שלום אורח, התחבר לאתר!, שכחת את הסיסמה?
  דוא"ל:
סיסמה:
טופס רישום לאתר | הוסף למועדפים | קבע כדף הבית
WWW.MedicalMedia.co.il
אודות אינדקס קישורים עדכוני רישום חיפוש תרופות כתבי עת כינוסים דף ראשי
yoman.co.il - תוכנה לזימון תורים
Medical Search Engine
Skip Navigation Linksראשי > רשימת כתבי עת > Eye Update - גליון מס' 4 > רפואת העיניים בישראל משנת 1948 ועד היום
נובמבר 2007 November | גיליון מס' 4 .No
צור קשר
חברי מערכת
רשימת גליונות קודמים
שער הגליון
רפואה בקהילה
רפואת העיניים בישראל משנת 1948 ועד היום


ד"ר ענאן עבאסי, פרופ' חנא גרזוזי מחלקת עיניים, המרכז הרפואי בני ציון, הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט, הטכניון, חיפה

אנו מביאים בפניכם מאמר זה, האחרון בסדרת מאמרים שפרסמנו במהדורות קודמות של כתב עת זה. בסדרה פרסנו את ההיסטוריה של רפואת העיניים במזרח התיכון, מימי קדם ועד התקופה המודרנית (3-1). במאמר זה אנחנו מתייחסים לרפואת העיניים בארץ בלבד מאז קום המדינה ועד היום, וזאת מכיוון שאין בידינו נתונים לגבי התפתחות רפואת העיניים בארצות שכנות באזור באותה תקופה.

ירושלים
St. John’s
בשנת 1882 הקימו הבריטים את בית החולים לעיניים St. John's בירושלים (4). העותמאנים סגרו את בית החולים במהלך מלחמת העולם הראשונה. בית החולים נפתח שוב בשנת 1918, ושימש כבית מרקחת בניהולו של Sir JC Strathearn. בבית החולים היו 50 מיטות ובית מרקחת. בשנת 1933 היו בבית החולים 3 רופאי עיניים ו-3 אחיות. בשנת 1948 הוא נסגר בגלל המלחמה, ונפתח בשנית בשנת 1960. בשנת 1963 ייסד David Paton את בנק העיניים של ירדן כדי לעזור לבית החולים בביצוע ניתוחי השתלות הקרנית. בית החולים לעיניים St. John's פועל עד עצם היום הזה, ומשרת את האוכלוסייה בירושלים, בגדה המערבית ובעזה (3).

למען ציון

בשנת 1908 נפתח בית חולים לעיניים בירושלים על ידי אגודת "למען ציון" שבפרנקפורט בניהולו של ד"ר משה ארלנגר, רופא עיניים נודע מלוצרן שבשווייץ. הוא כיהן בתפקיד זה עד שנת 1910, ונאלץ לחזור למולדתו מסיבות אישיות. בשנים
1912-1910 נסגר בית החולים ונפתח שוב בשנת 1912 בניהולו של ד"ר אברהם (אלברט) טיכו, עד שנת 1917. בשנת 1913 נוסדה המחלקה למלחמה בגרענת על ידי הארגון "נתן שטראוס", נדבן ציוני מארצות הברית שעל שמו קרויה העיר נתניה שהוקמה מאוחר יותר בשנת 1929. ד"ר טיכו (1960-1883) למד רפואה בווינה והתמחה שם במחלות עיניים. הוא נשלח לירושלים על ידי חברת "למען ציון" בשנת 1912, ונשא לאישה את בת דודתו חנה (אנה) בת פנחס וברטה בראון מברנו (סלובקיה). היא עלתה לארץ בעקבותיו. ב-1917 שירת ד"ר טיכו כרופא עיניים בצבא הטורקי-גרמני-אוסטרי בירושלים, ולאחר מכן גם בדמשק. בשנת 1919, אחרי מלחמת העולם הראשונה, חזר ד"ר טיכו לירושלים ונוסף על ניהול מחלקת העיניים הקטנה של בית החולים "רוטשילד", הדסה, פתח מחדש את הקליניקה הפרטית שלו בשכונה מאה שערים מול בתי אונגרין, עם עשרים מיטות. אחר כך עבר בית החולים לבית בנימין קוקיה, הנמצא בשכנות ל"בית טיכו" של היום, ומ-1924 ועד לפטירתו בשנת 1960 ניהל ד"ר טיכו את המרפאה ואת בית החולים בבית הנושא את שם משפחתו עד היום הזה. תהילתו של ד"ר טיכו נישאה במזרח התיכון כולו בעודו בחיים. בין חוליו היו מלכים ושרים, אנשי מדע ואמנות כמו גם פשוטי עם (5).

הדסה (בי"ח המסונף לאוניברסיטה העברית בירושלים)
האוניברסיטה העברית בירושלים הוקמה בשנת 1925. ההסתדרות הרפואית הדסה פתחה בשנת 1926 את בית החולים "רוטשילד" (הדסה כיום) ברחוב הנביאים. הדסה גייסה לשורותיה את ד"ר אריה פייגנבאום, מראשוני רופאי העיניים בארץ. בדומה לד"ר טיכו גם הוא עבד במרפאה פרטית, ואומרים כי הם התחרו ביניהם. ד"ר פייגנבאום היה רופא מוכשר. אומרים כי ידע לדבר
15 שפות שונות. הוא הקים את מרפאות העיניים של הדסה ונוסף על כך את העיתון Acta Ophthalmologica Orientaria.
ב-1922 מונה לרופא העיניים הראשי של הדסה בפלסטינה ומנהל מחלקת העיניים בביה"ח "רוטשילד" בירושלים. בשנת 1931 נבחר לנשיא איגוד רופאי העיניים (שאותו ייסד בשנת 1925 עם קרינקין ופרידמן). בשנת 1939 מונה לפרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים. פייגנבאום כתב בשנת 1949 מאמר שסיכם בו 50 שנות רפואת עיניים בפלסטינה (6).
בשנת 1945 עסקו ברנקוף וקורנבלוט במחקר בתחום העיניים, כך למשל הם הזריקו פניצילין לתוך הזגוגית לטיפול בזיהום תוך עיני. פרופ' יצחק מייקלסון נולד בשנת 1903 בסקוטלנד, שם רכש את הידע הראשוני שלו ברפואת עיניים. בשנת 1949 ניהל את בית החולים רמב"ם בחיפה. משנת 1954 ועד 1973 מילא את תפקיד מנהל מחלקת העיניים בבית החולים הדסה בירושלים. במקביל עסק במחקרים על פתולוגיה, רטינופתיות ועיוורון ואף חיבר בשנת 1954 עבודה על הזרימה ברשתית האדם והחיה. נוסף על כך, הוא חיבר ספר על קרקעית העין בשיתוף עם בלנטיין. במהלך חייו פרסם כ-122 מאמרים. ד"ר קורנבלוט היה מדען צעיר ומבטיח שעסק בפתולוגיה. הוא היה סגנו של פרופ' יצחק מייקלסון בהדסה, ונהרג בתאונה בשנת 1966 (7). תלמידיו של
מייקלסון - אליהו ניימן, מיכאל בלומנטל, יובל יסעור, יצחק
בן סירא, שאול מרין, חנן זאוברמן, אשר אבשלום, אליעזר אביאל, שושנה ברקאי, אורי ריחני, אורי זק"ש, חיים אבולעפיה ודוד
ברסון - זכו במכרזים לניהול רוב מחלקות העיניים עד שנות השמונים. מייקלסון יצר קשרים עם המחלקה לשיתוף בין-לאומי במשרד החוץ, והרבה לנסוע לאפריקה. כמעט כל בוגרי הדסה עד סוף שנות השבעים עבדו באפריקה משך זמן מרבי של שנתיים, ורופאים מאפריקה התמחו בהדסה. מסורת זו עדיין נמשכת עד היום, ורופאי עיניים ממחלקות רבות בארץ יוצאים למבצעים קצרים יותר לאפריקה, לברית המועצות לשעבר, לאסיה ולדרום אמריקה.
פרופ' חנן זאוברמן, כאמור מתלמידיו של מייקלסון, קיבל בשנת 1973 את ניהול מחלקת העיניים בהדסה עין כרם. הוא פיתח מערכת קשרים עם מדינות מרכז אמריקה ודרומה, ועדיין מתמחים ממדינות אלו באים ומשתלמים בהדסה ירושלים. במקביל אליו ניהל פרופ' שאול מרין את יחידת העיניים בהר הצופים.
פרופ' יעקב פאר מנהל את מחלקת העיניים בהדסה משנת 1998 ועד היום.

שערי צדק (מסונף לאוניברסיטה העברית בירושלים ולאוניברסיטת בן גוריון)
בית החולים שערי צדק נוסד בשנת 1902 כבית חולים של 20 מיטות, ברחוב יפו בירושלים. שמו התנ"כי מעיד על מהותו, כמרכז הנותן מענה לצורכי האוכלוסייה המגוונת של ירושלים: אוכלוסייה מכל גזע, דת ולאום. בשנת 1965 נפתחה מחלקת העיניים ומרפאת העיניים בבית החולים.
ד"ר קורנבליט ניהל את המחלקה בשנים 1967-1965. בשנת 1967 הגיע ד"ר דוד ברסון מהדסה, וניהל את המחלקה עד תחילת שנות התשעים. משנת 1994 מנהל את המחלקה ד"ר יעקב רוזנמן שצמח במחלקה.

מרכז
תל השומר (ע"ש חיים שיבא) (מסונף לאוניברסיטת תל אביב)
המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא נוסד במאי 1948. באותם ימים הוא נקרא "בית החולים הצבאי מס' 5", ומחלקותיו שוכנו בביתנים נטושים של הצבא הבריטי. בשנת 1953 הפך "בית החולים הצבאי" למרכז רפואי אזרחי, המשרת את האוכלוסייה האזרחית והצבאית.
פרופ' ריכרד שטיין, נולד בשנת 1898 בצ'כוסלובקיה, ניצול שואה, נענה לבקשתו של חיים שיבא לבוא לישראל בשנת 1948 ולנהל שירות עיניים בבית החולים תל השומר. לפרופ' שטיין היה זיכרון פנומנלי ויכולת שכלית מרשימה נוסף על המיומנות הניתוחית המיוחדת. פרופ' שטיין יצר קשר עם משפחת גולדשלגר שתרמה להקמת בניין במתחם תל השומר המשמש כמחלקה ומכון מחקר השייך לאוניברסיטת תל אביב. לאחר פרישתו
בשנת 1972 תפס את מקומו פרופ' אלי ניימן לתקופה קצרה, ולאחר מכן - פרופ' מיכאל בלומנטל שהיה בנם של שני רופאי עיניים שעבדו באזור טבריה ועמק הירדן לפני קום המדינה.
פרופ' מיכאל בלומנטל עבד גם בחיפה. הוא עבר מבאר שבע כדי לנהל את המחלקה בתל השומר. הוא הביא עמו מניו יורק את השיטות הניתוחיות החדשניות להוצאת יירוד והשתלת עדשות תוך עיניות. נוסף על כך, הוא קידם את מקצועות התת-התמחויות בצורה ניכרת, ובזכות זאת זכו חלק ניכר מתלמידיו במכרזים לניהול מחלקות ולמינויים אקדמיים. בשנת 1991 תפס את מקומו פרופ' גיורא טרייסטר. בשנים האחרונות המחלקה מנוהלת על ידי פרופ' יוסף מויסייב.

המרכז הרפואי ע"ש סוראסקי - איכילוב (מסונף לאוניברסיטת תל אביב)
בשנת 1918 נפתח בית החולים הדסה בנחלת בנימין.
בשנת 1926 נפתח בית החולים הדסה-בלפור בניהולה של ההסתדרות הרפואית "הדסה". בשנת 1931 עבר בית חולים זה לרשותה ולניהולה של עיריית ת"א-יפו. עבודות הבנייה של בית החולים איכילוב נמשכו תקופה ארוכה עם הפסקת בנייה בשל בעיות מימון, עד שהושלמה הבנייה ונפתח בית החולים בתל אביב
בשנת 1961. בשנת 1967 הושלמה העברת בתי החולים העירוניים הדסה לאחריות משותפת של העירייה והממשלה. ביוני 1973 נחתם החוזה בין אגודת ידידי בית החולים איכילוב לבין ממשלת ישראל ועיריית תל אביב, באשר לקריאת שם המרכז הרפואי ע"ש סוראסקי.
ד"ר סיני אשר היה יושב ראש ההסתדרות הרפואית הישראלית. הוא ייסד וניהל את המחלקה עד שנת 1962. הסגנית שלו,
ד"ר ליבלינק, ניהלה את המחלקה משנת 1963 ועד 1970, ולאחריה פרופ' משה לזר משנת 1970 עד שנת 2000. כיום מנהלת המחלקה היא פרופ' ענת לוינשטיין שהתמנתה לתפקיד זה בשנת 2000.

מרכז רפואי רבין (מסונף לאוניברסיטת תל אביב)
התרומה הראשונית להקמתו של בית החולים בילינסון, הגיעה מפועלי ארץ ישראל, שהקדישו כל אחד שני ימי עבודה למען מטרה זו. כך נחנך ב-1936 ''בית החולים למושבות יהודה והשרון'', שלימים הפך ל''בית החולים בילינסון'', על שמו של ד''ר משה בילינסון, רופא ויו''ר הוועד המפקח של קופ''ח ומי שהחליט על הקמת בית החולים. בשנת 1942 החליטה הנהלת קופה''ח הכללית להקים שלוחה לבית החולים בילינסון במטרה לקצר את התור לניתוחים. בשלב ראשון הוחכר מבנה חד-קומתי ושמו נקבע כ''בילינסון ב''. בראשית שנות ה-50 הוסב שמו לבית חולים ''השרון'', וב-1982 הוחלף שמו ל''גולדה-השרון'',
ע''ש הגב' גולדה מאיר, ראש ממשלת ישראל לשעבר, שהייתה גם יו''ר הוועד המפקח של קופה''ח הכללית. בינואר 1996 אוחדו שני בתי החולים, בילינסון וגולדה-השרון, למרכז רפואי אחד, מרכז רפואי רבין ע''ש ראש הממשלה יצחק רבין.

בילינסון
מייסד מחלקת העיניים ומנהלה הראשון היה פרופ' אוטו קורץ שבעקבותיו ניהלה את המחלקה סגניתו פרופ' חנה סביר למשך כשנה. לאחר מכן הגיע מהדסה פרופ' יצחק בן סירא בתחילת שנות השבעים. את מקומו תפס ד"ר עמי שפירא שהתחיל את התמחותו בהדסה ועבר לארצות הברית, ולאחר חזרתו ניהל את המחלקה בבילינסון. לאחר פרישתו הגיע פרופ' יובל יסעור מבוגרי הדסה, שעבד בבילינסון כסגנו של בן סירא ולאחר מכן ניהל את המחלקה בבאר שבע וחזר שוב לבילינסון כמנהל. כיום מנהל את המחלקה פרופ' דב ויינברגר שגדל בבילינסון.

השרון
פרופ' חנה סביר שבאה מבילינסון, ייסדה את מחלקת העיניים בבית החולים השרון. לאחר יציאתה לגמלאות, בסוף שנות התשעים, סונפה המחלקה למרכז רפואי רבין ואוחדה עם המחלקה בבילינסון בניהול משותף.

המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון - דונולו (מסונף לאוניברסיטת תל אביב)
המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון הוקם בסיוע הנדיב של משפחת וולפסון, ונקרא על שם הליידי אדית וולפסון, רעייתו של סר אייזיק. המרכז הרפואי נפתח בשנת 1980, בשטח המוניציפלי של העיר חולון הגובלת בחלקה הדרומי של תל אביב-יפו במקום בית החולים דונולו שהיה ביפו. בעת פתיחתו הופעלו בביה"ח
342 מיטות, ובהדרגה הוגדל המספר עד 650 כיום, נוסף על
30 מיטות במחלקת אשפוז יום.
ד"ר יצחק האוואר ייסד וניהל את המחלקה ולאחריו הגיעה
פרופ' מרים רומם שצמחה במחלקה. לאחר פרישתה נכנס לתפקיד פרופ' אלישע ברטוב, סגן יושב ראש ההסתדרות הרפואית הישראלית ויושב ראש ארגון הרופאים עובדי המדינה. הוא התמחה בתל השומר ולאחר מכן עבר השתלמות בת שנתיים במחקר מחלות רשתית וזגוגית במכון העיניים של בית החולים Johns Hopkins בארצות הברית.

מרכז רפואי מאיר (מסונף לאוניברסיטת תל אביב)

בית החולים מאיר בכפר סבא נפתח לשירות הציבור הרחב
ב-15 ביולי 1956. הוא נוסד כבית חולים לחולי שחפת וריאות על ידי קרן נכות של קופת החולים הכללית. בית החולים ניקז לתוכו בתקופה הראשונה לייסודו את כל חולי השחפת והריאות שהיו מרוכזים עד אז בבית לוינשטיין ברעננה, עד אז בית חולים לחולי ריאות, ובבית החולים לחולי ריאה במגדיאל. שנה לאחר פתיחתו של בית החולים מאיר, בשנת 1956, הוברר שאין צורך בבית חולים לחולי שחפת במדינת ישראל, לאור הדברת המחלה בארץ והטיפול האנטיביוטי היעיל שניתן לחולים. כבר אז הועלתה האפשרות להופכו לבית חולים כללי, תהליך שארך מספר שנים. לאחר שבית החולים תפקד בתפוסה חצי ריקה הוחלט בשנת   1962 לשנות את ייעודו ולהופכו לבית חולים כללי.
ד"ר אשר אבשלום שהגיע מהדסה ייסד וניהל את המחלקה עד שנות התשעים. את מקומו תפס פרופ' אהוד אסיה מתלמידיו של פרופ' בלומנטל, שהגיע מתל השומר. הוא מנהל את המחלקה עד היום.

מרכז רפואי אסף הרופא (מסונף לאוניברסיטת תל אביב)
בשנת 1912 הוקם בית חולים עותמאני במחנה הצבאי סרפנד (צריפין). בשנים 1918-1914, במלחמת העולם הראשונה, עברו המחנה ובית החולים לשירות הבריטים. ב-22 בינואר 1948 נסגר בית החולים בהוראת מפקד כוחות הרפואה בצבא הבריטי בארץ ישראל. אז היו בו 100 מיטות. במלחמת העולם השנייה שימשו בנייניו כבית החולים של חיל האוויר המלכותי הבריטי, ואושפזו בו משפחות החיילים. מיד עם הפינוי הבריטי נתפסו בית החולים והמחנה על ידי יחידות הפלמ"ח. ב-14 ביולי 1948 ביקש מטה השירות הרפואי הצבאי מהמטכ"ל לפנות את הפלמ"ח מסרפנד לשם הקמת בית חולים. ב-24 בספטמבר 1948 הועברו בסיס האימונים ומחנה המעבר של השירות הרפואי, לרבות בית הספר לחובשים, ממחנה תל-ליטבינסקי (תל השומר) למחנה סרפנד, לפי הוראת ד"ר שיבר (שיבא), קצין רפואה ראשי.
ב-9 בספטמבר 1948 הועברה יחידה מבית החולים הארעי פתח תקווה שנסגר לסרפנד לשם הכנת בית החולים והתאמתו לקבלת חולים. ב-20 באוקטובר 1948 מונה ד"ר ליאו זיידנברג כמפקד בית החולים. ב-22 באוקטובר 1948 הודיע ד"ר שיבר על פתיחת "בית החולים מספר 13" בסרפנד עם 100 מיטות. בית החולים היה מיועד לחולים היכולים לשרת את עצמם, לרבות חולי קדחת (מלריה) לשם המשך טיפול וכן במקרים אורטופדיים וכירורגיים בשלבי החלמה שפונו מבתי חולים אחרים. ב-13 בפברואר 1949 נפתח על יד בית החולים סרפנד "בית החולים פ/2" לטיפול בחולים פסיכוטיים. באחד במרס 1949 התמזג "בית החולים מספר 8" (ביל"ו) עם בית החולים סרפנד. רב סרן ד"ר משה (מכס) לינדנפלד מונה למנהלו.
ד"ר רודולף זק"ש עלה ממצריים בשנת 1954, ייסד וניהל את מחלקת העיניים בבית החולים באחד מצריפיו הישנים של בית החולים שנותרו עוד מימי המנדט הבריטי. לאחריו הגיע
פרופ' שם-טוב (רוברט) בר יצחק שהגיע מתל השומר. החליף אותו פרופ' פנחס נמט שהגיע מאיכילוב. כעת המחלקה מנוהלת על ידי פרופ' יצחק אבני, בוגר בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, שהתמחה ברפואת עיניים בבית חולים שיבא בתל השומר. הוא עשה התמחות משנה במחלות קרנית ועין חיצונית בארה"ב ב-Louisiana State University, New Orleans.

מרכז רפואי קפלן (מסונף לאוניברסיטה העברית בירושלים)
בית החולים נוסד ב-1953 בשכונת חבצלת שברחובות, ונקרא
על שמו של אליעזר קפלן, ממנהיגי תנועת העבודה העברית בגולה ושר האוצר הראשון של מדינת ישראל. בית החולים הוקם על ידי קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל כדי לענות על הצורך הגובר בשירותים רפואיים לנוכח העלייה ההמונית וקליטת העולים ביישובי הדרום והנגב. מתוך אילוצים של קוצר זמן ומחסור במקורות כספיים, בחומרים ובאנשי מקצוע הוקם בית החולים בביתנים שעלותם זולה וזמן הקמתם קצר יחסית. בהקמתו כלל בית החולים 88 מיטות אשפוז בארבע מחלקות-אם יסודיות: פנימית, כירורגית, ילדים, נשים ויולדות. בשנת 1973, בעת מלחמת יום כיפור, נחנך והופעל בניין האשפוז הראשי של המרכז הרפואי. הוא כלל חדרי ניתוח, חדר מיון ומכון רנטגן חדישים ומחלקות אשפוז פנימיות וכירורגיות. במקביל נחנך בניין לשירותים אמבולטוריים - מרפאות החוץ של המרכז הרפואי.
מחלקת העיניים נוסדה על ידי פרופ' משה אוליבר שהגיע מהדסה, היה רופא עיניים ילדים בולט ומאבות התת-התמחות בארץ. אותו החליפה פרופ' איילה פולק שצמחה במחלקה ומנהלת אותה עד היום.

דרום
המרכז הרפואי ע"ש ברזילי (מסונף לאוניברסיטת באר שבע)
טקס הנחת אבן הפינה התקיים במעמד שר הבריאות דאז ישראל ברזילי. הבנייה מומנה על ידי משרד הבריאות בסיוע הפדרציה הציונית הדרום אפריקאית, עיריית אשקלון ומפעל הפיס.
כ-400,000 לירות הושקעו בציוד וכשני מיליון לירות בבנייה. נוסף על יהדות דרום אפריקה התקבלה תרומה נדיבה של
120,000 דולר ממשפחת מנשה דוד מיוצאי בגדאד.
ב-20 ביולי 1961 נפתח בית החולים במעמד נשיא המדינה יצחק בן צבי ושר הבריאות ישראל ברזילי.
ד"ר אליעזר אביאל שהגיע מהדסה, ייסד את מחלקת העיניים בסוף שנות השישים, וניהל אותה עד תחילת שנות התשעים. כעת מנהל את המחלקה ד"ר שמואל לברטובסקי שהתמחה והשתלם בבית חולים קפלן.

המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה (מסונף לאוניברסיטת בן גוריון)
ב-21 באוקטובר 1948 שוחררה באר שבע מידי הצבא המצרי. היות שבשנה הראשונה שררה אי ודאות לגבי עתיד האזור, לא גיבשה ממשלת ישראל מדיניות ברורה לפיתוח העיר, והיא נוהלה על ידי ממשל צבאי. זמן קצר לאחר מכן הוקם בה בי''ח צבאי זמני, שנוהל על ידי חיל הרפואה של צה''ל, וסיפק שירותי אשפוז ועזרה ראשונה לחיילי צה''ל ולאזרחים המעטים שהגיעו למקום. באוקטובר 1949 הועבר ביה''ח הצבאי לידי ההסתדרות המדיצינית "הדסה". במקביל, נפתחה בעיר מרפאת
קופת חולים שהייתה כפופה למחוז רחובות. פתיחת בית חולים אזרחי בן 25 מיטות ופתיחת המרפאה היו הצעדים הראשונים בהפיכתה של העיר, שהייתה נתונה עד אז בשלטון צבאי, לרשות אזרחית.
ב-26 בפברואר 1950 הוכרזה באר שבע כרשות אזרחית, בראשותו של דוד טוביהו. תושביה הראשונים של באר שבע מאז כיבושה היו ברובם חיילים משוחררים. הכרזה זאת הביאה להפניית אלפי עולים להתיישב בה. בגל הראשון שהגיע לעיר היו כ-6,500 נפש, שהגיעו מעיראק, מלוב, מתימן, מרומניה ומארצות צפון אפריקה. קשיי הקליטה וצורכי הבריאות המיוחדים של העולים העלו באופן מיידי על סדר היום הציבורי את שאלת תפקודם של שירותי הבריאות בעיר, ובעיקר את יכולתו העתידית של בית חולים הדסה לספק שירותי אשפוז לאזור הגדול ביותר במדינת ישראל. בסוף שנת 1952 היו בבאר שבע כ-14,500 נפש, ובאזור הדרום כולו היו כ-26,000 נפש. קיבולת האשפוז של בית החולים גדלה ל-50 מיטות. מצוקת האשפוז דרשה פתרון. בסוף 1953 פנה דוד טוביהו אל משה סורוקה, מנהלה האדמיניסטרטיבי של קופת חולים. הרעיון שלו היה לבנות
בית חולים מרכזי לנגב בבאר שבע, שייבנה על ידי קופת חולים. אבן הנגף בדרכו הייתה עמדתו של דוד בן גוריון, ראש ממשלת ישראל, שסבר כי הנגב צריך להיות מוקד הממלכתיות, וכי הממשלה, ולא קופת חולים, היא שחייבת לבנות את בית החולים שישרת את כל תושבי הנגב. שותף לעמדה זו היה שר הבריאות דאז, יוסף סרלין, חבר מפלגת הציונים הכלליים, שפעל להרחיב את שליטת משרד הבריאות במערכת הבריאות כולה. "המוח המכוון" בדרך להקמת בית החולים היה משה סורוקה. כבר בשנת 1955, כאשר היו בבאר שבע 17,000 איש, וכאשר עיירות הפיתוח דימונה, אופקים, נתיבות וקריית גת היו בראשית הקמתן או רק בתכנון, היה לו ברור שיש לגשת לבניית בית חולים מודרני ומשוכלל בנגב. באוגוסט 1955 נוצר קשר עם נשיא איגוד תופרי בגדי הנשים בארה"ב, דוד דובינסקי. הוא וארגונו היו מוכנים לתרום מיליון דולר להקמת בית חולים בנגב שיישא את שמם. המגעים עם דובינסקי והבטחת התרומה נעשו במעטה חשאיות, בגלל ההתנגדות מחוץ, וגם מצד גורמים שונים בתוך ההסתדרות. באוקטובר, לאחר שהושג מימון משלים לבנייה המתוכננת, הוכנה טיוטת הסכם ראשונה בין קופת חולים לעיריית
באר שבע, ובמקביל, הוחל בתכנון המבנה. בנובמבר קמה בישראל ממשלה חדשה. כשר בריאות התמנה ישראל ברזילי, חבר מפ"ם. חודשיים לאחר מכן, פתחה קופת חולים במגעים גלויים עם שר הבריאות החדש וגורמים ממשלתיים נוספים לקידום נושא בית החולים בבאר שבע. במקביל, נוצר קשר עם צה"ל כדי שגם הוא יהיה שותף לתכנון בית החולים החדש, מתוך הכרה בכך שבית חולים כזה הוא גם צורך ביטחוני, ושיהיה עליו לתת מענה לצורכי האשפוז של הצבא בנגב.
ביולי 1956 היו ההכנות למבצע קדש בעיצומן. הראייה הפרגמטית שאפיינה את בן גוריון היא שהטתה את הכף, בסופו של דבר. בהיעדר כל פתרון אשפוז אחר נראה לעין השלים בן גוריון עם תוכניתה של קופת חולים, וטדי קולק, אז מנכ''ל משרד ראש הממשלה, נשלח לבשר על כך למשה סורוקה. "ראש הממשלה מברך על כך שקופ"ח קיבלה על עצמה לבנות בית חולים זה", נכתב בהודעה. תהליך הפתיחה התפרס על פני שלושת החודשים הראשונים של שנת 1960, ובית החולים החדש הכיל מספר מצומצם של מחלקות חיוניות בלבד: מחלקת כירורגיה כללית (ובמסגרתה מחלקות אף אוזן וגרון, עיניים ואורולוגיה), שתי מחלקות פנימיות, מחלקת ילדים, מחלקה אורתופדית ומכון רנטגן. מי שניהל את המחלקה הכירורגית מיום פתיחתה היה ד"ר מיכאל גליקסמן, שעוד בשנת 1948 ניתח פצועי צה"ל
בבאר שבע, בתנאים של בית חולים שדה. במסגרת המחלקה פעלו שלוש מחלקות נוספות: מחלקת אף אוזן גרון שבראשה עמד ד"ר ג'אק סידי, במשך זמן רב גם הרופא היחיד במחלקה; מחלקת עיניים שפתחה ד"ר אנה הלנה שפייאר; ומחלקה אורולוגית בראשותו של ד"ר איבור סובר, שהגיע לבאר שבע היישר מלונדון.
ד"ר אנה הלנה שפייאר ייסדה וניהלה את המחלקה. את מקומה תפס פרופ' מיכאל בלומנטל שהגיע מהדסה וניהל את המחלקה עד תחילת שנות השבעים. החליף אותו ד"ר אורי זק"ש מהדסה. פרופ' יובל יסעור שגם הוא צמח בהדסה, עבר לבילינסון ולאחר מכן הגיע לסורוקה. כיום מנהלת את המחלקה פרופ' טובה ליפשיץ שצמחה בה.

צפת
מרכז רפואי זיו (מסונף לטכניון)
בית החולים בצפת הוקם בשנת 1910 על ידי הברון רוטשילד, ויועד במקור לטיפול בחולי שחפת. הקמת בית החולים מילאה תפקיד נוסף, שעה שפעילות מיסיונרית ערה התנהלה באותם ימים בעיר צפת ואנשי המיסיון זיהו שני תחומי תורפה ביישוב, ביניהם תחום הרפואה. הקהילה היהודית בצפת האיצה בברון רוטשילד לזרז הקמת בית חולים על שטח שרכש עוד
בשנת 1889, כך שהקמת בית החולים ענתה על שני צרכים מרכזיים: שמירה על בריאות הציבור ושמירה על צביון יהודי בצפת. בשנת 1918 החליף בית החולים בעלות. הוא הוסב לבית חולים כללי ופעל בחסות ארגון "הדסה". בשנת 1958 שוב החליף שם ובעלות כשהועבר לרשות ממשלת ישראל. בסוף שנות ה-60 גדלו הצרכים והיעדים, ומשרד הבריאות החליט לבנות מבנה חדש לבית החולים בצפת. ראש הממשלה דאז, גולדה מאיר, הציעה למשפחת זיו מאנגליה, הידועה בנדיבותה, לקרוא לבית החולים על שמה של רבקה זיו ז"ל, שהייתה ממייסדות ההסתדרות העולמית לנשים ציוניות ויצ"ו, ובמשך שנים רבות עמדה בראשה. בית החולים פועל במבנה הנוכחי משנת 1973, ובעצם, פעילותן של מספר מחלקות במבנה החדש החלה ימים ספורים לפני מלחמת יום הכיפורים. פרוץ המלחמה זירז את אכלוסן של מחלקות נוספות.
ד"ר הרולד ברגר ייסד את מחלקת העיניים בתחילת שנות השבעים, וניהל אותה תקופה קצרה. את מקומו תפס ד"ר חיים אבולעפיה שניהל את המחלקה משנת 1976 ועד 2002. החליף אותו ד"ר מיכאל פיינר לתקופה קצרה שלאחריה נכנס לתפקיד זה ד"ר יוסף פיקל שממלא אותו עד היום.

טבריה
פוריה (ע"ש פרופ' ברוך פדה) (מסונף לטכניון)
המרכז הרפואי ע"ש ברוך פדה, פוריה, הוקם בשנת 1955 ברמת פוריה, במקום בית החולים "שווייצר" ובמקום "בית החולים ליולדות" של הכנסייה הסקוטית שהיו עד אז בעיר טבריה.
בית החולים יושב על רכס פוריה מעל טבריה, ומשרת את אוכלוסיית טבריה, רמת הגולן, עמק הירדן והגליל התחתון. עם תושבים אלה נמנים תושבי ערים, כפרים, קיבוצים ומושבים, אוכלוסייה מגוונת של יהודים ובני מיעוטים, אנשים מכל מגוון הדתות והיחס לדת: חרדים, מסורתיים, חילונים, ערבים, מוסלמים ונוצרים, דרוזים וצ'רקסים. אל האוכלוסייה הקבועה יש להוסיף את חיילי צה"ל החונים במרחב, את חיילי האו"ם ברמה"ג ודרום לבנון, שמפקדתם בטבריה, וכן כ-80,000 תיירים (חוץ ופנים) הפוקדים את חופי הכינרת, את המקומות הקדושים ואת אתרי הנופש שבאזור, בעיקר בתקופת הקיץ. בית החולים כולל
284 מיטות אשפוז וכן 20 עריסות יילודים. בית החולים הוא אזורי וייחודי, ומספק שירותים כמעט בכל מקצועות הרפואה, פרט לכירורגיית חזה ונוירו-כירורגיה. בתחום כירורגיית הפה והלסת משמש בית החולים כבי"ח על-אזורי.
ד"ר חיים בן משה ייסד את המחלקה לעיניים וניהל אותה עד שנת 1966. לאחריו הגיעה ד"ר שושנה ברקאי מהדסה, וניהלה את המחלקה משנת 1966 ועד 1982. באותה שנה הפכה המחלקה ליחידה שכעת מנוהלת על ידי ד"ר מודי נפתלי.

נהריה
בית החולים לגליל המערבי - מלבן (מסונף לטכניון)
בקיץ 1967 פנה יו"ר ארגון רופאי המדינה, ד"ר גדעון מנליס, לד"ר גז'בין, מנכ"ל משרד הבריאות, וביקש לפתוח מחלקת עיניים בבית החולים מלבן בנהריה. ד"ר ברנרד רייכנבך, ראש שירותי הריפוי, פנה בהקשר זה למנהל בית החולים בנהריה, ד"ר איינהורן.
ד"ר חיים בן משה שעבר מפוריה, קיבל חדר ריק בביתן הגריאטרי של בית החולים, והשתמש בו למרפאת עיניים. הציוד שהוזמן לבית החולים בחדרה שכלל מנורת סדק ואופתלמוסקופ הועבר לבית החולים בנהריה לפי הוראת מנכ"ל משרד הבריאות,
ד"ר גז'בין, לד"ר חיימוב מנהל בית החולים בחדרה. למחלקה הצטרף ד"ר פנחס נמט שסיים אז את לימודי הרפואה, ויחד הם חנכו את מרפאת העיניים בבית החולים מלבן ששכן אז לחוף הים. בשנת 1986 פרש ד"ר בן משה לגמלאות ובמקומו התמנה למנהל המחלקה ד"ר אורי ריחני שהגיע מהדסה. במרוצת השנים נבנו בנייני קבע בבית החולים, והמחלקה עברה מהצריף בשנת 1992.

חיפה
רמב"ם (מסונף לטכניון)
בית החולים נוסד בשנת 1938 ובזמן הקמתו נקרא על ידי המקומיים "בית חולים ד"ר חמזה" על שמו של רופא ערבי בכיר בשם ד"ר נאיף חמזה שעבד בבית החולים באותה העת. שמו האחר היה "בית החולים הממשלתי". כיום הוא נקרא על שמו של הרמב"ם, רבי משה בן מימון, גדול הרופאים היהודים בעת העתיקה.
פרופ' יצחק מייקלסון ייסד וניהל את המחלקה עד שנת 1956. בעקבותיו הגיע ד"ר וילהלם פלזנטל ולאחריו פרופ' שלמה סוניס בשנת 1968. לאחר פרישתו החליף אותו פרופ' בנימין מילר שצמח במחלקה ומכהן עד היום כמנהל המחלקה.

מרכז רפואי בני ציון - רוטשילד (מסונף לטכניון)
בית החולים נוסד בחיפה בשנת 1922 על ידי ההסתדרות הרפואית "הדסה". בשנת 1930 עברה הבעלות מהדסה לוועד הקהילה היהודית. בשנת 1942 עבר בית החולים למקום משכנו הנוכחי, בבניין שהוקם בתרומת הברונית עדה דה רוטשילד. "ועד הדר הכרמל" של הקהילה היהודית, שניהל את ענייני בית החולים עד קום המדינה, העביר ב-1949 את הבעלות לעיריית חיפה. בשנת 1966 קיבלה הממשלה על עצמה את מימון בתי החולים העירוניים, ומאז הופיע בית החולים רוטשילד בתקציב משרד הבריאות. בשנת 1975 הועבר בית החולים לבעלות הממשלה. עובדי בית החולים ממשיכים להיות עובדי העירייה. בשנת 1973 הונחה אבן הפינה לאגף המערבי. עבודות הבנייה נמשכו למעלה מהצפוי עקב קשיי תקציב שהביאו להפסקת הבנייה עד שארגון "בני ציון" בארצות הברית הביע את נכונותו לאמץ את הפרויקט. באוקטובר 1988 הוסב שם בית החולים רוטשילד (בהסכמת משפחת רוטשילד) ל"מרכז הרפואי בני ציון".
פרופ' אליהו ניימן שהגיע מהדסה ייסד את מחלקת העיניים בשנת 1954 וניהל אותה עד 1992. פרופ' צבי פרידמן צמח במחלקה, וניהל אותה משנת 1992 ועד 2002. לאחר פרישתו נכנס לתפקיד פרופ' חנא גרזוזי שעבר מעפולה (העמק) בשנת 2002, והוא מנהל את המחלקה עד היום.

מרכז רפואי כרמל (ע"ש ליידי דייוויס) (מסונף לטכניון)
בשנת 1956 הוקם בית חולים קטן "כרמל", ונפתחה בו מחלקה פנימית עם ארבעים וחמש מיטות שהוצבו בבית שכור ששימש קודם כבית עולים. בראשו הועמד ד"ר גרהרד רוזנקרנץ.
בית החולים "כרמל" החדש הוקם על ידי קופת חולים הכללית בשנת 1977 במקום בית ההבראה על שם בורוכוב. בשנת 1978 הקים ד"ר סטנלי היימס שהגיע מעפולה, את מחלקת העיניים, וניהל אותה עד שנת 1998. אז, החליפה אותו פרופ' אורנה גייר שהגיעה מאיכילוב והיא מנהלת את המחלקה עד היום.

עפולה

מרכז רפואי העמק (מסונף לטכניון)
בשלהי קיץ 1921 הונח היסוד לבית החולים של ''הקבוצה הגדולה'' של גדוד העבודה, שהקימה את עין חרוד ותל יוסף, בבונקר תת-קרקעי. לאחר תקופה קצרה הוקם מבנה בעל דפנות כפולות, מוגן מכדורים. בתוך המבנה היו שמונה מיטות. בחולים טיפלו: יבוצקה-יווה (חווה), פופקו וחנה בלוך. לאחר שנתיים הגיע למקום ד''ר בן-ציון הירשוביץ, שהתמנה למנהלו הראשון של בית החולים מטעם קופת חולים. הוא הגיע אליו פעמיים בשבוע. בנובמבר 1923 התמנה משה סורוקה למנהל האדמיניסטרטיבי. במרס 1930 נחנך בית החולים על גבעת המורה.
ד"ר וילי זק"ש שעלה ממצריים בשנת 1954 הקים את מחלקת העיניים וניהל אותה עד שנת 1973. אחריו הגיע ד"ר סטנלי היימס מביה"ח רוטשילד, וניהל את המחלקה משנת 1973 ועד שנת 1978. באותה שנה הגיעה ד"ר שושנה ברקאי מפוריה, וניהלה את המחלקה עד שנת 1990. פרופ' חנא גרזוזי שהגיע מפוריה והיה סגנה של ד"ר ברקאי ניהל את המחלקה משנת 1990 ועד 2002. בעקבותיו הגיע ד"ר ירון לנג שצמח במחלקה ומנהל אותה עד היום.

חדרה
מרכז רפואי הלל יפה (מסונף לטכניון)
בשנת 1957 הוצבו מספר צריפים פשוטים למראה על חולות חוף הים שליד חדרה, ובהם הוקם בית החולים הממשלתי האזורי. בית החולים נקרא על שמו של רופא העיניים ד"ר הלל יפה מראשוני חוקרי הגרענת והקדחת בפלסטינה. הוא נפטר בשנת 1936. במשך השנים, עם התפתחות האזור והתרבות האוכלוסייה בו, גם בית החולים גדל והתפתח. תהליך זה הגיע לשיאו בשנת 1980 עם אכלוס מבנה האשפוז המרכזי המודרני, המשמש גם כיום את רוב מחלקות בית החולים.
ד"ר פרדי פוליטי שהגיע מאסף הרופא ייסד את היחידה לרפואת עיניים וניהל אותה. לאחר פרישתו תפס את מקומו ד''ר אבינועם אופיר, והוא מנהל את המחלקה עד היום.

נצרת
בית החולים הצרפתי - ע"ש סנט ונסנט דה פול
נוסד בשנת 1898 על ידי הנזירה ליוני סיון, האחראית למוסדות הנזירות הרחמניות בארץ הקודש. משלחת מטעם נכבדי נצרת והאחראים בעיריית נצרת פנו לירושלים כדי לבקש את עזרתה של הנזירה ליוני לחולים ולנזקקים מתושבי נצרת והגליל. הפטריארך ביאווי תמך בבקשתם מתוך הצורך בעזרתן של הנזירות הרחמניות בהקמת בית חולים בנצרת. נזירות אלה הגיעו לירושלים
בשנת 1886. בקשתם של תושבי נצרת ושל פטריארך ירושלים זכתה לאישורו של מנהל מסדר הנזירות בפריז. בית החולים התחיל לתפקד במסגרת צנועה בעזרת 4 נזירות בבית שכור, הבית של משפחת כרם. לבית זה הוכנסו 17 מיטות ומרפאה קטנה. הנזירות הרבו לבקר בבתים בנצרת ובכפרים הסמוכים כדי לעזור לחולים, ונוכח העלייה במספר החולים הצליחה הנזירה פוראן שהגיעה לאחר הנזירה סיון, לרכוש חלקת אדמה כדי להקים עליה בית חולים. מספר התושבים בנצרת דאז הגיע
לכ-6,000.
עם היווסדו של בית החולים הוחל במתן שירותים ברפואת עיניים על פני שנים רבות. האחיות היו רוקחות את הטיפות ואת משחות העיניים ומשתמשות בהן לטיפול בחולים. בשנת 1953 נסגר בית החולים. מחלקת העיניים נפתחה בשנית בשנת 1962 בניהול ד"ר פרקש, והוקמה באופן רשמי בשנת 1965 בניהול ד"ר משאלי. בשנת 1984 החליף אותו ד"ר ניקולה דלה בניהול המחלקה והוא מכהן בתפקיד זה עד היום.

משפחת זק"ש
סב המשפחה, ברוך זק"ש, נולד בירושלים ב-1878 למשפחה חרדית. הוא נשלח בגיל 17 ללמוד רבנות בברלין, אך לאחר מספר חודשים החליט ללמוד רפואה. הוא התמחה ברפואת עיניים וחזר לישראל ב-1902. לאחר שעמד בבחינות בקושטא חזר לירושלים והחל לעבוד כרופא עיניים. הוא התחתן, ירד למצריים בגלל בעיות פרנסה, והשתקע בקהיר, שם נולדו חמשת ילדיו. שניים מהם, וילי ורודולף, נסעו לשטרסבורג ללמוד רפואה, וסיימו בפריז את לימודי הרפואה ואת התמחותם ברפואת עיניים. הם חזרו לקהיר ושם הקימו עם אביהם מרפאת עיניים ששגשגה ושמה הלך לפניה. לאחר קום המדינה עלו השניים עם משפחותיהם לישראל. וילי זק"ש התמקם בחיפה, והקים בשנת 1954 את מחלקת העיניים בבית החולים "העמק". רודולף זק"ש הקים באותו זמן את מחלקת העיניים ב"אסף הרופא". בנו של וילי, אורי זק"ש שניהל לתקופה את מחלקת העיניים בסורוקה בבאר שבע, פרש לא מזמן לגמלאות. נוסף על כך, בתו של וילי למדה אורטופטיקה ועסקה במקצוע. בנו של רודולף, דני זק"ש, הוא רופא עיניים בביה"ח שיבא בתל השומר, ומשמש כראש שירות קטרקט במכון העיניים.
ידוע על המשכיות בין הדורות בין רופאי העיניים, כגון משפחות: טיכו, בלומנטל, מילר, היימס, נמט, לנדאו, אבישר, בור, אבולעפיה, אייבשיץ, ריגנבוגן.

סיכום
במאמר זה השתדלנו להביא בפניכם את תולדות רפואת העיניים בארץ מאז קום המדינה ועד היום. ניתן היה לשים לב לכך שיש שתי תקופות של ניהול מחלקות: תקופה ראשונה שבה רוב מנהלי המחלקות הגיעו מהדסה ורובם, כאמור, היו תלמידיו של פרופ' יצחק מייקלסון -  התקופה נמשכה עד סוף שנות השמונים; ותקופה שנייה שבה נשארו רוב רופאי הדסה במחלקה, וכנראה פנו בעיקר לשר"פ. בתקופה זאת הגיעו רוב מנהלי המחלקות מהמרכז או שצמחו במחלקות שניהלו.
ולבסוף, תודתנו נתונה לפרופ' שאול מרין, פרופ' משה לזר
וד"ר דני זק"ש שעזרו באיסוף החומר.

References
1. Abbasi AH, Garzozi H. Ophthalmology in the Middle East in Antiquity.
Eye Update 2005;1:43-44
2. Abbasi AH, Garzozi H. Ophthalmology in the Middle East in Middle Ages.
Eye Update 2006;2:51-54
3. Abbasi AH, Garzozi H. Ophthalmology in the Middle East in the Modern Period. Eye Update 2007;3:34-36
4. Gurd DP. The Ophthalmic Hospital of St. John's in Jerusalem. Med Press 1955;234:116
5. Levy N. The History of Medicine in the Holy Land: 1799-1948. Hakibbutz Hameuchad Publishing House & the Bruce Rappaport Faculty of Medicine, Technion, Haifa, Israel, 1998
6. Feigenbaum A. Fifty years of ophthalmology in Palestine. Harefuah 1949:29
7. Gorin G. History of Ophthalmology, Publish or Perish, Inc, Wilmington, Delaware 1982

תגובות:



דף ראשי | כינוסים רפואיים | כתבי עת רפואיים | חיפוש תרופות | תנאי שימוש | אודות מדיקל מדיה | צור קשר | קוסמטיקה ואסתטיקה רפואית | קוסמטיקה רפואית
המידע המופיע באתר זה מיועד לצוות רפואי בלבד. המידע באתר אינו מהווה בשום אופן ייעוץ רפואי ו\או משפטי.
שימוש או צפייה באתר זה מעידים על הסכמתך לתנאי השימוש. לצפייה בתנאי השימוש לחץ\' כאן
Powered by Medical Media Ltd.
כל הזכויות שמורות לי.ש. מדיקל מדיה בע"מ ©