דופק מנוחה גבוה יותר ושונות נמוכה יותר בדופק קשורים בירידה תפקודית במבוגרים, לפי מחקר חדש.

יותר מ- 500 מבוגרים בעלי מחלה וסקולארית או גורמי סיכון למחלה כזו, עברו בדיקת א.ק.ג. שנמשכה 10 שניות והשלימו שאלונים להערכת פעילויות היום יום שלהם, הבסיסיות- ADL (כמו התפנות בשירותים) והנעזרות באמצעים- IADL (כמו שימוש בטלפון), בעת תחילת המחקר ולאחר 3 שנים.

נמצא, כי דופק מנוחה גבוה יותר ושונות נמוכה יותר של הדופק בתחילת המחקר היו קשורים בירידה בפעילויות היום יום מתחילת המחקר עד לסיום המעקב.

לדוגמא, אנשים בעלי דפקים של 71-117 פעימות לדקה, היו בסיכון מוגבר לירידה בתפקודי היום יום לאחר שנתיים, בהשוואה לאנשים בעלי דופק של 34-60 פעימות לדקה.

החוקרים משערים, כי התערבויות שישפיעו על התפקוד האוטונומי הלבבי (כמו פעילות גופנית וגירוי עצב הואגוס) עשויות להועיל לשימור המצב התפקודי.

בשורה התחתונה: דופק איטי בעל שונות גדולה מפחית סיכון לירידה תפקודית במבוגרים.

http://www.cmaj.ca/content/early/2015/08/31/cmaj.150462.full.pdf+html