסוג Occlusive (הידרוקלואידיות והידרוג'ל) ומסוג Semi-Occlusive (Transparent Film Dressing), והימנעות משימוש בחבישות מסוג Wet-to-Dry Dressings.(1)

פצע דרגה 3 ו-4לרוב פצעים מזוהמים, ולכן צריך לטפל בזיהום, לבצע הטריה של רקמת נמק ולסגור את הפצע בחבישה.

בחירת החבישה נעשית על פי דרגת הפצע, כמות ההפרשות, נוכחות זיהום בפצע או מסביבו, מצב הלחות בפצע וקיום רקמת נמק. למרות שקיימים סוגים רבים של חבישות בשוק, לא הוכחה יעילות של סוג מסוים של חבישות על פני סוגים אחרים.(4749)

סוגי חבישות המתאימים לפצעים עם הפרשה מרובה:(51,1)

1. חבישות מסוג Calcium Alginates, העשויות מאצות ים עם תוספת קצף (Foam) או ג'ל

2. חבישות קצף (Foam)

3. חבישות המכילות Hydrofiber.

סוגי חבישות המתאימים לפצעים יבשים או עם הפרשה מועטה:(51,1)

1. חבישות גזה – Saline Moistured Gauze

2. חבישות שקופות – Transparent Films

3. חבישות הידרוקולואידיות

4. חבישות הידרוג'ל.

בחבישות מקבוצות 24 אפשר להשתמש גם כחבישות ראשוניות וגם כחבישות משניות.

סוגי חבישות נוספים:

1. חבישות כסף (Silver Impregnated) – בשימוש בפצעים מזוהמים או בפצעים עם סבירות גבוהה לזיהום. יש להפסיק טיפול בחבישות אלו כשהזיהום מסתיים.(1)

2. חבישות המכילות דבש רפואי (Honey Impregnated) – בשימוש בפצעים בדרגה 23 עם זיהום או עם הפרשות(1)

3. חבישות המכילות יוד (Cadexomer Iodine) – בשימוש בפצעים עם כמות הפרשות בינונית עד רבה.(1) יש להימנע משימוש החבישות הללו במטופלים עם רגישות ליוד או עם מחלת בלוטת התריס

4. חבישות גזה – כמעט שאינן בשימוש לטיפול בפצעי לחץ, ולרוב משתמשים בהן רק כשאין חבישות אוגרות לחות. עדיף להשתמש בחבישות לחות ולא בחבישות יבשות, ואפשר להשתמש כחבישה משנית. יש להרטיב את הגזה עם תמיסת Saline 0.9% ולהחליף בתדירות גבוהה(1)

5. חבישות המכילות קולגן (Collagen Matrix) – בשימוש בפצעים נקיים מזיהום או עם נמק בדרגות 34, מעודדות היווצרות קולגן, תאי אפיתל ופיברובלסטים במיטת הפצע ומזרזות את סגירת הפצע(1)

6. חבישות משולבות (Composite) – שילוב סוגים שונים של חומרים

7. חבישות המכילות פחם (Odor Absorbing) בשימוש בפצעים המדיפים ריח רע, מזוהמים מאוד עם כמות גדולה של הפרשות.

דוגמאות לחבישות מסוגים שונים אפשר למצוא בטבלה מספר 4.

זיהום

זיהום במיטת הפצע או מסביב לפצע מעכב את ריפוי הפצע. נוסף על סיבוכים מקומיים, כמו דלקת ברקמות הרכות או אוסטיומיאליטים, קיים סיכון גבוה להתפזרות הזיהום עם זרם הדם והתפתחות אלח דם (Sepsis). אם פצע לחץ מהווה מקור להרעלת דם (Septicemia), התמותה יכולה להגיע ל-48%.(55) סימנים שכיחים של זיהום בפצע הם חום ואודם מקומי, התקשות של רקמות הרכות סביב הפצע, הפרשה מוגלתית וריח רע. סימני זיהום סיסטמי כמו חום גבוה או לויקוציטוזיס בדרך כלל אינם מופיעים או מופיעים מאוחר. ביטויים נוספים של זיהום בקשישים יכולים להיות בלבול וחוסר תיאבון.(1) לרוב אבחנה של זיהום בפצע נעשית על פי סימנים קליניים. בדיקת Gold Standard היא ביופסיית רקמות חיות ממיטת הפצע.(1) משטח של הפרשות מהפצע מראה בדרך כלל חיידקים נלווים, ואינו מצליח לאבחן זיהום עמוק יותר.(1) אפשרות נוספת היא לבצע תרבית מרקמת הפצע בעזרת שיטת משטח בשם Levine.(1)

טיפול בפצע מזוהם מורכב מניקוי ומהטריה של הפצע, מטיפול אנטיספטי מקומי בשימוש בתמיסות אנטיספטיות או בחבישות עם תכונות אנטיספטיות כמו חבישות כסף או דבש רפואי או יוד ומטיפול אנטיביוטי מקומי או סיסטמי.(1) יש להדגיש כי עם סיום הזיהום בפצע, יש להפסיק באופן מידי שימוש בחומרים אנטיספטיים, מכיוון שהם מעכבים שגשוג פיברובלסטיים במיטת הפצע ומעכבים את סגירת הפצע.

שיטות ריפוי נוספות

להלן שיטות טיפול נוספות בפצעי לחץ:(1)

- Negative Pressure Wound Therapy (NPWT) – מפחיתה בצקת במיטת הפצע, מסלקת הפרשות, מקטינה את הפצע ומעודדת היווצרות רקמת גרעון

- Hyperbaric Oxygen Therapy (HBOT) העשרת רקמות באזור הפצע בחמצן בתא לחץ

- Ultrasound Acoustic Therapy

- Electrical Stimulation מעודד ניוד (Migration) ושגשוג (Proliferation) של פיברובלסטיים במיטת הפצע ומזרז את סגירת הפצע

- שימוש בשדה אלקטרומגנטי – Pulsed Electromagnetic Field (PEMF)

- Phototherapy (Laser, Infrared, Ultraviolet)

- Hydrotherapy Whirlpool and Pulsatile Lavage with Suction

- שימוש ב-Platelet-Derived Growth Factor (PDGF).

על חלק גדול מהשיטות הללו אין נתונים מספקים התומכים בשימוש בהם כטיפול שגרתי בפצעי לחץ.(1)

טיפול כירורגי – בשימוש בפצעים בדרגה 34 שאינם מגיבים לטיפול שמרני, בעיקר בקרב מטופלים שסגירה מהירה של פצע לחץ יכולה לשפר באופן משמעותי את איכות חייהם.(1)

תחזית

במשך שישה חודשים מתחילת הטיפול 70% מפצעי הלחץ בדרגה 2, 50% מפצעי הלחץ בדרגה 3 ו-30% מפצעי הלחץ בדרגה 4 ייסגרו.(57,56) הסיכון לתמותה בקרב מטופלים עם פצע לחץ המפתחים פצע לחץ נוסף, גבוה פי 23 מהסיכון אצל מטופלים ללא פצעי לחץ.(59,58)

המסקנה היא שמניעת פצעי לחץ וטיפול בהם יכולים לשפר באופן משמעותי את התחלואה, את התמותה ואת איכות החיים של המטופלים ומסוגלים להציל חיים.

סיכום

פצעי לחץ זו בעיה רפואית נפוצה. איתור, טיפול ומניעת פצעי לחץ מאפשרים לצמצם את הנזק הנגרם מהפצעים, לשפר את איכות חייהם של המטופלים ושל בני משפחותיהם ולהפחית תחלואה ותמותה. טיפול בפצעי לחץ מהווה אתגר לצוות המטפל, ומחייב מאמץ ממושך. העמקת הידע המקצועי ושימוש מושכל במשאבים העומדים לרשותנו הם מתכון להצלחת הטיפול.

 

ציור מספר 1:

 

 

 

 

 

טבלה מספר 1:

Intrinsic Factors Predictive for Pressure Ulcer Development

Comorbid conditions:

  • Malignancy

  • Diabetes

  • Stroke

  • Pneumonia

  • CHF

  • Fever

  • History of pressure ulcers

  • Hypoalbuminemia

  • Age 70+

  • Impaired mobility

  • Low BMI

  • Confusion

  • Urinary and fecal incontinence

  • Malnutrition

  • Restraints

  • Neurologic diseases-dementia, delirium, spinal cord injury, and neuropathy

 

טבלה מספר 2:

Extrinsic Factors Predictive for Pressure Ulcer Development

Uncontrolled excess local pressure

Friction/shear/pressure

Inadequate current wound care

Immunosuppressive and chemotherapeutic agents

Nutritional deficiency

Adverse reactions to skin care products

Alcohol/drug abuse

 

טבלה מספר 3: סוגי הטריה

Type

Methods

Comments

Mechanical

Wet-to-dry irrigation, hydrotherapy

May remove both dead & live tissue; may be painful

Surgical, sharp

Scalpel, scissor to remove dead tissue; laser debridement

Quick, effective; use for infection; pain management needed

Enzymatic

Topical agent to dissolve dead tissue

Use if no infection; may damage skin

Autolytic

 

 

Allows dead tissue to self-digest

 

 

Use if other methods not tolerated & no infection; effect delayed, wounds with minimal exudate

Biosurgery

Larvae to digest dead tissue

Quick, effective, good if surgical debridement not an option

 

 

טבלה מספר 4: רשימה חלקית של סוגי חבישות

דוגמאות

סוגי חבישה

GRANUFLEX, COMFEEL, ASKINA

1. Dressing Hydrocolloid

TEGADERM, HYDROFILM

2. Dressing Transparent Film

ASKINA GEL, DERMAGRAN HYDROGEL; GRANUGEL; FLAMINAL, AQUAFORM, TEGAGEL

3. Dressing and Gels Hydrogel

KALTOSTAT, COMFEEL SEASORB, CURASORB, AQUACELL

4. Dressing Alginate and Hydrofiber

TIELLE/TIELLE PLUS, POLYMEM, ASKINA FOAM

5. Foam Dressing

Alginate + Silver – SILVERCEL HYDROALGINATE

Hydrofiber + Silver – AQUACELL AG, ALGICELL SILVER

Foam + Silver – POLYMEM SILVER, BIATAIN AG

6. Silver impregnated Dressing

MEDIHONEY

7. Honey impregnated Dressing

PROMOGRAN,FIBRACOL, BIOPAD

8. Collagen Matrix Dressing

POLYMEM

9. Composite Dressing

ACTISORB, CARBOFLEX

10. Odor absorbing

DERMAGRAN, HYDROGEL,TEGAGEL, FLAMINAL Gel

11. Wound fillers

 

Reference

  1. European Pressure Ulcer Advisory Panel and National Pressure Ulcer Advisory Panel. Treatment of pressure ulcers: Quick Reference Guide. Washington DC: National Pressure Ulcer Advisory Panel; 2009

  2. Reddy M, Gill SS, Rochon PA. Preventing pressure ulcers: a systematic review. JAMA. 2006;296:974

  3. Lyder CH. Pressure ulcer prevention and management. JAMA. 2003;289:223

  4. http://www.npuap.org/wp-content/uploads/2012/03/Nutrition-White-Paper-Website-Version.pdf (Accessed on May 08, 2013)

  5. National Pressure Ulcer Advisory Panel. Updated staging system. Available online at: www.npuap.org/ (Accessed on December 2, 2008)

  6. http://www.uptodate.com/home

  7. Exton-Smith AN, Sherwin RW. The prevention of pressure sores. Significance of spontaneous bodily movements. Lancet. 1961;2:1124

  8. Zappolo, A. Discharges from nursing homes. National Nursing Home Survey. Hyattsville, MD: US Department of Health and Human Services, 1981

  9. Allman RM, Laprade CA, Noel LB, et al. Pressure sores among hospitalized patients. Ann Intern Med. 1986;105:337

  10. Berlowitz DR, Brandeis GH, Morris JN, et al. Deriving a risk-adjustment model for pressure ulcer development using the Minimum Data Set. J Am Geriatr Soc. 2001;49:866

  11. Bergstrom N, Braden B. A prospective study of pressure sore risk among institutionalized elderly. J Am Geriatr Soc. 1992;40:747

  12. Takeda T, Koyama T, Izawa Y, et al. Effects of malnutrition on development of experimental pressure sores. J Dermatol. 1992;19:602

  13. Thomas DR. Does pressure cause pressure ulcers? An inquiry into the etiology of pressure ulcers. J Am Med Dir Assoc. 2010;11:397

  14. Stekelenburg A, Gawlitta D, Bader DL, Oomens CW. Deep tissue injury: how deep is our understanding? Arch Phys Med Rehabil. 2008;89:1410

  15. Sibbald RG, Krasner DL, Woo KY. Pressure ulcer staging revisited: superficial skin changes & Deep Pressure Ulcer Framework©. Adv Skin Wound Care. 2011;24:571

  16. Preventing pressure sores. Lancet. 1990;335:1311

  17. Schubert V. Hypotension as a risk factor for the development of pressure sores in elderly subjects. Age Ageing. 1991;20:255

  18. Garibaldi RA, Brodine S, Matsumiya S.Infections among patients in nursing homes: policies, prevalence, problems. N Engl J Med. 1981;305(13):731

  19. Scheckler WE, Peterson PJ. Infections and infection control among residents of eight rural Wisconsin nursing homes. Arch Intern Med. 1986;146(10):1981

  20. Padula WV, Mishra MK, Makic MB, Sullivan PW. Improving the quality of pressure ulcer care with prevention: a cost-effectiveness analysis. Med Care. 2011;49:385

  21. Pham B, Teague L, Mahoney J, et al. Early prevention of pressure ulcers among elderly patients admitted through emergency departments: a cost-effectiveness analysis. Ann Emerg Med. 2011;58:468

  22. Pham B, Stern A, Chen W, et al. Preventing pressure ulcers in long-term care: a cost-effectiveness analysis. Arch Intern Med. 2011;171:1839

  23. http://ahrq.gov (Accessed on August 25, 2011)

  24. http://npuap.org/ (Accessed on August 25, 2011)

  25. http://epuap.org

  26. Pressure ulcers prevalence, cost and risk assessment: consensus development conference statement--The National Pressure Ulcer Advisory Panel. Decubitus. 1989;2:24

  27. Bergstrom N, Braden BJ, Laguzza A, Holman V. The Braden Scale for Predicting Pressure Sore Risk. Nurs Res. 1987;36:205

  28. Reddy M, Gill SS, Rochon PA. Preventing pressure ulcers: a systematic review. JAMA. 2006;296:974

  29. Vanderwee K, Grypdonck MH, De Bacquer D, Defloor T. Effectiveness of turning with unequal time intervals on the incidence of pressure ulcer lesions. J Adv Nurs. 2007;57:59

  30. Defloor T, De Bacquer D, Grypdonck MH. The effect of various combinations of turning and pressure reducing devices on the incidence of pressure ulcers. Int J Nurs Stud. 2005;42:37

  31. Young T. The 30 degree tilt position vs the 90 degree lateral and supine positions in reducing the incidence of non-blanching erythema in a hospital inpatient population: a randomised controlled trial. J Tissue Viability. 2004;14:88, 90, 92

  32. Moore ZE, Cowman S. Repositioning for treating pressure ulcers. Cochrane Database Syst Rev. 2009;2:CD006898

  33. Knox DM, Anderson TM, Anderson PS. Effects of different turn intervals on skin of healthy older adults. Adv Wound Care. 1994;7:48

  34. National Pressure Ulcer Advisory Panel Support Surface Standards Initiative. Terms and definitions related to support surfaces. www.npuap.org/NPUAP_S3I_TD.pdf (Accessed on December 11, 2008)

  35. McInnes E, Jammali-Blasi A, Bell-Syer SE, et al. Support surfaces for pressure ulcer prevention. Cochrane Database Syst Rev. 2011;4:CD001735

  36. Stechmiller JK, Cowan L, Whitney JD, et al. Guidelines for the prevention of pressure ulcers. Wound Repair Regen. 2008;16(2):151

  37. Stratton RJ, King CL, Stroud MA, Jackson AA, Elia M. Malnutrition Universal Screening Tool' predicts mortality and length of hospital stay in acutely ill elderly. Br J Nutr. 2006;95(2):325

  38. Vellas B, Guigoz Y, Garry PJ, et al. The Mini Nutritional Assessment (MNA) and its use in grading the nutritional state of elderly patients. Nutrition. 1999;15(2):116

  39. Bergstrom N, Horn SD, Smout RJ, et al. The National Pressure Ulcer Long-Term Care Study: outcomes of pressure ulcer treatments in long-term care. J Am Geriatr Soc. 2005;53:1721

  40. Breslow RA, Hallfrisch J, Guy DG, et al. The importance of dietary protein in healing pressure ulcers. J Am Geriatr Soc. 1993;41:357

  41. Impact of staff education on pressure sore development in elderly hospitalized patients. Moody BL, Fanale JE, Thompson M, Vaillancourt D, Symonds G, Bonasoro C Arch Intern Med. 1988;148(10):2241

  42. Bates-Jensen BM. The Pressure Sore Status Tool a few thousand assessments later. Adv Wound Care. 1997;10(5):65

  43. Thomas DR, Rodeheaver GT, Bartolucci AA, et al. Pressure ulcer scale for healing: derivation and validation of the PUSH tool. The PUSH Task Force. Adv Wound Care. 1997;10(5):96

  44. Quirono J, Santos VL, Quednau TJ, et al. Pain in pressure ulcers. Wounds: A Compedium of Clinical Research and Practice. 2003;15:381-89

  45. Roth RS, Lowery J, Hamill J. Assessing persistent pain and its relation to affective distress, depressive symptoms and pain catstrophizing in patients with chronic wounds: a pilot study. Am J Phys Med Rehabil. 2004;83:827-34

  46. Atiyeh BS, Ioannovich J, Al-Amm CA, El-Musa KA. Management of acute and chronic open wounds: the importance of moist environment in optimal wound healing. Curr Pharm Biotechnol. 2002;3(3):179

  47. Graumlich JF, Blough LS, McLaughlin RG, et al. Healing pressure ulcers with collagen or hydrocolloid: a randomized, controlled trial. J Am Geriatr Soc. 2003;51:147

  48. Bluestein D, Javaheri A. Pressure ulcers: prevention, evaluation, and management. Am Fam Physician. 2008;78:1186

  49. Reddy M, Gill SS, Kalkar SR, et al. Treatment of pressure ulcers: a systematic review. JAMA. 2008;300:2647

  50. Eaglstein WH. Experiences with biosynthetic dressings. J Am Acad Dermatol. 1985;12(2 Pt 2):434

  51. Schultz GS, Sibbald RG, Falanga V, et al. Wound bed preparation: a systematic approach to wound management. Wound Repair Regen. 2003;11(1):S1

  52. Bergstrom N, Horn SD, Smout RJ, et al. The National Pressure Ulcer Long-Term Care Study: outcomes of pressure ulcer treatments in long-term care. J Am Geriatr Soc. 2005;53:1721

  53. Sebern MD. Pressure ulcer management in home health care: efficacy and cost effectiveness of moisture vapor permeable dressing. Arch Phys Med Rehabil. 1986;67:726

  54. Gorse GJ, Messner RL. Improved pressure sore healing with hydrocolloid dressings. Arch Dermatol. 1987;123:766

  55. Hazzard's Geriatric Medicine and Gerontology, Sixth Edition (Principles of Geriatric Medicine & Gerontology). 2009

  56. Brandeis GH, Morris JN, Nash DJ, Lipsitz LA. The epidemiology and natural history of pressure ulcers in elderly nursing home residents. JAMA. 1990;264(22):2905

  57. Berlowitz DR, Brandeis GH, Anderson J, Brand HK. Predictors of pressure ulcer healing among long-term care residents. J Am Geriatr Soc. 1997;45(1):30

  58. Thomas DR, Goode PS, Tarquine PH, Allman RM. Hospital-acquired pressure ulcers and risk of death. J Am Geriatr Soc. 1996;44(12):1435

  59. Berlowitz DR, Brandeis GH, Anderson J, Du W, Brand H. Effect of pressure ulcers on the survival of long-term care residents. J Gerontol A Biol Sci Med Sci. 1997;52(2):M106


תגובות:



דף ראשי | כינוסים רפואיים | כתבי עת רפואיים | חיפוש תרופות | תנאי שימוש | אודות מדיקל מדיה | צור קשר | קוסמטיקה ואסתטיקה רפואית | קוסמטיקה רפואית
המידע המופיע באתר זה מיועד לצוות רפואי בלבד. המידע באתר אינו מהווה בשום אופן ייעוץ רפואי ו\או משפטי.
שימוש או צפייה באתר זה מעידים על הסכמתך לתנאי השימוש.
תנאי שימוש באתר זה:
ידוע לי שעל ידי שימוש באתר זה, פרטיי שמסרתי יאספו ע"י חברת מדיקל מדיה על מנת ליצור איתי קשר בנוגע לאירוע זה ולאחרים. מדיקל מדיה אף רשאית להעביר את פרטי הקשר שלי מעת לעת לחברות קשורות אליה ו/או צדדים שלישיים כחלק מהמודל העסקי שלה לשימוש בכיווני שיווק עבור לקוחותיה שכולל ניוזלטר מדעי לרופאים, מידע על עידכוני רישום של תרופות וציוד רפואי, נושאים מקצועיים, פרסומים שונים, הזמנות לכנסים, הזמנות למפגשים עם נציגי פארמה וכיוצ״ב. ידוע לי כי אני זכאי לבקש מחברת מדיקל מדיה לחדול משימוש במידע בכל עת ע"י שליחת הודעה כתובה לחברה ובמקרה זה תתבטל הסכמתי לעיל מיום שהתקבלה ההודעה.

לצפייה בתנאי השימוש לחץ\' כאן
Powered by Medical Media Ltd.
כל הזכויות שמורות לי.ש. מדיקל מדיה בע"מ ©