גישות להורדת יתר לחץ דם באנשים עם דום נשימה בשינה. CPAP לעומת הקדמת הלסת התחתונה
CPAP vs Mandibular Advancement Devices and Blood Pressure in Patients With Obstructive Sleep Apnea. A Systematic Review and Meta-analysis
תסמונת דום נשימה בשינה (OSA ) כרוכה בירידות ריווי חמצן בלילה, עליית לחץ דם וסיכון מוגבר במחלות קרדיווסקולריות.
מטה אנליזה, המתפרסמת ב- JAMA ושכללה 51 מחקרים אקראיים עם 4,888 מטופלים, השוותה בין קבוצת ביקורת (היעדר טיפול או פלצבו) לאחת משתי שיטות הטיפול העיקריות בתסמונת- CPAP (continuous positive airway pressure ) ושיטה לקידום הלסת התחתונה mandibular advancement devices (MADs) . רוב המחקרים (44) השוו בין קבוצת ביקורת לטיפול ב- CPAP .
במשך מעקב ממוצע של 4-15 שבועות, טיפול ב- CPAP היה קשור בירידה של ערכי לחץ הדם הדיאסטולי ב- 2.5 מ"מ כספית (95% CI, 1.5 - 3.5 mm Hg; P < .001) והסיסטולי ב- 2.0 מ"מ כספית (95% CI, 1.3 - 2.7 mm Hg; P < .001) , בממוצע.
מידת ירידת לחץ הדם היתה קשורה במשך השימוש הלילי ב- CPAP . כל שעה נוספת של שימוש במכשיר הביאה לירידה נוספת של 1.5 מ"מ כספית בלחץ הדם הסיסטולי ושל 0.9 מ"מ כספית בלחץ הדם הדיאסטולי.
ירידות לחץ הדם תחת טיפול ב- MADs היו 2.1 מ"מ כספית (95% CI, 0.8 - 3.4 mm Hg; P = .002) בערכים הסיסטוליים ו- 1.9 מ"מ כספית (95% CI, 0.5- 3.2 mm Hg; P = .008) בערכים הדיאסטוליים, בממוצע.
לסיכום, שני הטיפולים הביאו לירידות ממוצעות של ערכי לחץ הדם ב- 2 מ"מ כספית, ללא הבדל משמעותי בין שתי השיטות, אך אנליזה זו לא דנה במשמעות הקלינית של ירידה כה קטנה בלחץ הדם.
בשורה התחתונה: שתי שיטות הטיפול ב- OSA הביאה לירידות קטנות ודומות בלחץ הדם. לא ברור, האם יש לכך משמעות קלינית.
http://jama.jamanetwork.com/article.aspx?articleid=2473494
קבצים מצורפים:
|
|
|
|
|
|
|
תגובות:
|
|
|