ניבוי תוצאות של דמם במערכת העיכול העליונה
Comparison of Risk Scoring Systems for Patients Presenting with Upper Gastrointestinal Bleeding: International Multicentre Prospective Study
דימום מדרכי העיכול העליונות קשור בתמותה מוגברת (כ- 14%). מחקר פרוספקטיבי המתפרסם ב- BMJ , השווה בין שיטות דירוג שונות, מבחינת יכולתן לחזות תוצאות קליניות לאחר דימום כזה, כולל חיזוי הישרדות.
נבדקו 3 שיטות דרוג לפני אנדוסקופיה ( Rockall בשעת הקבלה, Glasgow-Blatchford ו- AIMS65 ), ו- 2 שיטות לאחר אנדוסקופיה (Rockall מלא ו- PNED ).
במחקר השתתפו 3012 איש בגיל חציוני של 65, שהגיעו בשל דימום מדרכי העיכול העליונות, לאחר משישה בתי חולים באירופה, צפון אמריקה, אסיה ואוקרייניה, במשך 12 חודשים.
45% נזקקו להתערבות בבית החולים או נפטרו תוך 30 יום.
מדד Glasgow-Blatchford היה בעל יכולת ההבחנה הגבוהה ביותר בין חיזוי התערבות בבית החולים (עירוי תאי דם אדומים, טיפול אנדוסקופי, התערבות הדמייתית או ניתוח) והישרדות ב- 30 יום, בהשוואה לשאר המדדים.
מדד Glasgow-Blatchford קטן או שווה מ-1 (במחקר ייצג 19% מהמשתתפים), היה בעל רגישות של 99%, סגוליות של 35%, ערך מנבא חיובי של 97% וערך מנבא שלילי של 56%, לזיהוי אנשים בעלי סיכון נמוך מאוד, שלא נזקקו להתערבות בבית החולים ושרדו.
ערך במדד זה של 7 ומעלה ניבא בצורה טובה צורך בטיפול אנדוסקופי ( 80% רגישות ו- 57% סגוליות).
מרכיבי מדד Glasgow-Blatchford כוללים לחץ דם סיסטולי, דופק, קיום מלנה או סינקופה, היסטוריה של מחלת כבד או של אי ספיקת לב, המוגלובין ורמת BUN .
המדד עשוי להיות מועיל להכוונת מטופלים בעלי סיכון נמוך לבירור בקהילה.
בשורה התחתונה: מדד Glasgow-Blatchford יעיל בחיזוי תוצאות של דימום בדרכי העיכול העליונות.
קבצים מצורפים:
|