הסיכון לסרטן וושט מסוג אדנוקרצינומה באנשים בעלי וושט בארט (Barrett esophagus), הינו נמוך יחסית, ולכן עולה השאלה לגבי עלות- תועלת  של ההמלצות הנוכחיות לסקר.

נראה כי לשם ייעול כדאי יהיה לערוך סקר רק בבעלי סיכון גבוה.

גורמי סיכון להתקדמות (משך הזמן של וושט בארט, נוכחות דיספלזיה, בקע סרעפתי הגדול מ- 3 ס"מ, גיל מבוגר, השמנת יתר, עישון ומין זכר) זוהו במספר מחקרים אך אין אחדות דעים לגביהם.

לאחרונה פורסם מאמר מטה אנליזה וסקירה סיסטמטית, המקיף 20 מחקרי עוקבה עם כ- 75,000 איש.

המשתתפים היו ללא, או עם דרגה נמוכה, של דיספלזיה בתחילת המחקר ו"התקדמו"  לדיספלזיה בדרגה גבוהה או לאנדוקרצינומה של הוושט.

גיל מבוגר ועישון אי פעם בחיים, היו קשורים לסיכון מוגבר להתקדמות (אך ללא משמעות סטטיסטית באנליזה רבת משתנים).

מין זכר, רמת דיספלזיה בתחילת המחקר ומשך הזמן שבו היה וושט בארט, נמצאו מנבאים משמעותיים להתקדמות המחלה. (odds ratios 2.1, 4.2 ו- 1.1 ל-ס"מ, בהתאמה).

הפחתה בסיכון נמצאה קשורה לשימוש בסטטינים, בתרופות מסוג proton-pump inhibitors, אך לא לשימוש ב- NSAIDS .

השמנת יתר ושתיית אלכוהול לא היו קשורות להתקדמות המחלה.

בשורה התחתונה: נראה שיש לצמצם את הסקר בבעלי וושט בארט לאנשים בסיכון גבוה להתקדמות הסרטן.