שלום אורח, התחבר לאתר!, שכחת את הסיסמה?
  דוא"ל:
סיסמה:
טופס רישום לאתר | הוסף למועדפים | קבע כדף הבית
WWW.MedicalMedia.co.il
אודות אינדקס קישורים עדכוני רישום חיפוש תרופות כתבי עת כינוסים דף ראשי
yoman.co.il - תוכנה לזימון תורים
Medical Search Engine
Skip Navigation Linksראשי > רשימת כתבי עת > אונקולוגיה - גליון מס' 10 > בדיקות PET-CT להערכת גידולים סולידיים שכיחים
פברואר February 2016 | גיליון מס' 10 .No
צור קשר
חברי מערכת
רשימת גליונות קודמים
שער הגליון

בדיקות PET-CT להערכת גידולים סולידיים שכיחים


ד"ר יעל עשת, ד"ר טימה דוידסון

המכון לרפואה גרעינית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר

עד לאחרונה התבססה הדמיה אונקולוגית על בדיקותCT ו-MRI המספקות מידע אנטומי. טכנולוגיית ה-PET-CT שהתפתחה בעשורים האחרונים הוסיפה ממד פונקציונלי להדמיה, המאפשר לא רק איתור של תהליכים סרטניים והערכה של פעילות הממצאים, אלא גם הבחנה בין תהליכים שפירים פיזיולוגיים לתהליכים פתולוגיים.

רוב הנבדקים העוברים כיום בדיקות PET-CT הם חולים אונקולוגיים. רוב התהליכים הסרטניים פעילים מטבולית, ולפיכך רוב בדיקות ה-PET-CTהמבוצעות כיום מתבססות על קליטה של אנלוג של סוכר (FDG - fluorodeoxyglucose) המכיל יסוד רדיואקטיבי (F-18). האנזים הקסוקינאז, הגורם לפוספורילציה של ה-FDG, גבוה יותר בתאים סרטניים; FDG שעבר פוספורילציה אינו ממשיך בתהליך הגליקוליזה, ולפיכך נתקע בתוך התא, מה שמאפשר זיהוי של פעילות פתולוגית של תאים סרטניים או של המערכת החיסונית ומיקומם.

כשהיסוד הרדיואקטיבי מתפרק, הוא פולט פוזיטרון, וכשזה מתנגש באלקטרון ברקמה נפלטות שתי קרני גמא (בתהליך הנקרא אניהילציה). קרניים אלו נקלטות בגלאי ה-PET ומאפשרות למחשב לחשב את מיקום הפליטה המקורית בגוף. בדיקת ה-CT המבוצעת מיד לפני בדיקת ה-PET מאפשרת הדמיה אנטומית, ואינטגרציה של בדיקות ה-PET, וה-CT (Fusion) ממקמת את הפעילות הפתולוגית באיברי הגוף. נוסף על כך ה-CT חשובה להגברת עוצמת הקרינה הנובעת מאיברים פנימיים יותר, על ידי חישוב ההנחתה מכל נקודה בגוף ותיקון עוצמת הקרינה המחושבת בהתאם.

הכנות לבדיקה כוללות צום של כ-6 שעות לפני הבדיקה. נבדקים שאמורים לקבל גם חומר ניגוד תוך-ורידי במהלך הבדיקה יעמדו בדרישות להזרקת יוד ויקבלו הכנה דומה לבדיקת CT רגילה.

הנבדק המגיע לבדיקה מקבל זריקה של חומר רדיואקטיבי במינון של כ-10 מיליקירי, ונח כשעה לאחר ההזרקה כדי שהסוכר המסומן לא ייכנס לשרירים הפעילים במקום לתהליכים הפתולוגיים. חולים סוכרתיים עוברים לרוב גם בדיקת רמת סוכר בדם, בערכים של כ-180 מ"ג/ד"ל ומעלה לרוב אין טעם בביצוע הבדיקה. כשעה לאחר ההזרקה מבוצעת בדיקתCT ומיד לאחריה בדיקת PET.

קיימת קליטה פיזיולוגית של FDG באיברים המשתמשים בסוכר כגון המוח, הלב (הקולט בתלות בצום לפני הבדיקה), הכבד, מערכת העיכול, שרירי השלד, רקמות שומן חום, בלוטת המגן ומערכת הרבייה. כאמור, תאים פעילים מטבולית, כגון תאי סרטן ותאי המערכת החיסונית, זקוקים לסוכר רב, ולפיכך קולטים כמויות גבוהות יותר של FDG.

בדיקות הדמיה בחולים אונקולוגיים נערכות בדרך כלל לצורך אפיון תהליך חשוד (ממאיר או שפיר), החלטה על מקום נוח ללקיחת ביופסיה, קביעת שלב המחלה (Staging) - קביעת גודל וחדירת הגידול (T), קביעת פיזור לבלוטות לימפה (N) וקביעת פיזור גרורתי (M), לצורך הגדרת שדה קרינה, לצורך ניטור תגובה לטיפול, לשם מעקב לאחר טיפול, ובחשד להישנות (restaging).

לעתים מבוצעת הבדיקה כאשר קיים תהליך ממאיר מפושט אולם לא ידוע מקורו, למשל, כאשר מאותרות גרורות כבדיות אך תוצאות בדיקות ההדמיה והביופסיה אינן חד-משמעיות לגבי מקור הגרורות.

כמו כן אפשר לבצע בדיקת PET-CTעםFDG במקרים לא אונקולוגיים, לדוגמה, לבירור תהליכים דלקתיים או זיהומיים ולמעקב אחר טיפול גם במקרים אלה.

שאתות ראש-צוואר

חשיבותה של בדיקת PET-CT גדולה מאוד בגידולים מסוג גידולי תאים קשקשיים של הראש והצוואר. ההתוויות לביצוע הבדיקה בגידולים אלו כוללות:

  • זיהוי מעורבות בלוטות לימפה מקומיות - בגידולי ראש צוואר קיימת שכיחות גבוהה של מעורבות בלוטות אזוריות גם אם הן נמדדות בגודל תקין. לפיכך ל-PET יתרון עלCT ו-MRI, עם רגישות של 96% וסגוליות של 98%.28
  • זיהוי גרורות מרוחקות - בזמן האבחנה, ל-15%-10% מהחולים יהיו גרורות מרוחקות, שמשמעותן פרוגנוזה גרועה. רוב הגרורות נמצאות בריאות, בכבד ובעצמות. ל-PET-CT רגישות של 97% וסגוליות של 95% בזיהוי גרורות מרוחקות.14
  • הערכת תגובה לטיפול - ל-PET-CT יתרון בזיהוי חזרה מקומית של גידול עלCT ו-MRI בשל שינויים אנטומיים המופיעים לאחר הטיפול הראשוני שהוא קרינה או ניתוח. רגישות וסגוליות של PET-CT דווחו כ-77% ו-93% בהתאמה.1 לפיכך PET-CT היא בדיקת הבחירה להערכת תגובה לטיפול בגידולי ראש-צוואר, אם כי יש לדחות את ההדמיה כ-12-8 שבועות לאחר סיום הטיפול, למניעת דיווח כוזב חיובי (הנגרם בשל תגובה דלקתית קולטת סוכר הנגרמת מניתוח או הקרנה).
  • זיהוי של גידול נוסף - במקרים של סרטני ראש-צוואר יש נטייה גבוהה להופעת גידול ראשוני נוסף, העשוי להופיע מיד עם האבחנה של הגידול הראשון (סיננכרוני) או לאחר סיום הטיפול בגידול הראשון (מטכרוני). לפיכך יש חשיבות במעקב אחר החולים גם לאחר סיום הטיפול.
  • מעקב ארוך טווח אחר חזרת התהליך הראשוני והופעת גרורות.
  • זיהוי של גידול ראשוני שמיקומו המדויק לא ידוע: בכ-10% מהמקרים שבהם מבוצעת הערכה קלינית או הדמייתית בשל בלוטות לימפה צוואריות מוגדלות, אין אפשרות לזהות גידול ראשוני בבדיקות המקובלות (CT, בדיקת א.א.ג כולל סיב אופטי). ל-PET-CT יש רגישות של 18% וסגוליות של 83% בזיהוי גידולים אלו.9

שאת ריאתית

ל-PET-CT יתרון על ה-CT בהערכת מעורבות בלוטות לימפה מדיאסטינליות ובשערי הריאות, בהערכת חדירת הגידול לדופן בית החזה או למדיאסטינום ובהערכת גרורות מרוחקות.

תפקיד ה-PET-CT בהערכת שאת ריאתית כולל:

  • הערכת הגידול הראשוני: ל-PET-CT יתרון על CT ביכולת להבדיל בין גידול מרכזי לבין תמט פוסט-חסימתי, מאחר שהאחרון אינו קולטFDG.8 כמו כן בדיקת PET-CT יכולה לעתים להעריך חדירה מקומית של הגידול שלא מודגמת היטב ב-CT.15 מקובל של-PET-CT יש יכולת להעריך נכונה את שלב ה-T של הגידול הראשוני ב-82% מהמקרים, לעומת 68% ב-CT. עם זאת PET-CT מוגבלת ביכולתה בזיהוי שאתות ריאתיות מסוג ברונכואלבאולר וקרצינואיד.7 כמו כן ה-PET-CT מוגבלת בזיהוי תהליכים שהם מתחת לרזולוציית ה-PET - מדובר בתהליכים קטנים, בקוטר של 7 מ"מ ומטה.
  • הערכת פיזור בלוטי מקומי: PET-CT יכולה לזהות בלוטות מדיאסטינליות נגועות גם כאשר גודלן ב-CT תקין, ולפיכך היא רגישה יותר, ונחשבת לשיטה הלא-חודרנית הטובה ביותר להערכת בלוטות מקומיות (רגישות וסגוליות של 54%, 92% בהתאמה).4 עם זאת, קיימות תוצאות כוזבות חיוביות עם קליטה בבלוטות במקרים של סיליקוזיס, זיהומים או מחלות גרנולומטוטיות. משום כך PET-CT מבטלת את הצורך במדיאסטינוסקופיה אבחנתית בחולים בשלב התפשטות מוקדם Stage-I, אך לא בשלבים II-III.
  • הערכת פיזור גרורתי: ל-PET-CT יש רגישות וסגוליות של 100% ו-90% בהתאמה של זיהוי גרורות לאדרנלים בעוד ב-CT בלבד לא תמיד אפשר להבדיל בין ממצא אדרנלי שפיר לגרורתי. כמו כן ל-PET-CT, רגישות וסגוליות של 90% ו-98% לגרורות גרמיות.22 (תמונה 1) באופן כללי, PET-CT מביאה לזיהוי גרורות שלא הודגמו באמצעים אחרים כגון CT, לרוב בשל גילוי של גרורות גרמיות, וגורמת לשינוי במדיניות הטיפול בחולה ב-50%-25% מהמקרים.
  • הערכת תגובה לטיפול - ל-PET-CT יתרון עלCT בהערכת תגובה לטיפול בעיקר בטיפול ביולוגי או בטיפול אימונולוגי, זאת מאחר שקליטתFDG היא פונקציה של ויאביליות תאים סרטניים ולא רק סמן של פרוליפרציה של התאים. תיתכן תגובה טובה לטיפול גם אם התהליך אינו משתנה בגודלו (או אף אם גדל). כמו כן, בשלבים מתקדמים של המחלה להפחתה בעוצמת הקליטה ב-PET-CT יש משמעות פרוגנוסטית טובה כבר אחרי טיפול יחיד.21
  • הערכת הישנות התהליך הסרטני: בניגוד ל-CT או ל-MRI, שלא תמיד יכולים להבדיל בין פיברוזיס, הצטלקות לאחר טיפול, נמק של התהליך או הישנות שלו, ל-PET-CT יש רגישות וסגוליות של כ-99%, 90%-60% בהתאמה.27 כדי להימנע מתוצאות כוזבות חיוביות לאחר קרינה, רצוי לבצע את הבדיקה לפחות כשלושה חודשים לאחר סיום טיפול קרינתי.

שאת השד

תפקיד ה-PET-CT בהערכת שאת השד כולל:

  • אבחנה של הגידול עצמו - בשל רזולוציה נמוכה יחסית לממוגרפיה ו-MRI, טכנולוגיית PET-CT אינה מתאימה לבדיקות סקר או לגילוי ראשוני של סרטן השד, והיא פחות טובה בקלסיפיקציה של קטגורית ה-T. לסרטני השד אפיניות שונה ל-:FDG ILC (invasive lobularcarcinoma) כמעט שלא קולטיםFDG ; גידולים בעלי רצפטורים שליליים לאסטרוגן קולטים יותר מגידולים החיוביים לאסטרוגן; גידולים בעלי אימונוריאקטיביות ל-P53 ול-Ki-67 קולטים יותר.12
  • הערכת פיזור מקומי: זיהוי של התפשטות מקומית של המחלה מכתיב את סוג הניתוח ואת הצורך בדיסקציית בלוטות לימפה אקסילריות.PET-CT אינה מאפשרת בדרך כלל הערכה של מעורבות בלוטות לימפה אקסילריות, אם כי במקרה של גידול גדול מ-3 ס"מ, PET-CTללא קליטה באקסילה שוללת פיזור לבלוטות מקומיות.32,17 לפיכך, הערכת התפשטות מקומית מתבססת בדרך כלל על בדיקותCT , עלMRI ועל ביופסיה של בלוטת הזקיף. עם זאת ל-PET-CT יכולת להבחין בבלוטות אינפרה-קלביקולריות ובשרשרת הממרית הפנימית, ובכך להבדיל בין שלבי התפשטות 2N לבין 3N. (תמונה 2)
  • זיהוי מחלה גרורתית:PET-CT בדרך כלל איננה הבדיקה המיטבית להערכה של פיזור גרמי ותגובתו לטיפול - קליטה בעוצמות יכולה להעיד על גרורה או על ריפוי (בתגובה לטיפול

Flare phenomena), בעוד קליטה ירודה בעצם סקלרוטית יכולה להעיד על ריפוי של גרורה או על גרורה חדשה בעלת קליטה נמוכה.

קיימים סוגי סרטן שד בעלי אפיניות גבוהה יותר ל-FDG, שבהם יכולה ה-PET-CT לקבוע פיזור גם בשלב מוקדם של המחלה (שלב II), כאלה הם גידולים שהם triple negative (ללא קולטנים לאסטרוגן ופרוגסטרון וללא קולטני HER2) או גידולים אינפלמטוריים.13

  • תגובה לטיפול - לירידה או לעלייה בקליטה שלFDG תוך כדי טיפול כימותרפי יש ערך פרוגנוסטי משמעותי, גם בגידולים בעלי פיזור מקומי וגם בעלי פיזור גרורתי.6
  • הערכת הישנות - PET-CT איננה מתאימה למעקב שגרתי בחולות סרטן שד. עם זאת, בחשד להישנות, בעיקר אם הדמיה אחרת איננה חד-משמעית, ואם קיים תיעוד קודם המוכיח שהגידול קולט FDG, הבדיקה יכולה לשנות את הטיפול בכ-44% מהחולות במחלה עם פיזור מקומי ובכ-8% מהחולות במחלה עם פיזור גרורתי.10

מערכת העיכול

אינדיקציות לשימוש ב- PET-CTלצורך הערכה ראשונית של התפשטות הגידול כוללות: סרטן ושט, לבלב ורקטום. לפעילות המטבולית לפני הטיפול יש חשיבות פרוגנוסטית לגבי סרטן הוושט והכבד. תגובה מטבולית מוקדמת לטיפול כימותרפי או הקרנתי חשובה בסרטני הוושט והרקטום כמו גם בגידולי סטרומליים של מערכת העיכול - GIST. ל-PET-CT חשיבות בגילוי חזרה של סרטן הרקטום ובהערכה לפני ניתוח להוצאת גרורות מהכבד.

שאת המעי הגס

  • אבחון ראשוני - מתבצע בדרך כלל באמצעות CT בלבד. PET-CT יכולה לעזור לאפיון ממצאים לא חד-משמעיים ב-CT, כגון תהליכים קטנים בכבד. יוצא דופן הוא סרטן הרקטום, שבו קיימת חשיבות להערכת התפשטות מקומית של הגידול. במקרה זה ל-PET-CT חשיבות בזיהוי בלוטות נגועות וגרורות מרוחקות, ובכך היא מהווה בסיס לשינוי טיפול בחולים בכ-30% מהמקרים.11 כמו כן, PET-CT תורמת להגדרה מדויקת של שדה הקרינה על ידי שקלול הפעילות המטבולית של הגידול בזמן תכנון מנת הקרינה.
  • הערכת חזרת הגידול לאחר טיפול - ל-PET-CT תפקיד משמעותי באבחון חזרה בסרטן המעי הגס לאחר טיפול, עם רגישות של 91% וסגוליות של 83%.33 היא חשובה במיוחד בקביעת חזרה מקומית (תמונה 3) או פיזור לאגן או לכבד, וכן בתכנון ניתוח להסרת חזרת הגידול (בהערכה לפני ניתוח חוזר PET-CT הורידה ב-38% את מספר הניתוחים המיותרים).26
  • הערכת תגובה לטיפול כימותרפי - כרגע אין מספיק מידע התומך בשימוש ב-PET-CT לקביעת התגובה לטיפול כימותרפי, פרט להערכה של תגובה לטיפול קרינתי טרום ניתוחי בסרטן הרקטום, שם ירידה בקליטה מעידה על תגובה.
  • גרורות בכבד - בהשוואה לאולטרסאונד,CT או MRI, PET-CT היא הטכנולוגיה הרגישה ביותר גם בזיהוי חולים עם גרורות בכבד, עם רגישות של כ-90%.19 והיא מומלצת במיוחד בחולים האמורים לעבור כריתה של גרורות בניסיון לריפוי מלא.

ממאירות צוואר הרחם

  • אבחון גידול ראשוני: לסרטן צוואר הרחם קליטה משמעותית של FDG, ואפשר לראות גם נגעים זעירים בקוטר של 7 מ"מ.29 ככל שהקליטה בגידול הראשוני גבוהה יותר, עולה הסיכוי לפיזור לבלוטות, לחזרה של הגידול לאחר טיפול ניתוחי ולהישרדות הכללית. חולות עם קליטה גבוהה בגידול הראשוני יזדקקו לטיפול אגרסיבי יותר.
  • פיזור מקומי: בסרטן צוואר הרחם קיימת חשיבות גבוהה להערכת פיזור התהליך הראשוני לפרמטריום ולבלוטות לימפה אגניות סמוכות, לצורך הערכת האפשרות של טיפול ניתוחי, הערכת הפרוגנוזה, ותכנון טיפול קרינתי לבלוטות פעילות. בהשוואה ל-CT ול-MRI ,PET-CTהיא הרגישה ביותר להערכת פיזור מקומי, ורגישותה עולה ל-100% בזיהוי בלוטות שגודלן עולה על 5 מ"מ.29
  • פיזור מרוחק: פיזור לבלוטות רטרופריטונאליות הינו סימן פרוגנוסטי רע בסרטן צוואר הרחם. ל-PET-CT יתרון על CT ו-MRI בזיהוי מעורבותן של בלוטות אלו עם רגישות של כ-80% בחולות בסיכון גבוה לסרטן מפושט. בחולות בשלבים מוקדמים של המחלה הרגישות פחותה בשל שכיחות גבוהה של גרורות מיקרוסקופיות, שאין דרך לאתרן על ידי ה-PET-CT.20
  • הערכת הישנות המחלה: ל-PET-CT יכולת גבוהה לזהות הישנות של מחלה לאחר טיפול, בעיקר במקרים שבהם ב-CT או ב-MRI קשה לזהות אם מדובר בהישנות או בשינויים לאחר קרינה. (תמונה 4). PET-CT משנה את הטיפול המתוכנן בכ-60% במקרים כאלו.31



מגבלות בדיקת CT-PET

מסיבות פיזיקליות וטכניות, רזולוציית ה-PET מוגבלת לנגעים בקוטר של 0.5-1.0 ס"מ ובתלות ביכולות התהליך הפתולוגי לקלוט את החומר הרדיואקטיבי. ידוע שסוגי סרטן שונים קולטים את החומר בעוצמות שונות, למשל, בעוד תאי מלנומה ולימפומה בדרך כלל מראים קליטה חזקה מאוד, סרטנים אחרים (כגון סרטן כליה, קרצינואיד, Low grade lymphoma, Bronchoalveolar cell carcinoma של הריאה, סרטנים מוצינוזים של מערכת העיכול) כמעט אינם קולטים FDG. לפיכך תהליך שאיננו קולטFDG ב-PET-CT איננו בהכרח תהליך שפיר. במקרים כאלו אפשר להשתמש לפעמים בחומרים אחרים למיפוי PET-CT כגון אנלוג לסומטוסטטין המחובר ל-Ga-68 ומשמש לזיהוי גידולים נוירואנדוקריניים, כולין או מולקולת PSMA המחוברת ל-Ga-68 וקשורה לממברנה של תאי סרטן הערמונית.

תוצאות חיוביות כוזבות יכולות להופיע בבדיקותPET במקרים של תהליכים דלקתיים בשל פעילותם המטבולית הגבוהה.

מגבלה נוספת של בדיקת ה-CT-PET היא כמות הקרינה המייננת שאליה נחשפים הנבדקים - נבדקים מבוגרים נחשפים למינוני קרינה בטווח של 27-12 מיליסיברט.23

סיכום

בדיקת PET-CT היא בדיקה מצוינת לאבחון, הערכת התפשטות הגידול, הערכת תגובה לטיפול, הערכת הישנות ומעקב אחר חולים אונקולוגים, בייחוד כשהיא מבוצעת באינדיקציות המתאימות, וכשיש התחשבות במגבלותיה. יתרונותיה על בדיקות PET או CT בלבד כוללים מיקום מדויק של אזורי מטבוליזם מוגבר; אבחנה בין קליטה מוגברת פיזיולוגית לבין קליטה מוגברת פתולוגית; שילוב של בדיקה פונקציונלית ושל בדיקה אנטומית ברזולוציה גבוהה; וכן הדגמה של מחלות נוספות שאפשר לראות בבדיקת ה-CT, המשפיעות על הטיפול בחולה.

References

1. Andrade RS, Heron DE, Degirmenci B et al (2006) Posttreatment assessment of response using FDG-PET/CT for patients treated with definitive radiation therapy for head and neck cancers. Int J Radiat Oncol Biol Phys 65(5): 1315–1322

2. Avril N, Rosé CA, Schelling M, Dose J, Kuhn W, Bense S et al (2000) Breast imaging with positron emission tomography and fluorine-18 fluorodeoxyglucose: use and limitations. J Clin Oncol 18(20):3495–3502

3. Basu S, Chen W, Tchou J, Mavi A, Cermik T, Czerniecki B et al (2008) Comparison of triple-negative and estrogen receptor-positive/progesterone receptor-positive/HER2-negative breast carcinoma using quantitative fluorine-18 fluorodeoxyglucose/ positron emission tomography imaging parameters. Cancer 112(5):995–1000

4. Bille A, Pelosi E, Skanjeti A et al (2009) Preoperative intrathoracic lymph node staging in patients with nonsmall- cell lung cancer: accuracy of integrated positron emission tomography and computed tomography. Eur J Cardiothorac Surg 36:440–445

5. Chen J, Cheong JH, Yun MJ, Kim J, Lim JS, Hyung WJ, Noh SH (2005) Improvement in preoperative staging of gastric adenocarcinoma with positron emission tomography. Cancer 103(11):2383–2390

6. Couturier O, Jerusalem G, N’Guyen J, Hustinx R (2006) Sequential positron emission tomography using [18F]fluorodeoxyglucose for monitoring response to chemotherapy in metastatic breast cancer. Clin Cancer Res 12(21):6437–6443

7. De Rosado Christenson ML, Abbott GF, Kirejczyk WM, Galvin JR, Travis WD (1999) Thoracic carcinoids: radiologic- pathologic correlation. Radiographics 19:707–736

8. De Wever W, Ceyssens S, Mortelmans L et al (2007) Additional value of PET-CT in the staging of lung cancer: comparison with CT alone, PET alone and visual correlation of PET and CT. Eur Radiol 17:23–32

9. Dong MJ, Zhao K, Lin XT, Zhao J, Ruan LX, Liu ZF (2008) Role of fluorodeoxyglucose-PET versus fluorodeoxyglucose- PET/computed tomography in detection of unknown primary tumor: a meta-analysis of the literature. Nucl Med Commun 29(9):791–802

10. Eubank WB, Mankoff D, Bhattacharya M, Gralow J, Linden H, Ellis G et al (2004) Impact of FDG PET on defining the extent of disease and on the treatment of patients with recurrent or metastatic breast cancer. AJR Am J Roentgenol 183(2):479–486

11. Gearhart SL, Frassica D, Rosen R, Choti M, Schulick R, Wahl R (2006) Improved staging with pretreatment positron emission tomography/computed tomography in low rectal cancer. Ann Surg Oncol 13(3):397–404

12. Gil-Rendo A, Martínez-Regueira F, Zornoza G, García-Velloso MJ, Beorlegui C, Rodriguez-Spiteri N. Association between [18F]fluorodeoxyglucose uptake and prognostic parameters in breast cancer. Br J Surg 2009;96(2):166–170.

13. Groheux D, Espié M, Giacchetti S, Hindié E. 2013 Performance of FDG PET/CT in the clinical management of breast cancer. Radiology. Feb;266(2):388-405.

14. Haerle SK, Schmid DT, Ahmad N, Hany TF, Stoeckli SJ (2011) The value of (18)F-FDG PET/CT for the detection of distant metastases in high-risk patients with head and neck squamous cell carcinoma. Oral Oncol 47 (7):653–659

15. Halpern BS, Schiepers C, Weber WA et al (2005) Presurgical staging of non-small cell lung cancer: positron emission tomography, integrated positron emission tomography/CT, and software image fusion. Chest 128:2289–2297

16. Heusner TA, Kuemmel S, Umutlu L, et al. 2008 Breast cancer staging in a single session: whole-body PET/CT mammography. J Nucl Med;49(8):1215–1222.

17. Hodgson NC, Gulenchyn KY (2008) Is there a role for positron emission tomography in breast cancer staging? J Clin Oncol 26(5):712–720

18. Kato H, Miyazaki T, Nakajima M, Takita J, Kimura H, Faried A, Sohda M, Fukai Y, Masuda N, Fukuchi M, Manda R, Ojima H, Tsukada K, Kuwano H, Oriuchi N, Endo K (2005) The incremental effect of positron emission tomography on diagnostic accuracy in the initial staging of esophageal carcinoma. Cancer 103(1):148–156

19. Kinkel K, Lu Y, Both M, Warren RS, Thoeni RF (2002) Detection of hepatic metastases from cancers of the gastrointestinal tract by using noninvasive imaging methods (US, CT, MR imaging, PET): a meta-analysis. Radiology 224(3):748–756

20. Ma SY et al (2003) Delayed 18F-FDG PET for detection of paraaortic lymph node metastatses in cervical cancer patients. J Nucl Med 44:1775–1783

21. Mac Manus MP, Hicks RJ, Matthews JP et al (2003) Positron emission tomography is superior to computed tomography scanning for response-assessment after radical radiotherapy or chemoradiotherapy in patients with non-small-cell lung cancer. J Clin Oncol 21:1285–1292

22. Marom EM, McAdams HP, Erasmus JJ et al (1999) Staging non-small cell lung cancer with whole-body PET. Radiology 212:803–809

23. Mattsson S and Soderberg M. (2011) Radiation dose management in CT, SPECT/CT and PET/CT techniques. Radiation Protection Dosimetry, pp. 1–9

24. Peller Patrick (2012): PET-CT and PET-MRI in Oncology – a practical guide. Springer Heidelberg New York Dordrecht London.

25. Petrowsky H, Wildbrett P, Husarik DB, Hany TF, Tam S, Jochum W, Clavien PA (2006) Impact of integrated positron emission tomography and computed tomography on staging and management of gallbladder cancer and cholangiocarcinoma. J Hepatol 45(1):43–50

26. Ruers TJ, Wiering B, van der Sijp JR, Roumen RM, de Jong KP, Comans EF, Pruim J, Dekker HM, Krabbe PF, Oyen WJ (2009) Improved selection of patients for hepatic surgery of colorectal liver metastases with (18)F-FDG PET: a randomized study. J Nucl Med 50(7):1036–1041

27. Ryu JS, Choi NC, Fischman AJ, Lynch TJ, Mathisen DJ (2002) FDG-PET in staging and restaging non-small cell lung cancer after neoadjuvant chemoradiotherapy: correlation with histopathology. Lung Cancer 35:179–187

28. Schwartz DL, Ford E, Rajendran J et al (2005) FDG-PET/CT imaging for preradiotherapy staging of head-and-neck squamous cell carcinoma. Int J Radiat Oncol Biol Phys 61(1):129–136

29. Son H, Kositwattanarerk A, Hayes MP et al (2010) PET/CT evaluation of cervical cancer: spectrum of disease. Radiographics 30(5):1251–1268

30. Taylor MD, Smith PW, Brix WK, Wick MR, Theodosakis N, Swenson BR, Kozower BD, Jones DR (2009) Correlations between selected tumor markers and fluorodeoxyglucose maximal standardized uptake values in esophageal cancer. Eur J Cardiothorac Surg 35(4):699–705

31. Van der Veldt AA, Buist MR, van Baal MW, Comans EF, Hoekstra OS, Molthoff CF (2008) Clarifying the diagnosis of clinically suspected recurrence of cervical cancer: impact of 18F-FDG PET. J Nucl Med 49(12):1936–1943

32. Wahl RL, Siegel BA, Coleman RE, Gatsonis CG (2004) Prospective multicenter study of axillary nodal staging by positron emission tomography in breast cancer: a report of the staging breast cancer with PET study group. J Clin Oncol 22(2):277–285

33. Zhang C, Chen Y, Xue H, Zheng P, Tong J, Liu J, Sun X, Huang G (2009) Diagnostic value of FDG-PET in recurrent colorectal carcinoma: a meta-analysis. Int J Cancer 124(1):167–173

 

 

תגובות:



דף ראשי | כינוסים רפואיים | כתבי עת רפואיים | חיפוש תרופות | תנאי שימוש | אודות מדיקל מדיה | צור קשר | קוסמטיקה ואסתטיקה רפואית | קוסמטיקה רפואית
המידע המופיע באתר זה מיועד לצוות רפואי בלבד. המידע באתר אינו מהווה בשום אופן ייעוץ רפואי ו\או משפטי.
שימוש או צפייה באתר זה מעידים על הסכמתך לתנאי השימוש.
תנאי שימוש באתר זה:
ידוע לי שעל ידי שימוש באתר זה, פרטיי שמסרתי יאספו ע"י חברת מדיקל מדיה על מנת ליצור איתי קשר בנוגע לאירוע זה ולאחרים. מדיקל מדיה אף רשאית להעביר את פרטי הקשר שלי מעת לעת לחברות קשורות אליה ו/או צדדים שלישיים כחלק מהמודל העסקי שלה לשימוש בכיווני שיווק עבור לקוחותיה שכולל ניוזלטר מדעי לרופאים, מידע על עידכוני רישום של תרופות וציוד רפואי, נושאים מקצועיים, פרסומים שונים, הזמנות לכנסים, הזמנות למפגשים עם נציגי פארמה וכיוצ״ב. ידוע לי כי אני זכאי לבקש מחברת מדיקל מדיה לחדול משימוש במידע בכל עת ע"י שליחת הודעה כתובה לחברה ובמקרה זה תתבטל הסכמתי לעיל מיום שהתקבלה ההודעה.

לצפייה בתנאי השימוש לחץ\' כאן
Powered by Medical Media Ltd.
כל הזכויות שמורות לי.ש. מדיקל מדיה בע"מ ©