עדכוני חדשות - בחירות נבונות: חמישה דברים שיש להימנע מהם באורתופדיה פדיאטרית

האקדמיה האמריקאית לחלק הפדיאטרי של האורתופדיה והחברה לאורתופדיה פדיאטרית בצפון אמריקה, פרסמו רשימה של 5 פעולות, שיש לשקול מחדש, האם כדאי לבצע, במסגרת המסע " " Choosing Wisely

1. בדיקת סקירה של הירך אינה מומלצת לשלילת דיסלוקציית ירך התפתחותית או דיפלזיה בתינוקות בעלי סיכון נמוך וירך יציבה בבדיקה גופנית.

דיספלזיה או דיסלוקציה של הירך הן יחסית נדירות, עם שכיחות של 7 ל- 1000 לידות. לבדיקת הסונר, שהינה בעלת עלות כספית משמעותית, שיעור ניכר של ערך חיובי כוזב, המוביל לטיפול מיותר.

2. צילומים, רצועות תומכות וניתוח אינם נחוצים בילדים בני 7 או פחות בעלי הליכת in-toeing פשוטה.

הליכת in-toeing קלה היא תופעה פיזיולוגית, המשקפת את התבגרות השל, והיא משתפרת עם הגדילה. נדרש מעקב בלבד.

3. בילדים בעלי רגל שטוחה ללא תסמינים או בעלי תסמינים מינימליים, לא מומלץ על מדרסים מותאמים אורתופדית או מכשירים אורתופדיים אחרים.

רגל שטוחה היא וריאנט פיזיולוגי נפוץ. אם קיימת קשת, כאשר עומדים על קצות האצבעות, ניתן להסתפק במעקב או במדרסים, שנרכשים OTC

4. אין לבצע בדיקות CT או MRI לרוב בעיות שריר שלד בילדים, בלי לבצע קודם בדיקה גופנית, בדיקות מעבדה וצילומים.

מדובר על מצבים כמו: כאבים או חבלות בעמוד שדרה, ברכיים וקרסוליים, חשד לזיהום ועיוותים. בדיקות MRI ובדיקות הדמיה מתקדמות אחרות הינן יקרות, דורשות לרוב הרדמה בילד קטן מ-5, ולעיתים בבדיקות אלו ממצאים ללא משמעות בלי קורלציה קלינית. כמו כן, כדאי להתייעץ עם אורתופד לגבי סוג הבדיקה המועדף, אם נדרשת הדמיה מתקדמת.

5. בשברים מסוג buckle או torus שאינם כואבים כבר, לא דרוש צילום למעקב. מדובר בשברים מאוד נפוצים בילדים, במיוחד ברדיוס הדיסטלי. הם שברים יציבים, שלא תמיד דורשים גבס, ומספיקה חבישת שורש כף היד למניעת תזוזה.