שלום אורח, התחבר לאתר!, שכחת את הסיסמה?
  דוא"ל:
סיסמה:
טופס רישום לאתר | הוסף למועדפים | קבע כדף הבית
WWW.MedicalMedia.co.il
אודות אינדקס קישורים עדכוני רישום חיפוש תרופות כתבי עת כינוסים דף ראשי
yoman.co.il - תוכנה לזימון תורים
Medical Search Engine
 
Skip Navigation Linksראשי > רשימת כתבי עת > The Israeli Journal of Neurology - גליון מס' 19 > תהליכי קידוד גרפמי ופונמי בתפיסת הכתב הערבי
נובמבר 2007 November | גיליון מס' 19 .No
צור קשר
חברי מערכת
רשימת גליונות קודמים
שער הגליון
נוירולוגיה קוגנטיבית
תהליכי קידוד גרפמי ופונמי בתפיסת הכתב הערבי


ד"ר רפיק איברהים, פרופ' יהודית אהרון-פרץ היחידה לנוירולוגיה קוגניטיבית, הקריה הרפואית לבריאת האדם, רמב"ם, חיפה

מושגי מפתח
לקסיקון: מאגר מידע המכיל את כל המילים שידועות לדובר השפה. לכל מילה יש ערך לקסיקלי המכיל מידע פונמי, אורתוגרפי וסמנטי
גרפמה: סימן גרפי מוסכם המייצג בדרך כלל פונמה
פונמה: היא היחידה הלשונית (צלילית) הקטנה ביותר המבחינה בין שתי מילים
יחידה פונולוגית: צירוף מספר פונמות יחד על פי כללים לשוניים המאפיינים שפה מדוברת, היוצר מילה
מורפמה: היחידה הלשונית הקטנה ביותר הנושאת משמעות
מילת טפל: צירוף אותיות היוצר תבנית שאין לה משמעות ונקרא גם לא-מילה
פסאודו-הומופונים: לא-מילים שהן דומות למילים מבחינה צלילית (שותא-שותה)
שיום: קריאה בקול רם את המילה הכתובה
החלטה לקסיקלית: מטלה שבה הנבדק מתבקש להחליט אם תבנית אורתוגרפית מסוימת היא מילה בשפתו אם לאו
סמנטיקה: מכלול התכונות השייכות ליחידה פונולוגית שמהווים יחד את משמעות המילה

מטרתה של השפה הכתובה להעביר מסרים ובכך היא ממלאת תפקיד חופף לתפקידה של השפה המדוברת. אולם, בעוד יכולת הדיבור היא טבעית ונסמכת על מנגנונים מוחיים ייעודיים, השפה הכתובה היא המצאה אנושית הנלמדת בתהליך הוראה מכוון שבו חייבים ללמוד את כללי הפענוח מהקול לסימן הכתוב.
בחקר התהליכים המעורבים בתפיסת מילים נעשה שימוש במספר שיטות. הבולטות שביניהן הן "החלטה לקסיקלית" (Lexical Decision) ו"שיום" (Naming). במטלות השיום על הנבדק לקרוא מילים או מילות טפל המוצגות בקול ובמהירות, ומדדי איכות הביצוע הם זמן התגובה ודיוק הקריאה. במטלות ה"החלטה הלקסיקלית", מוצגת לנבדק יחידה פונולוגית ועליו להחליט אם מדובר במילה אמיתית או במילת טפל. את החלטתו מסמן הנבדק בלחיצה על לחצן אחד עבור מילים ולחצן אחר עבור מילות טפל. גם כאן המדדים לאיכות הביצוע הם זמן ודיוק התגובה. ההנחה היא כי ביצוע החלטה לקסיקלית מחייב כניסה ללקסיקון, במטרה לבדוק אם קיים שם ייצוג לגירוי (אם גרוי זה זוהה בעבר כמילה). מטלת ההחלטה הלקסיקלית מאפשרת, לכן, לחקור את הגורמים המשפיעים על הגישה ללקסיקון ועל ארגון הלקסיקון. מאחר שהגישה ללקסיקון מושפעת גם מתהליכים סמנטיים (קטגוריות תוכן) המטלה הלקסיקלית מאפשרת גם חקירת קשרים שבין הלקסיקון לרשת הסמנטית. חקירת דרך הזיהוי הוויזואלי של מילים הוביל לשורת השערות שניתן לקבצן לשני מודלים עיקריים:
1. מודל הגישה הישירה (Direct Access) - לפי טיעון זה, הקורא
מסוגל לתפוס את משמעות המילה הכתובה בצורה ישירה ללא תיווך היחידה הפונולוגית. התומכים בגישה זו טוענים שקוראים מיומנים אינם מודעים למידע הפונולוגי הטמון במילה הכתובה טרם זיהויה (Jared & Seidenberg 1991; Paap, Newsome, McDonald & Schvaneveldt 1982). תמיכה במודל זה מתקבלת מניסיון קליני של אנשים הסובלים מדיסלקסיה נרכשת המסווגת כדיסלקסיה עמוקה (Deep Dyslexia). אנשים אלו אינם מסוגלים להעביר מידע מגרפמות לפונמות ולמרות זאת מסוגלים לזהות מילים שכיחות (Patterson 1981). תמיכה נוספת באה ממחקר שבדק זיהוי מילים בקרב נבדקים בריאים.
בשפה העברית, האותיות מייצגות בעיקר עיצורים, ואילו תנועות מיוצגות בכתב על ידי קבוצות של סימני ניקוד. סימנים אלה אינם מופיעים בדרך כלל בכתב, ולכן קורה שמשמעות המילה הבודדת עמומה הן פונולוגית והן סמנטית. למרות זאת, נמצא (Bentin, Bargai & Katz 1984) שהוספה של סימני התנועות (המסלקת את העמימות) מעכבת (שלא כצפוי) את הזיהוי כפי שנמדד בטכניקת ההחלטה הלקסיקלית.
2. המודל השני הוא מודל התיווך הפונולוגי (Phonological Mediation).
על פי מודל זה, המעבר מהכתב למשמעות מתבצע דרך הייצוג הפונולוגי. למודל זה שתי גרסאות:
הראשונה גורסת שהכניסה לזיכרון הסמנטי מחייבת תיווך על ידי הפונולוגיה (Frost 1995; Liberman 1992).
הגרסה השנייה אומרת, שאף על פי שהמבנה הפונולוגי אינו האמצעי היחיד והבלעדי לגשת למשמעות, הוא מעורר באופן אוטומטי ומשולב בתהליך זיהוי מילה (van Orden 1991; van Orden, Pennington & Stone 1990).
מודלים אלו מניחים שתפקיד הפונולוגיה בכניסה ללקסיקון הוא בבנייה מצרפת של היחידות הפונולוגיות בשלב פרה-לקסיקלי, טרם זיהוי המילה (Assembled Phonology) או בהצבעה על הפונולוגיה ישירות דרך התבנית האורתוגרפית (זיהוי צלילי של סימני הכתב) השלמה בתהליך הנקרא "פונולוגיה ממוענת" (Addressed Phonology). פונולוגיה ממוענת פותרת את בעיית האי-רגולריות של האורתוגרפיה והפונולוגיה, ומסבירה איך ניתן לקרוא מהר מילים שלא כפופות לכללי הפונולוגיה (לדוגמה: Thought). כדי לברר תיאוריה זאת בדקו בנטין ואברהים Bentin & Ibrahim 1996)) אם קורא שעומדת בפניו האפשרות להתעלם מהמידע הפונולוגי המסופק על ידי הגירוי הכתוב, מסוגל להתעלם ממנו במיוחד כאשר מידע זה עלול להפריע לזיהוי המילה. בעבודתם ניצלו בנטין ואברהים תכונות ייחודיות לשפה הערבית, שבה קיימים דיאלקטים מדוברים שאינם מופיעים בכתב (גלילי, משולש, ירושלמי וכו...).

השפה הערבית הכתובה לעומת המדוברת

בערבית קיימות למעשה שתי שפות שונות: שפה אחידה על-דיאלקטית, דהיינו השפה הכתובה (אלפוסחא) ושפה לא אחידה ודיאלקטית באופייה, דהיינו השפה המדוברת (אלעאמיה). שתי השפות נבדלות במספר מישורים. במישור הפונטי (כלומר ביחידות הקול הבסיסיות המהוות את צלילי הדיבור) רוב ההגאים בשפה הספרותית והמדוברת משותפים, אך יש גם הגאים המשתנים במעבר בין שפה אחת לאחרת בשל הקושי בהגיית פונמות בהקשר הפונטי שבהן הן מופיעות בשפה הכתובה. הקושי נוצר בשל כללי הדקדוק הנוקשים המאפיינים את הערבית הכתובה והגורמים לכך שההגייה תדרוש אימון מיוחד ומאמץ רצוני של הנעת אברי הארטיקולציה, לדוגמה: הפונמות ? (/q/),
? (/j/) נהגים בדרך כלל ? (/a/) או ? (/k/), ? (/g/) בהתאמה. ההבדל השני בין השפות הוא במישור המורפולוגי. במעבר בין שפות הקרובות במוצאן (דוגמת השפות השמיות) קיים לרוב שימור המורפולוגיה. מאחר שהערבית המדוברת והכתובה הן שתי צורות של שפה אחת, השימור המורפולוגי בין השפות גדול ומתבטא לרוב בשימור השורש העיצורי (או חלק ממנו) ו/או מורפמת המשקל (לדוגמה: המילים ????? - "שיר" בערבית ספרותית  ו-???? - "שיר" בערבית מדוברת - הן משותפות לשורש העיצורי ??? ושונות במורפמת המשקל.
מאחר שבשפה הערבית התרגום מאות לפונמה הוא רגולרי, ניתן להעלות מילים מדוברות בצורה כתובה. צורות אלו מהוות תעתיקים (Transliterations) שאינם מוכרים לקורא השפה הערבית ומבחינה זו הן מקבילות למילות טפל (Pseudo-Words). באמצעות בדיקת ההשפעה של הצגת גירויים כאלה על תהליך ההחלטה הלקסיקלית ניתן לחקור את המנגנונים הקוגניטיביים המעורבים בזיהוי מילים. אם ההחלטה הלקסיקלית מבוססת בעיקר על הדפוס האורתוגרפי, אזי בהנחה שהנבדק מונחה לקבל רק מילים מהשפה הכתובה כמילים, התעתיקים של השפה המדוברת עשויים להיות מעובדים כלא-מילים שאינן מוכרות (או לא חוקיות). כלומר, הן אמורות להידחות מהר יותר מאשר מילות טפל רגילות וזאת כי קיימת פחות עוררות במערכת לגביהן מאחר שהן אינן דומות למילים אמיתיות. לעומת זאת, אם בהחלטה הלקסיקלית הנבדק מעבד את האינפורמציה הפונולוגית הנישאת על ידי הדפוס, התעתיקים עלולים להוות בעיה מיוחדת. מצד אחד הם דפוסים אורתוגרפיים לא מוכרים ומצד שני הם נשמעים כמילים. לכן, עיבוד תעתיקים אלו דומה למדי לעיבוד פסאודו-הומופונים שאנו מכירים משפות אחרות (באנגלית לדוגמה: דחיית המילה Scom תהיה מהירה יותר מהמילה Brain הדומה למילה אמיתית niarB. (Coltheart, Davelaar, Jonasson & Besner 1977; Gough & Cosky 1977; Rubenstein, Lewis,
& Rubenstein 1971). עיכוב בזמני דחיית התעתיקים יכול להידמות לקונפליקט בין שני מקורות מידע באנלוגיה לאפקט
ה-Stroop (Stroop 1935). מצד אחד המידע האורתוגרפי קורא לדחות את הגירוי, ומצד שני המידע הפונולוגי קורא לקבלו. הסבר זה מבוסס בהכרח על כך שמידע פונולוגי נגיש לקורא בעת ההחלטה אלא שאין התחייבות על היות המידע קיים בעת הגישה ללקסיקון
(פוסט-לקסיקלי) או לפני הגישה ללקסיקון (פרה-לקסיקלי). על פי דניס וחבריו (Dennis, Besner & Davelaar 1985), מיצוי האינפורמציה הפונולוגית נעשה על ידי עירור כניסות לקסיקליות מתאימות, והדחייה עצמה מתרחשת בשלב בדיקה
פוסט-לקסיקלי. לעומתם טענו קולהרט וחבריו (Coltheart et al 1977) כי האינפורמציה הפונולוגית מעוררת בשלב פרה-לקסיקלי.
בשני ניסוים Bentin & Ibrahim 1996)) נטלו חלק תלמידי תיכון ערביים שנדרשו לזהות מילים בערבית כתובה, מילות טפל ותעתיקי מילים בערבית מדוברת שהוצגו בצורה טכיסטוסקופית. המילים התחלקו למילים שכיחות ונדירות. אורך המילה הממוצע היה דומה בקבוצות השונות.
בניסוי הראשון נחשפו הנבדקים לשתי קטגוריות של גירויים: מילים כתובות בצורה חוקית ומילות טפל (שכללו גם מילים בשפה המדוברת). הובהר לנבדקים כי אף על פי שלחלק ממילות הטפל עשויה להיות משמעות בערבית מדוברת, יש לזהותן כמילות טפל.
בניסוי השני, התבקשו הנבדקים להחליט לקסיקלית לגבי כל גירוי שהוצג אם הוא מייצג מילה אם לאו בהסתמך על הפונולוגיה. כלומר, הנבדקים תודרכו להתעלם מכך שהמוצר הפונולוגי הוא מילה בערבית כתובה או בערבית מדוברת ולקבל כל גירוי שנשמע כמילה בשפה הערבית.
התוצאות בניסוי הראשון הדגימו כי זמני התגובה לדחייה של התעתיקים מהשפה המדוברת ארוכים באופן משמעותי מזמני התגובה לדחיית מילות טפל. כלומר, לקוראי הערבית היה קשה יותר לדחות תעתיקים של מילים מדוברות אף על פי שאינם מוכרים מאשר לדחות מילות טפל חסרות משמעות. גם במטלה שבה הנבדקים התבקשו לקבל את התעתיקים כמילים בשפה (הניסוי השני), תעתיקי המילים המדוברות התקבלו באיטיות רבה יותר מזו שבה התקבלו המילים בצורתן הכתובה והרגילה. כלומר, התעתיקים של השפה המדוברת שאינם מוכרים התקבלו לאט יותר, וההחלטות הלקסיקליות התבססו על הפונולוגיה. בשני הניסויים התקבל אפקט גדול של שכיחות בהחלטה לקסיקלית דבר שמצביע על כך שמידע פונולוגי הוא אופציה במקרה של צירופים אורתוגרפיים מוכרים.

סיכום

הניסויים המתוארים מדגימים כי קוראי הערבית אינם יכולים להתעלם מהמבנה הפונולוגי של המילה הכתובה (לדוגמה התעתיקים), אף שהתעלמות כזו הייתה מזרזת ומקלה את תהליך ההחלטה הלקסיקלית. יתרה מכך, העובדה שזמני התגובה למילים בערבית כתובה התארכו יותר בעת דחיית התעתיקים יותר מאשר כשעיבוד פונולוגי נכפה על הנבדקים בשל אופי המטלה, מחזקת את ההנחה שאפילו אם הייתה ניתנת האפשרות להשתמש בתבנית האורתוגרפית בהחלטה הלקסיקלית (הידועה כאסטרטגיה יעילה), הרי גם אז לא יכלו הנבדקים להתעלם מהמבנה הפונולוגי של המילים בערבית כתובה.
תוצאות אלו מוכיחות כי בעת ביצוע ההחלטה הלקסיקלית למילים מהשפה המדוברת הקורא היה ער למבנה הפונולוגי המוגש על ידי הכתב בין שמבנה זה מוכר ובין שאינו מוכר. יתר על כן, נראה כי מודעות זו היא תוצאה של תהליך אוטומטי מאחר שגם כאשר המידע הפריע לביצוע אי אפשר היה להתעלם ממנו במהלך זיהוי ויזואלי של המילה.
ממצאים אלו הם בעלי חשיבות רבה בהבנת תהליכי הקריאה בכלל ובשפה הערבית בפרט ומסייעים בתהליכי קבלת החלטות באשר לשיטת לימוד קריאה לילדים והן באשר לשיטות שיקום ותרגול חולים הסובלים מדיסלקסיה.

References
1.    Bentin S, Baragi N, Katz L. Graphemic and phonemic coding for lexical access: Evidence from Hebrew. Journal of Experimental Psychology: Learning, Memory, and Cognition 1984;10:353-368
2.    Bentin S, Ibrahim R. New evidence for phonological processing during visual word recognition: The case of Arabic. Journal of Experimental Psychology: Learning, Memory, and Cognition1996;22:309-323
3.    Besner D, Davis J, Daniels S. Reading for meaning: the effects of concurrent articulation. Quarterly Journal of Experimental Psychology: Human Experimental Psychology 1981;33(A):451-437
4.    Coltheart M, Devalaar E, Jonasson J. et al. Access to the internal lexicon. In S Dornic (Ed). Attention and Performance 1977;VI:535-555. London: Academic Press
5.    Dennis I, Besner T, Devalaar E. Phonology in visual word recognition: There is more two this than meets the I. In Besner D, Waller TG, MacKinnon GE (Eds). Reading research: advances in theory and practice 1985;5:167-198. San Diego, CA: Academic Press
6.    Frost R. Phonological computation and missing vowels: Mapping lexical involvement in reading. Journal of Experimental Psychology: Learning, Memory, and Cognition 1995;21:398-408
7.    Gough PB, Cosky M J. One second of reading again. In N Castellan DB 1977
8.    Jared D, Seindenberg MS. Does word identification proceed from spelling to sound to meaning? Journal of Experimental Psychology: General 1991;120:358-394
9.    Liberman AM. The relation of speech to reading and writing. In R Frost, L Katz (Eds). Orthography, phonology, morphology, and meaning 1992:139-210. Amsterdam, The Netherlands: North Holland Elsevier
10.    Paap KR, Newsome SL, McDonald JE, et al. An activation verification model for letter and word recognition. Psychological Review1982;89:573-594
11.    Patterson KE. Neuropsychological approaches to the study of reading. British Journal of Psychology 1981;72:151-174
12.    Patterson KE, Colthheart V. Phonological processes in reading. In M Colthheart (Ed). Attention and performance XII 1987;421-447. Hove, England: Erlbaum
13.    Rubenstien H, Lewis SS, Rubenstien MA. Evidence for phonemic recording in visual word recognition. Journal of Verbal Learning and Verbal behavior 1971;10:645-657
14.    Stroop JR. Studied of interference in serial verbal reactions. Journal of Experimental Psychology 1935;18:643-662. Taraban R, McClelland JL. Conspiracy effects in word pronunciation. Journal of Memory and Language 1987;25, 608-631
15.    van Orden GC. Phonological mediation is fundamental to reading. In D Besner, G Humphreys (Eds). Basic Processes in Reading: Visual Word Recognition 1991;77-103. Hillsdale NJ, Erlbaum van Orden GC, Pennington BF, Stone GO. Word identification in reading and the promise of subsymbolic psycholin-guistics. Psychological Review 1990;97:488-522

תגובות:



דף ראשי | כינוסים רפואיים | כתבי עת רפואיים | חיפוש תרופות | תנאי שימוש | אודות מדיקל מדיה | צור קשר | קוסמטיקה ואסתטיקה רפואית | קוסמטיקה רפואית
המידע המופיע באתר זה מיועד לצוות רפואי בלבד. המידע באתר אינו מהווה בשום אופן ייעוץ רפואי ו\או משפטי.
שימוש או צפייה באתר זה מעידים על הסכמתך לתנאי השימוש.
תנאי שימוש באתר זה:
ידוע לי שעל ידי שימוש באתר זה, פרטיי שמסרתי יאספו ע"י חברת מדיקל מדיה על מנת ליצור איתי קשר בנוגע לאירוע זה ולאחרים. מדיקל מדיה אף רשאית להעביר את פרטי הקשר שלי מעת לעת לחברות קשורות אליה ו/או צדדים שלישיים כחלק מהמודל העסקי שלה לשימוש בכיווני שיווק עבור לקוחותיה שכולל ניוזלטר מדעי לרופאים, מידע על עידכוני רישום של תרופות וציוד רפואי, נושאים מקצועיים, פרסומים שונים, הזמנות לכנסים, הזמנות למפגשים עם נציגי פארמה וכיוצ״ב. ידוע לי כי אני זכאי לבקש מחברת מדיקל מדיה לחדול משימוש במידע בכל עת ע"י שליחת הודעה כתובה לחברה ובמקרה זה תתבטל הסכמתי לעיל מיום שהתקבלה ההודעה.

לצפייה בתנאי השימוש לחץ\' כאן
Powered by Medical Media Ltd.
כל הזכויות שמורות לי.ש. מדיקל מדיה בע"מ ©