אין שיפור בשרידות ארוכת טווח מניתוח רדיקלי בסרטן ערמונית מקומי
Follow-up of Prostatectomy versus Observation for Early Prostate Cancer
מחקר שארך 20 שנה, ומתפרסם ב- New England Journal of Medicine מצא, כי כריתה רדיקלית של הערמונית אינה משפרת שרידות בקרב מטופלים בעלי סרטן ערמונית מקומי. זאת, בדומה לממצאים ממחקרים קצרי מועד.
המחקר כלל יותר מ- 700 גברים בני 75 ומטה, בעלי סרטן ערמונית מקומי, שחולקו באופן אקראי לטיפול בכריתה רדיקלית של הערמונית או למעקב בלבד.
שיעור התמותה ב- 20 שנה היה דומה בין שתי הקבוצות ( 61% בקבוצת הניתוח ו- 67% בקבוצת המעקב. hazard ratio= 0.84, 95% CI, 0.70–1.01) ).
שיעור ההישרדות החציוני היה דומה בשתי הקבוצות (כ- 13 שנים), כמו גם התמותה הקשורה לסרטן הערמונית ( 7% לעוברי הניתוח ו- 11% לקבוצת המעקב, HR- 0.63; 95% CI, 0.39 -1.02 ).
קבוצת הניתוח סבלה יותר מתופעות לוואי במערכת השתן והמין, אך נהנתה מסיכון מוקטן להתקדמות המחלה.
החוקרים מסכמים, כי יש להפחית טיפול עודף, מאחר שרוב האנשים בעלי סרטן ערמונית מקומי לא ימותו מהמחלה, גם ללא ניתוח.
גם מחקר ארוך טווח מצטרף, למה שידוע מכבר- ניתוח רדיקלי בסרטן ערמונית מקומי לא מפחית תמותה.
קבצים מצורפים:
|
|
|
|
|
תגובות:
|
|