שלום אורח, התחבר לאתר!, שכחת את הסיסמה?
  דוא"ל:
סיסמה:
טופס רישום לאתר | הוסף למועדפים | קבע כדף הבית
WWW.MedicalMedia.co.il
אודות אינדקס קישורים עדכוני רישום חיפוש תרופות כתבי עת כינוסים דף ראשי
yoman.co.il - תוכנה לזימון תורים
Medical Search Engine
Skip Navigation Linksראשי > רשימת כתבי עת > Israeli Journal of Family Practice - גליון מס' 139 > תוכנית לדיווח תופעות לוואי מתרופות ותוספי תזונה – חלק II
פברואר 2008 February | גיליון מס' 139 .No
צור קשר
חברי מערכת
רשימת גליונות קודמים
שער הגליון
ייעוץ תרופתי
תוכנית לדיווח תופעות לוואי מתרופות ותוספי תזונה – חלק II


פרופ' מתי ברקוביץ, מנהל היחידה לפרמקולוגיה קלינית, המרכז הרפואי, אסף הרופא, צריפין סורנה חיימוביץ רוקחת, בית המרקחת, המרכז הרפואי אסף הרופא, צריפין

בהמשך למאמר הקודם, להלן דוגמאות נוספות של תופעות לוואי אשר דווחו לרשויות הרגולטוריות ואפשרו התערבות שמנעה מקרים נוספים של תחלואה.

מסוליד (Mesulid=Nimesulidâ)
Mesulid היא תרופה נוגדת דלקת NSAIDs, מעכבת ספציפית של COX2. התרופה נכנסה לשוק בשנת 1993. בשנת 1999 נאסר זמנית השימוש בתרופה זו בישראל לאחר דיווחים על מספר מקרי מוות, שהיו קשורים לשימוש בתרופה. משרד הבריאות יצא בהוראה להפסקה מיידית של השימוש בתרופה Mesulid בשל תופעות לוואי קשות ואף חשש לקשר נסיבתי למקרי מוות. הרופאים נתבקשו להודיע למטופל להפסיק את נטילת התרופה. נמצא כי התרופה גרמה לנזק כבדי, כאשר ניתנה בשילוב עם אוגמנטין.
עם חזרתה של התרופה לשוק מופיעים בעלון של התרופה אזהרות ואיסורים בכל הקשור לתפקודי כבד ונזק לכבד.
איסורים: אין להשתמש בתרופה אם בעבר פיתחת תופעות לוואי בכבד בעקבות שימוש בתרופה. אין להשתמש בתרופה אם הינך סובל ממחלה או מליקוי בכבד. אין ליטול תרופה זו עם תרופות שעלולות לגרום לנזק בכבד כולל תרופות נגד שחפת, תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידליות אחרות ואספירין (עם או בלי מרשם רופא), או פרצטמול (כגון: אקמול או דקסמול) במינון גבוה. מסוליד עלול לגרום, במקרים נדירים, לתופעות לוואי חמורות בכבד. על החולה להפסיק את הטיפול בתרופה ולהתייעץ עם הרופא מיד אם הוא מרגיש תופעות שעלולות להעיד על נזק בכבד, הכוללות: חולשה, עייפות, חוסר תיאבון, בחילות, הקאות, כאבי בטן, תופעות הדומות לשפעת, גרד, שתן כהה או צבע צהבהב של העור או העיניים.
עלייה באנזימי הכבד היא תופעה המחייבת הפסקה של הטיפול ופנייה באופן מיידי לרופא.

Chloramphenicol
שימוש בכלורמפניקול I.V נקשר ל-Grey Baby Syndrome. תופעה זו התרחשה בפגים וביילודים בשל חוסר תפקוד מלא של אנזימי הכבד, ועל כן כלורמפניקול התרכז בגוף ולא הופרש. ברוב המקרים שדווחו טיפול בכלורמפניקול החל ב-48 השעות הראשונות לחיים. למרות זאת, Grey Baby Syndrome דווח גם בילדים בני שנתיים וביילודים שנולדו לאימהות שקיבלו כלורמפניקול לקראת סוף ההיריון או הלידה. הסימפטומים בדר"כ מתפתחים 9-2 ימים לאחר תחילת הטיפול בכלורמפניקול וכוללים: הפסקת יניקה, נפיחות של הבטן עם או ללא הקאות, ירידה בלחץ דם, כיחלון, קריסה וזומוטורית ונשימה לא סדירה. מוות יכול להתרחש תוך מספר שעות. אם מפסיקים את התרופה עם הופעת הסימנים המוקדמים, התהליך יכול להיות הפיך ותתרחש החלמה
מלאה (9-6).

ויוקס ((Rofecoxib=Vioxxâ
התרופה שייכת לקבוצת נוגדי דלקת לא סטרואידליים NSAIDs מסוג COX2 סלקטיביים. היא שימשה לטיפול חד וכרוני של דלקת פרקים ניוונית ובכאבים בינוניים עד חמורים. התרופה אושרה לשימוש ע"י ה-FDA במאי 1999.
בספטמבר 2004 החליטה חברת MSD, להפסיק את שיווק התרופה. ההחלטה באה לאחר שבמחקר ארוך טווח שהחברה ערכה, התגלה כי חולים שנטלו את התרופה מעבר ל-18 חודשים היו בסיכון גבוה יותר לפתח התקף לב או שבץ מוחי בהשוואה לחולים שנטלו תרופה אחרת נוגדת דלקת (נפרוקסן) וכן בהשוואה לחולים שנטלו אינבו. המחקר תוכנן כדי להעריך את יעילות התרופה במניעה של פוליפים במעי הגס בחולים עם היסטוריה של אדנומות במעי. בעקבות התוצאות הוחלט על הפסקת המחקר (13-10). כל חומר בעל פעילות פרמקולוגית המסוגל לגרום לאפקט טיפולי בגוף, עלול לגרום לתגובות בלתי רצויות. מגוון הדוגמאות בספרות מצביע על כך שיש צורך במעקב אחר השפעתה של תרופה במשך כל מחזור חייה (Post-Marketing Surveillance), היות שידוע כי בממוצע רק כ-50% מהתגובות הלא רצויות מתגלות בניסויים הקליניים הנערכים טרם תחילת שיווקה של התרופה.
הרשויות הרגולטוריות בכל מדינה מחייבות את יצרני התרופות ליידע אותן על כל אירוע של תגובה לא רצויה לתרופה המובא לידיעתם ומעודדות את הדיווח העצמאי על ידי אנשי הצוות הרפואי.
תגובות בלתי רצויות מוגדרות במספר מינוחים שונים: תופעות לוואי של תרופות, השפעות לוואי, אירועי לוואי או השפעות נלוות. ההגדרה הרווחת של תגובת לוואי של תרופה (Adverse Drug Reaction) היא "תגובה מזיקה לתרופה שהיא בלתי מכוונת ומתרחשת בעת מתן מנות המקובלות באדם ומשמשות למניעה, לאבחון, לטיפול במחלה או שינוי פיזיולוגי כלשהו". השימוש בשמות שונים לתיאור של אותה תופעה גורם לא פעם לעיכובים וחוסר אחידות בדיווח. לעתים אף קיימת חפיפה בין הגדרות הנלקחות מארגונים שונים כדוגמת ה-World Health Organization) WHO)
וה-(Food and Drug Administration) FDA ומתייחסות למינוחים שונים. יש חשיבות רבה לעקביות ואחידות בשימוש במונחים הן בתהליך הפיתוח של התרופה והן לאחר שיווקה. כיום עומד נושא הדיווח על תופעות לוואי בראש מעיינן של רשויות בריאות רבות והמודעות לנושא בטיחות של תרופות גדלה והולכת.
תופעות לוואי יכולות להיגרם גם ע"י אינטראקציות בין תרופות למזון או לצמחי מרפא. יכולות להתרחש תופעות לוואי מסוכנות למרות שמדובר בתרופות טבעיות, בשימוש ברפואה האלטרנטיבית.
לדוגמה: St. John's Wort, צמח הניתן לטיפול בדיכאון קל, ידוע
כ-Inducer של CYP450 וע"י כך גורם לירידה ברמות התרופה בדם, כמו תרופות כימותרפויטיות ומעכבי פרוטאז ל-HIV, גלולות למניעת היריון.
תופעות לוואי יכולות לגרום לחוסר היענות לטיפול. ההשלכות המזיקות בדרך כלל באות לידי ביטוי בשינוי במשקל, ברמות אנזימים, באיבוד תפקוד או שיש שינוי פתולוגי המאובחן במיקרוסקופ או ברמה פיזיולוגית (תחלואה, מוות).
השפעת לוואי רצינית (Serious Adverse Effect) היא כל אירוע רפואי שבכל מנה ומינון גורם לאחד מאלה (14): מסתיים במוות, מצריך אשפוז או הארכת אשפוז, גורם לנכות או מוגבלות, מסכן חיים, גורם להיווצרות סרטן או מומים מולדים. ניתן לאבחן תופעות לוואי ע"י סימפטומים המדווחים ע"י החולה. תופעות לוואי יכולות לגרום לשינוי הפיך או בלתי הפיך, הכולל עלייה או ירידה ברגישות לתרופות, מזון או הליכים. קיימות תופעות לוואי שהן צפויות ואחרות שאינן צפויות. תופעת לוואי צפויה מתייחסת לתגובות לוואי הניתנות לחיזוי מתוך הפרמקולוגיה של התרופה ובדרך כלל הן תלויות במנה.
תופעת לוואי לא צפויה ((Unexpected Adverse Reaction היא תופעה שאיננה מצוינת בעלון או אינה ידועה ליצרן או שאינה צפויה מאופי התרופה (15). זוהי תופעה שאיננו יודעים איזה חולה יפתח אותה, אך אנו יודעים שחולים "אלרגיים" עלולים לפתחה.
ניתן לבצע חתכים נוספים של תופעות לוואי על פי מדדים שונים, כמו למשל: על פי מידת התלות במינון ובגורם הזמן ועל פי שכיחות.
מקובל להעריך כי בארה"ב 10% מהאשפוזים בבית חולים הם בשל תופעות לוואי של תרופות. ל-30%-15% מהחולים המאושפזים יש לפחות תופעת לוואי אחת. רוב תופעות הלוואי הן קלות יחסית ונעלמות עם הפסקת השימוש בתרופה. יש תופעות לוואי החולפות בהדרגה כאשר הגוף מתרגל לתרופה. אם התופעות אינן נעלמות, ייתכן כי יש צורך בהפחתת המינון או בהפסקת נטילה והחלפה בתרופה אחרת. קיימות תרופות שתופעות הלוואי שלהן קשות ביותר, אך הן היחידות הקיימות לטיפול במחלה, שללא טיפול עשויה להחמיר.
האבחנה בין תופעות לוואי ושאינן תופעות לוואי היא משימה חשובה כאשר מפתחים תרופה חדשה והיא נבדקת לפני השיווק. הדבר נעשה בבדיקות טוקסיות כדי לקבוע את הרמות שאינן נחשבות לתופעות לוואי. מחקרים אלו נעשים כדי לקבוע את המינון שיהיה בשימוש בבדיקות בבני אדם (Phase I) וכמו כן כדי לחשב את המנה היומית המקסימלית הנלקחת. חסרונות בניסויים קליניים, כמו למשל: מספר חולים מועט, משך קצר של הניסוי, לעתים מובילים לאסונות בבריאות הציבור, כמו למשל: Fenfluramine ,Thalidomide ,Cerivastatin שבשימוש בהן אובחנו תופעות לוואי משמעותיות כמו טרטוגניות, לחץ דם ריאתי, שבץ, מחלת לב, נויטרופניה וכו' ומספר משמעותי של מקרי מוות, שגרמו להורדת המוצר מהשוק. מדינות העולם המערבי מקיימות מערכת מסודרת לדיווח תופעות לוואי. הרשויות הרגולטוריות מחייבות את חברות התרופות לדווח על תופעות לוואי, ומעודדות דיווח של מטפלים ומטופלים.
סיבות לדיווח: הבאה לידיעה של תגובות שלא דווחו, הורדה של מוצרים מסוכנים מהשוק.
מקורות לדיווח: רופאים, צרכנים, חברות תרופות, נתוני בטיחות שלפני השיווק, מחקרים פרה-קליניים, בשלבי המחקר השונים (Phase I ,II ,III).
לרשויות המפקחות על אישור תרופות ותכשירים רפואיים יש אחריות לוודא ולהבטיח את בטיחות התכשירים המשווקים. יצרני התרופות נדרשים ע"י הרשויות הללו ליידע אותן על כל אירוע המובא לידיעתם. במקביל מקיימות הרשויות המפקחות תעמולה ערה לעידוד הדיווח העצמאי ע"י צוותים רפואיים (רופאים, רוקחים, אחיות) על תופעות לוואי.

מערכות מדווחות
במדינות רבות נדרש לדווח על תופעות לוואי בחוק, וכן לבדוק במחקרים קליניים ולכלול במידע המגיע לחולה והמלווה מכשור רפואי ותרופות הנמכרות לציבור.
UK (אנגליה): The Yellow Card Scheme המנוהל ע"י MHRA
(Medicines and Healthcare Products Regulatory Agency) וע"י MHC (Commission on Human Medicines). זה כולל את כל התרופות הרשומות החל בתרופות מרשם וכלה בתרופות ללא מרשם, OTC. המערכת כוללת הכנות מצמחי מרפא ותרופות לא רשומות הנמצאות בטיפולים קוסמטיים. תופעות לוואי יכולות להיות מדווחות ע"י מספר גורמים מתחום הרפואה הכוללים: רופאים, רוקחים, אחיות ומטופלים.
USA (ארה"ב): בארה"ב קיימות מספר מערכות דיווח, כמו
למשל: SREAV (Vaccine Adverse Event Reporting System)
ו- EDUAM (Manufacturer and User Facility Device Experience Database), Special Nutritionals Adverse Event Monitoring metsyS. MedWatch הוא מרכז הדיווח המרכזי המנוהל ע"י
ה-ADF. SREA (Adverse Event Reporting System) – מוצרים פרמצבטיים (16).
ה-BPCA נוסד בשנת 2002 (The Best Pharmaceuticals for Children Act) ותפקידו הוא סיקור של כל תופעות הלוואי בילדים, בתרופות שיצאו לשוק בשנה העוקבת לקבלת הבלעדיות. סקירה זו חשובה מאחר ש-13% מהילדים בארה"ב נוטלים תרופות מרשם באופן קבוע. הסקירות מוצגות לוועדה המייעצת בפדיאטריה, CAP (Pediatric Advisory Committee), שמביאה את המלצותיה בפני ה-FDA. בשל הייחודיות של אוכלוסיית הילדים והשימוש בתרופות באוכלוסייה זו, אבחון תופעות לוואי הקשורות בתרופה עשוי להיות מסובך.
המחקרים שבהם נוטלים חלק ילדים הם קטנים, חסרי יכולת לאבחן סימני בטיחות, בעיקר אם תופעות הלוואי אינן נפוצות. תופעות לוואי שקורות מחשיפה בלתי ישירה לא יזוהו ולא יכירו אותן (היריון, הנקה).
התועלת העיקרית של מנגנון הדיווח הספונטני, כמו למשל: מערכת לדיווח על תופעות לוואי היא לספק סימנים בנושאים הקשורים לבטיחות פוטנציאלית של תרופה (17).
• אוסטרליה: באוסטרליה מנוהל דיווח על תופעות לוואי ע"י
CARDE (Adverse Drug Reactions Advisory Committee) ועדת משנה של CEDA (Australian Drug Evaluation Committee). הדיווח הוא בהתנדבות: ADRAC מבקש מגורמי בריאות מקצועיים לדווח על תופעות לוואי לגבי תרופות הנמצאות בשימוש שוטף ותופעות לוואי רציניות לגבי כל תרופה. ADRAC מפרסם דיווח כל חודשיים.
• אירופה: EudraVigilance – מאגר מידע שהוקם בשנת 2001 לדיווח על תופעות לוואי של תרופות בפיתוח ותרופות שיצאו לשוק בתחום השוק האירופאי (16).
משרד הבריאות הדני הקים יחידה לבטיחות צרכנים שעוסקת בתופעות לוואי של תרופות. היחידה מונה 17 אנשים, והיא מבצעת את הפעולות הבאות: מעקב אחר תופעות לוואי של תכשירים רפואיים, טיפול בדיווחים שהתקבלו על תופעות לוואי, הערכת דוחות תקופתיים של חברות על בטיחות תכשירים רפואיים (Periodic Safety Update Report - PSUR).
• משרד הבריאות הקנדי הקים יחידות אזוריות לדיווח, מעקב ופיקוח על תופעות לוואי של תרופות.מכשולים בדיווחמערכות דיווח מסובכות, אדישות, פחד מהאשמה, חוסר מודעות לתוכנית וחוסר יכולת לזהות את תופעת הלוואי עצמה, כל אלו מהווים מכשול מפני דיווח על תופעות לוואי.

הגבלה בדיווח על תופעות לוואי
באופן עקרוני, אנשי מקצוע רפואיים מתבקשים לדווח על כל תופעות הלוואי הקשורות לצורת טיפול מסוימת. בפועל, זה שיקול דעתו של גורם מקצועי להגדיר אם אירוע רפואי קשור בכלל לטיפול.
כתוצאה מכך, דיווח שיגרתי אינו כולל השפעות ארוכות טווח ומעודכנות שעשויות להיות בסופו של דבר קשורות לטיפול.

דיווח בישראל

קיים חוסר מודעות לקיומה של מערכת דיווח.
החוק לא מחייב היום דיווח על תופעות לוואי של תרופות. במשרד הבריאות פועלת מחלקה שמרכזת את הדיווחים המגיעים אליה בנושא. הדיווחים שמתקבלים אינם גלויים לציבור.
בשנה האחרונה הזהיר משרד הבריאות את הציבור מספר פעמים לגבי שימוש בתרופות. מקורות הדיווח הם הודעות המועברות ע"י צוות רפואי, מידע המתקבל מיצרן בארץ או בחו"ל לגבי תכשיר יבוא רשום בארץ, והציבור הרחב.
תקנות הרוקחים (תכשירים רפואיים) התשמ"ו 1986 - תקנה 7 (ב) (2) מחייבים את בעל הרישום להודיע מיידית באמצעות הרוקח הממונה על כל מידע נוסף הקשור לתכשיר שרשם, בתוך כך גם על תופעות לוואי. דיווח על תופעות לוואי לאגף הרוקחות יאפשר נקיטת אמצעים מתאימים להגנת הציבור על פי הצורך.
הבקרה על שימוש בתרופות מחייבת איסוף נתונים מהשטח על תופעות לוואי כתוצאה מטיפול תרופתי. ניהול מערך יעיל למעקב ולאיסוף תופעות לוואי מטיפול בתכשיר מאפשר נקיטת צעדים ע"י משרד הבריאות, כגון: ביטול רישום, תוספת הגבלה, שינוי המידע בעלון הרופא ו/או העלון לצרכן.
• מתוך מטרה להגביר את הדיווחים, הוחל בימים אלו במיזם
משותף לאגף הרוקחות במשרד הבריאות וליחידה לפרמקולוגיה קלינית במרכז הרפואי "אסף הרופא". זה חודשים ספורים אנו שולחים טפסים "ידידותיים" לדיווח תופעות לוואי באמצעות חוברת "הרפואה" ובאמצעות חוברות נוספות, כמו חוברת זו. הטופס קל למילוי ואינו דורש השקעת זמן מרובה.
• אם נתקלתם בתופעות לוואי מתרופות ו/או מתוספי תזונה,
מלאו את הטופס המצורף לגיליון זה ושילחו בפקס למרכז לייעוץ תרופתי בבית החולים "אסף הרופא" לפקס:
08-9779138 (מספר הפקס מופיע בתחתית הטופס). עם קבלת הפקס, צוות המרכז לייעוץ תרופתי חוזר במידת הצורך אל המדווח כדי להשלים פרטים.
• כמו כן, הוקם אתר באינטרנט שכתובתו www.adr.org.il.
קיימת אפשרות "להוריד" את טופס הדיווח מהאתר, וכבר ניתן  למלא את הטופס ישירות דרך האתר. בכוונתנו לעדכן את ציבור הרופאים באופן קבוע, באמצעות האתר, על תופעות לוואי חשובות שיש לשים לב אליהן. כמו כן, אנו מקווים שאמצעי זה יהיה כלי חינוכי בכל הקשור לתופעות לוואי מתרופות ותוספי תזונה.

References
1. Kaliner MA. Nonsedating antihistamines: Pharmacology, Clinical Efficacy and Adverse Effects. Am Fam Physician 1992;45:1337-1342
2. Josefson D. Hay fever drug to be banned by the FDA. Br Med J 1997;314,247
3. Food and Drug Administration. Seldane and generic terfenadine withdrawn from market. http://www.fda.gov/bbs/topics/ANSWERS/ANS00853.html(1998)
4. Honig PK, et al. Changes in the pharmacokinetics and electrocardiographic pharmacodynamics of terfenadine with concomitant administration of erythromycin. Clin Pharmacol Ther 1992;52:231-238
5. Burkhart GA, et al. Temporal decline in filling precscriptions for terfenadine closely in time with those for either ketoconazole or erythromycin. Pharmacol Ther 1993;61:83-86
 6. Mclntyre J, Choonara I. Drug toxicity in the neonate. Biol Neonate 2004;86(4):218-21
7. Feder H. Chloramphenicol : what we have learned in the last decade. South Med J 1986;79(9):1129-1134
8. Mulhall A, de Louvois J, Hurley R. Chloramphenicol toxicity in neonates: its incidence and prevention. Br Med J 1983;287(6403):1424-1427
9. Feder HM Jr, et al. Chloramphenicol: A review of its use in clinical practice. Rev Infect Dis 1981;3(3):479-491
10. Bijlsma JW. Withrrawal of rofecoxib: a sign to be careful with coxibs in patients with increased cardiovascular risk. Ned Tijdschr Geneeskd 2004;148(44):2162-2164
11. Mandell BF. The Vioxx withdrawal: latest in the COX-2 controversies. Cleve Clin J Med 2004;71(11):841-842
12. Dogne JM, et al. Coxibs and cardiovascular side-effects: from light to shadow. Curr Pharm Des 2006;12(8):971-975
13. Mishra P, et al. Withdrawal of rofecoxib – a wake up call for drug safety. Kathmandu Univ Med J 2004;2(4):360
14. WHO Uppsala Monitoring Center-Definitions: http://www.who-umc.org/defs.html
15. Edwards IR. Adverse drug reaction: definitions, diagnosis and management. Lancet 2000;356:1255-1259
16. Almenoff JS, et al. Novel Statistical Tools for Monitoring the Safety of Marketed Drugs. Clinical Pharmacology & Therapeutics 2007;82(2):157-166
17. Mathis LL, et al. Safety Monitoring of Drugs Granted Exclusivity Under the best pharmaceuticals for children Act: What the FDA has learned. Clinical Pharmacology & Therapeutics 2007;82(2):133-134

 

 


תגובות:



דף ראשי | כינוסים רפואיים | כתבי עת רפואיים | חיפוש תרופות | תנאי שימוש | אודות מדיקל מדיה | צור קשר | קוסמטיקה ואסתטיקה רפואית | קוסמטיקה רפואית
המידע המופיע באתר זה מיועד לצוות רפואי בלבד. המידע באתר אינו מהווה בשום אופן ייעוץ רפואי ו\או משפטי.
שימוש או צפייה באתר זה מעידים על הסכמתך לתנאי השימוש.
תנאי שימוש באתר זה:
ידוע לי שעל ידי שימוש באתר זה, פרטיי שמסרתי יאספו ע"י חברת מדיקל מדיה על מנת ליצור איתי קשר בנוגע לאירוע זה ולאחרים. מדיקל מדיה אף רשאית להעביר את פרטי הקשר שלי מעת לעת לחברות קשורות אליה ו/או צדדים שלישיים כחלק מהמודל העסקי שלה לשימוש בכיווני שיווק עבור לקוחותיה שכולל ניוזלטר מדעי לרופאים, מידע על עידכוני רישום של תרופות וציוד רפואי, נושאים מקצועיים, פרסומים שונים, הזמנות לכנסים, הזמנות למפגשים עם נציגי פארמה וכיוצ״ב. ידוע לי כי אני זכאי לבקש מחברת מדיקל מדיה לחדול משימוש במידע בכל עת ע"י שליחת הודעה כתובה לחברה ובמקרה זה תתבטל הסכמתי לעיל מיום שהתקבלה ההודעה.

לצפייה בתנאי השימוש לחץ\' כאן
Powered by Medical Media Ltd.
כל הזכויות שמורות לי.ש. מדיקל מדיה בע"מ ©